הומוסקסואליות

כנסיות אוונגליסטיות שונות משנות את עמדתם לגבי נישואים חד-מיניים

בגליון הנוכחי של Time יש כתבה גדולה (בלינק התקציר בלבד, הכתבה למנויים) על התזוזות בעמדת הכנסיות האוונגליסטיות בארה"ב בנוגע לנישואים חד-מיניים. הדרישה באה בעיקר מהדור הצעיר, והיא מבקשת סובלנות ואף הכרה באפשרות של הומואים ולסביות להתחתן. העמדה המסורתית של האוונגליסטים כמובן שוללת את העניין, וכפי שהכותבת Elizabeth Dias מבהירה, אין כאן רק דאגה לעתיד החברה או מוסד המשפחה. אחד המאפיינים המרכזיים של האוונגליסטים הוא תפיסת הכתוב במקרא באופן מילולי וכתקף נצחית. מכיוון שהתנ"ך והברית החדשה אוסרים על יחסים הומוסקסואלים, אישורם יהיה פניה נגד עקרון אוונגליסטי מרכזי.

ועם זאת, זה קורה יותר ויותר. תנועות למען העניין קמות בתוך העולם האוונגליסטי וכנסיות/קהילות אוונגליסטיות אמריקאיות שונות מכריזות שהן תכרנה בנישואים חד מיניים. פעמים רבות הדבר מביא לגירושן מהזרם האוונגליסטי הספציפי ואף לפרישה של חברי קהילה/כנסייה רבים. על פי הכתבה משום כך רבים שמאמינים שזה נכון למרות זאת לא עושים את הצעד הזה. כפי שמציינת הכתבת, הכרה בנישואים חד-מיניים לא יכולה שלא להשפיע גם על היחס לנשים באופן כללי, ובדרך כלל עמדות מסורתיות (נאמר, שרק גברים מובילים את התפילות) מתערערות. זמנים לא פשוטים לפטריארכיה.

נישואי להט"ב בארה"ב – תשובה עד יוני

לא מצאתי ידיעה בעברית על התפתחות חשובה בפולמוס נישואים חד מיניים בארה"ב. בשבת הודיע בית המשפט העליון בארה"ב שהוא מקבל לעיון תביעות שנוגעות לאיסור על נישואי להט"ב, ויכריע בשתי שאלות: א) האם על פי החוקה חובה על כל מדינה בארה"ב לאפשר ללהט"בים להתחתן; ב) האם מותר למדינות לא לאפשר זאת, אבל הן מחוייבות להכיר בנישואים כאלה שנערכו במדינה אחרת בארה"ב. התשובות תתקבלנה עד יוני.

השאלה הראשונה שהשופטים אמורים להכריע לגביה בעצם שואלת (מומחים לעניין, תקנו אותי אם אני טועה) האם נישואים חד-מיניים הם חלק מזכויות האזרח, ולכן חובה לאפשרם בכל ארה"ב. כלומר, מדובר בהכרעה משמעותית ביותר. כרגע נישואים חד-מיניים אפשריים על פי חוק ב-36 מדינות (ו-D.C) בארה"ב, כלומר כשני שליש מהאיחוד. גם דעת הקהל בארה"ב "בשלה", אפשר לומר, להכרעה חיובית בעניין. מנגד, קבוצות שונות מתנגדות כמובן, בין אם מטעמים דתיים או שמרניים, או מטעמים של חוסר רצון לכפייה פדרלית על המדינות השונות.

כך או כך, ההכרעה תגיע הרבה לפני הבחירות הבאות בארה"ב, ולמרות שיהיו לה השלכות ארוכות טווח, תשובה חיובית לגבי הזכות של להט"בים להתחתן תוציא עבור הרפובליקאים את הערמונים מהאש, ותחסוך מהם התפתלויות.

