הרבנות הראשית

ניצחון בקרב על המקוואות

mik
צעד אחר צעד, אנחנו נקבל שוויון וחופש דת במדינת ישראל. כן: לא ייתכן שמקוואות שממומנים מהמיסים של כולנו ישרתו רק את חלקנו. לא ייתכן שהממסד האורתודוקסי יחליט בשביל כולם איך משתמשים בשירות ציבורי. מהיום התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית יגיירו את מתגייריהם באותן מקוואות שבהם מגיירים אורתודוקסים.
 
כפי שכתב בפסיקתו השופט אליקים רובינשטיין (והראה בפשטות שיש גם אורתודוקסיה ליברלית): "השוויון משמעו – כך מחייב השכל הישר – יחס שווה לשווים. המאפיין המשותף לקבוצת השוויון אינו פורמאלי, אלא מהותי." משמע: יהודים רפורמים וקונסרבטיבים שווים בכל עניין ודבר ליהודים אורתודוקסים, וממילא על המדינה לספק להם שירותים כשווים בין שווים.
 
כפי שכתב בטוויטר יאיר שרקי, יש לשער שהפסיקה הזאת תסייע לפתוח את המקוואות גם לרווקות, לטובלות שלא מעוניינות בהשגחת בלנית, ולטובלות של לפני-עליה-להר-הבית.
 
אחרי הכותל המקוואות, והאחרי המקוואות יבוא גם החופש והשוויון לנישואים. כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, וככל שהיא הולכת היא רבה והולכת.

אז אולי בכל זאת חתונה אזרחית בישראל?

נאה דרש הרב רונן נויברט:
לדבריו של נויבירט, ההתנגדות לנישואים אזרחיים איננה התנגדות הלכתית, אלא התנגדות פוליטית. המפלגות הדתיות והחרדיות מעוניינות לשמר את כוחן בקואליציה, ואת כוחו של המשרד לשירותי דת בפיקוחן.
והיום גם פורסם סקר של עמותת חדו"ש שגילה ש-70% מהחילונים היו נישאים מחוץ לרבנות אם היו יכולים, 64% מהציבור היהודי תומכים בהכרה בכל סוגי הנישואין כולל נישואים חד-מיניים, ו-65% מהציבור היהודי סבורים שהמונופול של הרבנות על הנישואין מרחיק יהודים מהיהדות.
נו אז אולי די?

רוב גדול מקרב אזרחי ישראל בעד נישואים אזרחיים

זה ידוע, זה כמעט ברור לכולם, אבל חשוב בכל זאת להדגיש: רוב אזרחי ישראל היהודים מעוניינים בנישואים אזרחיים בישראל. שני סקרים פורסמו אתמול לא משאירים מקום לספק:

מהסקר של 'הארץ' עולה ש-61% מהיהודים במדינת ישראל רוצים בנישואים אזרחיים, ו-49% תומכים באפשרות חוקית לנישואים חד מיניים (רק 37% מתנגדים).

מהסקר של ynet עולה ש-64% תומכים בהכרה בנישואים אזרחיים, רפורמיים ו/או קונסרבטיבים, ו-64% תומכים גם בנישואים אזרחיים או ברית זוגיות לזוגות להט"בים.

עוד נתונים: 'הארץ': 58% מהיהודים רוצים אוטובוסים ורכבות בשבת, רק 36% מתנגדים.

ynet: גיור: 36% סבורים שעל המדינה להכיר רק בגיורים על פי ההלכה, 34% בעד הכרה בכל גיור, כולל הליך קבלה "חילוני" לעם היהודי, ו-30% היו מאשרים רק גיורים דתיים – אורתודוכסיים, קונסרבטיביים או רפורמיים.
61% היו מנתקים לחלוטין את הדת מהמדינה.

זה ידוע, זה כמעט ברור לכולם, אבל חשוב בכל זאת להדגיש: הפער בין עמדות הציבור בנושאי דת ומדינה לקיבעון שבמערכת הפוליטית עצום. למעשה, הוא בלתי נסבל. נציגנו אינם מייצגים אותנו.

