הומופוביה

על זכויות וזהויות – תשובה ליואב שורק

בגיליון מוסף שבת הקודם של מקור ראשון פורסם מאמר מעניין של יואב שורק בו הוא קורא למעשה לא להביע תמיכה בלהט"בים, על מנת לא לעודד את התופעה. שורק בונה את מאמרו על כמה הנחות יסוד, שרובן מפוקפקות, ושאחת מהן, העיקרית, פשוט מנוגדת למציאות הפשוטה. היום התפרסמה בעיתון תגובתי, להלן:

במאמרו יוצא יואב שורק כנגד הסובלנות שהוא מוצא אף בחברה שומרת המצוות כלפי להט"בים, ומייחס סובלנות זו לכוונות טובות, אולם לעיוורון לגבי השלכותיה. לדידו של שורק קבלת להט"בים בחברה פירושה קבלתה של המהפכה המינית, שממילא עומדת מאחורי התופעה. שורק מייחס את הלגיטימציה שמקבלים להט"בים בעולם המערבי המודרני לשתי הנחות מוצא. האחת היא שמימוש תשוקה מינית הוא דבר חיובי; השנייה, שמשיכה מינית היא יסוד הזוגיות. משום שניתן למצוא בהלכה עמדות הפוכות לחלוטין, מסיק שורק שעמדת התורה מנוגדת לא רק למשכב זכר, אלא לכל משלבי החיים ההומוסקסואלים בכלל.

ברם בחינה קרובה של התופעה תלמד אותנו שבעוד ששתי הנחות המוצא לעיל, בדרגות שונות של חריפות, אכן מאפיינות את המהפכה המינית, הן אינן עומדות במרכז הקבלה של המיניות ההומוסקסואלית. הסיבה שאנחנו סובלניים כלפי להט"בים אינה מפני שמתירנות מינית הפכה ללגיטימית (להט"בים רבים אינם מתירנים), אלא מפני שמדובר עבורנו בעניין הנוגע לכבוד האדם. הומוסקסואליות היא מימד של זהות, ומגדירה באופן מקיף את חייו של הפרט. להיות הומו אינו מתמצא בתשוקה או בפעולה מינית מסויימת. מדובר בקשת שלמה של רגשות וזיקות, כמו גם מיקום חברתי מסויים. זה הביטוס שלם. לומר שמדובר רק בפעולה אסורה דומה לאמירה שאין זהות ציונית דתית כלל, אלא רק יהודים שומרי מצוות שמחזיקים בתפיסה ציונית. ברור לנו, וכל דתל"ש יאמר מיד, שיש זהות ציונית דתית.

כיבוד הרבדים המשמעותיים ביותר של העומד מולנו היא העקרון על פיו אנחנו קובעים מה אצל הזולת חשוב מספיק בכדי שיזכה להגנה מיוחדת. היסודות האלה (הם נקראים בפינו "זכויות"), הם אותם מימדים של זהות שבלעדיהם לא יהיה האדם שמולנו הוא עצמו, או לחילופין, לא יוכל לממש את מלוא הפוטנציאל שבו. חופש הביטוי, חופש התנועה, האוטונומיה על גופנו, חופש הדת והמצפון הם כולם מימדים בסיסיים בזהות שלנו, וחשובים, אני בטוח, לשורק לא פחות מאשר לכל אחד אחר. באותה מידה גם האפשרות לבטא את המיניות שלנו ללא פחד, ללא כפייה ועל פי רצוננו קשורה באופן עמוק לזהותנו. אם לא נכבד אותה, לא נכבד את עצמנו או את האדם שמולנו.

שורק מבין את האיום שבהגדרת הומוסקסואליות כזהות, ולכן הוא שולל דבר זה במפורש בסוף מאמרו. אולם עצם שלילתו המילולית של דבר לא יכולה להעלימו. עבור מרבית ההומואים והלסביות נטייתם המינית היא חלק מהותי מזהותם האנושית, ועל כן מכבודם העצמי. בהכחשתה של מציאות פשוטה זו שורק לא רק שאינו מכבד את תודעתם העצמית של אחיו ורעיו, אלא מכסה את עיניו מרצון אל מול מציאות פשוטה.

