אני רוצה לנצל את הפסקה להלן שנאמרה על ידי השר יאיר שמיר כדי לומר כמה מילים על כל הרטוריקה שמלווה את ההתנגדות ההיסטרית להגירה לאירופה, ובכלל את היחס לאירופה בישראל היום. כי מקבץ המילים הזה של שמיר מדגים באופן מופתי את הבלבול שבו שורים המלעיזים על אירופה.
שהרי שמיר מצד אחד מספר לנו ש"אירופה הולכת ומתאסלמת", ומצד שני ש"זה קוצר ראיה להתעלם ממה שקרה לפני 60-70 שנה", הינט הינט. לגבי הטענה הראשונה, אין מדינה באירופה ששיעור המוסלמים בה עובר את ה-10%. בכלל אירופה שיעור המוסלמים עומד על 6%, ועד 2030 צפוי להגיע ל-8%. ב*מדינת* ישראל שיעור המוסלמים עומד על 20%, ובין הירדן לים (כלומר במדינה הדו-לאומית שיאיר שמיר יביא אותנו אליה) הוא מגיע לסביבות ה-50%. אז אירופה מתאסלמת?
אבל הטענה השניה לא פחות תמוהה, משום שנראה ששמיר אינו מבין כלל מהי תרבות ומהי אירופה. דהיינו, שמיר שוכח שאירופה היא תרבות שהוציאה שתי מלחמות עולם ושואה. ולפני זה תרבות ששלחה זרועות קולוניאליות והתיישבה על כל הגלובוס כולו. ולפני זה תרבות שעסקה מאות שנים במלחמות דת איומות. ולפני זה תרבות שהוציאה מתוכה את האימפריה המקדונית והרומית. התפיסה (שמשום מה רווחת בישראל כיום) שהתרבות האירופית "מתה" או "גמורה" או "מאבדת את עצמה לדעת" מתעלמת מהכוחות האירוטיים והתנטיים העצומים של התרבות המטורפת הזאת. מי שמדמיין שאלו נעלמו לנצח הוא זה ששכח מה קרה כאן רק לפני 60-70 שנה.
ולבסוף, עוד פליקפלק שסותר את כל מה שאמר: "אי אפשר לחיות בארץ בלי לשלם בדם". וואלה. אבל הרי גם באירופה אפשר לשלם בדם, אז מה הועילה התנועה הציונית? וזו הרי השאלה האמיתית, ואחת הסיבות המרכזיות להגירה. וראה סעיפים א ו-ב.
מינים 