מתמודדי הבית היהודי על נישואים חד מיניים

אם נתניהו והליכוד בכלל משתמשים ביחסים הידידותי ללהט"בים כדי לפברק חצי פספורט לעידן זכויות האדם והדמוקרטיה הליברלית, אין ספק שיחסם של חברי הבית היהודי לעניין הוא נקודת תורפה בתדמית המגניבות ההיי-טקיסטית של בנט. ראו להלן את שלילתם של מתמודדי הפריימריז הקרובים את עצם המושג "נישואים חד מיניים" (יוצאי דופן שמוכנים לתת זכויות שוות אבל לא את התואר "נישואים" לזוגיות להט"בית – עמדה שאני מתנגד לה אבל לגיטימית לדעתי: בתיה כהנא-דרור, רונן שובל, אשר כהן, דני דיין). גם בקדנציה האחרונה ראינו וטו גורף של הבית היהודי לכל הצעה דומה, אפילו ל"ברית זוגיות" קצוצת כנפיים. בנט אולי עושה (תכלס גם זה לא ממש) – אבל זכויות שוות לגייז הוא לא ייתן. ומה שיפה זה שהוא לא מתכוון להתנצל על זה.

מהפכת נישואי הלהט"ב

2014-10-11_155301האקונומיסט מקדיש את הגליון האחרון שלו לניצחון הגורף של תומכי נישואי להט"בים בארה"ב. כתבת השער מדברת על החלוקה בין מדינות שמאפשרות חופש ללהט"בים, לכאלו שאינן, ושפעמים רבות גם מחמירות את עמדתן ומחוקקות חוקים אנטי-להט"בים כתגובה לפתיחות במערב – למשל אוגנדה, ניגריה, צ'ד ורוסיה. כתבה נוספת באותו גיליון מדברת על הדינמיקה של המהפך ביחס הציבורי לנושא. בגיליון מ-1996 קרא האקונומיסט להתיר נישואים חד מיניים, ולא שיער שהעניין יהפוך לקונצנזוס כל כך מהר.

ואכן, אחרי שבשבוע שעבר הכריע בית המשפט העליון בארה"ב שלא לשמוע ערעורים על חוקים המתירים נישואי להט"בים, ובכך למעשה סלל את הדרך לאישור נישואים שכאלה ב-30 מדינות בארה"ב, שלשום אסטוניה אישרה בתחומה נישואים חד-מיניים, והיתה למדינה האקס-סובייטית הראשונה שעושה זאת.

אה, כן, אצלנו כמובן עסקים כרגיל: הרבנות הראשית שולטת בדיני האישות של כולנו, המפלגה הגדולה בכנסת, 'יש עתיד', לא עושה מאמץ אמיתי כדי לממש את הבטחותיה לבוחריה בעניין נישואים אזרחיים לכולם, ונתניהו מתגאה מעל במת האו"ם בכך שהומואים ישראלים חיים בחברה חופשית. אז תגידו תודה שמרשים לכם בכלל ללכת ברחוב (כלומר, בירושלים לפעמים עושים בעיות, אבל בכללי, אתם יודעים).

אוונגליסטים מתגמשים בעניין להט"בים

כתבה ארוכה ב-POLITICO על התזוזה ביחס של נוצרים אוונגליסטים כלפי נישואים חד-מיניים. ראשית, איש כבר לא יורה אש וגופרית על הקהילה ההומוסקסואלית. את מרב המאמץ משקיעים המתנגדים בהגנה על עסקים שונים מתביעות משפטיות בגין סירובם לשרת זוגות חד-מיניים. אבל גם שיעור המתנגדים עצמם קטן: לפני עשור תמכו בנישואים חד-מיניים 10% מהאוונגליסטים, והיום 25%. עוד 25% מתנגדים לעניין, אבל לא לחקיקה שתאפשר אותו. ארגונים שמקדמים את המאבק בחקיקה פרו-להט"בית מדווחים על צמצום התרומות שלהם מהציבור האוונגליסטי, מקור התרומות העיקרי שלהם. Jeremy Thomas, סוציולוג המתמחה באוונגליסטים, טוען שהם יאמצו לחיכם את הקהילה בתוך 20 עד 30 שנה.

