הרב צבי טאו

קל להבין איך המוח של הרב טאו פועל

תשמחו לדעת שהרב צבי טאו הוציא קונטרס חדש של דבריו הקדושים. בטקסט האמוני-תורני-השקפתי הוא יוצא נגד – חכו לזה – ההומוסקסואליות ועוטף את הכל בהתקפה על – התכוננו לשוק חייכם – "התרבות הפוסט-מודרנית", מילת הקסם שבלעדיה כנראה אי אפשר לכתוב מנשר רבני שמרני בזמן הזה. מסתורין גדול: הוא האם קיימת חשיבה אורתודוקסית בזמן הזה ללא הומואים ופוסטמודרניזם?

Capture

נראה שלא. אז שוב ילמד אותו כבוד תורתו שהעולם המערבי שוקע ושאל לנו לחקות את דרכי הגויים ("הצורה הלאומית החילונית הולכת ונחלשת, הולכת ומתנוונת, והרעיונות והתרבות מושפעים מהתרבות הכללית, מאמריקה ואירופה הגוססת"). ושוב הלהט"ב איכשהו מגלמים את יצר הרע הבינלאומי ולסמל של כל עוולה בעולם.
אממה? ייתכן שגם הרב טאו הרגיש שמערכות יחסים הומוסקסואליות כבר לא באמת מפחידות אף אחד, אפילו לא את צאן מרעיתו. לכן הוא ניסה להגביר את הווליום עד הסוף ולהפחיד בכל מחיר. על פי טאו
הם כבר הכשירו סטיות מין, ועכשיו הם עמלים על הכשרת עריות בתוך המשפחה – קשרים בין אמא ובן, אבא ובת או אח ואחות, וגם על משכב בהמה כבר מותר לדבר
עכשיו אני לא יודע באילו מעגלי פרינג' רדיקלים מסתובב הרב ו/או מה מאכילים אותו עוזריו, אבל אין שום מגמה ושום תופעה, לא "פוסטמודרנית" ולא אחרת, שבמסגרתה מדברים על גילוי עריות או משכב בהמה כמשהו שיש להכשיר. יתרה מכך, העובדה שהוא מאמין שזה נכון מסגירה לא רק ריחוף בהיכלות העליונים אלא חוסר הבנה מוחלט ברוח הזמן ובהגיון הפנימי שמנחה את הפרוגרסיבים העכשוויים.
.
שהרי ההגיון המוסרי הנוכחי קשור באופן מהותי לאוטונומיה של הפרט ולמימושו העצמי, ושני אלה דורשים רפלקסיה ויכולת בחירה. שני גברים שהופכים לבני זוג מקבלים את ברכתנו מפני שברור לנו – ורק אם ברור לנו – ששניהם מעוניינים בכך מתוך בחירה חופשית ורצון אמיתי. מי שזועק בזמן הזה על כל רמז להטרדה ולכפייה מינית בתנועת #metoo לא יעלה על דעתו להכשיר יחסי מין בין מבוגר לילד, גם לא בין אדם לבעל חיים.
.
טאו מפגין כאן חוסר הבנה בסיסי, ושמא יכולת מוגבלת בכלל לתפוס עמדה מוסרית ששונה משלו. הוא מורגל שהמוסר נגזר בהתאם לציוויים קבועים (עבורו: חוק אלוהי) וללא קשר למצבו הסובייקטיבי של האדם. דף ההוראות שלו במקרה דנן הוא ויקרא י"ח, שם מנויים כל האיסורים האלה ברשימה אחת. אפשר להבין בקלות איך המוח של הרב פועל: הוא פשוט מניח שאם החילוניות המנוונת הכשירה פרט אחד מהרשימה ודאי ימשיכו לפי הסדר ויכשירו אחרים. הוא לא מסוגל לצאת מתפיסת העולם שלו ובוודאי שלא יכול להבין תפיסה מוסרית אחרת.
.
וחוסר ההבנה המוסרי ממשיך לחוסר הבנה חברתי. טאו לא מסוגל להבין את החברה המערבית בזמן הזה ואת קבלתה את ההומוסקסואליות, אבל במקום לנסות הוא ממציא תיאוריה שתסביר לו למה כולם, מבחינתו, השתגעו:
יש כאן ניסיון חסר אחריות לתכנת מחדש את החברה האנושית. ניסיון זה נעשה על ידי אנשים בעלי 'צווארון לבן', שנמצאים מאחורי הקלעים.
כנראה שאי אפשר בלי איזו תיאוריית קונספירציה מפגרת. וזה המנהיג הרוחני של החרד"ל בעת הזאת.

