טבעונות

כשרות מוסרית ב'בית הלל'

ארגון הרבנים והרבניות 'בית הלל' מתייחס בחוברת האחרונה שלו, שתחולק בבתי הכנסת בראש השנה, לאיסור צער בעלי חיים בכל הקשור לתעשיית הבשר בזמננו.

הרבנים והרבניות שהשתתפו בהכנת המאמר סוקרים תחילה את מגוון האיסורים התורניים המכוונים להפחית את סבלם של בעלי חיים, כגון הציווי לפרוק מטען בהמה כשאפשר, לא לחרוש בשור ובחמור יחד (כי חמור חלש יותר ולא יעמוד בזה), לא תחסום שור בדישו, וכו'. המאמר לא מערער על ההנחה המקראית שהאדם עליון לבעלי החיים ושהוא רשאי להשתמש בהם, כולל בבשרם, לטובתו, אבל הם קובעים שאמור להיות גבול שמעבר אליו השימוש הזה הוא אסור, וש"תעשיית המזון בימינו גורמת בחלק מהמקרים סבל קשה ובלתי סביר לבעלי החיים."

עם זאת, כאשר עוברים הרבנים והרבניות לפסוק הלכה, הם מהססים לקבוע מסמרות:
"לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי היכן בדיוק עובר הגבול בין פגיעה סבירה בבעלי החיים לצרכיו של האדם ובין גרימת סבל בצורה לא ראויה. אולם אין זה ראוי שבתעשיית המזון תהיינה פגיעות קשות בבעלי החיים, ואנו נאכל את מזוננו בלי לשים גבולות כלשהם. על כן ראוי שכל אדם יהיה מודע ככל האפשר לאופן הטיפול בבעלי החיים עד שהמזון מגיע לשולחנו, להכריע מה ראוי בעיניו ולמה הוא מתנגד, ולפעול כדי לשפר את היחס לבעלי החיים בתעשיית המזון."

אחרי מילים אלה הם/ן מציעים/ות מגוון הצעות, כגון הפחתת כמות הבשר לאכילה, קניית ביצי חופש, חינוך ילדים לרגישות לצער בעלי חיים ותמיכה ביוזמות חקיקה בעניין. הצעות אלה מנוסחות כך שהמילה הראשונה בהן היא "ניתן". אלו לא פסקי הלכה, אלא יותר המלצות הלכה. המקום היחיד בו הכותבים והכותבות נחרצים הוא בעניין מותרות: "יש להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי מותרות שייצורם כרוך בסבל גדול ורב לבעלי החיים, כגון כבד אווז ובשר עגלי חלב."

אפשר לומר שהרבנים והרבניות היו יכולים/ות להיות נחרצים/ות יותר, והרי קל מאוד לראות שרוב רובה של תעשיית הבשר היום גורמת סבל עצום לבעלי החיים שאיתרע מזלם להיוולד לתוכה. עם זאת, עצם ההתעסקות בנושא היא כמובן חיובית, ויש לזכור שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה. ההידרשות לצער בעלי חיים בנוגע לאכילת בשר מראה על הרגישות המתגברת לנושא, וספציפית באשר ל'בית הלל', על רגישותו שלו, ועל נכונותו להיות הן קשוב והן יוזם. לדעתי זה מאוד יפה.

2014-09-22_134348

התשוקה לטוהר אין לה סוף

בלבה של כל מהפכה מקנן פחד – מהמהפכה הבאה. בלבו של כל סגפן קפוצה קנאה – בזה המסתגף אף יותר ממנו. חשבתם שטבעונות זה השיא? די, זה לגמרי 2013. קבלו את הפירותנות – אוכלים רק פירות וירקות שלא בושלו:

במשך שנים הייתי טבעונית, אבל יש עוד היבטים מלבד ההרסנות של תעשיית המזון מן החי. גם בטבעונות יש תעשיית ג'אנק ויש אריזות. בעלי חיים מתים גם בגלל רוטב סויה, בשטח שבו מקימים את המפעל ואת מפעל האריזה, ואחר כך גם מטיסים את הבקבוק. זו תעשייה שלא צריכה להתקיים.

מה שנכון נכון. בעלי חיים מתים בגלל רוטב סויה. אגב, גם בגלל סלילת כבישים. או בניית בתים. או שימוש בחשמל. או נסיעה במכונית. או מוצרי פלסטיק. מי יזכה לוותר על אלה ולהיות הנקי ביותר מחטא? מי יצליח to outveg את כל השאר? הרי לכם דוגמא נאה לכוונות הכי טובות שהופכות לאובססיה לטוהר שמשלבת אמונה לוהטת, תשוקה דתית למשמעת וסיגוף וקורטוב רמייה עצמית.

על השחיטה

מה נאמר? קודם כל שאנחנו לא מוכנים לשמוע ביקורת על הדת שלנו, ועוד בדנית. בדנית!!!!!!!!!!!!!!!1111

וברצינות – הפולמוס הנוכחי על השחיטה נמשך מאז המאה ה-19. כבר אז גילו באירופה רגישות לסבלם של בעלי החיים, והועלו הצעות לאסור את השחיטה היהודית. ההצעה הדנית לא "אוסרת על שחיטה כשרה" כמאמר הכותרת ההיסטרית מאתר 'סרוגים' (להלן), אלא מבקשת להמם את בעל החיים לפני שישספו את גרונו. ישנו חשש שזה יפגע בכשרות השחיטה.

האם שחיטה כשרה גורמת סבל לבעל החיים הנשחט? כן, כי היא דורשת את שיסוף הגרון והקזת הדם. לוקח לבהמה איזה שתיים-שלוש שניות למות, אולי יותר, והיא סובלת. שחיטה על ידי שוק חשמלי או מסמר ברזל שמוחדר במהירות לראש מהירה והומנית הרבה יותר.

