האתר החלופי יורחב משמעותית כך שיוכשר לתפילות, אירועים וטקסים המוניים. בנוסף, הוא יהיה פתוח בכל עת, יחובר לרחבת הכותל עצמה על ידי יצירת רצף, והכניסה לכל חלקי המתחם החדש תהיה אחת.
קשה לי להחליט איפה להתחיל, אז נתחיל בתמונה מהעבר: זוכרים את רעיון ניסור הבתים בגבעת האולפנה? מה היה לנו שם: ניסיון ללכת עם ולהרגיש בלי, חוסר החלטיות פחדנית וחנופה לקיצונים, מבצע הנדסי שמראש היה ברור שלעולם לא יצלח, ועלבון לאינטליגנציה של כל הצדדים. זהו בדיוק הפתרון שמציע נתן שרנסקי למשבר התפילות בכותל.
נתחיל מזה ש*זה לעולם לא יקרה*. כלומר, לפחות לא עד להסכם כולל על הפלסטינים. עד אז *לא תהיה שום בניה ליד הר הבית*, כי הווקף והפלסטינים והירדנים לא יסכימו. ע"ע גשר המוגרבים שהעירייה תכננה לשפצו כבר מ-2006 ופרסמה תוכנית לשפצו כבר ב-2010. מאז לא זזה אבן אחת.
נמשיך בזה שמדובר בשיפור מינורי של המצב הנוכחי, שבו על פי החוק חייבות נשים יהודיות להתפלל בטליתות רק בקשת רובינזון. כלומר גם במתווה החדש *הכותל נשאר בית כנסת חרדי-אורתודוקסי*, האתר הלאומי הזה נשאר בידיים של זרם יהודי אחד (קטן), ואת בעיית הכפייה הדתית וחוסר בחופש דת לא פתרנו.
משתי סיבות אלה התוכנית המוצעת אינה אלא משה כחלון במינהל מקרקעי ישראל. מדובר בזריית חול בעיני הציבור הישראלי ויהודי ארה"ב. אני מתפלא על שרנסקי שלא מתבייש לנסות למכור את הבובע מייסעס האלה ליהודי ארה"ב.
מה שכן, אני מציע לנשות הכותל לקבל אותו, בתנאי אחד: שעד שייושם תותר להן תפילה כרצונן ברחבת הכותל.
מינים 