Capture

התפתחויות אורתודוקסיות, החרד"ל בלחץ

מן הסתם כבר ראיתם את מודעת התמיכה של 250 רבנים ברב יגאל "הם סוטים" לוינשטיין. בין הרבנים החתומים: דב ליאור שקרא "לנקות" את הארץ מערבים, שמואל אליהו שקרא "לנקום בחילונים", אליקים לבנון שאמר ש"רבנים יכולים לפרוץ את גבולות הדמוקרטיה", וראובן בן אוליאל, שנגד בנו עמירם מתנהל בימים אלה משפט בחשד לשריפתה של משפחה פלסטינית בשנתה בכפר דומא. בקיצור, מיטב להיטי הציונות הדתית הפונדמנטליסטית.
 
המודעה מדכדכת ומעציבה, ובעיקר מבהירה לנו את קווי המתאר של הקבוצה שעומדת מולנו, כלומר מנגד לכל מי שחשובים לו השוויון לפני החוק, החופש מאפלייה, הסולידריות, ריבוי הדעות, הפמיניזם, חירות המחשבה והדמוקרטיה. חשוב לדעת וחשוב להפנים מול מי יש לנו מחלוקת אידיאולוגית ותרבותית עמוקה. חשוב גם לעמוד על הערכים שלנו ולא לוותר.
 
אבל יש גם צד אופטימי במודעה ההיא, שאפשר ללמוד מהמודעה שצירפתי להלן: מודעה של ארגון הרבנים צהר, מלפני 9 שנים (שנתיים אחרי דקירתו הראשונה של שליסל). המודעה זועקת נגד מצעד הגאווה בירושלים, וקוראת להפגין נגדו. מי שהביא את המודעה הוא אריה יואלי, עורך אתר סרוגים, שמנסה להצביע על חוסר העקביות בעמדת 'צהר', שכמובן לא מתבטאים כך יותר. אבל למעשה מדובר בדוגמא יפה להתפתחותה האורתודוקסיה בישראל. שינויים מתרחשים כל הזמן. ולטובה. ואכן, הרב דוד סתיו אומר ליואלי בתשובה לשאלתו: "תם עידן האיומים וההפחדות, היום זה עידן השיח."
 
שיח הוא בדיוק מה שהרב לוינשטיין לא מוכן לקיים. למעשה, את דבריו של הרב לוינשטיין יש להבין בדיוק על רקע הסיפור הזה: החרד"ל לחוצים מפני שהם מבינים שהמיינסטרים, לא רק בחברה החילונית אלא גם בזו הדתית, ברח להם. אל תתרשמו אפוא מאותם 250 רבנים קיצונים. רוב הציונות הדתית במקום אחר.
Capture

לא מטורף בודד

11844187_1452186168441368_955743091_n"מנאצי ה' ומחרפיו, מנוולים טמאי הנפש … עיצרו את האסון" – פשקווילים שניטלו לפני מצעד הגאווה בשכונות גאולה ובית ישראל בירושלים. יש להדגיש: מדובר בפלגים חרדיים מסויימים, ממש לא בכל החברה החרדית. ועוד: חופש הביטוי מאפשר וחייב לאפשר כאלה ביטויים. עם זאת יש הבדל בין להתנגד למצעד הגאווה ובין לכנות את הצועדים מנוולים, ולומר ששליסל הוא משוגע בודד, איש נטורי קרטא שאין לו קשר לחלקים מהציבור החרדי, זה פשוט לא נכון. יש לי גם עדות מאדם שהיה ברחוב יחזקאל בירושלים אחרי המצעד ומספר שהחדשות על הדקירות נחגגו בשמחה רבה.

