חרד"ל

התכתשות פנים חרד"לית

משהו מאוד מעניין מתרחש באגף החרד"לי של הציונות הדתית. הפנייה של הרב טאו כנגד 'הבית היהודי' משאירה את החרד"לים האחרים – במקרה להלן הרב אבינר – במצב בעייתי. מצד אחד, כל החרד"לים ערבים זה לזה. מצד שני, הרב טאו בכל זאת פתח במסע הרס שכולל השמדה עצמית וזולתית כוללת. מה עושים???

בגליון 'עולם קטן' של השבוע מנסה העורך, יוסף רוסו, איש הרב אבינר, להעביר בדחילו ורחימו ביקורת מסויימת על הרב טאו. ראו להלן את מה שהוא כותב על הכשלת מכרז מנהלת הזהות היהודית. הרי הרב טאו בכל זאת הכשיל את תחילתו של הפרוייקט המבורך "ללימוד יהדות אורתודוקסית דתית–לאומית למהדרין ללא פחות מ– 50 אלף איש בשנה" (כן, זהות יהודית פירושה זהות אורתודוקסית דתית–לאומית, לא ידעתם?).

בהמשך המאמר (לא בצילום) נזהר רוסו בדבריו אבל בכל זאת כותב ש"הכרעות מעשיות של אנשי רוח [הרב טאו הוא "איש רוח" מבחינת רוסו, דהיינו עוסק באידיאלים ולא במעש – ת.פ.] הביאו לא פעם לכיליון ולעיכובים כואבים ומסוכנים בתהליך האלוקי. ראוי לפחות להעלות את החשש מכך שלעתים גם הרוח לא יכולה להכיל ולנהל את הכלים שהמציאות האלוקית מזמנת אליה."

או בעברית: אתה מנותק בנאדם, תחזור לעיונים בעולם האצילות ותן לנו לתפעל את התכלס.

נמשיך לעקוב אחרי ההתכתשות הפנים חרד"לית, ובהצלחה לשני הצדדים.

2014-04-30_190922

סקר בית הלל 2

אפרופו שטבון והחרד"ל שבמפד"ל, ראו להלן נתונים נוספים מאותו סקר של ארגון 'בית הלל'. הסקר הוא וולנטרי ודרך הרשת, אבל הוא יכול לספק תובנות מעניינות על ידי הצלבת תשובות הנסקרים מול הזיהוי העצמי שלהם. ראו אם כן כאן: עבור דתיים מודרניים, מסורתיים ודתיים "רגילים" ארץ ישראל ומדינת ישראל מהווים חלק משמעותי יותר מזהותם מאשר שמירה על ההלכה. רק עבור חרד"לים זה לא המצב, וההלכה לוקחת בכורה.

אלו לדעתי תוצאות מרתקות. הן מצביעות, למשל, על כך שחרדיות-לאומית קרובה יותר לחרדיות מאשר ללאומיות. הן מצביעות על כך שעבורם דאגה ל'עולם התורה' יכולה להיות עליונה על דאגה למדינת ישראל (שוב, אפרופו ח"כ שטבון). הן מצביעות גם על כך שבאופן כללי חרד"ליות אינה פשוט הקפדה ייתרה על המצוות, אלא *השקפת עולם שונה* (ראו סטטוס מדוייק של הרב חיים נבון מאתמול בנוגע לזה). והן מצביעות גם על ממצא מעניין שעולה ממחקרים על דתל"שים, והוא שעבורם ועבור סביבתם פעמים רבות (כלומר, כאשר הסביבה דתית מודרנית או רגילה, לא חרד"לית) חשוב יותר שיישארו ימנים מאשר שיישארו שומרי מצוות.

2014-03-12_110432

הרב אבינר מדגיש את חרדיותו

בעוד בנט צועק וזועק על שחרורם הקרוב של המחבלים (אבל דואג להשאר צמוד לכסא השר – ואיתו לאחריות המיניסטריאלית), הרב אבינר החליט לשמש כמופע צדדי לזעם הקדוש של הרב טאו ולהסביר למה 'הבית היהודי' אינה מפלגה הנאמנה לתורה:

מדינאי שמתפשר איפה שאסור איננו מנהיג, הוא עסקן. מפלגה דתית לא יכולה להתפשר על התורה, היא יסוד הקיום שלה […] מה שקורה היום בבית היהודי, זו נסיגה של תורה. זו מפלגה דתית, היא לא יכולה לעשות עסקים בשם התורה.