כתבתי בעבר שיש לדרוש משאל עם בנושא נישואים אזרחיים. אפשר לחשוב גם על צורות אחרות של הפעלת לחץ על הממשלה, בראש ובראשונה הסירוב להתחתן ולהתגרש ברבנות הראשית. בנוסף יש לפנות לרבנים שמשתפים פעולה עם הרבנות הראשית ולומר להם בבירור: רבותי הנכבדים, אתם משתפים פעולה עם מנגנון שמפעיל כפייה דתית, וזאת בניגוד לרצונם של רוב האזרחים. אתם חלק ממעשה עוול. הפסיקו.

דיינים חדשים לבתי הדין הרבניים

רק ממש ממש בקטנה, בנושא שלא נוגע לאף אחד מאיתנו, כלומר חוץ מכל אזרח ישראלי יהודי. אז בעניין הזה, אתמול נערכה הצבעה חשובה שבמסגרתה מונו דיינים למערכת בתי הדין הרבניים. זה ממש בקטנה מכיוון שכל אזרח – ואזרחית – יהודים כפופים חוקית לבתי הדין הרבניים בין אם הם שומרי מצוות או שאינם, מאמינים בריבונו של עולם או כופרים גמורים. אז בהצבעה הזאת מונו 22 דיינים חדשים, כאשר הנציגים החרדים, בשיתוף פעולה נלהב של השר הפילוסוף יובל שטייניץ, מנעו את בחירתם של שלושה רבנים מ'צהר', שנחשבו לדעתם ליברלים מדי. כלומר נבחרו רק רבנים ממש לא ליברלים. וכשחברת ועדת הבחירה, ד"ר רחל לבמור, מסבירה לקלמן ליבסקינד לפני שבוע ש"כמות המינויים שאנחנו הולכים לאשר תקבע לדורות את הקו ההלכתי עבור כל האזרחים היהודיים בישראל […] בנוגע למעמד האישה, לנישואים וגירושים, לשאלה מי יוכל להתחתן עם מי, מי יישאר מעוכב נישואים", אפשר להבין למה מדובר בעניין מה זה קטן, פשוט פצפון, שלא צריך להטריד אף אחד, ובעיקר אף אחת, ובאמת מבשר רק ניסים ונפלאות בכל הקשור למערכת דיני האישות במדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אפשר להמשיך כרגיל, להתחתן ברבנות, להתגרש בבתי הדין, ולעשות כל מה שאותם רבנים לא-ליברלים אומרים לכם שצריך. שנה טובה עם ישראל. הרבה שנים טובות.

גם אתיופים מחרימים את הרבנות

אחד ממעשי הדיכוי ומחיקת התרבות הקשים ביותר בישראל התרחשו עם קליטת היהודים האתיופים, כאשר הממסד הישראלי בשיתוף הרבנות הראשית ורבנים מהציונות הדתית הבהירו לעולים החדשים שהמסורות שלהם אינן יהודיות לדעתם ועליהם לשנות את כל תפיסת עולמם הדתית ואופן הפולחן שלהם. רק בשנים האחרונות מתחילים יוצאי אתיופיה להבין את גודל האבדן, ולנסות לשחזר את המסורות שלהם.

קרן ומוטי החליטו להתחתן בחתונה אתיופית מסורתית, שנערכה ללא רב, ללא הרבנות הראשית, אלא על ידי קייס. הם לא רשומים במשרד הפנים כי כידוע רק חתונה אורתודוקסית נחשבת במדינת ישראל, אבל מבחינתם זו הדרך היחידה שהיו שלמים איתה.

ציטוט של מוטי מהכתבה: "אני חושב שיש בלבול והתעוררות. אנשים נטשו את הזהות שלהם והמסורת שלהם. הם הבינו שזה לא עוזר להם, כי עדיין נותנים להם להרגיש לא שייכים. אנשים מעוניינים לחזור למסורת, לא רק אתיופים."

גם כדי להפגין סולידריות עם אנשים שהמדינה לא מכירה בחתונתם, מחרימים את הרבנות.

התפתחות דרמטית באורתודוקסיה הישראלית: גיור מסורתי/לאומי

חשיפה משמעותית של יאיר שלג היום ב'הארץ' (קישור בתגובות): בבתי דין מסויימים ברשת בתי הדין לגיור מחוץ לרבנות הראשית אין דרישה מהמתגיירים להבטיח לשמור תרי"ג מצוות.