הרב דוד בצרי הוא מהמוכרים שבמקובלים כיום. כבר ב-2004, אחרי מצעד הגאווה בירושלים, שנה לפני תקיפתו הראשונה של שליסל, הוא אמר כי "בגלגול הבא ההומואים יהפכו לשפנים וארנבות. זו לא סטייה או מחלה אלא תועבה. אפילו בהמות לא מתנהגות כך. טוב תעשה המדינה אם תאסור אותם". ב-2011 אמר: "מי שמתגאה בתועבה – הוא האדם הכי מתועב שבעולם." השאלה כאן שוב היא יחס הציבור אל בצרי. האם בצרי ימשיך להיות מקובל בחצרות חרדים? האם יוזמן גם לאירועים של הציונות הדתית?

הרב שלום ארוש​ הוא אחד הרבנים מהמעגלים הרחבים של חסידות ברסלב. הוא עומד בראש רשת מוסדות חינוך חרדית שנקראת "חוט של חסד". האם ידוע כמה כספים מעביר משרד החינוך לרשת? האם ידוע מה שר החינוך מתכוון לעשות בקשר לזה? לפני חודשיים בדיוק השתתף ארוש בהפגנה כנגד תפילת נוצרים באתר קבר דוד בהר ציון בירושלים. על פי יאיר אטינגר מ'הארץ' הציב הרב ארוש סדרת תנאים לקיום התפילה הנוצרית. אלה הועברו למשטרה, שמסרה אותם למתפללים הנוצרים כהנחיות מטעמה. בעקבות אותן דרישות נאסר על הבישופ להיכנס עם צלב על מטהו, לא הודלקו נרות וקבוצת האנשים שהגיעה עד הקבר עצמו צומצמה לעשרה בלבד. כך מגביל ארוש, באישור משטרת ישראל, חופש הפולחן של נוצרים בישראל. והנה לכם הקשר בין פעילות אנטי-להט"בית לפעילות אנטי-נוצרית.

חייבים לעמוד כנגד הניסיונות האלה להגביל את חירויות הפרט וחופש הדת. חייבים להגן על הדמוקרטיה שלנו. אני קורא לכל מי שהחירות במרחב הציבורי חשובה לו לצעוד איתנו במצעד הגאווה בשנה הבאה בירושלים הבנויה.

האוונגליסטים הרפובליקנים ונישואים חד מיניים

מאמר מעניין בנ"י טיימס על המבנה החברתי של המפלגה הרפובליקאית, לקראת הפריימריז למועמד שלה לנשיאות. כמו בפעם שעברה, המועמדים יאלצו להתחבב על הבסיס האוונגליסטי השמרני של המפלגה, ולכן להתבטא נגד הפלות ונישואים חד-מיניים.

הבעיה היא שהבסיס הזה (האוונגליסטים הלבנים אגב, לא אחרים) מונה רק 18% מהאוכלוסייה בארה"ב, ושונה בדעותיו מהשאר בשאלות שכאלה. בעוד 77% מהיהודים, 60% מהקתולים ו-60% מהפרוטסטנטים הלא אוונגליסטים תומכים באפשרות של נישואים חד-מיניים, רק 28% של האוונגליסטים הלבנים תומכים בכך.

כלומר המיעוט הדתי-שמרני הופך לנטל על תדמית המפלגה בקרב רוב הציבור, ואף בקרב שאר מצביעיה היא. וכל דמיון למפלגה דתית שמרנית אחרת במדינה אחרת על אחריות הקורא בלבד.

