אתמול השתתפתי בערב שארגן פלוגתא, ארגון ששמו מעיד שאינו מנסה להעלים מחלוקות. הערב אכן היה פתוח ונעים, ואני מודה לארגון על ההזמנה והאירוח. לפני שהעיתונאית ציפי ירום ואני התפלמסנו, התכבדנו בנוכחותו של הרב הראשי האשכנזי לישראל, הרב דוד לאו. לאו דיבר (כמו שבני לאו יודעים לדבר) על הרבנות כמשרתת ציבור שמנגישה את היהדות לכל דכפין, ועל כך שאמנם יש עוד קלקולים פה ושם, אבל שבגדול עושים עבודת קודש וכו' וכו' וכו'.
בעניין נישואים וגירושים בישראל אמר הרב שהחוק מעניק לרבנות את הסמכויות לטפל בעניין, ולכן היא מטפלת בעניין. כששאלתי את כבוד הרב האם הוא היה מוכן שהחוק ישונה, כך שיינתן חופש בחירה לאזרחי ישראל להתחתן כאמונתם או חוסר-אמונתם, אמר הרב שלא, מפני שהחוק חשוב בכדי למנוע התבוללות.
כששאלתי את הרב האם תמורת שמירה על ערך נעלה כמניעת התבוללות הוא היה מוכן להתחתן בניגוד לאמונתו, למשל בטקס רפורמי, הוא ענה לי שאינו עונה על שאלות היפותטיות. נדמה לי שבזאת הוא התחמק מלענות שהוא לא היה מוכן. הוא התחמק מלענות תשובה כזאת מפני שהוא בהחלט מתכוון לעשות ככל יכולתו כדי להמשיך לכפות על חלקים גדולים מהציבור להתחתן בניגוד להשקפתם.
אנצל הזדמנות זאת כדי לענות במקומו תשובה ראויה לדעתי. לו היה הרב הראשי שלנו גלוי לב וברור יותר אולי הוא היה אומר:
"רבותי, אתם צודקים. דת שנכפית על הציבור היא עוול מוסרי ותועבה דתית. היא פוגעת בזכותו של הפרט להאמין או לא להאמין כרצונו, שוללת ממנו זכות בחירה אלמנטרית באשר לזהותו המהותית ביותר, והופכת את המסורת למגף אטום תחתיו הציבור נרמס ונדרס. בכלל, איזה ערך דתי יש למצווה או לאמונה שמישהו כפה עליך לקיים או לקבל?
"בנוסף, רבנות שכופה עצמה על הציבור הופכת למתנשאת, מושחתת ומעוררת שנאה. שנאה כלפיה, כלפי שומרי המצוות כולם, וכלפי המסורת היהודית. אין דבר שאני רוצה פחות מאשר רבנות מושחתת, התנשאות, ושנאה כלפי מסורת ישראל.
"ועוד: אנחנו יודעים שכבר היום כשליש מהציבור החילוני לא מוכן להתחתן ברבנות, ומוצא דרכים אחרות להקשר בזוגיות. שלא לדבר על אותם מאות אלפים שכלל לא יכולים להתחתן ברבנות, מפני שהם לא יהודים על פי דרכה. שלא לדבר על יהדות ארה"ב, שגם היא לא מתחתנת ומתגרשת דרך הרבנות הראשית לישראל. לכן אין גם טעם פרגמטי לשמור על ההסדר הנוכחי. הוא לא מונע את חלוקת העם לזרמים שונים, מפני שחלוקה כזו כבר קיימת. הוא לא שומר על אחידות ורישום מסודר, מפני שאלו גם כך אינם קיימים ולא יכולים להיות קיימים.
"נכון שאולי זאת לא האג'נדה שנבחרתי לקדם, אבל אני לא יכול להתכחש למצפון הדתי שלי ולהגיון הפשוט שבטיעונים שלעיל. לכן, מכל הסיבות האלה, אני מבטיח שכרב ראשי אעשה את כל יכולתי לשנות את החוק, ולהפוך את הרבנות לגוף שמציע את שירותיו לציבור מתוך פתיחות ומאור פנים, בניקיון כפיים וברוח הבחירה החופשית שהיא מעמודי התווך של המסורת היהודית."
כמה טוב היה לו היינו חיים במדינה שזאת הרוח שיוצאת ממוסד הרבנות הראשית שלה. עד אז, יש להחרים את הרבנות הראשית לישראל.
מינים 