באותם בתי דין תהליך הכניסה ליהדות אינו מחייב את המתגיירים בבתי הדין החדשים להצהיר שהם ישמרו מצוות (דבר שעבור רבים מהם הוא שקר), אלא רק לקבל על עצמם באופן כללי את "תורת היהדות" (אחד הרבנים מבתי הדין החדשים התגאה בפני בשיחה פרטית לפני כמה ימים שאצלם "לא צריך לשקר"). האפשרות להימנע מלהתחייב לנאמנות גמורה להלכה מניחה באופן מובלע שקרבה למסורת, ולא קיום תרי"ג מצוות, מספיקים כדי להיחשב ליהודי כשר.

וכאן הנקודה הדרמטית: לפנינו הודאה מפורשת של העולם האורתודוקסי הישראלי שהיהדות אינה מוגבלת להלכה. שיש מימד לאומי ליהדות, מימד "עמי" שלפחות במדינת ישראל יכול להיחשב לבסיס לגיטימי ומספק ליהדותו של אדם. היהודים החדשים נדרשים בעצם להיות מסורתיים, לא שומרי מצוות, ולוּ רק שיאמצו ללבם את עם ישראל.

צילומסך מתוך אתר הארץ

צילומסך מתוך אתר הארץ

סביר שהרבנים שמתנגדים לבתי הדין האלטרנטיבים לא יכירו בגיורים אלה. האם סוף כל סוף נחזה בלידתן של אותן "רשימות יוחסין" שמאיימים עלינו איתן יומם וליל? (אם כן, תרשמו אותי כפסול חיתון עם הגרים החדשים.) ייתכן שאנחנו לפני פיצול פנים-אורתודוקסי כאשר קו השבר יהיה הלגיטימציה התורנית ליהדות-ישראלית מסורתית, ללא עול מצוות.

שלג חושף גם שבתי הדין פועלים כבר כמה חודשים, ושגם בנוגע לגיורי קטינים אין דרישה לחינוך בבתי ספר דתיים. עוד הוא מגלה שאחדים מן המתגיירים היו צריכים להתחתן לאחר גיורם (סביר להניח שהתגיירו כחלק מההכנה לנישואים), ומכיוון שאינם רשומים ברבנות כיהודים רבנים מבתי הדין האלטרנטיבים ערכו את חופתם, ויש סיכוי שהרב ריסקין או הרב סתיו רשמו אותם ברבנות, דהיינו רשמו אנשים שאינם מוכרים כיהודים על פי הרבנות.

סיכומו של דבר: התפתחות הלכתית דרמטית, הכרה אורתודוקסית במסורתיות/לאומיות כיהדות, חתונה כדמו"י מחוץ לרבנות, גרים שחלק מהציבור האורתודוקסי לא יכיר ביהדותם, הרשמה ברבנות של גרים שלא מוכרים ברבנות, פיצול פנים-אורתודוקסי מהותי. לא רע בשביל בוקר יום שני.

רבנים נגד הרבנות

קריאה על הסדר במוסף 'יומן' של מקור ראשון:

חגי סגל: "הרבנות הראשית היא גוף חולה, אטום לסביבה, ובעל השפעה קטלנית על דימוי היהדות בישראל. […] רבים מתלמידי הרב קוק מתקשים לראות בהתרסקות הרבנות הראשית. בסוף גם הם יבינו שאין ברירה."

הרב חיים נבון: "הגיע הזמן להעלות את השאלה האם הרבנות צריכה לנהל באופן ריכוזי את שרותי הדת. […] כדאי מאוד להפריט את שירותי הדת."

הרב נחום רבינוביץ': "אין שום דין שקובע שהרבנות הראשית תקבע את ההלכה לכולם. […] רבנות שלא מטפלת בבעיות העיקריות, היא חושבת שלא יבואו איתה חשבון?"

כבר שנים שאני מצביע על הסיאוב והאטימות של הרבנות, קורא להוציא מידה את הכוח המונופוליסטי על שירותי הדת במדינה, כותב על הנזק שהיא מעוללת ליהדות בארץ, מנבא שלא יארך הזמן לפני שהמוסד המעוות הזה יאבד לגיטימציה אפילו בקרב המגזר האחרון ששמר לו אמונים, הציונות הדתית.