השאלה היא כמובן איך מתרצים את זה מבחינה תיאולוגית. אוונגליסטים ידועים ברצונם להיצמד לטקסט ה-Bible כפשוטו, והתנ"ך אפעס לא נלהב מיחסי מין בין זכרים, הברית החדשה כנ"ל. מה אפוא עושים? התומכים בעניין משווים את הפסוקים המגנים הומוסקסואליות לאלו המעודדים עבדות, וטוענים שאלו כמו אלו אולי נכתבו בהשראה אלוהית, אבל לא ממש על ידי הקב"ה, וממילא טובים לזמנם ולא לזמננו. אוונגליסטים רבים מגנים את המהלך הזה ולא מוכנים לקבלו. חלקם מבינים לאן הרוח נושבת ומדברים על התבצרות בקהילות שבהן הומוסקסואליות תהיה עדיין חטא, אל מול הציבור הרחב ששכח מה בכלל הפריע למישהו בעניין הזה עד לפני עשרים שנה.

טיפולי המרה להומואים דתיים על ידי מגע מיני עם אישה

בגיליון שישי של מגזין מוצש מבית מקור ראשון היתה כתבה ארוכה של יונתן אוריך על הומוסקסואליות במגזר. הכתבה מנסה להיות "מאוזנת", ולהציג קולות משני הצדדים, דהיינו התומכים ב"טיפולי המרה" להומוסקסואלים (טיפולים נפשיים האמורים לעזור להומו להפוך לסטרייט), והמתנגדים. הבעיה היא שאיזון במקרה הזה אינו במקום, שכן אין ארגון רפואי או פסיכולוגי רציני שתומך בטיפולים שכאלה, ורבים רואים בהם אף עבירה על האתיקה הרפואית. מותר כמובן לאנשים לחשוב בניגוד לממסד הרפואי, אבל הצגת הדברים כאילו "יש קולות בעד וקולות נגד" מציגה בפני הקוראים תמונה לא נכונה.

אבל משהו מעניין יותר היה בכתבה, והוא הדיווח להלן, על השימוש במהלך הטיפול ב"טיפול פנדקאות מיני", שלכאורה מצליח להפוך הומואים לסטרייטים מאושרים. על פי הכתוב מדובר ב"טיפול פיזי" עם "מטפלת מינית". האם מדובר בטיפול סרוגייט? האם מעורבת כאן אשת מקצוע? או אולי פשוט שולחים את הנער המבולבל לזונה? שאלה אחרת היא מהי ההצדקה ההלכתית לאי-שמירת נגיעה, ואולי אף יחסי מין ו/או שפיכת זרע לבטלה מחוץ לנישואים? אוריך עובר על העניין הזה כאילו כלום, אבל הרי מדובר כאן במהפך כללי בהתייחסות רבנים ליחסי מין לפני הנישואין, לא? האם כל מי שמרגיש שהוא נמשך לגברים יכול להתעטף שחורים ולהתחיל לקיים יחסי מין בתקווה שבסופם ירגיש "מדהים, חזק, מוכשר ובטוח בעצמו"?

homoser

ותודה ל שרון מייבסקי ששמה לב לזה קודם.

העם הבריא והקדוש לא חושב כפי שהרב אריה חושב שהוא חושב

2014-05-23_062857

הרב דרור אריה סבור שרוב עם ישראל הקדוש והבריא מתנגד לנישואים חד-מיניים ש"סוטים מקדושת המשפחה" ו"פוגעים בבריאות ובנורמליות ובקדושה של עם הסגולה" (בטאון 'עולם קטן' של היום). דא עקא, על פי סקר הארץ-דיאלוג מסוף 2013 קיים רוב מובהק בציבור הישראלי שדווקא תומך בהכרה חוקית של נישואים חד-מיניים. האם
1. הרב אריה מתכוון לעם אחר;
2. עם ישראל לא קדוש ובריא כפי שהרב אריה חושב;
3. הרב אריה לא קדוש או בריא ובאופן כללי לא ממש בקשר עם המציאות;
(בין הפותרים נכונה יוגרל וטו של מפלגת 'הבית היהודי')

 

