הרב שטרן נגד היהדות הפלורליסטית

הרב אריה שטרן, הרב הראשי לירושלים, פסק לפני כמה ימים שארגוני בינ"ה, בית מדרש אלול והישיבה החילונית בירושלים הם ארגונים המעבירים "תכנים של רפורמים" ועל כן לערייה אסור לתקצב אותם.

 

אז נניח לרגע שזה שבכלל עולה על הדעת שמדינת ישראל תפלה בין תקצוב של יהודים על פי הזרם הדתי אליו הם משתייכים, ונניח גם לזה שלפני בחירתו סיפרו לנו שהרב שטרן הוא מתון והוגן. לאפליה השיטתית של המדינה לטובת האורתודוקסיה התרגלנו, וגם לרבנים שעוסקים יותר בביצור המונופול שלהם מאשר בקירוב לבבות.

 

אם נניח לנ"ל, נמצא שיש כאן לראשונה (אם אני לא טועה) מאבק פומבי של רבנים אורתודוקסים מהמיינסטרים כנגד ארגונים של יהדות פלורליסטית. עד עכשיו החלוקה היתה ברורה: חילונים מכל סוג ומין, כולל מחללי שבת בפרהסיה ועוברים על דיני עריות – ברוכים הבאים לכנסים, ימי עיון, שיתופי פעולה ולמפד"ל. רפורמים וקונסרבטיבים, גם אם ישמרו שבת כהלכתה – חרם מוחלט וזעקות געוואלד.

 

ולמה? החילונים תמיד נחשבו בדרכם לחזרה בתשובה, או לפחות פוטנציאלית בעניין. הרפורמים מציגים תיאולוגיה אלטרנטיבית לאורתודוקסיה, ולכן מהווים קריאת תיגר ותחרות גלויה. ותחרות הממסד האורתודוקסי ממש לא אוהב.

 

לכן ההתפתחות הזאת מסמנת, אולי, התפכחות, וכזו שראוי שאכן תבוא. אחרי 27 שנה של תנועת התחדשות יהודית-חילונית אפשר אכן לומר בביטחון: החילונים לא חוזרים בתשובה. אדרבה, בתי המדרש הפלורליסטים, לימודי החסידות והקבלה, שירת הפיוטים, מעגלי התפילה, קבלות השבת בנמל וכו' וכו' אינם דלת כניסה לעולם האורתודוקסי, אלא אלטרנטיבה לו. כן, בדומה ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. מעגלי הרנסאנס היהודי לא מחפשים רב שיאמר להם כיצד לשמור על קלה כחמורה, אלא זהות יהודית עשירה מחד ואינדיבידואליסטית מאידך.

 

לכן במידה רבה צודק הרב שטרן. יש כאן רפורמה, מלשון תיקון, ולא חזרה בתשובה. אבל הוא כמובן שוגה קשות כשהוא פוסק שאין לתקצב את העניין, ולא רק משום שראוי שמדינה לא תפלה בין אזרחיה. הוא שוגה כשהוא לא מבין שיש כאן הבטחה תרבותית וחברתית, לפחות לכל מי שלא חושב שכולם צריכים להיות אותו דבר.

אריה דרעי ודודי אמסלם יורקים בפרצופה של יהדות ארה"ב

חה"כ דוד אמסלם (ליכוד), יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, כותב בפייסבוקו אחרי סיור בכותל את המילים להלן:

 

בדיון בועדת הפנים אמר דברים חריפים עוד יותר:

 

אני רוצה לקרוא מפה לרה"מ לפעול להחזרת מתווה הכותל, אני לא מאמין בו, צריך לחזור חזרה למסורת ישראל כפי שהיה. עם כל הכבוד ליהודים האמריקאים, הם לא אמורים להשפיע עלינו כאן, גם הם ייעלבו זה בסדר, לא ייקרה כלום אם הם ייעלבו, הם לא עושים לנו טובה, לכן אני קורא לרה"מ להחזיר חזרה את המתווה. (הציטוט מתוך הדו"ח של מכון על משמר הכנסת)

 

אמסלם בהבל פה מבקש לבטל החלטת ממשלה שבאה אחרי שלוש שנים של דיונים בין זרמי היהדות הלא-אורתודוקסית לבין מדינת ישראל, ותוך כדי כך גם דואג לציין שרגשותיהם של מיליוני יהודים פשוט לא מעניינים אותו. זה אחרי שאתמול אמר שר הפנים אריה מכלוף דרעי Arye Machlouf Dery שהוא "מוותר על היהדות הזאת".