אז כן, אם אתם שואלים אותי, נחמד לראות את העמדות ה"שערוריתיות", ה"לא הלכתיות" וה"כופרניות" שלך הופכות למובן מאליו החדש. נחמד מאוד.

עוד כמה הערות על סיפור הגיור מחוץ לרבנות

1. גיור, כמו כשרות או נישואים כדמו"י, זה עניין מסורתי-הלכתי. גם אם אנחנו חושבים שחיבור כלשהו בין דת למדינה בישראל הוא בלתי נמנע (כך אני חושב), אין שום סיבה שמנגנון בירוקרטי של המדינה יקבל על הסיפור הזה מונופול. מצבים בהם לרבנות הראשית יש זכויות יוצרים על המילה "כשר" או יכולת לכפות עצמה על כל חופה בישראל הם אבסורד דתי ועוולה אנטי-דמוקרטית. לצערי בין הרבנים האורתודוקסים אין קולות המסיקים את המסקנות הברורות מכך (יוצא דופן ראוי לשבח הוא הרב חיים נבון​ שכתב כבר כמה פעמים שהרבנות אמורה להיות לא יותר מרגולטור לגופים שונים ומגוונים).

2. הדימוי שמנסים רבני המיזם החדש, "גיור כהלכה", להציג, כאילו הם מקלים ומתחשבים יותר ואילו הרבנות אטומה ומחמירה, נכון רק חלקית. הם מוכנים לגייר קטינים בעוד שהרבנות אינה מוכנה. אבל אין שום דבר פורץ דרך הלכתית בזה, וממילא רבני המיזם לא מטפלים בבעיה העיקרית של הגיור בישראל, והוא חוסר יכולתה של ההלכה להכיר ביהודי חילוני כיהודי כשר. יש לזכור: האורתודוקסיה אינה מכירה בחילוניות היהודית-ישראלית כצורת חיים לגיטימית.

3. לכן צריך להבין שכל הסיפור כולו הוא מאבק פנים-אורתודוקסי. מאבק על כוח, על כסף, ועל סמכות הלכתית. אף אחד לא בא "לקחת אחריות על עם ישראל" כדברי הרב דוד סתיו​, וממילא עם ישראל לא ממש מחכה לרב סתיו שייקח עליו אחריות. עבור רוב הציבור הישראלי עולים ישנים מברהמ"ל שאינם יהודים על פי ההלכה הם יהודים ישראלים לכל דבר ועניין.

4. ועוד על הדימוי המוצג לתקשורת: הגענו לידי מצב שארגון רבנים ציוני דתי מרוויח הון פוליטי על ידי יציאה *כנגד* הרבנות הראשית, כנגד המדינה בעצם. היינו במקום דומה כשהרב סתיו התמודד לראשות הרבנות, אבל כאן זה מאורגן ורשמי. זה אומר שהרבנות שנואה עד כדי כך שלצאת כנגדה עושה טוב לרבנים אורתודוקסים, וזה אומר שרבנים ציונים-דתיים נפרדים, לפחות טקטית, מהממלכתיות המובנת מאליה. שתי התפתחויות משמעותיות.

5. בראיון לרדיו 'קול חי' אמר מגיש המהדורה המרכזית אבי מימרן לרב סתיו "אתה לא רב", ומאז, כמו שאומרים, הרשת גועשת. עמית סגל​, למשל, הכריז שלא יתראיין עוד בתחנה "עד שיתנצל בפני הרב סתיו". יש כאן אירוניה מתוקה, שהרי כלי התקשורת של הציונות הדתית מקפידים לא לכנות רבנים רפורמים וקונסרבטיבים בתואר "רב". עכשיו הם המודרים על ידי אחרים, קפדנים מהם לכאורה. קארמה, כידוע, אינה בהמה כשרה. התואר "רב" הוא ממילא לא רק עניין של הלכה אלא של כבוד הדדי ונימוס. אולי לא יעשו רבני הציונות הדתית לזולתם את מה ששנוא עליהם? האם נוכל לפחות להגיע לרמה מינימלית כזאת של דרך ארץ?

