הרב אהרן רמתי

באר מרים והיחס הראוי ל"כתות"

כתבה טובה וחשובה של יאיר אטינגר, שמעלה את שאלת היחס לקבוצות חברתיות או דתיות קטנות שמתנהגות מוזר או דוחה לדעתנו. במדרשת "באר מרים" בירושלים נמצאות עשרות צעירות דתיות, רווקות אם הבנתי נכון, שכולן תלמידותיו של הרב אהרן רמתי. הן מנתקות קשר עם משפחותיהן ולא ברור טיב יחסיהן עם רבן.

2015-04-17_114923

לכאורה, התנהגות כיתתית מזעזעת. אבל מה לעשות, בדמוקרטיה זה ב"ה מותר. אטינגר כותב: "האם המדינה — המשטרה או שירותי הרווחה — צריכה להתערב כשאנשים בגירים מחליטים למשל לחזור בתשובה, או "להתחזק" או לתרגל מדיטציה תוך התקשרות עם קבוצה סגורה והתנתקות ממשפחתם?"

התשובה שלי: לא. לאנשים בגירים צריך לתת את החופש לחיות כרצונם. וכן, גם את החופש לטעות. כי כשנותנים לנו רצון חופשי אנחנו לפעמים עושים איתו דברים שליליים. אבל הרי אחרת הוא לא היה באמת חופשי, נכון? זה המחיר שעלינו לשלם עבור היכולת והזכות שלנו לחיות כרצוננו, והחובה שלנו לאפשר לזולת לחיות כרצונו. המדינה אינה גננת ואל לה להתערב בנושאים שנמצאים בלב לבן של חירויות הפרט כמו חופש דת ומצפון. ומבחנה של הדמוקרטיה הוא דווקא ביחס אל מיעוטים שלא עושים לרוב נעים.

אטינגר מצטט את ח"כ עליזה לביא​, שאומרת: "אני פועלת בהתאם להמלצות הוועדה המקצועית שהוקמה, בעקבות פרשת גואל רצון. אני מאמינה שחקיקה מסדירה בנושא, שתתמקד בהסדרת המושג 'כת פוגענית' ופעילותה, תסייע בהתמודדות עם כתות פוגעניות, תעלה את המודעות לנושא והיא תהיה בבחינת הצלת נפשות"

לדעתי צריך מאוד להיזהר עם זה. כמה מהמלצות הועדה שהוקמה בעקבות פרשת גואל רצון הן מסוכנות לחירויות הפרט שלנו. קבוצה של חוקרי דתות, ביניהן אני, כבר כתבה בעניין זה מכתב רשמי לשר הרווחה ובו מנינו את חסרונות הדו"ח ההוא. ראו גם כאן הרחבה שלי על הנושא. הניסיון לעזור לגברים ונשים במצוקה הוא כמובן ראוי, אבל הפנייה לחקיקה כדי לאפשר למדינה להתערב ולפרק קבוצות חברתיות או דתיות שלא מוצאות חן בעיני פקידיה יכול להביא לתוצאות שליליות מאוד.

אני, וכמוני גם עמיתיי למחקר, נשמח לדבר עם כל מי שיוזם חקיקה בעניין ולהציג את הנקודות שאנחנו סבורים שאסור להתעלם מהן לפני שמקדמים מהלך שכזה.