הרב דוד סתיו

התפתחויות אורתודוקסיות, החרד"ל בלחץ

מן הסתם כבר ראיתם את מודעת התמיכה של 250 רבנים ברב יגאל "הם סוטים" לוינשטיין. בין הרבנים החתומים: דב ליאור שקרא "לנקות" את הארץ מערבים, שמואל אליהו שקרא "לנקום בחילונים", אליקים לבנון שאמר ש"רבנים יכולים לפרוץ את גבולות הדמוקרטיה", וראובן בן אוליאל, שנגד בנו עמירם מתנהל בימים אלה משפט בחשד לשריפתה של משפחה פלסטינית בשנתה בכפר דומא. בקיצור, מיטב להיטי הציונות הדתית הפונדמנטליסטית.
 
המודעה מדכדכת ומעציבה, ובעיקר מבהירה לנו את קווי המתאר של הקבוצה שעומדת מולנו, כלומר מנגד לכל מי שחשובים לו השוויון לפני החוק, החופש מאפלייה, הסולידריות, ריבוי הדעות, הפמיניזם, חירות המחשבה והדמוקרטיה. חשוב לדעת וחשוב להפנים מול מי יש לנו מחלוקת אידיאולוגית ותרבותית עמוקה. חשוב גם לעמוד על הערכים שלנו ולא לוותר.
 
אבל יש גם צד אופטימי במודעה ההיא, שאפשר ללמוד מהמודעה שצירפתי להלן: מודעה של ארגון הרבנים צהר, מלפני 9 שנים (שנתיים אחרי דקירתו הראשונה של שליסל). המודעה זועקת נגד מצעד הגאווה בירושלים, וקוראת להפגין נגדו. מי שהביא את המודעה הוא אריה יואלי, עורך אתר סרוגים, שמנסה להצביע על חוסר העקביות בעמדת 'צהר', שכמובן לא מתבטאים כך יותר. אבל למעשה מדובר בדוגמא יפה להתפתחותה האורתודוקסיה בישראל. שינויים מתרחשים כל הזמן. ולטובה. ואכן, הרב דוד סתיו אומר ליואלי בתשובה לשאלתו: "תם עידן האיומים וההפחדות, היום זה עידן השיח."
 
שיח הוא בדיוק מה שהרב לוינשטיין לא מוכן לקיים. למעשה, את דבריו של הרב לוינשטיין יש להבין בדיוק על רקע הסיפור הזה: החרד"ל לחוצים מפני שהם מבינים שהמיינסטרים, לא רק בחברה החילונית אלא גם בזו הדתית, ברח להם. אל תתרשמו אפוא מאותם 250 רבנים קיצונים. רוב הציונות הדתית במקום אחר.
Capture

התפתחות דרמטית באורתודוקסיה הישראלית: גיור מסורתי/לאומי

חשיפה משמעותית של יאיר שלג היום ב'הארץ' (קישור בתגובות): בבתי דין מסויימים ברשת בתי הדין לגיור מחוץ לרבנות הראשית אין דרישה מהמתגיירים להבטיח לשמור תרי"ג מצוות.

באותם בתי דין תהליך הכניסה ליהדות אינו מחייב את המתגיירים בבתי הדין החדשים להצהיר שהם ישמרו מצוות (דבר שעבור רבים מהם הוא שקר), אלא רק לקבל על עצמם באופן כללי את "תורת היהדות" (אחד הרבנים מבתי הדין החדשים התגאה בפני בשיחה פרטית לפני כמה ימים שאצלם "לא צריך לשקר"). האפשרות להימנע מלהתחייב לנאמנות גמורה להלכה מניחה באופן מובלע שקרבה למסורת, ולא קיום תרי"ג מצוות, מספיקים כדי להיחשב ליהודי כשר.