 

עשרות שנים מדינת ישראל נהנתה משירותיהם הנאמנים של יהודי ארה"ב. הרבה כסף והרבה לחץ פוליטי על הממשל האמריקאי היא הרוויחה. רק לסבר את האוזן: התמיכה הכלכלית של יהדות ארצות הברית בישראל עומדת על יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. וזה לא כולל מבצעים מיוחדים, כמו "צוק איתן", שרק במהלך השבועיים הראשונים שלו תרם ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה לישראל 1,374,612 ש"ח.

 

והנה, כשאותם אנשים ממש מבקשים סובלנות לאמונותיהם והכרה מינימלית הם מקבלים את העלבונות של דרעי ואת הבוז של אמסלם. מן הסתם נשמע בקרוב (ואולי רק דוברי האנגלית בינינו) דברי הרגעה ופיוס מפי ראש הממשלה. אבל המשבר הזה לא ייפתר עד שלא יכובדו הצרכים הדתיים של יהודים לא אורתודוקסים בישראל.

הרב לאו וההשמצה הקבועה כלפי הרפורמים והקונסרבטיבים

עוד ראיון עם הרב הראשי לישראל דוד לאו, הפעם ב'מקור ראשון', ושוב אותן קלישאות על אהבת ישראל ואותן השמצות על התנועות הלא-אורתודוקסיות. בנוהל, כמו שאומרים. יש לציין שהמראיינים הפעם היו מאתגרים מהרגיל (שכוייח), אבל עדיין כדאי להעמיד דברים סופית על דיוקם.

 

להלן נתונים מסקרPew  הענק שהתקיים לפני שלוש שנים בקרב יהודי ארה"ב. מהנתונים עולה שבעוד ש-50% מהיהודים הרפורמים מתחתנים עם לא-יהודים, ו-27% מהיהודים הקונסרבטיבים עושים כן, שיעור היהודים שלא שייכים שום זרם שמתחתנים עם לא-יהודי עומד על 69%. כלומר שייכות לתנועה הרפורמית (קו"ח הקונסרבטיבית) *מפחיתה* את הסיכוי ל"התבוללות".

 

הרב לאו אולי חושב שאלמלא היו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בעולם כל היהודים היו חובשים מגבעת ולובשים ציצית, אבל לא צריך להיות דמוגרף מדופלם כדי להבין שאם התנועות הללו לא היו קיימות, ולא היו עושות מאמצים כבירים לעניין יהודים בחיי קהילה ובמסורת, מספרים גדולים הרבה יותר של יהודים היו חסרי-זרם, ושיעור הנישואים עם לא-יהודים היה גבוה עוד יותר.

 

קל מאוד להשמיץ, אולי גם קל לרב לאו לעשות את זה ליהודים אחרים ממש לפני ט' באב. אבל האמת היא שונה, וראוי לרב הראשי לישראל לדעת אותה.

 

(וכל זה בלי לשאול את עצמנו את השאלה העקרונית יותר על טיבם של נישואים עם לא-יהודים, ומה באמת צריך להטריד אותנו בקשר לעם היהודי בזמננו.)

ערוץ 20 יוצא נגד התנועה הרפורמית

אני מבין למה ערוץ 20 משתף פעולה עם הממסד האורתודוקסי בכותל. יש להם הרבה מן המשותף. כמו רבנות הכותל, ערוץ 20 קיבל לידיו משאב ציבורי ועושה איתו כבתוך שלו, על חשבון הציבור הרחב.

בתנאי הזיכיון של ערוץ 20 מוגדר כי הוא יהיה "ערוץ ייעודי למורשת ישראל […] בהתחשב בהוויה התרבותית והחברתית של הציבור היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות." – אבל הערוץ מסרב בתוקף לארח כל רב שאינו אורתודוקסי או לגעת בנושאים שמערערים על המונופול של האורתודוקסיה.

בכותל פעם לא היתה מחיצה, וגם אחרי שהוקמה, עד שנות השמונים היא היתה נמוכה, והגיעה רק עד המותניים. עם השנים עבר הכותל התחרדות והפך למעשה לבית כנסת חרדי. כיום משפחות לא יכולות לחגוג ביד משום שהמחיצה מפרידה לחלוטין בין בני המשפחה.