החרד"ל וההר

אתמול כתבתי בפייסבוק כך:

פשוט להתמוגג. המחלוקת על העלייה להר הבית קורעת את החרד"ל מבפנים: רבני הר מור נגד הרב דב ליאור, שטבון והגר נגד בן ארי ומרזל. העניין מאוד אידיאולוגי-תיאולוגי ולא רק הלכתי-טכני, ולא יכולה להיות עליו פשרה: עבור הרב טאו ולוויניו הר הבית הוא מחוץ לתחום עד בוא המשיח. זו העמדה החרדית המסרותית והקונצנזואלית שבזמנו החזיקו בה הרבנים קוק, האב והבן. הרב ליאור, כמו עוד כמה עשרות רבנים ציונים דתיים מתונים יותר, פרסמו החל מאמצע שנות התשעים פסיקות על פיהן מותר ואף רצוי לעלות,ך בניגוד גמור למסורת ההלכה. שני הצדדים רואים בעניין נקודת משען מהותית שנוגעת ליסודות אחיזת עם ישראל בארצו. וזה מה שכל כך מתוק בסיפור הזה, שמחלוקת הלכתית, ודווקא על הר הבית, מונעת איחוד בימין הקיצוני ועלולה להביא לבזבוז קולות עצום – ואף לתבוסת הימין כולו. הקב"ה, אנחנו אוהבים אותך (ובמיוחד כשאתה מפגין חוש הומור).

היום נוספת התפתחות:

זוכרים שיש עימות פנים-חרד"לי בעניין העלייה להר הבית? זוכרים שזה מה שלא מאפשר לרשימת ישי-שטבון להתאחד עם רשימת בן ארי-מרזל? ובכן, לאחר שבן ארי, שמתעקש לעלות להר, הועף (ובמקומו יוצב ברוך מרזל), והרב משה הגר, שמתעקש שאיש לא יעלה להר, פרש (ובמקומו לא יוצב איש), נותר רק לחתום על האיחוד – אלא שאז הודיע בו ארי שהוא עולה הבוקר להר, מתוך פרינציפ כמובן. והנה, הוא קיבל שיחת טלפון בהולה מהרב דב ליאור שדרש ממנו לא לעלות "שכן מדובר בפרובוקציה שתעלה באיחוד עם מפלגת יחד" (כך על פי חנן גרינווד). מסתבר שאם רק רוצים אז עלייה להר הבית היא פתאום פרובוקציה ואפילו אפשר להימנע ממנה. למדנו משהו.

הרב טאו על דת ומדינה

הרב טאו, נשיא ישיבת 'הר המור' ומנהיגם של חלק מהחרד"לים הציונים דתיים, פרסם מאמר על דת ומדינה בחוברת שחולקה בבתי הכנסת בשבת האחרונה. לבד מהבעת התנגדות חד משמעית למפלגת 'הבית היהודי' על כך שהיא מכילה חילונים (כלומר, חילונית) ולא נלחמת מספיק על אופיה הדתי של המדינה, הוא גם כותב באופן כללי על היחס הראוי לדעתו בין דת ומדינה. בקצרה, הכנסת אמורה לקבל הוראות מהרבנות הראשית, שהיא הסמכות העליונה לענייני דת.

2014-12-01_080911

שלוש הערות:
1. הרב מבדיל כאן בין ענייני דת לעניינים אחרים, אבל אנחנו יודעים שמסורת ההלכתית רואה בכל דבר ועניין (כלכלה, חקלאות, לבוש, מלחמה) תחום שראוי לבחון אותו אל מול חובותינו כלפי האל. אולי כוונתו היא פשוט למנות את הרבנים הראשיים למנהיגים רוחניים עליונים, אייתוללות-סטייל?
2. מצד שני, אם הכנסת אמורה לקבל הוראות בכל תחום מהמומחים לתחום, האם זה אומר שבענייני חקיקה או ממשל בכלל היא אמורה לקבל הוראות מפרופסורים למדעי המדינה?
3. לרב דרוש מגיה, ואולי עורך.

אתמול היה יום היסטורי בתולדות ציונות הדתית

ערן וולקובסקי "לוכד את הרגע" היום ב'הארץ': בנט כופה את חילונה של המפלגה הדתית-לאומית. אתמול היה יום היסטורי בדברי ימי הציונות הדתית: המפד"ל הפכה ז"ל רשמית, ונפתלי בנט הפך לשליט יחיד על רשימה שבבחירות הקרובות תתמרכז ותקרוץ ללאומנים החילונים כמו גם למסורתיים, תיקח קולות מהליכוד ומש"ס, וכל זאת תוך ניסיון לשמור על הבייס, כלומר על קולות הציונות הדתית. כנראה שזה יצליח לו.