וכאן הנקודה הדרמטית: לפנינו הודאה מפורשת של העולם האורתודוקסי הישראלי שהיהדות אינה מוגבלת להלכה. שיש מימד לאומי ליהדות, מימד "עמי" שלפחות במדינת ישראל יכול להיחשב לבסיס לגיטימי ומספק ליהדותו של אדם. היהודים החדשים נדרשים בעצם להיות מסורתיים, לא שומרי מצוות, ולוּ רק שיאמצו ללבם את עם ישראל.

צילומסך מתוך אתר הארץ

צילומסך מתוך אתר הארץ

סביר שהרבנים שמתנגדים לבתי הדין האלטרנטיבים לא יכירו בגיורים אלה. האם סוף כל סוף נחזה בלידתן של אותן "רשימות יוחסין" שמאיימים עלינו איתן יומם וליל? (אם כן, תרשמו אותי כפסול חיתון עם הגרים החדשים.) ייתכן שאנחנו לפני פיצול פנים-אורתודוקסי כאשר קו השבר יהיה הלגיטימציה התורנית ליהדות-ישראלית מסורתית, ללא עול מצוות.

שלג חושף גם שבתי הדין פועלים כבר כמה חודשים, ושגם בנוגע לגיורי קטינים אין דרישה לחינוך בבתי ספר דתיים. עוד הוא מגלה שאחדים מן המתגיירים היו צריכים להתחתן לאחר גיורם (סביר להניח שהתגיירו כחלק מההכנה לנישואים), ומכיוון שאינם רשומים ברבנות כיהודים רבנים מבתי הדין האלטרנטיבים ערכו את חופתם, ויש סיכוי שהרב ריסקין או הרב סתיו רשמו אותם ברבנות, דהיינו רשמו אנשים שאינם מוכרים כיהודים על פי הרבנות.

סיכומו של דבר: התפתחות הלכתית דרמטית, הכרה אורתודוקסית במסורתיות/לאומיות כיהדות, חתונה כדמו"י מחוץ לרבנות, גרים שחלק מהציבור האורתודוקסי לא יכיר ביהדותם, הרשמה ברבנות של גרים שלא מוכרים ברבנות, פיצול פנים-אורתודוקסי מהותי. לא רע בשביל בוקר יום שני.

עוד כמה הערות על סיפור הגיור מחוץ לרבנות

1. גיור, כמו כשרות או נישואים כדמו"י, זה עניין מסורתי-הלכתי. גם אם אנחנו חושבים שחיבור כלשהו בין דת למדינה בישראל הוא בלתי נמנע (כך אני חושב), אין שום סיבה שמנגנון בירוקרטי של המדינה יקבל על הסיפור הזה מונופול. מצבים בהם לרבנות הראשית יש זכויות יוצרים על המילה "כשר" או יכולת לכפות עצמה על כל חופה בישראל הם אבסורד דתי ועוולה אנטי-דמוקרטית. לצערי בין הרבנים האורתודוקסים אין קולות המסיקים את המסקנות הברורות מכך (יוצא דופן ראוי לשבח הוא הרב חיים נבון​ שכתב כבר כמה פעמים שהרבנות אמורה להיות לא יותר מרגולטור לגופים שונים ומגוונים).

2. הדימוי שמנסים רבני המיזם החדש, "גיור כהלכה", להציג, כאילו הם מקלים ומתחשבים יותר ואילו הרבנות אטומה ומחמירה, נכון רק חלקית. הם מוכנים לגייר קטינים בעוד שהרבנות אינה מוכנה. אבל אין שום דבר פורץ דרך הלכתית בזה, וממילא רבני המיזם לא מטפלים בבעיה העיקרית של הגיור בישראל, והוא חוסר יכולתה של ההלכה להכיר ביהודי חילוני כיהודי כשר. יש לזכור: האורתודוקסיה אינה מכירה בחילוניות היהודית-ישראלית כצורת חיים לגיטימית.

3. לכן צריך להבין שכל הסיפור כולו הוא מאבק פנים-אורתודוקסי. מאבק על כוח, על כסף, ועל סמכות הלכתית. אף אחד לא בא "לקחת אחריות על עם ישראל" כדברי הרב דוד סתיו​, וממילא עם ישראל לא ממש מחכה לרב סתיו שייקח עליו אחריות. עבור רוב הציבור הישראלי עולים ישנים מברהמ"ל שאינם יהודים על פי ההלכה הם יהודים ישראלים לכל דבר ועניין.