עכשיו, אם אכן כך, ניצבים לפנינו שני ערכים חשובים: צער בעלי חיים, וחוק דתי. שר החקלאות והמזון של דנמרק אמר ש"זכויות בעלי חיים קודמות לדת". אני לא מכיר "זכויות" של בעלי חיים, אבל אפשר להבין שהוא חושב שמניעת סבל לבעלי חיים על ידי בני אדם חשובה יותר מאשר קיום מסורת דתית של בני אדם. זו עמדה לגיטימית. במקרים כאלה העניין הוא מידתי: כמה סבל באמת נגרם לבעלי החיים, מה מעמדה של המסורת הזאת ועבור כמה בני אדם וכו'. יש לשאול גם האם צער בעלי חיים קודם מבחינתו של המחוקק הדתי גם לצווי האופנה (פרוות) ולצרכי השוק (בשר). תמיד צריך להתחיל איפשהו, אבל אם דנמרק אוסרת או תאסור על סחר בפרווה או על כליאת מיליוני תרנגולות או פרות במכלאות זה יראה דבקות במטרה ורצון אמיתי למנוע כל סבל אפשרי מבעלי חיים.

מי שסבור שהחוק הדתי חשוב יותר צריך לזכור שהחוק הדתי אינו מונוליתי, ויש בו גמישות מסויימת. די ברור שאפשר להכשיר שחיטה כשרה עם הימום מסוג כלשהו לפניה. והרי גם צער בעלי חיים היא מצווה. בכל מקרה זעקות על "אנטישמיות" מפספסות כרגיל את העניין, שגם אם מצטרפים בו מניעים שונים הוא בבסיסו ערכי, ומצביע על תנועה מוסרית חשובה שאנחנו עדים לעלייתה בזמננו.

באופן אישי נראה לה שמה שדרוש הוא שינוי כולל בשוק הבשר, ולא רק תיקון נקודתי לגבי השחיטה. ואפרופו, ראוי פשוט להיות צמחוני או טבעוני.

2014-02-13_225416

פולמוס ברדיו עם יובל נח הררי

אתמול בבוקר התפלמסנו יובל נח הררי ואנוכי בתוכנית של גיא זוהר ב'רדיו ללא הפסקה'. ד"ר הררי אמר דברי טעם, ואני מקווה שגם אני. אני חושב שהדיונים האלה חשובים ואני שוב אומר שלדעתי העמדה שהררי מציג (אני כבר לא מדבר על יורופסקי) מבוססת על תועלתנות שלא תופסת את המורכבות של העניין, אבל אני רוצה אולי להבהיר שבשורה התחתונה אני באמת חושב שאין הצדקה לקיומה של תעשיית הבשר כפי שהיא כיום, שהיא גורמת לסבל רב ומיותר, ושכדאי להימנע מלהרוג ולאכול בעלי חיים. כאן ההקלטה.

על הפלות והקשר בין טכנולוגיה למוסר

מכון Pew פרסם השבוע נתונים מעניינים מאוד: מאז שנת 1995 ירד שיעור האמריקאים שסבורים שהפלה יזומה היא חוקית בכל או ברוב המקרים ב-6% ועומד היום על 54% שיעור הסבורים שהפלה אינה חוקית בכל או ברוב המקרים עלה ב-2% ל-40%.

כאשר במקביל מתרחשת תנועה גורפת לכיוון הליברלי/ליברטני בתחומים כגון הומוסקסואליות, סמים או הקשר עם הדת הממוסדת, מעניין לשאול למה בנושא הזה לא רק שלא נפרצו הסכרים, אלא שחלה אפילו תנועה לכיוון השמרני יותר.

כמובן שתנודות כאלה בדעת הקהל הן תמיד עניין מורכב ורב שורשים, אבל בספר מקיף על הדת בארה"ב שיצא לפני כמה שנים, American Grace, מנסים שני חוקרים של מדע המדינה והדת בארה"ב, רוברט פוטנם ודיויד קמפבל, להעלות השערה בעניין. הם מציעים שלהתפתחות הטכנולוגיה שמציגה את העובר בבטן אמו (אולטרסאונד וכו'), הן מבחינת זמינותה והן מבחינת איכות התמונות, יש יד בעניין.

פשוט: כיום כולנו חשופים לשלל דימויים של עוברים בבטן אימותיהם. כאשר אנחנו רואים בעינינו את תבנית פניו של תינוק בן שלושה-ארבעה חודשים קשה לנו מאוד להתייחס אליו כאל לא-אדם שאפשר פשוט להרוג. כלומר, מראה עיניים מעורר רגישות אנושית ומוסרית ומשכנע רבים שהפלה היא לא דבר נכון.

במילים אחרות, הדחף הליברלי או ליברטני לאפשר לאישה לעשות כרצונה ולחיות את חייה מתאזן כאן עם חמלה אנושית כלפי העובר, ועם דחף ליברלי או ליברטני לאפשר גם לעובר, שנראה כמו אדם, לחיות את חייו.

ושימו לב שאל התובנה הזאת הגיעו גם תנועות וקבוצות שפועלות למען צמחונות או טבעונות: הן מעוניינות להראות לנו, אם בוידאו שצולם בנסתר או על ידי פיזור אברי חיות שחוטות במרחב הציבורי, את גורלם של בעלי חיים במשחטות שהופכות אותם עבורנו לבשר לאכילה. נראה לי שאותה רגישות מוסרית שמתגלה כלפי העובר אכן מתגלה גם כלפי בעלי החיים, ואנשים שונים משתכנעים בעקבות זאת להימנע מאכילת בשר.

2013-08-03_164914