כמה נתונים משמעותיים ממדד דת ומדינה של חדו"ש

מדד דת ומדינה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון (בביצוע מכון הסקרים סמית), שמתפרסם זו השנה התשיעית, מביא כמה נתונים מעניינים.

 

למשל להלן, על הפרדת דת ממדינה. המספרים הם גדולים מאוד, אם כי צריך לזכור שהמושג "הפרדת דת ממדינה" לא ממש ברור. יש להניח שאנשים רוצים בעיקר תחב"צ בשבת ונישואים אזרחיים. המגמה, בכ"א, ברורה. הסלידה מההתערבות של הממסד הדתי בחיי האזרחים גדלה. הקרדיט כולו לרבנות הראשית לישראל ולמפלגות החרדיות.

 

עוד מעניין: 65% סבורים שיש להעניק לרפורמים ולקונסרבטיבים מעמד והכרה שווים לאורתודוכסים (67% בנישואים, בכשרות – 52%, ובגיור – 49%). נתונים משמעותיים, בעיקר עניין הגיור.

 

בקשר לנישואים, בהינתן בחירה 50% היו בוחרים להתחתן ברבנות/אורתודוקסית, 30% נישואים אזרחיים, 11% חתונה רפורמית או קונסרבטיבית, 9% לא היו מתחתנים. כאן מעניינים אותם 11% שמעוניינים בחתונה רפור'/קונ', שכן אלו מתאימים לשיעור שמתגלה בסקרים האחרונים של ישראלים שמזדהים כחברים בזרמים הללו. וזה שיעור גדול.

 

לבסוף, 58% סבורים שיש "הדתה" במערכת החינוך הממלכתית, ו-46% מהנשאלים תומכים בכך. 78% בעד לימוד מורשת בזרם הממלכתי אם יכללו את הגישות השונות, כלומר גם גישה חילונית ורפור'/קונ'.

 

על תדמית ההלכה

הודעה לעיתונות של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון:

רק 20% מהציבור היהודי מאמינים שההקצנה החרדית בתחום הדרת הנשים ההפרדה בן המינים נובעת מהקפדה על ההלכה. 80% מאמינים שהיא נובעת מסיבות אחרות בלתי ענייניות: 51% מייחסים אותה להקצנה דתית גוברת, 22% לחשש מהעולם החילוני ורצון להסתגר ו-7% למניעים פוליטיים. כך עולה מסקר שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון. הסקר נערך באמצע נובמבר בקרב מדגם מייצג של 500 איש מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת.

נדמה לי שמה שאפשר ללמוד מהממצאים האלה קשור לדעתם של אותם 51% הסבורים שהדרת הנשים אינה קשורה להלכה, אלא להקצנה דתית. על פי חלק גדול זה באוכלוסיה, יש הבחנה בין "ההלכה" (וואטאבר דט מינז בעיניהם), שנחשבת על ידיהם כמערכת מתונה יחסית, או לפחות "שפויה", לבין הדרת נשים, שכבר לא קשורה להלכה גופא, אלא למניפולציות שעורכים על גביה בהתאם לאינטרסים אחרים. זאת בניגוד לקולות חילוניים שטוענים שההלכה כולה היא גוף חשוך של עיוותים ימי-ביניימים, ובניגוד גם למחמירים, שמחזיקים שהם הם ממלאים את פסקי ההלכה לאשורה. נראה שלא אלו ולא אלו הצליחו בינתיים לשכנע את חלק גדול של הציבור. מה שכן, הם בהחלט פועלים משני הכיוונים לעבר אותה מטרה: גיבוש התדמית של ההלכה כשריד של עולם מפגר ולא פונקציונלי.