4. ועוד על הדימוי המוצג לתקשורת: הגענו לידי מצב שארגון רבנים ציוני דתי מרוויח הון פוליטי על ידי יציאה *כנגד* הרבנות הראשית, כנגד המדינה בעצם. היינו במקום דומה כשהרב סתיו התמודד לראשות הרבנות, אבל כאן זה מאורגן ורשמי. זה אומר שהרבנות שנואה עד כדי כך שלצאת כנגדה עושה טוב לרבנים אורתודוקסים, וזה אומר שרבנים ציונים-דתיים נפרדים, לפחות טקטית, מהממלכתיות המובנת מאליה. שתי התפתחויות משמעותיות.

5. בראיון לרדיו 'קול חי' אמר מגיש המהדורה המרכזית אבי מימרן לרב סתיו "אתה לא רב", ומאז, כמו שאומרים, הרשת גועשת. עמית סגל​, למשל, הכריז שלא יתראיין עוד בתחנה "עד שיתנצל בפני הרב סתיו". יש כאן אירוניה מתוקה, שהרי כלי התקשורת של הציונות הדתית מקפידים לא לכנות רבנים רפורמים וקונסרבטיבים בתואר "רב". עכשיו הם המודרים על ידי אחרים, קפדנים מהם לכאורה. קארמה, כידוע, אינה בהמה כשרה. התואר "רב" הוא ממילא לא רק עניין של הלכה אלא של כבוד הדדי ונימוס. אולי לא יעשו רבני הציונות הדתית לזולתם את מה ששנוא עליהם? האם נוכל לפחות להגיע לרמה מינימלית כזאת של דרך ארץ?

גיור, בתי דין רבניים – בואו נעשה סדר

ההחלטה שעברה היום, לבטל את הרפורמה בגיור (שמעולם לא יצאה לדרך), אינה חשובה לדעתי. ראשית, כי גם אם הרפורמה היתה מתממשת היא לא היתה משמעותית. מדינת ישראל משקיעה כל שנה כ-40 מיליון שקל במאמץ נואש לגייר אזרחים שעל פי ההלכה אינם יהודים. מדובר ביוצאי ברהמ"ל, ויש בין 300 ל-400 אלף כאלה במדינה. התוצאה: בכל שנה מתגיירים סביב אלפיים מהם. מי שחושב שהסמכת רבני ערים היתה פותרת את הבעיה לא מבין שרוב רובם של אותם ישראלים פשוט לא מעוניינים להתגייר, או לכל הפחות לא בצורה אורתודוקסית שמחייבת אותם לשמור מצוות. הם חילונים. זה עדיין מותר.

שנית, מבחינת רוב העם היושב בציון העולים הישנים הם אחלה יהודים שבעולם. גרים בשכנות אליהם, עובדים איתם, מתחתנים איתם ומולדים איתם ילדים. סקר שנעשה לפני שנה הראה ש-56% מאזרחי ישראל היהודים לא היו מביעים התנגדות לנישואים איתם (75% מקרב החילונים בלבד). הממסד האורתודוקסי מעוניין להיות בטוח שנכדותיו ונכדיו לא יתחתנו עם מי שאינו יהודי על פי ההלכה, וזה לגיטימי. אבל כשהוא הופך את העניין לבעיה כלל ישראלית הוא מפגין כהרגלו אטימות ופטרונות.

מה שהוא אכן בעיה כלל ישראלית, וחמורה, הוא העברת בתי הדין הרבניים למשרד הדתות. זו התפתחות בעלת השלכות שליליות מאוד לכל מי שמתחתן ברבנות או אף מתחתן בחו"ל ונרשם במשרד הפנים. מאותו רגע הרבנות תשלוט על דרכי היציאה (חלילה) מהזוגיות שלכם. מדובר בכל תיק גירושין, וכפי שאמר לא מזמן הרב דוד סתיו, "השאלה אם תהליך גירושין יקח חצי שנה או ייסחב שלוש וארבע שנים תלוי באופיו של הדיין שיישב בבית הדין". רבותי, יש לכם שלוש שנים פניות להיסחב בדיונים לפני רבנים? ולכן גבירותי?

