* הרב אריאל פסק שאין להשכיר דירות לזוג לסביות. זו לכאורה ההלכה. על מה הוא התבסס? לא ידוע. אין לזה תקדים. עוד ראיה לכך שאין דבר כזה "ההלכה". עוד ראייה לכך שלפעמים המילה "ההלכה" משמשת מעטפת לביטוי והכשרת הגזענות או ההומופוביה הפרטית של רב זה או אחר. ומזעזע שהאדם הזה היה מועמד רציני לתפקיד הרב הראשי.
* לרבנים מותר לפסוק הלכה. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלהם. להלכה מותר להיות מעצבנת. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלה.
* נכון, איסור השכרת דירות לערבים או להט"בים הוא תועבה וחרפה לתרבות ולדת היהודית, אבל כן, הוא חלק ממנה, לפחות נכון להיום. לאסור על אמירת הפסיקות האלה לא יעלים אותן, וכן יפגע בחופש הביטוי, שמה לעשות, גם רבנים זכאים לו. יש גבולות לחופש הביטוי, אבל גזענות או הומופוביה אינם מעבר להם, וטוב שכך.
* ומה עם רב עיר, שהמדינה משלמת את משכורתו? האם גם לו ניתן להיות גזען או הומופוב? השרה לבני מקדמת תקנה שתאפשר לפטר רב עיר שמתבטא באופן גזעני או פוגעני (או משהו). אז מצד אחד, נכון, לא הגיוני שהמדינה תעסיק אדם שקורא אקטיבית לגזענות או אפלייה. מצד שני, האם אנחנו באמת רוצים רבני מחמד שלא יוכלו לצאת נגד הקונצנזוס? חשבו על ערכו של רב שייצא נגד הטייקונים, או שרים מושחתים. לא היינו רוצים שיפוטר והיינו רוצים שקולו יישמע. האיזון כאן הוא עדין ודורש חשיבה.
* כפתרון חלקי, אני בעד החוק שלבני מציעה ובעד האפשרות לפטר רבני ערים. אבל לדעתי את הרב אריאל אין לפטר בגלל פסק ההלכה האחרון, גם לו היה אפשר. לדעתי דרוש הרבה יותר מפסק הלכה מכוער אחד כדי להביא לפיטורי רב עיר. את הרב שמואל אליהו, למשל, הייתי מעיף מזמן, על מכלול של דברים, ובדיוק אחרי שהלהיט את הרוחות לפני מהומות נגד ערבים בצפת.
* הבעיה עם רבני ערים אינה שהם לפעמים גזענים, או נבערים, או מושחתים. כלומר, כל אלה בעיות חמורות, אבל פתרון מהותי לא יבוא על ידי האפשרות לפטר אותם (למרות שמדי פעם זה בהחלט נצרך). פתרון מהותי יבוא כשהציבור יוכל לבחור אותם, או לבחור אחרים תחתיהם (ישירות או על ידי גוף בוחר). אז גם גזענים יוכלו לקבל את עונשם בקלפי (איך רמת גן תיראה אם היא תבחר שוב את אותו הומופוב?). לצורך כך צריך שינוי יסודי ברבנות הראשית לישראל.
מינים 