אוונגליסטים מתגמשים בעניין להט"בים

כתבה ארוכה ב-POLITICO על התזוזה ביחס של נוצרים אוונגליסטים כלפי נישואים חד-מיניים. ראשית, איש כבר לא יורה אש וגופרית על הקהילה ההומוסקסואלית. את מרב המאמץ משקיעים המתנגדים בהגנה על עסקים שונים מתביעות משפטיות בגין סירובם לשרת זוגות חד-מיניים. אבל גם שיעור המתנגדים עצמם קטן: לפני עשור תמכו בנישואים חד-מיניים 10% מהאוונגליסטים, והיום 25%. עוד 25% מתנגדים לעניין, אבל לא לחקיקה שתאפשר אותו. ארגונים שמקדמים את המאבק בחקיקה פרו-להט"בית מדווחים על צמצום התרומות שלהם מהציבור האוונגליסטי, מקור התרומות העיקרי שלהם. Jeremy Thomas, סוציולוג המתמחה באוונגליסטים, טוען שהם יאמצו לחיכם את הקהילה בתוך 20 עד 30 שנה.

השאלה היא כמובן איך מתרצים את זה מבחינה תיאולוגית. אוונגליסטים ידועים ברצונם להיצמד לטקסט ה-Bible כפשוטו, והתנ"ך אפעס לא נלהב מיחסי מין בין זכרים, הברית החדשה כנ"ל. מה אפוא עושים? התומכים בעניין משווים את הפסוקים המגנים הומוסקסואליות לאלו המעודדים עבדות, וטוענים שאלו כמו אלו אולי נכתבו בהשראה אלוהית, אבל לא ממש על ידי הקב"ה, וממילא טובים לזמנם ולא לזמננו. אוונגליסטים רבים מגנים את המהלך הזה ולא מוכנים לקבלו. חלקם מבינים לאן הרוח נושבת ומדברים על התבצרות בקהילות שבהן הומוסקסואליות תהיה עדיין חטא, אל מול הציבור הרחב ששכח מה בכלל הפריע למישהו בעניין הזה עד לפני עשרים שנה.

העם הבריא והקדוש לא חושב כפי שהרב אריה חושב שהוא חושב

2014-05-23_062857

הרב דרור אריה סבור שרוב עם ישראל הקדוש והבריא מתנגד לנישואים חד-מיניים ש"סוטים מקדושת המשפחה" ו"פוגעים בבריאות ובנורמליות ובקדושה של עם הסגולה" (בטאון 'עולם קטן' של היום). דא עקא, על פי סקר הארץ-דיאלוג מסוף 2013 קיים רוב מובהק בציבור הישראלי שדווקא תומך בהכרה חוקית של נישואים חד-מיניים. האם
1. הרב אריה מתכוון לעם אחר;
2. עם ישראל לא קדוש ובריא כפי שהרב אריה חושב;
3. הרב אריה לא קדוש או בריא ובאופן כללי לא ממש בקשר עם המציאות;
(בין הפותרים נכונה יוגרל וטו של מפלגת 'הבית היהודי')

 

הרב אריאל, השכרת דירות ללסביות, הצעת השרה לבני

* הרב אריאל פסק שאין להשכיר דירות לזוג לסביות. זו לכאורה ההלכה. על מה הוא התבסס? לא ידוע. אין לזה תקדים. עוד ראיה לכך שאין דבר כזה "ההלכה". עוד ראייה לכך שלפעמים המילה "ההלכה" משמשת מעטפת לביטוי והכשרת הגזענות או ההומופוביה הפרטית של רב זה או אחר. ומזעזע שהאדם הזה היה מועמד רציני לתפקיד הרב הראשי.

* לרבנים מותר לפסוק הלכה. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלהם. להלכה מותר להיות מעצבנת. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלה.

* נכון, איסור השכרת דירות לערבים או להט"בים הוא תועבה וחרפה לתרבות ולדת היהודית, אבל כן, הוא חלק ממנה, לפחות נכון להיום. לאסור על אמירת הפסיקות האלה לא יעלים אותן, וכן יפגע בחופש הביטוי, שמה לעשות, גם רבנים זכאים לו. יש גבולות לחופש הביטוי, אבל גזענות או הומופוביה אינם מעבר להם, וטוב שכך.