שלא יהיה ספק, גם כיום אופיו של בית הדין הוא פעמים רבות זוועתי. מדובר בדיינים שלרוב בזים לאורח חייו ולערכיו של אזרח החילוני. דיינים שרובם אינם מכירים בשוויון האישה, חלקם ממש מיזוגנים, וחלקם מפלים לרעה יוצאי ברה"מ ויוצאי אתיופיה. החידוש הוא שהפיקוח המינימלי שפעם היה למשרד המשפטים נעלם, ועתה המערכת כולה הופכת לאיבר מגופו של משרד הדתות. רפורמות לא יקודמו, כנ"ל דיינים ליברלים יותר, ודיינים שמרנים ושובניסטים יזכו לגיבוי. מי שמתחתנים דרך הרבנות – ובעיקר כמובן מי שמתחתנות – שמים ושמות את גופן ונפשן באופן מודע בתוך מכשיר העינויים המכונה בתי הדין הרבניים.

מה שכן, זה גם מוביל אותנו קרוב יותר ליום שבו יאושרו נישואים אזרחיים. במקרה הזה באמת ככל שיותר רע הסוף קרוב יותר. לא לאורך זמן יסכימו אזרחים נורמלים לסבול מיחס מדרדר והולך מהממסד הרבני. גם מבחינה טכנית מדובר בצעד ראשון בהפרדת דת מהמדינה: מהבחינה הזאת טוב שיהיו בתי הדין במשרד הדתות. יופקד משרד הדתות על התחום הדתי, ושמשרד המשפטים יהיה נקי מהמוסד המסואב שנקרא בתי הדין הרבניים. הצעד הבא מתקרב והולך: מערכת מקבילה של נישואים אזרחיים, תחת משרד המשפטים, שיאפשרו לכל אזרח להתנתק סופית מהממסד הדתי, להתחתן ולהתגרש מול נציגים *ונציגות* שהוא בוחר, שהוא מעריך ושמעריכים אותו. ואותה.

בינתיים יש להחרים את הרבנות.

פולמוס נישואים אזרחים בגליון 'זהויות' החדש

zzzzzzzzzzzzzzהגליון החדש של כתב העת 'זהויות' (מכון ון ליר, עורך הרב פרופ' נפתלי רוטנברג​) מביא כמה מאמרים מעניינים, וכן רב שיח בעניין "נישואים אזרחיים בישראל". רב השיח, שנערך על ידי רות הלפרין-קדרי, מביא ארבעה דוברים בנושא מלבד הלפרין-קדרי עצמה, והם שירין בטשון, מרק וושופסקי, דוד סתיו ורות גביזון.

החידוש העיקרי לדעתי הוא שמובעת בו בפירוש העמדה שהקושי של המחוקקים במדינת ישראל בהתרת נישואים אזרחיים בישראל הוא החשש מנישואים בין-דתיים. הלפרין-קדרי כותבת על נישואים בין יהודים לערבים, אולם כפי שקובעת רות גביזון, מספר הזוגות האלה קטן מאוד, והקושי הוא בעיקר סמלי.

הנישואים הבין-דתיים שכן מטרידים את הממסד, ואת זה מגלה הרב דוד סתיו​ בפירוש, הם אלה שבין יהודים על פי ההלכה ליהודים שלא על פי ההלכה, כלומר עולים ישנים מברהמ"ל. סתיו מבקש למנוע נישואים אזרחיים כדי שלא תהיה אפשרות להתחתן מחוץ לרבנות. דבר זה ימנע נישואים בין שתי הקבוצות, ולדעתו גם יכריח את מי שהרבנות רואה כלא-יהודים, הרוצים להתחתן במדינה, להתגייר. בלי למנוע מהם את הזכות להתחתן במדינתם לא יהיה להם לכאורה מניע חזק מספיק להתגייר, ואז יהיו כאן "מגוון של שבטים שכל אחד מהם מטיל ספק, בצדק, ביהדותו של האחר."

