הבית היהודי

הציונות הדתית בבתי הספר החילוניים – הקשר לפינוי מעזה

סיפור הכותל מרתיח ועוד רחוק מלהסתיים, אבל יש סיפור לא פחות חשוב שנחשף בסוף השבוע האחרון. תחקיר מולד שהובא בהמגזין עם אושרת קוטלר הצביע על מאמץ מאורגן ומתוקצב להפליא שבמרכזו כניסת עמותות אורתודוקסיות שונות ובנות שירות לאומי לבתי ספר ממלכתיים מתוך מטרה מפורשת לעצב את השקפת עולמם וזהותם היהודית של התלמידים.

צריך לשים לב היטב: לא מדובר ב"החזרה בתשובה". רוב רובם של התלמידים לא יחזרו בתשובה וזה ברור לכולם. מדובר בהפיכת הציונות הדתית למודל הלגיטימי היחיד של היהדות עבור אותם תלמידים. וזאת מתוך מניע פוליטי כפול: ראשית ובפשטות, עבור הגדלת האלקטורט של הבית היהודי. לא סוד הוא שהמפלגה מעוניינת במצביעים שאינם שומרי מצוות, ועל כן שיבוצם של חילונים ברשימה וכו'. ושנית, המאמץ נועד על מנת לבצר עמדות המתנגדות לויתור על שטחים כבר בגיל צעיר. כדי להנחיל ולהטמיע תפיסה של 'ארץ ישראל השלמה'.

ראו את הקטעים שהבאתי להלן. הראשון הוא דברים שאמר הרב אליקים לבנון לסיון רהב מאיר מיד אחרי הפינוי מעזה והריסת גוש קטיף. הדברים נמצאים בספר שנקרא 'ימים כתומים', 2006. רענן שקד ציטט מעט מהם בטור שלו ביום שישי וניגשתי אל הספר כדי לקרוא אותם בהרחבה. אני מביא כאן באמת רק שתי פסקאות מתוך נאום שלם, מלא זעם קדוש והתנשאות אדירה, של הרב לבנון, שבו הוא מבטיח בפשטות להשתלט על המדינה, וראשית על החינוך החילוני. "אם לא ניקח אחריות עכשיו אז נעמוד בפני גירושים נוספים", הוא קובע.

חברו את זה לדברי הרב שמואל אליהו – קטע 2 – שמצווה "לנקום בחילונים, לנקום בחילוניות", גם הם מהתקופה מיד אחרי 'ההתנתקות'. ועכשיו לכו אל דברי הרב שמעון סקורי ששודרו במוצ"ש האחרון, שמנחה את בנות השירות הלאומי באופן מפורש: המטרה היא להסביר לתלמידים שהם והמתנחלים "באותה סירה", כדי שלא יעלו על דעתם לפנות התנחלויות ולהחזיר "את השטחים". הנה מתגשמים הדברים של הרב לבנון.

מפתה מאוד להיכנס לתיאוריות קונספירציה בהן נפגשים רבנים עבדקנים בחדרים אפלים וזוממים להשתלט על משרד החינוך. סביר להניח שזה לא קרה. מה שהטקסטים המובאים כאן מראים הוא הלך רוח מסויים, זעם גדול ורצון לשנות ולהבטיח שמה שקרה בגוש קטיף לא יקרה עוד. ונראה שברגע שלבית היהודי היה מספיק כוח יצאו אל הפועל כל מני תשוקות ישנות וחדשות שממילא היו באוויר, וכל מני כוחות החליטו לתרום את שלהם לניסיון לשכנע חילונים שהציונות הדתית היא "היהדות" ושאסור לסגת מהשטחים.

פולמוס והתדיינות הן נשמת אפה של כל דמוקרטיה, אבל לשלוח מורות חיילות ועמותות שונות לבתי הספר בכוונה ברורה לנסות לשנות את תפיסת העולם של נערים ונערות חילונים וחילוניות – זה לא תקין. למעשה זה הרבה מעבר ללא תקין.

1

2

3

מיתוס מגש הכסף של ממשלת הימין

למקרה שאתם – אני מתכוון אליכם, חילונים – לא שמים לב, מתוך הכשלון של הבית היהודי הולך ותופח לו סיפור גבורה מפעים לבבות ומרטיט שפתיים. על פי המיתוס שהולך ונבנה כל הקולות שעברו בימי הבחירות האחרונים מהבית היהודי לליכוד היו של בני ציונות דתית שהחליטו להקריב את עצמם ולהצביע ליכוד, זאת על מנת להבטיח את ניצחונו של נתניהו. כן כן, הם משום מה לא קנו את השטויות של בנט על "הבלוק הטכני" והחליטו שהם יהיו מגש הכסף שעליו תיבנה ממשלת הימין.

