באתר 'כיפה' יוצא הרב אריאל בראלי נגד פסיקה שפרסמו רבני בית הלל בעניין הפנייה לבתי המשפט הישראלים. הוא טוען שהאישור של קבוצת הרבנים הזו לכך מהווה שגיאה הלכתית, ושאין לפנות לבתי המשפט הישראלים. בראלי כותב:
הנה פורסם פסק חדש מטעם רבני בית הלל (תשרי תשע"ו) אשר גורס […]: "בדיני ממונות ראוי לפנות לכתחילה לבית דין הפועל לפי משפטי התורה" – מלשון זו משמע שאין זה עיקר הדין ורק לכתחילה כך ראוי לנהוג.
כלומר הבעיה כאן היא המילה "ראוי", שאמורה להיות "חובה" על פי הרב בראלי.
שימו לב עד לאן הניתוק ההלכתי-אורתודוקסי מגיע: אפילו הרבנים הליברלים והפרוגרסיבים (באמת) של 'בית הלל' אינם מסוגלים להתיר בפשטות פנייה שגרתית לבתי המשפט הישראלים. אפילו פנייה סטנדרטית למערכת המשפט של המדינה היהודית הריבונית, אותה מדינה שנחשבת עבור רבים מהם ל"ראשית צמיחת גאולתנו", יכול להתקיים רק אחרי ש"ראוי" לפנות לבית דין תורני. לא רק זה, אלא אישור לפנייה בדיעבד מביא את הרב בראלי לכתוב תגובה שלמה המגנה אותם.
אני בטוח שרוב הקוראים של הסטטוס הזה בכלל לא היו מודעים לכך שההלכה בעצם אוסרת על פניה לבתי המשפט הישראלים, ואם רבנים מתירים זאת הם עושים זאת אחרי סייגים ובעזרת תרגילים הלכתיים שונים. מנגד, הציבור שומר המצוות, בעיקר הציוני-דתי אבל גם החרדי, כמובן משתמש בבתי המשפט כעניין שבשגרה, ובכך מכניס את המערכת למבוכה.
ההלכה כאן מנותקת לחלוטין מחיי רוב אזרחי המדינה, כולל שומרי המצוות שבהם. העובדה שאחרי 67 שנות עצמאות העניין הזה עדיין לא נפתר מלמדת על חוסר רצונם של חלק מהרבנים לטפל בעניין, ועל כוחם הדל של אלה שכן רוצים לשנותו. ובעיקר היא מלמדת באופן מצער מאוד על ניתוקה של ההלכה מהחיים.
מינים 