זאת לא הפעם הראשונה שהרב סתיו מדבר כך (הוא אמר את זה לי בראיון שקיימתי איתו לפני שנתיים), אולם זה תמיד מדהים אותי מחדש: מה ערכו של גיור שנעשה רק כדי לאפשר מהלך בירוקרטי? האם גיור הוא מהלך תועלתני שנועד לאפשר לאזרח לקבל את זכויותיו? ואיזו מין מדינה היא זו המונעת זכויות בסיסיות מאזרחים על מנת שהם ימירו את דתם?

ואכן, רות גביזון יוצאת נגד מהלך שכזה וקובעת ש"הנחלת זהות אינה עניין של משפט. [… עניינים כאלה הם עיסוקם] של משפחה, של קהילה, של תרבות. מדינה איננה יכולה ואיננה צריכה להתערב בהם."

אכן. ואומר עוד משהו כללי: איש דת – בין אם אתה רב, כומר, שייח או קאדי – אם אתה זקוק לחוקי המדינה כדי להציל את הדת שלך, הדת שלך כבר אבודה. אם ללא כפייה דתית מטעם המדינה הדת שלך לא יכולה להתקיים, הרי שלא ראוי לה להתקיים.

חתונה ברבנות – טעות חמורה

זה לעומת זה עשה אלוהים.

אני חוזר ממש עכשיו מעריכת חופתם של זוג ישראלי מקסים, שבחרו לא להתחתן ברבנות אלא לקחת ריבונות על החופה שלהם, לנהל דיאלוג עם המסורת ולהטעין אותה בעולם הערכים שלהם: הכלה נתנה טבעת לחתן ודיברה תחת החופה, נשים בירכו בשבע הברכות לצד גברים, והכתובה היתה התחייבות הדדית של הזוג, ולא שטר קניין. הם לא חויבו להביא פתק מהמקווה, לא עברו "הדרכת כלות", ואם חס וחלילה משהו יקרה, לא יהיו נתונים לחסדיהם של דיינים שמזלזלים בהם ובאורח חייהם.

מנגד היום בעיתון 'הארץ' מתראיין הרב דוד סתיו, שאין לחשוד בו שהוא תומך בנישואים מחוץ לרבנות, ומזהיר בפירוש מהמצב החדש בו בתי הדין ומינויי הדיינים נתונים בשליטת ש"ס: "השאלה אם תהליך גירושין יקח חצי שנה או ייסחב שלוש וארבע שנים תלוי באופיו של הדיין שיישב בבית הדין", הוא אומר. וכל שנה עוברים בבתי הדין 11 אלף זוגות שמתגרשים. ועוד לא דיברנו על תנאי הגירושין תחת הלכה פטריארכלית במובהק.

נדמה לי שהמצב החדש סוגר את השאלה הזאת, אם אי פעם היתה: להתחתן ברבנות זו טעות חמורה.

נישואים אזרחיים – הרב סתיו לא מדבר לעניין

באמצע הכתבה האחרונה של ברוך קרא על מצב מערך הנישואים בישראל הייתי צריך לשפשף את אזני ולתהות האם שמעתי את מה ששמעתי. הרב סתיו, מבכירי ומחשובי, מספק את הנימוק הבא להתנגדות לנישואים אזרחיים בישראל – שימו לב: מסלול נישואים אזרחיים ייתר את בירור היהדות של חלק מהעולים הישנים מברהמ"ל. הם לא יסורו ללשכת הרבנות הקרובה לביתם ויבררו את יהדותם (למרות שהם כנראה יהודים על פי ההלכה, כן?) כי לא יהיה להם כוח לבלבול המוח הזה, ויתחתנו אזרחית. ילדיהם כבר לא יוכלו לברר את יהדותם עכל פי ההלכה, ואז מה שיקרה הוא שייווצרו כאן על פי סתיו "ממלכת ישראל" ו"ממלכת יהודה", ו – שימו לב לזה – זו תהיה סכנה לצה"ל, וגם למדינת ישראל מפני ש"המערכת לא תגדיר אותם כיהודים" והם יהיו הרוב במדינת ישראל.

