ישראל רוזן

ישראל רוזן נגד יואב שורק – עוד קרב במלחמה הפנימית של הציונות הדתית

הרב ישראל רוזן, כבר כתבתי פעם, הוא אדם שגסות רוח אינה זרה לו. ניתן להוסיף שהוא גם אחד המתמודדים על כתר יו"ר ועדת ההסתה של רבני הציונות הדתית. רק כדי לרענן את הזיכרון, מדובר באדם שלפני כשלוש שנים פסק שפעילי שמאל הם "מוסרים" ולפני חמש שנים קרא לפעולות טרור נגד תושבי עזה ("לאפשר לצעירי שדרות, אשקלון, הנגב המערבי או 'כל בחור וטוב לנשק', להשיב מלחמה במסגרת מיליציות בלתי נשלטות"). בקיצור, נראה שקשה לו לרב לשלוט בפיו ובמקלדתו.

הפעם בחר הרב רוזן להפנות את הפה הגדול שלו כנגד יואב שורק, עורך מוסף "שבת" של מקור ראשון, בניסיון ברור להביא לפיטוריו. רוזן נזעק ממאמריו האחרונים (והמעניינים כתמיד של שורק) הקוראים ל"ביטול החברה הדתית", ובעצם ללגיטימציה מלכתחילה לחיים יהודיים שאינם במסגרת של תרי"ג מצוות (כתבתי על זה קצת כאן). כמובן שדבר כזה יעורר אמוציות בלב כל רב אורתודוקסי, אבל קשה להבין למה רוזן בוחר להאשים את שורק ב"הדחה", וקובע שהוא הפסיק לקיים מצוות. הנה חלק מדברי הרב רוזן:

עורך המוסף מיצב עצמו כאידיאולוג קונסרבטיבי (כהגדרתי) המפריח באינטנסיביות אג'נדה המצדיקה דילוג על המחוייבות לשולחן שערך רבי יוסף קארו, ולמפה שפרס עליה הרמ"א. הוא מתעטף באיצטלה אורתודוקסית (ללא ציצית ותפילין, במוצהר) המוותרת לכתחילה על סעיפים 'פחות-חשובים' בשולחן ערוך.

אולי הדבר המעניין היחיד בדברים אלה הוא שהרב רוזן מכנה את שורק "קונסרבטיבי" ולא "רפורמי", כמקובל, ואני לא יודע מי הרב שהתיר לו חידוש זה. בכ"א, בתגובה להכפשות הללו פורסמה (לבד מתגובה רשמית מטעם "המערכת") תגובה של עידו פכטר, אחד העורכים. פכטר למעשה קורא לרוזן שקרן, ודורש התנצלות פומבית:

הרב רוזן טוען כי יואב שורק "מתעטף באיצטלה אורתודוקסית ללא ציצית ותפילין במוצהר". מהיכן לקח הרב רוזן נתון זה? כל חלקי המשפט הם שקר: שורק אינו מתיימר להיות אורתודוכסי (ואף עשה מעשה לשם כך, כידוע) ומצד שני מעולם לא הסיר ולא קרא להסיר את הציצית והתפילין. לא שורק, ולא אף מאמר שהתפרסם במוסף, קרא למהלך שכזה. זהו שקר גס הגובל בלשון הרע והלבנת פנים, ועל כן ראויים הדברים להתנצלות פומבית.

יופי של דבר. אבל אני אסתפק במצב שבו רוזן לא יתנצל, ולו רק שלא יאונה כל רע לשורק ולמעמדו ב"שבת", שהפך תחת הנהגתו (יחד עם אלחנן ניר, שמואל פאוסט ועידו פכטר) לאחת הבמות המרתקות והמעמיקות לענייני יהדות בארץ. חבל מאוד אם במקום זה יהיה לנו עוד בשבע. אם יש בקהל איזה רב רציני שיכול לכתוב מכתב למערכת שתומך בשורק, זה הזמן.