הסיפור הזה מופץ על ידי רבים וטובים, ולהלן בגרסתו של בצלאל "התנשאות חיובית" סמוטריץ', במאמר בגליון 'בשבע' של היום. הוא משווה את ההצבעה לליכוד לקפיצה התאבדותית על רימון חי, לא פחות. אצלו הציונים-דתיים הגיבורים ניסו גם להציל את יחד של אלי ישי(!), אבל כשלו.

הציבור הציוני-דתי אוהב מיתוסים, אין ספק, ואוהב עוד יותר את עצמו, אבל חברים, אי אפשר, כשיש הרבה מנדטים, לספר לעצמכם שבנט מצליח להגדיל את המחנה ולמשוך אליו חילונים ומסורתיים, וכשיש מעט מנדטים להפוך את אלה שנטשו לציונים-דתיים.

ובכלל, מבט אחד בפילוח תוצאות האמת מראה בברור שבמעוזי הציונות הדתית המצביעים בחרו בבית היהודי, ולא בליכוד. כפי שסיכם כבר פרופ' אשר כהן​ אתמול, "הרוב המכריע של אובדן המנדטים הגיע מבוחרים לא דתיים שהצביעו בבחירות הקודמות לבית היהודי או שהצטרפו אל ההצלחה וניכרו בסקרים בשנתיים האחרונות. הם אלה שנטשו בסביבות פרשת אוחנה ובימים האחרונים לצורך הצלת הליכוד."

מצד שני, למה לקלקל סיפור כל כך יפה? אדרבה, צריך רק לבקש גם מבנט שיקריב את עצמו ויתפטר.

2015-03-19_193516

הרב טאו מפיץ הוראה של הרב שפירא על פיה אסור להצביע לחילונים

בשבועות האחרונים מפיצים גורמים בישיבות 'הקו' של הרב צבי ישראל טאו, קונטרסים תמימים למראה ועליהם שני מאמרים, אחד של הרב סולובייצ'יק ואחד של הגר"א שפירא זצ"ל (השוני בתארים לפני ואחרי שמות הרבנים כפי שמופיע בקונטרס).

שני המאמרים קוראים לא לתמוך במפלגות חילוניות, והרב שפירא אף מגדיל וקובע ש"יש איסור גמור לסייע שיבחרו אנשים שאינם מאמינים בתורת משה […] להצביע רק בעד רשימה שכל חבריה […] שומרי מצוות". (ראו להלן בצילום שקיבלתי מאיתי גיטלר​ – תודה!)

הרב שפירא כתב את הדברים בזמנו כנגד מפלגת התחיה, אבל הרב טאו ותלמידיו סבורים כנראה שהם תקפים גם כנגד הבית היהודי – דהיינו אסור להצביע לרשימה שיש בה חילונים.

אבל אני לא חושב כך, ובזאת פוסק ומתיר הלכתית לכל מצביע מימין להצביע למפלגת הבית היהודי, ולא נורא שיש בה חילונים. ואם מישהו היה צריך סיבה נוספת לתמוך בבנט הוא קיבל אותה בהודעה המיוחדת(!) של בנט שבמסגרתה הוא לא פחות מאשר המציא ישות פוליטית חדשה בישראל – "בלוק טכני"! אנחנו זקוקים לאדם יצירתי שכזה כשר בכיר!!! הצביעו רק בנט, לא לאלי ישי ולא לנתניהו. ויהיה ה' בעזרנו.shap

דת ומדינה לקראת הממשלה הבאה

יאיר אטינגר במאמר על היישור לקראת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה שעובר על המפלגות הדתיות. פתאום כולן מבטיחות שהן נשמעות לרבנים, מחוייבות לאי-שינוי, נאמנות קודם כל למגזר. בעיקר מעניינת הטרנפורמציה של הבית היהודי, שדיבר בקדנציה האחרונה על "מהפכת שירותי הדת" ועכשיו מכחיש הכל ומבטיח לא לשנות דבר. במילים אחרות, מתנצל.