אני מתבייש בשביל הרב סתיו שהוציא מפיו קשקוש מבולבול שכזה. ראשית, איך אותם אנשים יהיו הרוב, אם כרגע כל אותה אוכלוסייה (ולא רק החלק שיהדותו מוטלת בספק על פי הרבנות) היא שישית מאוכלוסיית ישראל והפריון שלהם לא גדול משאר חלקי האוכלוסייה? שנית, מה הקשר לביטחון צה"ל? האם לא-יהודים נלחמים פחות טוב או מסרבים פקודות יותר? אנחנו יודעים שלא. שלישית, הרי ממילא כל זה לא לוקח בחשבון את מאות האלפים שלא יעזור להם כל בירור יהדות, שהרי הם פשוט לא יהודים על פי ההלכה. מה איתם? זו לא "סכנה למדינה"? רביעית, הרי ממילא כל אותם אנשים יכולים כבר היום להתחתן בחו"ל, או לחיות יחד כידועים בציבור. אולי נשלול מהם גם את האופציה הזאת? הרי מדובר בסכנה למדינה!

וחמישית וחשוב ביותר: טיעונו של הרב סתיו נסמך על ההנחה שעמדתה של "המערכת", כלומר הרבנות, משנה משהו. אז נכון שכיום היא משנה לרבים, אבל יותר ויותר ישראלים רואים בעולים מברהמ"ל יהודים לכל דבר, והסטטוס ההלכתי שלהם לא ממש משנה להם. זו תוצאה מובנת של חיים משותפים, חלוקת תרבות משותפת ובעיקר הזדהות משותפת עם האתנוס והלאומיות הישראלית. ריבוי הנישואים בין צברים לעולים מדגים את זה היטב. סביר שבעוד שלושים-ארבעים שנה היחידים שזה יהיה אכפת להם הם החרדים, שמהווים מיעוט. אני לא מזלזל בבעיה שהדבר יכול ליצור עבורם, אבל הם יאלצו להתאים עצמם למצב, כי המצב ממש לא יתאים עצמו לעמדתם.

אבל באמת, אם הגענו לכך שרב רציני צריך להשתמש לצורך התנגדותו לנישואים אזרחיים באיום הבטחוני, המצב מעודד. הגענו לתחתית החבית, ואין כנראה כבר מה לומר, אז זורקים פנימה את גמביט "הביטחון". אפשר להיות אופטמים: בעזרת השם עוד קצת ונקבל נישואים אזרחיים.

ראו את הפרק, הוא כולל גם חלק על הלחץ שמגיע מיהדות ארה"ב.

על תפילה בטלוויזיה

דיברו בשבועיים האחרונים הרבה על תפילות, על הצגתן בתקשורת ועל עטיפת המבצע להחזרת החטופים בהן. באופן ספציפי כל מני אנשים נזעקו הצגת תפילה בטלוויזיה תוך כדי קריאה לצופים להשתתף בה – אברי גלעד, הרב דוד סתיו וכו'. עוזי ווייל כתב על זה טור, ועכשיו עוד טור, והוא גם מוצא בזה טעם לפגם, למרות שהוא עצמו מתפלל. הוא חושב שיש כאן אלילות מסויימת (סוגרים עסקים עם הקב"ה) – קראו את הטור היפה שלו.