* ומה עם רב עיר, שהמדינה משלמת את משכורתו? האם גם לו ניתן להיות גזען או הומופוב? השרה לבני מקדמת תקנה שתאפשר לפטר רב עיר שמתבטא באופן גזעני או פוגעני (או משהו). אז מצד אחד, נכון, לא הגיוני שהמדינה תעסיק אדם שקורא אקטיבית לגזענות או אפלייה. מצד שני, האם אנחנו באמת רוצים רבני מחמד שלא יוכלו לצאת נגד הקונצנזוס? חשבו על ערכו של רב שייצא נגד הטייקונים, או שרים מושחתים. לא היינו רוצים שיפוטר והיינו רוצים שקולו יישמע. האיזון כאן הוא עדין ודורש חשיבה.

* כפתרון חלקי, אני בעד החוק שלבני מציעה ובעד האפשרות לפטר רבני ערים. אבל לדעתי את הרב אריאל אין לפטר בגלל פסק ההלכה האחרון, גם לו היה אפשר. לדעתי דרוש הרבה יותר מפסק הלכה מכוער אחד כדי להביא לפיטורי רב עיר. את הרב שמואל אליהו, למשל, הייתי מעיף מזמן, על מכלול של דברים, ובדיוק אחרי שהלהיט את הרוחות לפני מהומות נגד ערבים בצפת.

* הבעיה עם רבני ערים אינה שהם לפעמים גזענים, או נבערים, או מושחתים. כלומר, כל אלה בעיות חמורות, אבל פתרון מהותי לא יבוא על ידי האפשרות לפטר אותם (למרות שמדי פעם זה בהחלט נצרך). פתרון מהותי יבוא כשהציבור יוכל לבחור אותם, או לבחור אחרים תחתיהם (ישירות או על ידי גוף בוחר). אז גם גזענים יוכלו לקבל את עונשם בקלפי (איך רמת גן תיראה אם היא תבחר שוב את אותו הומופוב?). לצורך כך צריך שינוי יסודי ברבנות הראשית לישראל.

זכויות להט"בים על הפרק, בישראל ובעולם

בעוד שעות ספורות תחל ההצבעה בוועדת השרים על כמה מההצעות לשיפור חייהם של זוגות חד-מיניים בישראל – חוק האוסר אפלייה על רקע נטייה מינית, וחוק הפותח רישום במסמכים רשמיים לא רק ל"שם האב" אלא גם ל"שם האם" (עבור צאצאי זוגות לסביות). חשוב מאוד שחברי הכנסת ישמעו בברור את קולו של הציבור: 70%(!) מהציבור הישראלי בעד שוויון זכויות מלא ללהט"בים. (הכתבה עם תוצאות הסקר המלא).

כתבתי בעבר ואכתוב שוב: השינוי בדעת הקהל שעבר ביחס לקהילה ההומוסקסואלית במערב מאז שנות השישים הוא חסר תקדים בהיקפו, ומבטא מהפך חברתי ותודעתי אדיר. לשם דוגמא, ב-1988 רק 12% מהאמריקאים (השמרנים יותר מהאירופאים בנושאים שכאלה) סברו שיש לאפשר ללהטב"ים להתחתן. ב-1996 שיעור המסכימים לרעיון גדל ל-27%. ב-2006 כבר היה מדובר בסביבות 40%, וב-2013 מדובר ב-54% (סקר גאלופ). בתוך פחות משלושים שנה שיעור הסבורים שראוי לתת לקהילה את הזכות להתחתן יותר מריבע את עצמו. זו תופעה מדהימה.