בשני המקרים מדובר בגזלה מפורשת של רכוש ציבורי על ידי בעלי אינטרס, ובהדרה של חלקים גדולים מהציבור. מצא מין את מינו.

ועד דבר מן המשותף: חוסר היכולת הן של ערוץ 20 והן של הממסד האורתודוקסי להכיל דעות השונות משלהם. והרי כאן הבלוף הגדול במה שכותבים אנשי הערוץ בסטטוס להלן: לא "הרפורמים" בונים רחבה נוספת ולא הם מחלקים את הכותל. כל הסיפור הזה לא היה נולד אם הרבנות בכותל היתה מאפשרת לקבוצה קטנה של נשים להתפלל פעם בחודש בטלית ותפילין. משום חוסר היכולת של הרבנות בכותל להכיל את השונה ממנה, מקימים כותל חדש למי שלא יכול או לא רוצה להתפלל בבית כנסת חרדי.

ערוץ 20 מנסה להציג את עצמו כערוץ מורשת למרות שהוא משדר אקטואליה ומקדם עמדה ימנית ושמרנית. כעת הוא יוצא במוצהר כנגד הזרם הדתי הגדול ביותר בעם היהודי. לא היינו צריכים לחכות הרבה לפני שקיבלנו את החיבור האנטי-ליברלי שבין לאומנות שטחית לבין כפייה דתית.

הושג הסכם היסטורי בכותל המערבי

הממשלה אישרה את המתווה על פיו יוקם אזור חדש לתפילה בכותל עבור כל מי שרוצה להתפלל ללא מחיצה או בצורה שאינה מקובלת על האורתודוקסיה החרדית. חשיבותו של ההסכם הוא בהכרה הרשמית, הממלכתית, בזרמים הלא-אורתודקוסים, הכרה שכוללת תקצוב, נציגים רשמיים במועצה המנהלת, ונדל"ן במקום בעל חשיבות דתית עליונה. לא מן הנמנע שהפשרה כאן תשמש תקדים לפשרות הבאות, הן בתקציבים והם בחקיקה (נישואין?), משום שהעיקרון על פיו יש יותר מדרך אחת להיות יהודי – ואף לעבוד את ה' כיהודי! – קיבלה גושפנקא רשמית במדינת ישראל.

 

הבאים אל הכותל יעברו מעתה בכניסה אחת מרכזית. בה הם יוכלו להיכנס בערוצי הגברים, הנשים או הערוץ המעורב. לאחר הכניסה הם יוכלו לבחור אם ללכת ימינה אל הכותל החדש, הפלורליסטי, או שמאלה אל הכותל הותיק והאורתודוקסי.

 

ברחבת הכותל החדשה תונהג תפילה ללא מחיצה. זאת לבד מראשי חודש, בהן נשות הכותל תתפללנה כקבוצת נשים בלבד, עם מחיצה (חלק מהן הרי אורתודוקסיות). ניהול הרחבה יופקד בידי ועדה שבראשה עומד יו"ר הסוכנות ובה שישה נציגים לתנועות הפלורליסטיות (הקונסרבטיבית, הרפורמית ולנשות הכותל) ושישה נציגים ממשרד רוה"מ, משרד התפוצות, ורשות העתיקות. זוהי המועצה הממלכתית הראשונה בה מתמנים רשמית נציגי הזרמים הלא-אורתודוקסים. הרחבה תתוקצב ב-5 מיליוני שקלים בשנה ממשרד רה"מ.

 

רחבת הכותל הישנה תישאר תחת סמכותו של רב הכותל, שמואל רבינוביץ' והגופים שניהלו אותה עד כה.

 

—

 

מה הדינמיקה הצפויה אם הפרוייקט יושלם? ראשית, צריך לראות שזה אכן מתבצע. כידוע, ישראל מתקשה לערוך שינויים סביב הר הבית. נראה. אבל אם זה אכן יקרה, אפשר לצפות לצערי שהכותל הישן יעבור הקצנה ואופיו החרדי והמסתגר יתגבר. הפשרה הרי תיתן לכאורה לגיטימציה להיות לא-ידידותי למשתמש החילוני או למעשה לכל מי שרוצה לחרוג ממנהגי החרדים בעת הזאת ("יש לכם את הכותל ההוא, לכו לשם!"). המחיר ייגבה בעיקר מהאגפים היותר ליברלים של האורתודוקסיה, למשל מפמיניסטיות אורתודוקסיות, שכנראה תשלמנה את המחיר הכבד ביותר על ההסכם הזה.