היו בטוחים שכבר עכשיו יושבים עסקנים ור"מים במעגלי סיעת תקומה ו(להבדיל)ישיבת הר המור ומטכסים עצה כיצד לבצר את כוחם הפוליטי, להגן על השפעתם, להבטיח את תקציביהם, וכמובן, "לשמור על עם ישראל". ייתכן שיגיעו למסקנה שהאופציה היחידה שלהם היא איחוד כוחות עם אנשי 'עוצמה לישראל' ולווייניהם הקיצונים מחד, והחלק מש"ס שדרעי דוחף החוצה מאידך (והרב טאו כבר הצביע ש"ס בעבר). אפשר להעריך שנראה גישושים לאיחוד שכזה, שאם יצלח יהיה מעניין לראות אותו מתמודד עם אחוז החסימה החדש. קשה להאמין שלא תתייצב מפלגה דתית-לאומנית מימין לבנט, ולאיחוד כזה של כלל הנדחים יש אפילו סיכוי להיכנס לכנסת.

2014-09-12_084702

התכתשות פנים חרד"לית

משהו מאוד מעניין מתרחש באגף החרד"לי של הציונות הדתית. הפנייה של הרב טאו כנגד 'הבית היהודי' משאירה את החרד"לים האחרים – במקרה להלן הרב אבינר – במצב בעייתי. מצד אחד, כל החרד"לים ערבים זה לזה. מצד שני, הרב טאו בכל זאת פתח במסע הרס שכולל השמדה עצמית וזולתית כוללת. מה עושים???

בגליון 'עולם קטן' של השבוע מנסה העורך, יוסף רוסו, איש הרב אבינר, להעביר בדחילו ורחימו ביקורת מסויימת על הרב טאו. ראו להלן את מה שהוא כותב על הכשלת מכרז מנהלת הזהות היהודית. הרי הרב טאו בכל זאת הכשיל את תחילתו של הפרוייקט המבורך "ללימוד יהדות אורתודוקסית דתית–לאומית למהדרין ללא פחות מ– 50 אלף איש בשנה" (כן, זהות יהודית פירושה זהות אורתודוקסית דתית–לאומית, לא ידעתם?).

בהמשך המאמר (לא בצילום) נזהר רוסו בדבריו אבל בכל זאת כותב ש"הכרעות מעשיות של אנשי רוח [הרב טאו הוא "איש רוח" מבחינת רוסו, דהיינו עוסק באידיאלים ולא במעש – ת.פ.] הביאו לא פעם לכיליון ולעיכובים כואבים ומסוכנים בתהליך האלוקי. ראוי לפחות להעלות את החשש מכך שלעתים גם הרוח לא יכולה להכיל ולנהל את הכלים שהמציאות האלוקית מזמנת אליה."

או בעברית: אתה מנותק בנאדם, תחזור לעיונים בעולם האצילות ותן לנו לתפעל את התכלס.

נמשיך לעקוב אחרי ההתכתשות הפנים חרד"לית, ובהצלחה לשני הצדדים.

2014-04-30_190922

הרב עובדיה, כשליח הרב טאו, כנגד הרב סתיו

בתוך הקקופוניה השגורה וחסרת התוקף שיוצאת מפיו הקדוש של הרב עובדיה יוסף חשוב משפט אחד:

החברים שלו, המפד"ל, המפלגה שלו, העידו לפני – האיש הזה מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה, ואני אחריש?

משפט משמעותי מאוד, אם כי גם כאן לא הצליח כמובן הרב הישיש להבין מה באמת מתרחש: לא החברים מהמפד"ל. אמנם הם חובשים כיפות סרוגות, אבל מדובר באנשי ישיבות ה'קו'. לפני כמה ימים הערכתי כאן שהם עוברים רב רב, אחד אחד מחברי הגוף הבוחר, ומשכנעים אותו שסתיו מסוכן לעמישראל (רפורמי, נאו-רפורמי, אפיקורוס, מקריב תינוקות למולך). מסתבר אפוא שאכן כך. לכן אני שוב חוזר ומעריך: הרב סתיו לא יהיה הרב הראשי האשכנזי הבא. ובהמשך לכך, הרב הראשי הבא, אם רק יציג את מועמדותו, יהיה הרב דוד לאו.

ועוד דבר מעניין: ב'צהר' קוראים לרב עובדיה יוסף ”לעשות תשובה ולבקש מחילה אחרי שכשל בעוון הלבנת פנים ברבים", אחרי מה שאמר על הרב סתיו.

יפה שרבני 'צהר' הבינו שהרב עובדיה יוסף נזקק בדחיפות לעשיית תשובה. אם כי אני לא יודע למה רק עכשיו. הרי הרה"ג עובדיה אמר כל מני דברים על חילונים ("אהבלים"), מורים ("חמורים"), מוסלמים ("מכוערים"), שחורים ("נביא צונמי נטביע אותם"), רופאים שעורכים הפלות ("בהמות"), הומואים ("חולים") בתי המשפט ("כולם גזל וחמס"). למה רבני 'צהר' לא ביקשו כבר אז שהוא יעשה תשובה ויבקש מחילה?