על פי הסקר שמפרסם הבוקר 'הארץ' 59% מהציבור בישראל תומך בנישואים חד מיניים. שיעור גדול יותר מזה של ארה"ב, אבל קטן יותר מזה של מדינות שונות באירופה. רק לפני שלושה ימים פרסם מכון Pew נתונים בנושא על אירופה. לקביעה כי "יש לאפשר להומואים ולסביות לחיות את חייהם כרצונם" ענו בחיוב 89% מהשוויצרים, 83% מהנורבגים, 81% מהגרמנים, 92% מההולנדים, 82% מהצרפתים, 80% מהספרדים, 84% מהבריטים. לעומתם, התייחסו לאותה קביעה בחיוב רק 44% מהפולנים, 28% מהאוקראינים ו-25% מהרוסים. הסקרים שונים, אבל אם נתייחס לשאלה הכללית יותר (70% מהישראלים בעד מתן שוויון זכויות מלא ללהט"בים) נראה שישראל נמצאת במקום טוב במחצית העליונה של הטבלה.

הגיע הזמן לממש את העמדות האלה בחקיקה. בעבר כתבתי ששינוי ההגדרה של נישואים כך שיכללו זוגות חד מיניים אינו מובן מאליו לדעתי. אף שאני תומך בכך, מדובר בשינוי תרבותי משמעותי ביותר, ואני מבין את ההתנגדות לכך. עם זאת לא מובנת לי ההתנגדות מהצד הדתי להכללת זוגות חד-מיניים ב'ברית הזוגיות'. איך זה מאיים על מוסד הנישואים? עוד פחות תהיה מובנת התנגדות לאיסור אפלייה על רקע של נטייה מינית, או שינוי הרישום במסמכים. על אילו ערכים זה מאיים? אל תספרו לי שמדובר ב"צביון היהודי" של המדינה, מפני שבאותה מידה, כמסתבר, זה גם הצביון הרוסי או האוקראיני. רבותי חברי הכנסת, תנו למי שרוצה להקים זוגיות או בית להט"בי בישראל אפשרות שווה לעשות זאת. הגיע הזמן.

חלק מתוצאות סקר 'הארץ - לחצו לכתבה

כמה הערות על הכרעת הדין בפרשת אלון

1. ראשית, עצוב לי מאוד. באמת. על האישה, הילדים, המשפחה המורחבת הטובה כל כך. עבורם הכרעת הדין היא אסון אמיתי.

2. לגבי ה"שבר" שבציונות הדתית, הוא כבר היה לפני שלוש שנים, כשכל הסיפור התפוצץ. בית המשפט למעשה מנע שבר נוסף כאשר הרשיע את אלון, מפני שזיכויו היה מקצין את החלוקה בין חסידיו של אלון לבין כל השאר, כולל האשמות בקונספירציה של פורום תקנה, מזימות, שקרים ועלילות דם. טוב שזה נמנע.

3. חסידים שוטים לא מתים, רק מתחלפים. אצל הרב ברלנד מספרים לנו שהוא סובל למען מירוק חטאינו. הרב אלון גם דיבר בעבר על כך ש"יש שתיקה שאתה שותק כי אתה לא מבין, אבל יש שתיקה שאתה שותק כי אתה למעלה מכל ההבנות." היום הוא כבר אמר שהוא ב"מקום הרבה יותר עליון". נקווה שלא נצטרך לשמוע עוד חכמות שכאלה. מילה אחרונה לחסידים: אי אפשר גם לטעון שמדובר ב"ערכאות גויים" וגם להגיש ערעור לעליון.

4. מעבר לכל זה, את הפרשה הזאת צריך להוציא כמה שיותר מהר מהמיקוד באדם, ולהעביר למיקוד בחברה. באשר לכך אפשר לומר שוב כל הכבוד לפורום תקנה ולאנשים הרציניים שמוכנים לעסוק בשפיר ושליה (ויש להזכיר שלא היתה מולם כל תלונה בעלת אופי פלילי). ההתנהלות כאן אינה נטולת בעיות כמובן, אבל הכוונה היא טובה והפעם היא הוכיחה את עצמה.