 

מאידך, לראשונה יהיה מקום שמאפשר תפילה משותפת לגברים ונשים. לאיפה תלך משפחה שתרצה לחגוג בת/בר מצווה יחד? לאיפה יילך זוג צעיר שרוצה לבקר בכותל יחדיו? לאיפה תגענה קבוצות של תיירים? ומה יהיה עשרים שנה אחרי חניכת המתחם? שמואל שטח שאל במאמר לפני כמה ימים: "באיזו רחבה יתפלל המועמד לראשות העיר? הרמטכ"ל הבא? האפיפיור? מדונה? דיויד בלאט?" שאלות טובות מאוד.

 

זהו גם מבחן פומבי מאוד לכוחן של התנועות הלא-אורתודוקסיות וליהדות הפלורליסטית. אם הרחבה החדשה תישאר ריקה יהיה ברור שהציבור המתפלל ומבקר-הכתלים, לכל הפחות, מעוניין אך ורק ב-old time religion המסורתית שלו.

 

ייתכן גם, כפי שקורה בדרך כלל כשנשברות היררכיות פטריארכליות, שכל העסק יהיה פחות אטרקטיבי. יחול פיחות במעמדו של הכותל. אלה חדשות רעות לכל מי שביקש לצנן את ההתלהבות סביב הר הבית. פיחות במרכז קדוש אחד יביא לעליה בשני.

 

לבסוף צריך לזכור שכל המהפכה הזאת מתרחשת בגלל דבר אחד פשוט: החרדים השולטים על הכותל לא היו מסוגלים להסכים לתפילת נשים בטליתות פעם אחת בחודש. אין כמו הממסד האורתודוקסי כדי לחתור תחת עצמו. שכוייח, חברים. ולנשות הכותל שנאבקות כבר יותר מ-25 שנה, לתנועה המסורתית בישראל ולתנועה הרפורמית – כל הכבוד. הוכחתם שיש לכם (לנו) כוח פוליטי. מי ייתן הישגים רבים נוספים.

רונן שובל רפורמי וכל הג'ז הזה

הרשימה הרצינית שלי על שובל הצליחה להוליד צרור של בדיחות. ראשון עלה אייטם ב'כיפה' שמצביע על כך שהזכרתי ששובל גדל בקהילה רפורמית. שובל הגיב שם בהאשמות שמנסים להכפיש אותו. היום הגיעה תגובה באייטם נפרד, שאליה כבר הגבתי חזרה, ועוד תגובה, מאת ידידו של שובל בצלאל סמוטריץ' (שמאמין, אגב, שלציונות הדתית מגיע יותר תקציבים כי היא מנהיגה את העם), שמנסה להזים את השמועות ששובל רפורמי. מהומה רבה על לא מאומה, אבל אין להכחיש שזה מתוק שב'בית היהודי' מוטרדים יותר מזה ששובל סוחב שורשים רפורמים מאשר מזה שהוא מקבל השראה מהוגים פשיסטים.

סקר ענק על יהדות ארה"ב

מכון Pew פרסם היום סקר ענק על יהדות ארה"ב, שנערך בין 70,000 איש, וכלל ראיונות עם 3,500 מהם. הנתונים רבים ומגוונים, והנה כמה עיקריים ומעניינים:

יש כ-6.7 מיליון יהודים בארה"ב. הם מחולקים לזרמים הבאים: 35% רפורמים, 18% קונסרבטיבים, 10% אורתודוקסים (בתוכם 6% חרדים) ו-30% שאינם שייכים לשום זרם על פי עדותם. שיעור היהודים שמעידים ש"אין להם דת" הוא 22% (מעט יותר משיעור האמריקאים בכלל המעידים כך, 20%). 44% מהיהודים נשואים ללא-יהודים.

מבין הזרמים, החדשות הרעות ביותר מונחות לפתחו של הזרם הקונסרבטיבי. רק 36% מאלו שנולדו קונסרבטיבים ממשיכים היום להיות קונסרבטיבים. זאת לעומת 48% מאלו שנולדו אורתודוקסים, ו-55% מאלו שנולדו רפורמים. שימו לב שהלעג האורתודוקסי כלפי הרפורמים, כאילו שצאצאיהם אינם ממשיכים בדרכם, אינו במקום. עוד פחות אורתודוקסים ממשיכים בדרכי הוריהם. בהמשך לכך, 15% מאלה שנולדו אורתודוקסים הפכו לקונסרבטיבים, 11% לרפורמים.

