הרב יוסף קלנר

ביוגרפיה חדשה של הרב קרליבך, כמה פכים מלבבים

Captureביוגרפיה חדשה של שלמה קרליבך (הוצאת ידיעות ספרים) שכתב הרב ד"ר נתן אופיר מנסה לסכם ולחדש על חייו של אחד הרבנים שהשפיעו השפעה ניכרת על היהדות במאה העשרים. לא קראתי את רובה עדיין, אבל היא מלאה פרטים מעניינים. הנה כמה פכים מלבבים מהספר:
 
באוגוסט 1989 הזדמן ר' שלמה להיפגש עם כשלושים 'נשות הכותל'. הוא שמע על ההתקפות והעלבונות שספגו בניסיונותיהן להתפלל בכותל וביקש לעודד אותן. בקלטת מאותו אירוע ניתן לשמוע אותו מצדד בזכויותיהן: 'לו הייתי הרב הראשי לישראל, הייתי מכנס את כל הרבנים יחדיו ומתייצב עם פרחים כדי לקדם את פניהן של הנשים הקדושות הבאות להתפלל בכותל. (עמ' 233)
 
מחר, אגב, יש תפילה של נשות הכותל בכותל. חשבו כמה פעמים שמעתם שכל מה שהן רוצות זו פרובוקציה, כאשר הנשים האלה באות כל חודש כבר עוד מעט 30 שנה – וסופגות עלבונות.
ועוד: 1969, פסטיבל וודסטוק. מגיע גורו הודי מפורסם דאז (היום כבר לא ממש מוכר), סוואמי סאטצ'יטאננדה ונושא דרשה + מנחה מדיטציית מנטרה מול הקהל הקדוש. קרליבך זועק:
מדוע הגיע סוואמי סאטצ'יטאננדה ולא הרבי מליובאוויטש? היה זה געוואלד לו היה מגיע הרבי. הוא היה משפיע על דור שלם. אבל הרבי בחר להיות הרבי של החסידים שלו בלבד. (עמ' 89).
 
והנה חידוש שמביא המחבר: מקובל במחקר שניסיונות מאורגנים להחזיר בתשובה יהודים התחילו בסוף שנות הארבעים. זה אולי נשמע מוזר, אבל יהודים שומרי מצוות לא תיארו לעצמם לפני הזמן הזה שיש סיכוי לשכנע חילונים להתחיל לקיים מצוות. חלוצי ההחזרה בתשובה היו – אולי זה לא מפתיע – חב"ד, ובאופן ספציפי אדמו"ר חב"ד השישי, הריי"ץ, שיזם את פעולות ה"קירוב" הראשונות. על פי פרופ' יעקב אריאל, שכתב על הנושא כמה מאמרים, היו אלה קרליבך וחברו הרב זלמן שחטר-שלומי שהיו הראשונים שנשלחו על ידי אדמו"ר חב"ד השישי, הריי"ץ, לקמפוסים באוניברסיטאות על מנת להכניס יהודים שאינם שומרי מצוות תחת כנפי השכינה. ניתן לומר שהם בעצם היו ה"שלוחים" הראשונים של חב"ד.
 
והנה, אופיר קובע שהיו שלוחים עוד לפני קרליבך ושחטר-שלומי. על פי אופיר השלוחים הראשונים יצאו כבר ב-1943 "לעשר ערים במדינת ניו-יורק ובקיץ 1944 גם לקליפורניה. בקיץ 1948 כבר פעלו עשרים שלוחים בכמאה ערים בארה"ב." (עמ' 43). אמנם, קרליבך ושחטר-שלומי היו הראשונים שנשלחו אל קמפוסים, כדי להשפיע על סטודנטים יהודיים. קודמיהם נשלחו אל מרכזי ערים כדי לעודד שמירת שבת וכשרות בקהילות. לכן אי אפשר לומר שהזוג, שעתיד להשפיע באופן משמעותי על יהדות ארה"ב, לא היה חלוצי בכלל, ואריאל צודק שהם עמדו בתחילת מפעל ההחזרה בתשובה ממש. אבל מסתבר שהיו שלוחים לפניהם.

רבני ה'קו' נגד משאל עם

לפני שבוע אמר הרב עמיאל שטרנברג, ראש ישיבת 'הר המור', ש"השקפתם של המנהיגים צריכה להיות אל בית המדרש ומשם ילמדו כיצד החיים צריכים להיראות", וש"לא נלך לשמוע איך זה מתקבל בציבור מחוץ לבית המדרש". כעת הרב טאו והרב אבינר מתנגדים למשאל עם מפני ש"אי אפשר לשאול את העם בשאלות הנוגדות את ההלכה."

ברור, לא? כי מי זה בכלל העם הזה שהוא יחליט על עניינים שבקשר אליהם רק אנחנו יודעים את התשובה הנכונה? והרי הרב יוסף קלנר, עוד אחד מבכירי רבני 'הקו', כבר אמר בעבר ש"העם הזה דפוק" – כלומר מצוי בתודעה כוזבת שלא מאפשרת לו לבחור נכון. שימו לב שמדובר גם באותם רבנים שהתנגדו להרחבת הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, כדי שחס ושלום לא יצטרפו לשם עוד כמה חילונים נבערים שלא יודעים מה טוב בשבילם. הציבור מטומטם, ולכן אנחנו נחליט בשבילו. העם דפוק, אז מי בכלל שואל אותו?

כמה מסקנות:
1. אם האנשים האלה אי פעם יגיעו לשלטון, זו סופה של הדמוקרטיה הישראלית.

2. משאל עם או לא משאל עם, החלק הקיצוני ביותר מבין הציונות הדתית לעולם לא יקבל את תוצאותיו. (אם כי במקרה זה מדובר גם בחלק מאוד "ממלכתי", וייתכן שזה יאזן דחיפה לאלימות.)

3. מעניין לשים לב עד כמה הרבנים האלה התרחקו מתורתו של הרב קוק, אותו הם רואים כמורם ורבם. הוא ראה בחילונים פוטנציאל לנביאים. הם חושבים שמדובר בהמונים עיוורים וחסרי דעת. מנביאים לדפוקים בשני דורות – מי אמר שהמסורת לא מתפתחת?