אבינר שוב מדגיש כאן את ההבדל העקרוני לדעתי בין שני הפלגים בציונות הדתית, החרד"לי וזה שקרוב יותר לציונות הדתית הקלאסית: הראשון מחזיק שהאידיאולוגיה קודמת למציאות, ולכן ממילא אינה יכולה להתחשב בה. אדרבה: התורה היא לא רק מפת הדרכים שלנו לעולם, אלא שמחשש לבלבול או היסח דעת אסור להוריד ממנה את העניניים ולהסתכל בו עצמו. הפלג שאליו בנט שייך, אף שגם הוא כמובן מחוייב לאידיאולוגיה כוללת, מעדיף בכל זאת לראות מה אשכרה קורה בשטח, ולנהל דיאלוג עם המציאות.

נכון, זה לא שבחינתו של בנט את המצב לאשורו ראויה למחמאות, אבל כאן בכל זאת נעוץ ההבדל העקרוני בין הציונות הדתית לחרדים למיניהם *מבחינה השקפתית*: לאחרונים אין כל שאיפה להיפגש עם המציאות. מצונפים בקלף הקדוש הם בוחרים להתעלם מהתרחשויות והשינויים שבהוויה עצמה. כך הם מגינים על עצמם מהצורך להתמודד איתם, ומצד שני הופכים עצמם לבלתי רלוונטים עבור רוב האנושות. ומה שלדעתי חשוב להבין הוא שזו כשלעצמה עמדה *מודרנית*, וכלל לא מסורתית. iכתבתי על הנושא בעבר כאן.

הנה השיחה המלאה של הרב אבינר על הנושא:

נבחרו כדי להיות בובות – סיכום ראשוני

ביום שישי האחרון נפגשתי עם רב בכיר ב'צהר', מקורב לרב סתיו. שאלתי אותו מה המצב. הוא אמר שהסיפור סגור: לסתיו יש די והותר קולות. הבטיחו להם, בטון יצוק. זה גם מה שסתיו שידר בשבוע האחרון: יהיה טוב, אופטימיות זהירה, פנינו אל השמש העולה. הסוף כידוע שונה. הפרש של 14 קולות זאת לא טעות – זאת רמאות. שקרים, דילים, קומבינות.

מנצחים: ש"ס, שמערך הכשרות המושחת שלה ימשיך לפעול, שהג'ובים ימשיכו להיות מחולקים ביד רחבה, ודרעי שסיפק את הסחורה. מנצחים: משפחת לאו, שתמשיך להיות הגרסה החיוורת שלנו למשפחת מלוכה (רבנית). הרב לאו יהיה פרצוף נעים ברבנות ולא יותר. יילך בדרכי אביו. מנצחים: החרד"ל, שנלחמו כאריות כדי שסתיו לא ייבחר, ויכלו לו.

העניין האחרון הוא הסיפור המעניין ביותר: לולא התמודדותו של הרב שפירא הרב סתיו היה נבחר. ו*בדיוק בגלל זה* נשאר הרב שפירא במרוץ. עוד היום הכריז הרב דב ליאור על תמיכה במועמדותו.

זאת עבודה של ישיבות ה'קו', של החרד"ל. כפי שכתבתי ב-11.6:

ההתנגדות שלהם לרב סתיו עצומה, ואני מתאר לעצמי שהם יפעילו לחצים אדירים על כל שומר מצוות מבין חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים כדי שלא יבחר בסתיו. לדעתי השמרנות האינהרנטית של רוב הרבנים בגוף תגבר בסופו של דבר על ההבנה ששינוי בדרכה של הרבנות הוא עבורה צורך חיים, והם לא יבחרו בסתיו. לכן אני מוכן להעריך כאן שהרב סתיו לא ייבחר לרב ראשי, והרב הראשי האשכנזי הבא יהיה הרב דוד לאו.

