לפני שבוע אמר הרב עמיאל שטרנברג, ראש ישיבת 'הר המור', ש"השקפתם של המנהיגים צריכה להיות אל בית המדרש ומשם ילמדו כיצד החיים צריכים להיראות", וש"לא נלך לשמוע איך זה מתקבל בציבור מחוץ לבית המדרש". כעת הרב טאו והרב אבינר מתנגדים למשאל עם מפני ש"אי אפשר לשאול את העם בשאלות הנוגדות את ההלכה."
ברור, לא? כי מי זה בכלל העם הזה שהוא יחליט על עניינים שבקשר אליהם רק אנחנו יודעים את התשובה הנכונה? והרי הרב יוסף קלנר, עוד אחד מבכירי רבני 'הקו', כבר אמר בעבר ש"העם הזה דפוק" – כלומר מצוי בתודעה כוזבת שלא מאפשרת לו לבחור נכון. שימו לב שמדובר גם באותם רבנים שהתנגדו להרחבת הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, כדי שחס ושלום לא יצטרפו לשם עוד כמה חילונים נבערים שלא יודעים מה טוב בשבילם. הציבור מטומטם, ולכן אנחנו נחליט בשבילו. העם דפוק, אז מי בכלל שואל אותו?
כמה מסקנות:
1. אם האנשים האלה אי פעם יגיעו לשלטון, זו סופה של הדמוקרטיה הישראלית.
2. משאל עם או לא משאל עם, החלק הקיצוני ביותר מבין הציונות הדתית לעולם לא יקבל את תוצאותיו. (אם כי במקרה זה מדובר גם בחלק מאוד "ממלכתי", וייתכן שזה יאזן דחיפה לאלימות.)
3. מעניין לשים לב עד כמה הרבנים האלה התרחקו מתורתו של הרב קוק, אותו הם רואים כמורם ורבם. הוא ראה בחילונים פוטנציאל לנביאים. הם חושבים שמדובר בהמונים עיוורים וחסרי דעת. מנביאים לדפוקים בשני דורות – מי אמר שהמסורת לא מתפתחת?