הגניוס היהודי

למה ואיך היהודים הם הכי חכמים וכו'

ישראל היום מביא היום לקוראיו מאמר מתורגם מהעיתון הספרדי אל-פאיס, בדבר תרומתם העצומה של היהודים לתרבות המערבית, שגדולה כידוע הרבה יותר ממה שהיינו מצפים מעם כזה קטן. הנה. אחרי רשימה ארוכה של יהודים טובים ותורמים-לתרבות שמתו בשנה האחרונה, מסכם כותב המאמר:

בהתחשב בעובדה שבעולמנו, שבו חיים כ־6 מיליארד ו־800 מיליון בני אדם, יש פחות מ־14 מיליון יהודים, התרומה שהרימו החברים בקבוצה האנושית הזאת – בין שהיא מוגדרת כקבוצה לאומית, סוציו־תרבותית, דתית, אתנית או מה שלא תהיה – בשתי המאות האחרונות בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, המדע, היצירה האמנותית והספרותית וכו' – אי אפשר שלא לכנותה מעוררת תדהמה.

העובדה שהיהודים, שמהווים בקושי 0.2 אחוזים מכלל האנושות, צברו מאז 1901 כ־170 פרסי נובל בכל הקטגוריות (29 אחוזים מכלל הפרסים) – אינה יכולה להיות אלא פרי של קונספירציה אחת גדולה. קונספירציה, כן. עלילה שהחלה בשעה שהמהפכה הצרפתית הפילה את שערי הגטאות באירופה ושיחררה לחופשי כמויות עצומות של כישרון, יצירתיות, אנרגיה ויכולת למידה ש־50 דורות של יהודים צברו במשך יותר מ־1,000 שנות דיכוי, אפליה והגבלות. הזרם שיצא משם שטף את העולם המערבי במהלך שתי המאות הבאות, ממארקס עד ד'יזראלי, מהרוטשילדים עד טרוצקי, מפרויד עד אליאס קאנטי, מהרולד פינטר עד אלברט איינשטיין.

טוב, הסיפור הזה ידוע, אבל באופן לא מפתיע הוא צץ כל פעם מחדש. אבל מה הוא אומר? לדעתי אין ספק שהיהודים הם מיוחדים. אבל אני מטיל ספק גדול בכך שהם מיוחדים בהיותם מיוחדים. כוונתי היא שאין ספק שהיהודים הם עם (או ציבור, או קהילה, או מקבץ גנטי) מוכשר מאוד, ואין ספק ששיעור תרומתם לעולם המערבי גדול לעין שיעור משיעורם באוכלוסייה. אלא שמנגד יש לך את ההודים, שתרומתם ל"מדעי המדיטציה" עצומה וגדולה מכל עם אחר, או את הטיבטים שגם הם העמיקו חקור את התודעה האנושית בצורה יוצאת דופן, או את הגרמנים עם תרומתם העצומה להגות המערבית ולמוסיקה המערבית, ועוד.

ועוד דבר: גם אם ניתן לראות את ייחודם של היהודים, נשאלת השאלה היא מאיפה מגיע ייחוד זה: האם מנשמה נוספת שיש להם, או מתנאים חברתיים? רבים כבר הסבירו את הייחוד הזה כתוצאה מאלפיים שנה של דגש על השכלה, על אוריינות, ומהעדפה (מבחינת זיווג) של חתנים חכמים ומלומדים כמה שיותר.

ודבר אחרון: אם תקראו את הכתבה תשימו לב לעוד דבר המשותף לכל האנשים שצויינו בכתבה, לבד מזה שהם יהודים. מה הוא? הנה: כולם יהודים שפרקו עול מצוות. ממרקס ועד פרוייד, משפינוזה ועד איינשטיין, היהודים הגדולים ביותר מבחינת תרומתם לאנושות הם היהודים שחשבו שאין כל צורך לקיים מצוות. אפשר גם להוסיף את פאולוס לרשימה. מה זה אומר? האם זה אומר שהגדולה היהודית מתממשת רק מחוץ למסגרת ההלכתית (כלומר יש צורך לפרוץ את המסגרת כדי לקבל "נשמה יתרה")? או שאנשים גדולים באמת הם אנשים שמורדים במובן מאליו שהם קיבלו (כלומר אותם אנשים היו ממילא גדולים, וזה גרם להם לצאת ממסגרת ההלכה)? לא יודע. צריך עיון. אבל אם לא נרצה להיכנס למיסטיפיקציה, נהמר על האופציה השנייה.

אגב, אני עקרונית בעד קיום מסגרת הלכתית. אבל אולי זה רק בגלל שאני יהודי קטן.