מפריטים את הגיור

קבוצת רבנים ציונים-דתיים בכירים ומוכרים הקימו בתי דין פרטיים לגיור, ללא אישור המדינה ומחוץ לרבנות הראשית לישראל. הם מתכוונים לגייר קטינים וכך להפחית את הסיכוי לחתונות של יהודים עם לא-יהודים-על-פי-ההלכה, שמאות אלפים מהם חיים כיום בישראל. כמה הערות:

1. קודם כל טוב לדעת שלא רק אנחנו ‫#‏מחרימיםאתהרבנות‬. הרבנות הראשית לישראל מאבדת יותר ויותר מהלגיטימציה הציבורית שלה, והפעם המכה שמערערת אותה מגיעה מהכיוון האורתודוקסי והממלכתי ביותר. אי אפשר לומר שאין כאן אסתטיקה אירונית חיננית.

2. האם יקפידו על קיום מצוות למתגיירים לאחר הגיור? האם אין כאן בעצם הזמנה למי שלא מוכן או מסוגל להקפיד לבוא לבתי הדין האלה ולקבל שירות שהוא לא היה יכול לקבל ברבנות החרדית? (נכון, אלא גיורי קטינים – אז האם יבואו בגיל 13 לראות שהבנים מניחים תפילין?) אם אכן נפרדים מהקונספט של גיור מוביל למצוות, למה אי אפשר פשוט להודות בכך שגיור כיום הוא עניין לאומי לפחות מכפי שהוא דתי, ושיהודים חילונים הם ישויות יהודיות לגיטימיות?

3. הרבנות כבר הודיעה שהיא לא תכיר בגיורים האלה. כלומר מדובר באנשים שיתגיירו אבל שלא יהיו יכולים להתחתן במדינתם – שהרי הרבנות מחתנת רק מי שנחשב יהודי מבחינתה. למעשה הם גם לא יירשמו במרשם האוכלוסין כיהודים. מה יהיה? עו"ד אלעד קפלן מעמותת 'עתים', שהיא חלק חשוב בפרוייקט הזה, אומר לי כך: בעניין רישום במרשם האוכלוסין הם מתכוונים לבקש הכרה דרך בית משפט מחוזי, בדומה לגיורי הזרמים הלא אורתודוקסים. יש סיכוי, הוא טוען, שהגיורים יוכרו. בעניין נישואין וגירושין ברבנות – הם מתכוונים להגיש בג"ץ ממש בזמן הקרוב. יהיה שמח.

4. רבנים יקרים ומכובדים, מתי תבינו שכפי שלכם מותר לגייר ללא הרבנות לנו אמור להיות מותר להתחתן ללא הרבנות? האם מה שקובע הוא בעל המאה או הכוח? האם הדין נקבע על פי כל דאלים גבר? אולי גם לאזרח הפשוט תהיה אפשרות להחליט מה בדיוק יהיה אופי הקשר (או חוסר הקשר) שלו ושל הרבנות הראשית לישראל?

התמונה מאתר 'הארץ'

התמונה מאתר 'הארץ'

הרב שטרן מאיים להסיר אחריות מהכשרות בירושלים

rarararar

שימו לב למכתב של הרב הראשי לירושלים אריה שטרן: יו"ר הועדה הממונה על הכשרות בעיר אינו מוכן לשתף איתו פעולה, הורה למפקחים שלא לשתף עם הרב פעולה, ואף לקח לו את רשימת משגיחי הכשרות כדי שלא יוכל לפקח עליהם. בתגובה הרב האריה שטרן מאיים להסיר את אחריותו מהכשרות בעיר.

רק לפני כמה שבוע שלח אלעד מלכא, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת 'התעוררות', מכתב למבקר המדינה בדרישה לחקור חשדות לשחיתות במועצה הדתית בירושלים: "הצטברו על שולחני פניות רבות בדבר התנהלות המועצה הדתית בירושלים. לאחר שפניתי למשטרת ישראל בבקשה לחקור חשד לזיוף מסמכי תאגיד, הופניתי לגופים נוספים כדי לחקור ולטפל בהתנהלויות נוספות שגם אם אינן פליליות הרי שאין לקבל אותן כהתנהלויות תקינות."

מישהו עדיין מאמין שהשגחת הכשרות של הרבנות הראשית אמינה? מישהו עדיין מאמין שהרבנות הראשית היא גוף שלגיטימי מצד המדינה להפקיד בידיו את ניהול שירותי הדת במדינה?