וכך היה. סיכול ממוקד. השאלה המעניינת עכשיו היא האם זה יגרום לקרע גלוי עוד יותר בתוך הציונות הדתית. ועוד שאלה: האם 'צהר' יבינו שאין להם עתיד ברבנות, ויצאו לדרך עצמאית. שאלתי גם את זה את אותו רב שציינתי קודם, והוא אמר שלא. נראה. נדמה לי שרק עכשיו הם מתחילים לעכל שנגזרה עליהם גלות בביתם.

מפסידים: בנט יצא רע, רע מאוד. לא שולט במפלגה, לא מספק את הסחורה. מפסידים: הציונות הדתית כולה ספגה עוד השפלה מידי החרדים: גם קוראים להם גויים ועמלק, גם ממדרים אותם ממוקדי הכוח, גם מנגבים עליהם את הרגליים. מפסידים: כל מי שמשתמש בשירותי הרבנות, וזה רוב היהודים בישראל (לצערנו הרב). הרבנות תמשיך להיות קן שרצים של סיאוב, שחיתות ורשעות. לאזרחים האלה מגיע שירות ראוי, והם לא יקבלו אותו. חבל מאוד.

הנחמה: סופה של הרבנות, או לכל הפחות של המונופול שלה על חיי הדת והנישואין שלנו, התקרב הערב.

רשימה מפורטת יותר עוד תבוא.

הרב עובדיה, כשליח הרב טאו, כנגד הרב סתיו

בתוך הקקופוניה השגורה וחסרת התוקף שיוצאת מפיו הקדוש של הרב עובדיה יוסף חשוב משפט אחד:

החברים שלו, המפד"ל, המפלגה שלו, העידו לפני – האיש הזה מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה, ואני אחריש?

משפט משמעותי מאוד, אם כי גם כאן לא הצליח כמובן הרב הישיש להבין מה באמת מתרחש: לא החברים מהמפד"ל. אמנם הם חובשים כיפות סרוגות, אבל מדובר באנשי ישיבות ה'קו'. לפני כמה ימים הערכתי כאן שהם עוברים רב רב, אחד אחד מחברי הגוף הבוחר, ומשכנעים אותו שסתיו מסוכן לעמישראל (רפורמי, נאו-רפורמי, אפיקורוס, מקריב תינוקות למולך). מסתבר אפוא שאכן כך. לכן אני שוב חוזר ומעריך: הרב סתיו לא יהיה הרב הראשי האשכנזי הבא. ובהמשך לכך, הרב הראשי הבא, אם רק יציג את מועמדותו, יהיה הרב דוד לאו.

ועוד דבר מעניין: ב'צהר' קוראים לרב עובדיה יוסף ”לעשות תשובה ולבקש מחילה אחרי שכשל בעוון הלבנת פנים ברבים", אחרי מה שאמר על הרב סתיו.

יפה שרבני 'צהר' הבינו שהרב עובדיה יוסף נזקק בדחיפות לעשיית תשובה. אם כי אני לא יודע למה רק עכשיו. הרי הרה"ג עובדיה אמר כל מני דברים על חילונים ("אהבלים"), מורים ("חמורים"), מוסלמים ("מכוערים"), שחורים ("נביא צונמי נטביע אותם"), רופאים שעורכים הפלות ("בהמות"), הומואים ("חולים") בתי המשפט ("כולם גזל וחמס"). למה רבני 'צהר' לא ביקשו כבר אז שהוא יעשה תשובה ויבקש מחילה?

וזה מוזר, כי הרי 'צהר' הם רבנים פתוחים ואוהבי ישראל, שלא דואגים רק לאנ"ש, אלא רוצים לקרב את כוווולם לתורה, לא? אז איך זה שרק על עלבון כלפי יו"ר הארגון שלהם הם נזעקים, ולפני זה שתקו כמו דגים? כנראה שיהודי קטן כמוני לא מסוגל להבין רבנים גדולים שכאלה.