נישואים חד-מיניים וזכותה של המדינה לכוון מוסרית את אזרחיה

עוד איסור על נישואים חד-מיניים בוטל בארה"ב: שופטת בית המשפט הפדרלי Candy Dale ביטלה את האיסור של מדינת איידהו ביום שלישי, וכינתה אותו "בלתי-חוקתי". מה שמעניין בפסיקה שלה הוא שהיא ציטטה בדבריה את שופט בית המשפט העליון בארה"ב, Antonin Scalia השמרן. סקליה הזהיר ב-2003 שביטול חוק שאוסר על יחסי מין הומוסקסואלים (sodomy) בטקסס יביא לביטול חוקים אחרים שאוסרים על ענייני הומוסקסואליות, שכן "שמירת המוסד המסורתי של הנישואים היא רק דרך נחמדה להביע את התנגדותה המוסרית של המדינה לזוגיות הומוסקסואלית". השופטת דייל מסכימה איתו שכך, אולם כנראה לא מסכימה שעל המדינה להכתיב מדיניות מוסרית בענייני זוגיות (ואולי בכלל), ולכן ציטטה אותו כדי לתמוך בעמדתה. מדובר בפסיקה מעניינת אפוא, ששואלת על מקומה של המדינה בנקיטת עמדות מוסריות לגבי אזרחיה. לא נמסר האם הרב הראשי של איידהו מתיר או אוסר להשכיר דירות ללסביות.

2014-05-15_083843

הרב אריאל, השכרת דירות ללסביות, הצעת השרה לבני

* הרב אריאל פסק שאין להשכיר דירות לזוג לסביות. זו לכאורה ההלכה. על מה הוא התבסס? לא ידוע. אין לזה תקדים. עוד ראיה לכך שאין דבר כזה "ההלכה". עוד ראייה לכך שלפעמים המילה "ההלכה" משמשת מעטפת לביטוי והכשרת הגזענות או ההומופוביה הפרטית של רב זה או אחר. ומזעזע שהאדם הזה היה מועמד רציני לתפקיד הרב הראשי.

* לרבנים מותר לפסוק הלכה. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלהם. להלכה מותר להיות מעצבנת. למעשה, מדי פעם זה התפקיד שלה.

* נכון, איסור השכרת דירות לערבים או להט"בים הוא תועבה וחרפה לתרבות ולדת היהודית, אבל כן, הוא חלק ממנה, לפחות נכון להיום. לאסור על אמירת הפסיקות האלה לא יעלים אותן, וכן יפגע בחופש הביטוי, שמה לעשות, גם רבנים זכאים לו. יש גבולות לחופש הביטוי, אבל גזענות או הומופוביה אינם מעבר להם, וטוב שכך.

* ומה עם רב עיר, שהמדינה משלמת את משכורתו? האם גם לו ניתן להיות גזען או הומופוב? השרה לבני מקדמת תקנה שתאפשר לפטר רב עיר שמתבטא באופן גזעני או פוגעני (או משהו). אז מצד אחד, נכון, לא הגיוני שהמדינה תעסיק אדם שקורא אקטיבית לגזענות או אפלייה. מצד שני, האם אנחנו באמת רוצים רבני מחמד שלא יוכלו לצאת נגד הקונצנזוס? חשבו על ערכו של רב שייצא נגד הטייקונים, או שרים מושחתים. לא היינו רוצים שיפוטר והיינו רוצים שקולו יישמע. האיזון כאן הוא עדין ודורש חשיבה.

* כפתרון חלקי, אני בעד החוק שלבני מציעה ובעד האפשרות לפטר רבני ערים. אבל לדעתי את הרב אריאל אין לפטר בגלל פסק ההלכה האחרון, גם לו היה אפשר. לדעתי דרוש הרבה יותר מפסק הלכה מכוער אחד כדי להביא לפיטורי רב עיר. את הרב שמואל אליהו, למשל, הייתי מעיף מזמן, על מכלול של דברים, ובדיוק אחרי שהלהיט את הרוחות לפני מהומות נגד ערבים בצפת.

