הנ"י טיימס מביא ידיעה קצרה שסוקרת שינויים בקהילות הכנסיות בארה"ב בין 1998 ל-2012. עולה שמקהלות פחות שרות, יותר קמים, צועקים ורוקדים ספונטנית, יותר מדברים בלשונות, ויותר משתמשים במצגות מוקרנות. במילים פשוטות, הגישה האוונגליסטית הולכת וצובעת את אופיין של הכנסיות כולן, וגם הן שמות דגש על הבעת רגשות וחיפוש חוויות רוחניות. משהו דומה קורה עם כניסתם של ניגוני קרליבך למניינים אורתודוקסים-יהודיים רבים, ומדובר במגמה שלא תעצר בזמן הקרוב.