נשיא צרפת בדיוק עזב, אבל הנה שלושה ציטוטים מפי צרפתים מהפכניים על היהודים.
"מכיר אתה נוצרים רבים שטרחו לבדוק את טענות היהדות כנגדם? […] מי שמדבר עם יהודים אינו מתקדם הרבה יותר. אומללים אלו חשים עצמם מסורים לחסדנו; העריצות שנוהגים בהם נוטעת פחד בלבם; הם יודעים באיזה מאמץ קל עולים לאהבה הנוצרית אי צדק ואכזריות […] לעולם לא אהיה סבור ששמעתי באמת את טיעוני היהודים עד שלא יהיו להם מדינה חופשית, בתי ספר, אוניברסיטאות, שיוכלו לדבר ולהתדיין בהם בלי סכנה. רק אז נוכל לדעת מה באמת יש להם לומר."
רוסו, 1762
"מן היהודים בתור אומה יש לשלול הכל, אולם ליהודים כפרטים יש לתת הכל. אין להעניק הכרה לשופטים שלהם,רק אלה שלנו חייבים להיות שופטיהם. יש לסרב להעניק תמיכה לקיום המתמשך של חוקי ההתאגדות היהודית. אל להם להיות במדינה גוף פוליטי ואף לא מעמד. עליהם להיות אזרחים כפרטים. יאמרו לי, הרי הם אינם רוצים להיות אזרחים. ובכן, אם הם אינם רוצים בכך, שיאמרו זאת, ואז הבה נחרים אותם."
קלרמון-טונר, 1789
"לא הדעות הספקולטיביות יקבעו עוד את מעמד האזרח: הדת תוחזר אל עצמה, תושב אל השגב שבמוסדה […] האינטרסים של המצפון לא יתערבו עוד באינטרסים המדיניים. […] יהודי בורדו, ביון, אוויניון רואים את מעמדם כאזרחים מובטח בצו רשמי. צדק זה, היהודים הצרפתים הדרים בפריס ובשאר חלקי הממלכה תובעים אותו היום: כלום נוכל למונעו מהם? איזה הבדל מהותי ביניהם לבין אחריהם בבורדו נוכל לקבוע? כלום נאמר שלאלה תעודות רשמיות ומעמד מוכר שאין לאחרים? התעודות הרשמיות של היהודים הצרפתים בטבע הן; וחותם הטבע שקול בהחלט כחותמם של כל שליטי אירופה."
ברטוליו, 1790
—
מתוך הספר 'האדם משתחרר: הנאורות והמהפכה הצרפתית', שמכנס אוסף של טקסטים מימי המהפכה על מגוון נושאים. ערך וכתב הקדמה ואחרית דבר: דניס שרביט. הוצאת כרמל.