התלבטתי בעצמי אם לכתוב משהו על "תצוגת התפילה" בתוכנית הבוקר ההיא. כמי שגם מתפלל, היה בה משהו שהפריע לי. דווקא לא עניין "עבודת האלילים", כי אנחנו מוקפים אלילות כל כך עשירה כל הזמן, שאלילות דתית-יהודית קטנה זה באמת לא מה שיזיק. אני גם לא מתייחס לתפילה היהודית כמשהו שצריך לשמור אותו טהור מאלילות, כפי שמשתמע מדבריו של וייל שהוא מרגיש. אדרבה. התפילה היהודית היא פרקטיקה שיש לה הרבה דרכים וגוונים, חלקם אליליים, וזה בסדר גמור (האמת? לדעתי אין דת הגונה ללא אלילות. אלילות היא מן ההכרח, ואף חיובית במידה. ר' נחמן אמר שאם אין יצר הרע לאדם אין עבודת ה' שלו שלמה, ואלילות הלא היא חלק אינטגרלי מיצר הרע, ב"ה).

בקיצור, לא זה הפריע לי. גם לא הפריע לי שיש חילונים שזה מעצבן אותם, כי מותר להציג בטלוויזיה דברים שמעצבנים ציבורים מסויימים, ותפילה אינה יותר נוראית מאלימות או פורנו (כמובן, מותר ולגיטימי גם למחות על מה שמעצבן). אין כאן גם כפייה דתית לדעתי – היו ויהיו תוכניות דת, וזה בסדר, כחלק ממכלול כאמור.

מה שהפריע לי הוא משהו שוייל מתייחס אליו בראשית הטור שלו, על הפיכתה של התפילה לרייטינג. לשואו. וגם זה לא מהרווח שעושה רשת מרגשותיהם של אנשים, כפי שכותב וייל, אלא יותר מערטולה של אינטימיות. מחשיפה של משהו יקר ורגיש. מהמשחק הזה של אברי גלעד והרב דוד סתיו במשהו עדין, ועוד בנקודת זמן כל כך רגישה. אם אני שואל את עצמי, אז זה מה שהפריע לי. אפרופו פורנו.

2014-06-17_075839

נבחרו כדי להיות בובות – סיכום ראשוני

ביום שישי האחרון נפגשתי עם רב בכיר ב'צהר', מקורב לרב סתיו. שאלתי אותו מה המצב. הוא אמר שהסיפור סגור: לסתיו יש די והותר קולות. הבטיחו להם, בטון יצוק. זה גם מה שסתיו שידר בשבוע האחרון: יהיה טוב, אופטימיות זהירה, פנינו אל השמש העולה. הסוף כידוע שונה. הפרש של 14 קולות זאת לא טעות – זאת רמאות. שקרים, דילים, קומבינות.

מנצחים: ש"ס, שמערך הכשרות המושחת שלה ימשיך לפעול, שהג'ובים ימשיכו להיות מחולקים ביד רחבה, ודרעי שסיפק את הסחורה. מנצחים: משפחת לאו, שתמשיך להיות הגרסה החיוורת שלנו למשפחת מלוכה (רבנית). הרב לאו יהיה פרצוף נעים ברבנות ולא יותר. יילך בדרכי אביו. מנצחים: החרד"ל, שנלחמו כאריות כדי שסתיו לא ייבחר, ויכלו לו.

העניין האחרון הוא הסיפור המעניין ביותר: לולא התמודדותו של הרב שפירא הרב סתיו היה נבחר. ו*בדיוק בגלל זה* נשאר הרב שפירא במרוץ. עוד היום הכריז הרב דב ליאור על תמיכה במועמדותו.

זאת עבודה של ישיבות ה'קו', של החרד"ל. כפי שכתבתי ב-11.6:

ההתנגדות שלהם לרב סתיו עצומה, ואני מתאר לעצמי שהם יפעילו לחצים אדירים על כל שומר מצוות מבין חברי הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים כדי שלא יבחר בסתיו. לדעתי השמרנות האינהרנטית של רוב הרבנים בגוף תגבר בסופו של דבר על ההבנה ששינוי בדרכה של הרבנות הוא עבורה צורך חיים, והם לא יבחרו בסתיו. לכן אני מוכן להעריך כאן שהרב סתיו לא ייבחר לרב ראשי, והרב הראשי האשכנזי הבא יהיה הרב דוד לאו.