* הבעיה עם רבני ערים אינה שהם לפעמים גזענים, או נבערים, או מושחתים. כלומר, כל אלה בעיות חמורות, אבל פתרון מהותי לא יבוא על ידי האפשרות לפטר אותם (למרות שמדי פעם זה בהחלט נצרך). פתרון מהותי יבוא כשהציבור יוכל לבחור אותם, או לבחור אחרים תחתיהם (ישירות או על ידי גוף בוחר). אז גם גזענים יוכלו לקבל את עונשם בקלפי (איך רמת גן תיראה אם היא תבחר שוב את אותו הומופוב?). לצורך כך צריך שינוי יסודי ברבנות הראשית לישראל.

זכויות להט"בים על הפרק, בישראל ובעולם

בעוד שעות ספורות תחל ההצבעה בוועדת השרים על כמה מההצעות לשיפור חייהם של זוגות חד-מיניים בישראל – חוק האוסר אפלייה על רקע נטייה מינית, וחוק הפותח רישום במסמכים רשמיים לא רק ל"שם האב" אלא גם ל"שם האם" (עבור צאצאי זוגות לסביות). חשוב מאוד שחברי הכנסת ישמעו בברור את קולו של הציבור: 70%(!) מהציבור הישראלי בעד שוויון זכויות מלא ללהט"בים. (הכתבה עם תוצאות הסקר המלא).

כתבתי בעבר ואכתוב שוב: השינוי בדעת הקהל שעבר ביחס לקהילה ההומוסקסואלית במערב מאז שנות השישים הוא חסר תקדים בהיקפו, ומבטא מהפך חברתי ותודעתי אדיר. לשם דוגמא, ב-1988 רק 12% מהאמריקאים (השמרנים יותר מהאירופאים בנושאים שכאלה) סברו שיש לאפשר ללהטב"ים להתחתן. ב-1996 שיעור המסכימים לרעיון גדל ל-27%. ב-2006 כבר היה מדובר בסביבות 40%, וב-2013 מדובר ב-54% (סקר גאלופ). בתוך פחות משלושים שנה שיעור הסבורים שראוי לתת לקהילה את הזכות להתחתן יותר מריבע את עצמו. זו תופעה מדהימה.

על פי הסקר שמפרסם הבוקר 'הארץ' 59% מהציבור בישראל תומך בנישואים חד מיניים. שיעור גדול יותר מזה של ארה"ב, אבל קטן יותר מזה של מדינות שונות באירופה. רק לפני שלושה ימים פרסם מכון Pew נתונים בנושא על אירופה. לקביעה כי "יש לאפשר להומואים ולסביות לחיות את חייהם כרצונם" ענו בחיוב 89% מהשוויצרים, 83% מהנורבגים, 81% מהגרמנים, 92% מההולנדים, 82% מהצרפתים, 80% מהספרדים, 84% מהבריטים. לעומתם, התייחסו לאותה קביעה בחיוב רק 44% מהפולנים, 28% מהאוקראינים ו-25% מהרוסים. הסקרים שונים, אבל אם נתייחס לשאלה הכללית יותר (70% מהישראלים בעד מתן שוויון זכויות מלא ללהט"בים) נראה שישראל נמצאת במקום טוב במחצית העליונה של הטבלה.

הגיע הזמן לממש את העמדות האלה בחקיקה. בעבר כתבתי ששינוי ההגדרה של נישואים כך שיכללו זוגות חד מיניים אינו מובן מאליו לדעתי. אף שאני תומך בכך, מדובר בשינוי תרבותי משמעותי ביותר, ואני מבין את ההתנגדות לכך. עם זאת לא מובנת לי ההתנגדות מהצד הדתי להכללת זוגות חד-מיניים ב'ברית הזוגיות'. איך זה מאיים על מוסד הנישואים? עוד פחות תהיה מובנת התנגדות לאיסור אפלייה על רקע של נטייה מינית, או שינוי הרישום במסמכים. על אילו ערכים זה מאיים? אל תספרו לי שמדובר ב"צביון היהודי" של המדינה, מפני שבאותה מידה, כמסתבר, זה גם הצביון הרוסי או האוקראיני. רבותי חברי הכנסת, תנו למי שרוצה להקים זוגיות או בית להט"בי בישראל אפשרות שווה לעשות זאת. הגיע הזמן.

חלק מתוצאות סקר 'הארץ - לחצו לכתבה