האם הרב ישראל רוזן לא מאמין בגאולה?

 הרב ישראל רוזן, שמצטיין בהפגנת גסות רוח, נבח הפעם על הרב חיים נבון. האחרון כתב לא מזמן חוברת ושמה "אתחלתא דתקווה" ובה הוא מנסה לפוגג מעט את הלהט המשיחי סביב מדינת ישראל מצידם של ציונים-דתיים למיניהם. ביעני רוזן זה לא מוצא חן, והוא מתקיף:

מונחת לפני חוברת מאירת עינים אשר החשיכה את עינַי ולבי מאז עיינתי בה. מדובר בקונטרס תועמלני בשם "אתחלתא דתקווה", שנכתב ע"י הרב חיים נבון (להלן: ח"ן) בהוצאת 'נאמני תורה ועבודה' ו'הקיבוץ הדתי', וכולו ממוקד במטרה מסומנת: ניפוץ המיתוס הגאולתי של מדינת ישראל והמתת ה'נשמה' המפעמת בחזון הציונות הדתית קרוב למאה שנה!

 רוזן ממשיך ומנסה להזים את טענותיו של נבון, אבל מה שמעניין הוא הנימוק שהוא נותן להתנגדותו לראיית המדינה לא כתחילתה של הגאולה:

אין זו המסגרת להתפלמס עם פרטי התיזה שמציג ח"ן […] אך שתים ידעתי, לשעבר ולשהבא; (א) ללא הלהט הגאולתי לא היו מתרחשות עליות החסידים, תלמידי הגר"א וחובבי-ציון. (ב) חוששני כי בקרוב מאד נחזה בפירות הטפתו של ח"ן ושוכרי כתיבתו – השתמטות סרוגה משירות צבאי, כמעשה אחינו תושבי 'גוש דן' (=זו מילת קוד. לא גאוגרפיה). אין כל סיבה ששומעי לקחו יפגרו אחר אחיהם ה'עושים לביתם' וסומכים על אחרים, היותר 'גאולתיים', שיתגייסו למשימות לאומיות ובראשן שירות צבאי.

 כלומר: הבעיה היא שללא להט משיחי קשה יותר לתדלק תנועה דתית. זה כמובן נכון, אם כי הנימוק הזה הוא, לא קשה לראות, תועלתני לגמרי. הרב רוזן לא כותב ברשימתו את מה שהיה ניתן לצפות: שהמדינה היא אכן ראשית צמיחת גאולתנו. שהרב נבון פשוט טועה. שעוד מעט קט תבוא הגאולה וכולם כולם יראו שזו האמת. למה? האם לרב רוזן יש ספקות?

 ועוד משהו קטן: הרב נבון עונה לרב רוזן, וזה האחרון מסביר שכשהוא השתמש בביטוי "שכיר עט" כדי לתאר את נבון במאמרו המקורי

 לא היה בכוונתו לפגוע אישית ברב נבון והוא מעריך אותו, אלא שלדעתו התפיסה שהוא מוביל מסוכנת. "קראתי לזה איום אסטרטגי לא שאני מתכוון שהרב חיים נבון הוא איום אסטרטגי, אבל ברגע שהופכים את זה לתורה חינוכית תורנית זה מאוד משמעותי. עיקר ביקורתי היא שאני חושב שהרב סוליבייצ'ק לא היה חותם על ניסוחיו של הרב חיים נבון. אני תמה האם הרב ליכטנשטיין היה מקבל את הניסוחים הללו שהמדינה היא רק מכשיר טכני אינסטרומנטלי.

 כלומר הוא מעדיף שהרב נבון יעשה שקר בנפשו וימכור את כישורי כתיבתו (לתנועת "נאמני תורה ועבודה", כאילו שאין בין חבריה כותבים מוכשרים) מאשר שממש יחשוב שהמדינה שלנו איננה מגרש המשחקים הפרטי של הקב"ה (ושהוא גם יודע את הכללים).