וכך היה. סיכול ממוקד. השאלה המעניינת עכשיו היא האם זה יגרום לקרע גלוי עוד יותר בתוך הציונות הדתית. ועוד שאלה: האם 'צהר' יבינו שאין להם עתיד ברבנות, ויצאו לדרך עצמאית. שאלתי גם את זה את אותו רב שציינתי קודם, והוא אמר שלא. נראה. נדמה לי שרק עכשיו הם מתחילים לעכל שנגזרה עליהם גלות בביתם.

מפסידים: בנט יצא רע, רע מאוד. לא שולט במפלגה, לא מספק את הסחורה. מפסידים: הציונות הדתית כולה ספגה עוד השפלה מידי החרדים: גם קוראים להם גויים ועמלק, גם ממדרים אותם ממוקדי הכוח, גם מנגבים עליהם את הרגליים. מפסידים: כל מי שמשתמש בשירותי הרבנות, וזה רוב היהודים בישראל (לצערנו הרב). הרבנות תמשיך להיות קן שרצים של סיאוב, שחיתות ורשעות. לאזרחים האלה מגיע שירות ראוי, והם לא יקבלו אותו. חבל מאוד.

הנחמה: סופה של הרבנות, או לכל הפחות של המונופול שלה על חיי הדת והנישואין שלנו, התקרב הערב.

רשימה מפורטת יותר עוד תבוא.

הרב עובדיה, כשליח הרב טאו, כנגד הרב סתיו

בתוך הקקופוניה השגורה וחסרת התוקף שיוצאת מפיו הקדוש של הרב עובדיה יוסף חשוב משפט אחד:

החברים שלו, המפד"ל, המפלגה שלו, העידו לפני – האיש הזה מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה, ואני אחריש?

משפט משמעותי מאוד, אם כי גם כאן לא הצליח כמובן הרב הישיש להבין מה באמת מתרחש: לא החברים מהמפד"ל. אמנם הם חובשים כיפות סרוגות, אבל מדובר באנשי ישיבות ה'קו'. לפני כמה ימים הערכתי כאן שהם עוברים רב רב, אחד אחד מחברי הגוף הבוחר, ומשכנעים אותו שסתיו מסוכן לעמישראל (רפורמי, נאו-רפורמי, אפיקורוס, מקריב תינוקות למולך). מסתבר אפוא שאכן כך. לכן אני שוב חוזר ומעריך: הרב סתיו לא יהיה הרב הראשי האשכנזי הבא. ובהמשך לכך, הרב הראשי הבא, אם רק יציג את מועמדותו, יהיה הרב דוד לאו.

ועוד דבר מעניין: ב'צהר' קוראים לרב עובדיה יוסף ”לעשות תשובה ולבקש מחילה אחרי שכשל בעוון הלבנת פנים ברבים", אחרי מה שאמר על הרב סתיו.

יפה שרבני 'צהר' הבינו שהרב עובדיה יוסף נזקק בדחיפות לעשיית תשובה. אם כי אני לא יודע למה רק עכשיו. הרי הרה"ג עובדיה אמר כל מני דברים על חילונים ("אהבלים"), מורים ("חמורים"), מוסלמים ("מכוערים"), שחורים ("נביא צונמי נטביע אותם"), רופאים שעורכים הפלות ("בהמות"), הומואים ("חולים") בתי המשפט ("כולם גזל וחמס"). למה רבני 'צהר' לא ביקשו כבר אז שהוא יעשה תשובה ויבקש מחילה?

וזה מוזר, כי הרי 'צהר' הם רבנים פתוחים ואוהבי ישראל, שלא דואגים רק לאנ"ש, אלא רוצים לקרב את כוווולם לתורה, לא? אז איך זה שרק על עלבון כלפי יו"ר הארגון שלהם הם נזעקים, ולפני זה שתקו כמו דגים? כנראה שיהודי קטן כמוני לא מסוגל להבין רבנים גדולים שכאלה.