הרב יוסף אליצור

תורת המלך, סיבוב ב'

בג"צ דרש היום מהמדינה להסביר עד פברואר למה היא אינה מעמידה לדין את מחברי הספר 'תורת המלך' וכן הרב דב ליאור באשמת הסתה. בהרכב של שלושה שופטים, הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא נאור והשופטת ארבל הוחלט לקדם את עתירתם של תנועות ואישים שונים (הזרמים הלא-אורתודקוסים, 'ציונות דתית ריאלית', קולך, מרכז הרצוג ללימודי יהדות, אסא כשר ועוד), שעתרו כנגד ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק. עוד נדרשת המדינה להשיב מדוע לא יושעה הרב דב ליאור לאלתר מתפקידו הציבורי עד לגמר הבדיקה וההליכים הפליליים והמשמעתיים.

העותרים טענו שהספר מסית בברור נגד לא-יהודים, ובמקרה זה ערבים. הם טוענים כי היועץ המשפטי לממשלה "קבע קטגוריה חדשה של הגנה מהסתה לגזענות והיא בירור הלכתי" – כלומר לכאורה משום שהספר עוסק בהלכה, בענייני דת, הוא לא יכול להיחשב הסתה.

נציג המדינה טען שאמנם המדיניות של היועץ היא "לנקוט בריסון כאשר מדובר בפרסומים שמסתמכים על מקורות דתיים[, אולם] בניגוד לטענת חבריי, ננקטת מדיניות של ריסון, אך אף אחד לא ייתן חסינות לרבנים או לכל אדם אחר מפני עבירה של הסתה לגזענות."

נותר להמתין לתשובתה הרשמית של המדינה.


דעתי: טוב שהיועץ המשפטי לממשלה נוקט בריסון כאשר מדובר בפרסומים דתיים. יש להתחשב במיוחד בחופש הדת, שנוסף על חופש הביטוי. ודאי שגם לזה יש גבול. באופן אישי נראה לי ש'תורת המלך' קרובה מאוד לגבול, אבל לא חוצה אותו. כלומר, אין כאן הסתה ברורה או בוטה לרצח. במקרה כזה עדיף שיתנו לאותם רבנים להביע את דעתם. זו דעה שמהווה (לצערי כמובן) חלק מהמרקם הרחב של היהדות. במסורת היהדות יש גזענות עמוקה ויש רצחנות פרועה, יש טמטום ויש כיעור ויש רשעות. זאת האמת העצובה וטוב לדעת את זה. עם זאת, בעוד שיש לאפשר לאותם רבנים לכתוב את דעתם, אין שום סיבה שהמדינה תמשיך לפרנס אותם. על המדינה להפסיק לממן בצורה כלשהי את ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר ולפטר לאלתר את הרב ליאור ממשרתו כרב של קריית-ארבע וחברון.