וזה מוזר, כי הרי 'צהר' הם רבנים פתוחים ואוהבי ישראל, שלא דואגים רק לאנ"ש, אלא רוצים לקרב את כוווולם לתורה, לא? אז איך זה שרק על עלבון כלפי יו"ר הארגון שלהם הם נזעקים, ולפני זה שתקו כמו דגים? כנראה שיהודי קטן כמוני לא מסוגל להבין רבנים גדולים שכאלה.

הבית המחורד"ל

הייתי כל היום בכנס לחקר הדת והרוחניות, חזרתי עייף אך מרוצה, והנה צדה את עיני הידיעה המרעננת שהבית היהודי נגד שילוב נשים וחילונים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. נאמר מיד, החוק המוצע מיטיב עם מועמד מסויים, הוא הרב סתיו. אבל הבית היהודי לא אומר שהוא יתמוך בחוק אחרי הבחירות, כלומר כשהוא כבר יהיה חף מנגיעה פרסונלית. הם פשוט נגד. כנראה קיבלו הוראה "מהרבנים".

אז מתברר שהבית היהודי לא רק פועל נגד מרבית מצביעיו, אלא גם בניגוד לקלישאות הדביקות שנמרחו לאורך ולרוחב תעמולת הבחירות שלו, דהיינו בנייה משותפת עם חילונים, הזמנה אל "הבית של כולם" ועוד מני ססמאות. המפלגה למעשה שוברת לכיוון החרד"לי של התבדלות ושל ההתנשאות המציבה אותם במעמד "היודעים" שאמורים לספר לחילונים מי יהיה הרב הראשי שלהם. מסתבר שבנט לא אח, ו"חילונית" הבית היא לכל היותר קישוט. האמת? בנט הוא הקישוט. כי מה יש לנו כאן? הח"כים של תקומה כפופים לרב דב ליאור. ומסתבר שיוני שטבון ומוטי יוגב כפופים לרב טאו. בקיצור, אין מפלגה. יש רבנים.

והרבנים האלה נלחמים – בכל האמצעים – כנגד האפשרות שהרב סתיו ייבחר. לא מפני שהוא לא גדול בהלכה. מפני שהוא רוצה לעשות שינויים. ומפני שהוא מתיימר אשכרה לדבר עם הציבור. עם הציבור, כן? הם נגד. הרי לכן ליאור אמר להצביע עצמה לישראל, ולכן טאו הורה להצביע אגודת ישראל. הם לא בעד הידברות עם אף אחד. בטח לא עם בנט.

עוד שני דברים מעניינים: מעניינת התגייסותם של חברי הכנסת הסרוגים מהמפלגות האחרות (שטרן, לביא, פירון) כדי לנסות לבצע בחודשים האחרונים את מה שהבית היהודי הבטיחו ואינם מסוגלים לקיים משום יראת הרבנים שנפלה עליהם. פחדנים מלאכתם נעשית בידי אחרים – אלא אם כן הם מפחדים יותר מדי אפילו בשביל לתת לאחרים לעשות. ומעניין שסרוגי כיפה בליכוד לא נוהגים ומעולם לא נהגו כך. עבורם שידוד שירותי הדת מעולם לא היה חשוב, והם התעניינו בעיקר בצד הלאומני של יהדותם. דווקא מהמפלגות החדשות הגיעו יחידים שנראה שאכפת להם.

עכשיו הטיל הבית היהודי וטו על החוק, כפי שמותר לו במסגרת ההסכם הקואליציוני שחתם איתם הליכוד, בידיעת לפיד. אולי לפיד לא ידע שכשהוא מאשר וטו לנפתלי בנט הוא למעשה מאשר וטו לרב דב ליאור. אולי הוא ידע. ומכיוון שהליכוד ממילא לא מעוניין בחוק שטרן, אם בנט לא יעשה שריר, כנראה הוא הגיע לסוף דרכו. אגב, אם בנט לא יעשה שריר, כנראה הוא עצמו הגיע לסוף דרכו. מי יצביע שוב לבית המחורד"ל?

מנגד, אותם רבני ש"ס (שונאי סתיו), דהיינו אבינר, ליאור, לבנון וטאו, יעשו הכל כדי שהוא לא ייבחר (הרמות שאליהם מגיעה הרדיפה האישית כאן באמת מרשימות), וכנראה ינסו, וכאן חייבים להחזיק זמן מה את המתיקות של האירוניה בפה, להביא לבחירתו של הרב דוד לאו, שאינו ציוני-דתי. יש סיכוי אמיתי, אם כן, שהרב הראשי הבא יהיה לאו. למעונינים בחורבנה של הרבנות אלו חדשות טובות.