5. דבר נוסף הוא היחס של החברה הדתית להומוסקסואליות (לא, אלון אינו פדופיל). מאז שהתפוצצה הפרשה, עם ובלי קשר אליה, שמענו קולות חדשים, מכילים ואחראיים יותר, וזה כמובן חשוב מאוד. הטקסט שבתמונה לקוח מראיון עם הרב אלון שנערך בשנת 2001. כיום לא נשמע דברים מחליאים שכאלה מרב ציוני-דתי מרכזי.

אבל מעבר לכך, המסע לא תם. יש צורך בהתמודדות אמיתית עם ההומוסקסואליות, שלא מתחבאת מאחורי פסיכופתולוגיה בגרוש ("חוסר שובע מיני", "אגואיזם"). האחריות מחייבת התמודדות כנה ופתוחה עם תופעה אנושית אמיתית שלא הולכת לשום מקום. ניתן רק לשער מה היה גורלו של הרב אלון אם היה מתמודד עם הנטייה המינית שלו בצורה ישרה.

elon532

הראיון מכאן:
http://havruta.org.il/archives/5625
בעבר כתבתי על הפרשה בקישורים הבאים:
http://tomerpersico.com/2010/02/17/moti-alon-first-notes/
http://tomerpersico.com/2010/02/19/moti-alon-paradigm-is-broken/
http://tomerpersico.com/2010/10/21/elon_revolution

הרב שמולי בוטח במאמר חשוב על הומוסקסואליות

אחד הרבנים המוכרים ביותר בארה"ב, Shmuley Boteach, פרסם לפני חודש מאמר חשוב על הומוסקסואליות, שהגעתי אליו במקרה רק עכשיו. לבד מהדברים הרגילים על כך שגם להומואים מגיעה אהבה ולא טוב היות האדם לבדו, ולבד מההזכרה שאמנם המקרא מכנה משכב זכר "תועבה" – אבל שהוא מכנה גם עוד כל מני דברים כך, ביניהם אכילת לא-כשר, זביחת עולות בעלות מום, ואפילו קנאה, בוטח מציין בצורה משמעותית שיחסים הומוסקסואליים אינם בכלל מעשה בלתי מוסרי. שזה עניין דתי ותו לא. הנה ראשית הפסקה על עניין ה"תועבה":

Some people of faith insist that homosexuality is gravely sinful because the Bible calls it an "abomination." But that word appears approximately 122 times in the Bible. Eating nonkosher food is an "abomination" (Deuteronomy 14:3). A woman returning to her first husband after being married in the interim is an "abomination" (Deuteronomy 24:4). Bringing a blemished sacrifice on God's altar is an abomination (Deuteronomy 17:1). Proverbs goes so far as to label envy, lying and gossip "an abomination to [the Lord]" (3:32, 16:22)

והנה הפסקה החשובה יותר על המעמד המוסרי של ההומוסקסואליות:

Homosexuality is a religious, not a moral, sin. A moral sin involves injury to an innocent party. Who is harmed when two unattached, consenting adults are in a relationship? Homosexuality is akin to the prohibition against lighting fire on the Sabbath or eating bread during Passover; there is nothing immoral about it, but it violates the divine will.

כלומר לא מדובר בעניין מוסרי, שהרי מה לא מוסרי בשני אנשים שאוהבים אחד את השני ולא מזיקים לאף אחד? יחסים הומוסקסואלים אסורים, אומר בוטח, כפי שהדלקת אש בשבת אסורה, כפי שאכילת חמץ בפסח אסורה. אין בזה שום דבר לא-מוסרי.

זו אבחנה חשובה, ובכוחה להוציא את העוקץ, את השנאה, מהיחס ההומופובי של הדת כלפי העניין. שכן אף אחד לא שונא או מזדעזע מאוכלי חמץ בפסח, למרות שיש כאלה שגורסים שהאל אוסר על כך.

הגעתי אל בוטח כי מישהו שלח אלי בכלל את הפוסט הזה, של הרב איזשהו רב יהודה לוין, שיוצא בבוטות נגד בוטח ומכנה אותו "מפלצת", והכל בוידאו די מבדר: