חרד"לים

שורש התנגדות החרד"ל לרב סתיו

ברשימה בבלוג של 'רב צעיר' (שהוא רב קהילה אורתודוקסי צעיר במודיעין) תמצאו סוף סוף מעט תשובות לסיבה להתנגדות הארסית שמופנית כלפי הרב סתיו מצד עמיתיו המחור"דלים. הדברים מרתקים, ונדמה לי שנחשפים כאן לראשונה.

על פי שלושה מקורות שונים, הבעיה בבסיסה היא שהרב סתיו מתחשב בציבור הכללי, ולא עומד דום למשמע פקודות מהגדויילים. הוא פתוח יותר, הוא מסביר פנים, הוא מקבל את ערכי המערב כיסודות במציאות שיש להתחשב בהם בפסיקה (והוא למעשה גם מעט מזדהה איתם – למרות שכפי שכתבתי כמה פעמים הוא לא ליברלי בשום אופן) והוא לא חלק ממסדר ה'קו'. למתנגדים אין בעיה עם קירוב הציבור החילוני במיזמים כגון 'צהר', אבל לא ברבנות הראשית, שאמורה להיות לדעתם חומה בצורה של שמרנות ואדנות.

בסופו של דבר מדובר אם כן בקרע שבין החרדיות לציונות הדתית הקלאסית: פתיחות מול סגירות, התחשבות במציאות המודרנית מול התנתקות ממנה, תפיסת "הקודש" כמשהו שאינו קשור לחיים מול תפיסתו כחיים עצמם ושכלולם. אני מציע לא לזלזל וגם לא ללעוג למחזיקים בדעות השמרניות האלה. אני כמובן חד משמעית לא מסכים איתם, אבל הם מייצגים עמדה רצינית בתולדות היהדות המודרנית. והם מרגישים שאם הרב סתיו יתמנה לרב ראשי הוא ישחית את הרבנות הראשית, שהיא עבורם חלק מאותו עולם הלכתי טהור וקדוש ומנותק. והם בלחץ.

ההתנגדות שלהם לרב סתיו עצומה, ואני מתאר לעצמי שהם יפעילו לחצים אדירים על כל שומר מצוות מבין חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים כדי שלא יבחר בסתיו. לדעתי השמרנות האינהרנטית של רוב הרבנים בגוף תגבר בסופו של דבר על ההבנה ששינוי בדרכה של הרבנות הוא עבורה צורך חיים, והם לא יבחרו בסתיו. לכן אני מוכן להעריך כאן שהרב סתיו לא ייבחר לרב ראשי, והרב הראשי האשכנזי הבא יהיה הרב דוד לאו.

הרב שג"ר על החרד"ל והדתל"ש

בימים האחרונים קראתי מעט מספרו החדש של הרב שג"ר ז"ל (אולי אפשר כבר לחבר סטייל האר"י ולכתוב שגרז"ל?), לוחות ושברי לוחות (ידיעות ספרים). למרות פשטנות מסויימת פה ושם, אין ספק ששג"ר הוא הרב הישראלי שהתמודד עם החשיבה הפוסטמודרניסטית בצורה המעמיקה והרחבה ביותר, ודבריו חשובים ומעניינים. מומלץ. להלן דווקא פסקה שלו הנוגעת לתהליכי החרדו"ל העוברים על חלקים מהציונות הדתית, שאני חושב שגם מביאה משהו כללי מדרך פרשנותו של שג"ר. (עמ' 370, ויש המשך.)

והנה ההמשך (עמ' 371):

שג"ר מדבר על הכנסתה של "תורת ארץ ישראל" של הרב קוק כסעיף של השולחן ערוך, דהיינו כמצוות אנשים מלומדה, כחובה, ולא כמהפכה רוחנית אליה התכוון הראי"ה (ואף ראשוני 'גוש אמונים' הקוקיסטים, כפי שכתבתי במאמר שפורסם שלשום). ושוב הדגשים האופייניים של הרב שג"ר: המרחק בין האדם למצווה כניכור שמביא לחולשה בעבודת ה', המכאניזציה של ההלכה כמנגנון שהופך דתיים לדתל"שים, או בעודם מקיימי מצוות, או כפשוטו, כפי שהוא מפרט בעמוד הבא (372): "הדתל"שיות בורחת מן הניכור ושואפת לשקם חיים ישירים וטבעיים יותר".

הרב סתיו נגד הרב טאו, ומעט משורשיו של 'תג מחיר'

האתר החרד"לי 'סרוגים' מביא דברים שאמר הרב סתיו בראיון למקומון של שהם. סתיו מספר על מאבקו של הרב טאו נגד מועמדותו של סתיו לרבנות הראשית. על פי סתיו טאו שולח אנשים שישמיצו אותו, יאיימו עליו – סתיו אף חושש לחייו. מאחורי ההתנגדות הוא מעמיד שתי סיבות: ראשית, מניעים כלכליים, דהיינו כסף שטאו לכאורה יפסיד אם סתיו ייבחר. שנית, סתיו מספר על חשבון ארוך שיש לטאו איתו, עוד מהימים שהיה תלמידו בישיבת 'מרכז הרב'. על פי סתיו טאו שלח את התלמידים בשנת 82 להפריע לקונצרט "משיח" של הנדל בבנייני האומה, ואילו סתיו, כתלמיד בישיבה, התנגד וטען שזאת לא דרכה של הישיבה.

כמה הערות על כך:

ראשית, אני לא זוכר האשמות קשות שכאלה כנגד הרב טאו. הרב סתיו למעשה מפקפק ביושרו ומצייר אותו כאדם אלים המונע מאינטרסים כספיים. [תיקון: הרב סתיו לא מאשים את הרב טאו במניעים כלכליים. הוא מאשים גורמים אחרים בכך. את טאו הוא מאשים רק באיומים וכו'.]

שנית, הפרעה לקונצרט אינה דרכה של הישיבה? דווקא כן. התנכלויות למוסדות נוצריים, לאישי דת והפרעות לקונצרטים (למשל ל"מתיאוס פסיון" של בך) היו מצד ישיבת 'מרכז' כבר בשנות השישים. כך שדווקא הרב טאו כאן ממשיך נאמן של הרב צבי יהודה. אלו מאבות אבותיהם של אנשי 'תג מחיר'.

שלישית, אסור שהמהומה החביבה הזאת תסתיר את האמת הפשוטה, והיא שהרב סתיו לא באמת מתון, ולמעשה חרד"לי למדי בעצמו. אני עדיין חושב שהוא הטוב מבין המועמדים, אבל ככל שאני מתוודע יותר למהלכיו ואמירותיו, כך יש לי פחות תקווה שהוא יביא שינוי אמיתי לרבנות. (ולא שרב מתון או שינוי אמיתי היה מצדיק את המונופול האורתודוקסי על חיינו, שחייב להסתיים. והוא יסתיים.)

התגברותם של הדתל"שים, חרדתם של הסרוגים

מאמר שטנה של משה רט בגנות הדתל"שים הועלה באתר כיפה, ויוצא במילים חריפות מאוד כנגד התופעה. בוטום ליין: "הם הופכים להיות חלק מעולמו של השטן", לא פחות. אז שני דברים על זה:

ראשית, בניגוד לכל הווישפול תינקינג של המגזר הדתי, מספר פורקי עול מצוות רק הולך וגדל. גדול מספיק כדי שעכשיו זאת כבר לא תהיה תופעת שוליים, אלא תופעה רצינית שמעוררת חרדה ושנאה. סימן לרצינותה של קהילת הדתל"שים.

ושנית, מה שמטריד כאן הוא החלוקה הגנוסטית ל"בני אור" ו"בני חושך" (רט אפילו משתמש במיתוס המלאכים ש"נופלים והופכים לשדים"!). מטריד מכיוון שחלקים מהאורתודוקסיה, כחלק מתנועת ההתקפלות שלהם אל תוך עצמם, הופכים לא רק לאובססיבים בקשר לדקדוקי מצוות, אלא למנוכרים לעולם, כלומר סרוגי כיפה מסויימים משכנעים את עצמם שהעולם החילוני אינו ניטרלי (חילוני=חול), אלא שטני (טמא, מרושע). ולכן ממילא אין מה ללמוד ממנו ואין מה לשתף איתו פעולה. במילים אחרות, הם הופכים לחרדים. סימן למצוקתם הגוברת ולחוסר יכולתם להתמודד עם המודרנה.