על השאלה "מה המשמעות של להיות יהודי עבורכם?" ענו 73% שמדובר בזכר השואה, 69% בהתנהלות מוסרית, 49% קבעו שסקרנות אינטלקטואלית זה העניין, 43% הדאגה לישראל, 42% סבורים שחוש הומור הוא המהות, ו-19% ששמירת מצוות היא דווקא העניין היסודי ביותר.

68% קובעים שאפשר להיות יהודי בלי להאמין באלוהים. כך קבעו 50% מהחרדים, 70% מהמודרן-אורתודקוסים, 56% מהקונסרבטיבים ו-66% מהרפורמים. שימו לב שלכאורה לזרמים הליברלים יותר חשוב יותר מהמודרן-אורתוקדוסים להאמין באלוהים. לחרדים הכי חשוב. ולמרות זאת, הליברלים מאמינים פחות: 96% מחרדים מאמינים, 77% מהמודרן-א', 41% מהקונ' ו-29% מהרפורמים.

מבחינה כלכלית, ב-8% העליונים של אוכלוסיית ארה"ב מבחינת הכנסה נמצאים 24% מהחרדים, 37% מהמ"א, 23% מהקונ' ו-29% מהרפורמים.היהודים עשירים הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה, והכי עשירים המודרן-אורתודוקסים.

עוד על הדו"ח:
דיווח באתר המכון: http://www.pewforum.org/2013/10/01/jewish-american-beliefs-attitudes-culture-survey/
הדו"ח עצמו: http://www.pewforum.org/files/2013/10/jewish-american-survey-full-report.pdf
באתר פורוורד: http://forward.com/articles/184795/jews-bound-by-shared-beliefs-even-as-markers-of-fa/?p=all#ixzz2gRMcsIW8
בבלוג של פרופ' אלן בריל (בו נעזרתי):
http://kavvanah.wordpress.com/2013/10/01/pew-report-on-american-jewry-some-observations

כ-7% מאזרחי ישראל רפורמים או קונסרבטיבים

בסקר גוטמן אבי-חי משנת 2009 התגלה ש-7.6% מהאוכלוסייה היהודית בארץ מגדירה עצמה כשייכת לזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי (להשוואה, יש אחוז דומה המגדירים עצמם חרדים). הממצאים האלה התקבלו אז בהפתעה, שלא לומר תדהמה, ורבים התקשו להאמין שאכן כצעקתה.

המרכז הישראלי לדמוקרטיה פרסם אתמול ממצאים של סקר משלו, שמהם עולה תמונה דומה: 7.1% מאזרחי ישראל היהודים המגדירים עצמם רפורמים או קונסרבטיבים. מדובר בהחלט במיעוט, אבל מיעוט לא קטן – ביחד הם כמו החרדים כאמור. ויש לשים לב שזרמים אלה פועלים כמעט ללא כל תמיכה ממשלתית, להבדיל מהחרדים או מהציונים-דתיים כמובן.

באותו סקר נשאל הציבור האם "תומכים או מתנגדים כיום להשוואת מעמדם החוקי במדינה של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי עם המעמד של הזרם האורתודוקסי." 59% ענו שהם בעד. ואכן, הגיע הזמן. היהדות לא שייכת לאף זרם אחד, ובטח שהמדינה אסור לה לבחור זרם ספציפי ולתמוך (כספית, חקיקתית, משפטית) רק בו. קדימה, תנו לנו חופש דת.

הסתה גועלית כנגד התנועה הרפורמית

הנה פרסומת לקומיקס לילד הדתי, שהתפרסמה בעלון בית הכנסת גילוי דעת, 56, כ"ו אדר התשע"א:

והנה פוקוס על הקומיקס עצמו:

לחצן להגדלה

נעזוב את דמותו של הרב מרדכי אליהו, מפוקפקת כדמות חינוכית ככל שתהיה. אבל האינדוקטרינציה לילדים, דרך קומיקס, כנגד היהודים הרפורמים היא לדעתי דוחה. והעובדה שזה הדף מהקומיקס שבוחרים להציג בפרסומת, לאמור קנו לילדיכם את המוצר הזה כדי שידעו להבדיל מינקות בין יהודים כשרים לכאלה ש"ממציאים"… צריך לא מעט חוסר ביטחון ושנאת חינם בשביל זה.