כמובן, בנט מרגיש את זליגת הקולות ממפלגתו אל 'יחד', ומנסה לקשור חוסם עורקים מאולתר. זה לא יעזור משתי סיבות: ראשית, יש מצביעים שעבורם להיות "הכי" הוא חלק ממהותם, והם יצביעו עבור המפלגה הקיצונית ביותר לא משנה מה. ודאי כשמתפרסמות מודעות עם עוד ועוד רבנים בכירים שתומכים ב'יחד', כולל דב ליאור וצבי טאו(!). שנית, זאת גם לא האמת, וכולם יודעים את זה. אי אפשר לצרף את ינון מגל ואז להישבע בספר התורה שאתה אולטרה-דוס. כפי שכתבתי כבר, בנט עצמו מגיע מהזרם הקונסרבטיבי, לא למד בישיבה, ופרק עול מצוות תקופה מסויימת. הוא לא מבין בהלכה ולא אכפת לו מהלכה. כולם יודעים את זה.

אבל הכתבה של אטינגר היא גם עוד תזכורת לכך שהסיכוי הממשי לצמצום הכפייה הדתית בישראל חלף עם חלוף הממשלה הנוכחית. הממשלה הבאה תהיה שמרנית יותר וכפיינית יותר. יש בזה גם טוב: מהלכים חייכניים ותפלים כמו חוק צהר או הרפורמה בגיור לא יעברו, ולא תיווצר אשלייה של שינוי, מצג שווא שרק מחזק את ממסד הרבנות. פרצופו התוקפני והאטום של הממסד האורתודוקסי-ממלכתי יודגש, ויגרום להמשך הניכור, ההולך וגובר, של הציבור היהודי ממנו (על פי סקר מלפני חודש ל-91% מהחילונים אין אמון ברבנות הראשית). יוזמות לשינוי הסטטוס קוו יצמחו מלמטה, והרבנות תאבד עוד מהלגיטימציה הציבורית שלה. יש לקוות שבבחירות הבאות המטוטלת שוב תיטה לכיוון הנכון, ובמשנה תוקף.

דני דיין על סרבנותה של הציונות הדתית להפוך ממגזר לעם

2015-02-09_221128

דני דיין מסכם את מסע הפריימריז שלו במעגלי הציבור הציוני דתי. השורה התחתונה: "אוסף האנשים המעולים שפגשתי מרכיבים מגזר שהפך בן ערובה לצרכיו (ותקציביו) הסקטוריאלים ולמחלוקותיו הפנימיות."

תקציבים לחינוך, להתנחלויות, לגרעינים טורדניים, למנהלת הזהות היהודית וכו' וכו' וכו'. הכל נכון, אבל לדעתי דיין לא מבין את גודל ועומק המכשול בדרכה של הציונות הדתית להפוך, בפרפרזה על דברי בן גוריון, ממגזר לעם. כפי שכתבתי ב'הארץ' לפני כשבוע, העניין הוא עקרוני הרבה יותר, ונוגע להלכה ולתפיסת העולם שמגיעה יחד איתה. אם לצטט את עצמי: "הציונות הדתית נמצאת במתח מתמיד בין הרצון להנהיג את העם לבין הרצון להיבדל ממנו."

האתגר של הציונות הדתית, אם היא אכן רוצה להפוך ממגזר לעם (וחלקים גדולים בה לא רוצים) הוא להפוך את המתח הזה ממכשול ומעצור למקור אנרגיה. אני לא יודע איך, אבל אני מתאר לעצמי שזה אפשרי. בינתיים נראה ששמרנות רעיונית, טהרנות חברתית וחמדנות תקציבית מונעים אפילו את המחשבה על כך.

אלי אוחנה ואצילי הרוח

2015-01-29_071655

מאמר המערכת של בטאון בית הכנסת 'עולם קטן' (כותב: יוסף רוסו) מסביר מה ערכו של אלי אוחנה: שיער ללא קשקשים, בן דמותם של "המוני מזרחיים שמחבבים לאומיות ומסורת". אמנם כניסתו "הביתה" (כלומר למפלגה של המגזר) "גורמת לחלקנו בחילה", אבל צריך לזכור שיש לו ולדומיו "חיבור לא קוקניקי לקב"ה".

בהמשך מביא רוסו ציטוט מאת הרב קוק. למרות שלקוק יש כנראה חיבור קוקניקי לקב"ה, כמו רוסו הוא מצליח להבין את אלה שאין להם: "הצד
המשותף של אצילי הרוח עם ההמון, הוא הכוח המקיים את שני הצדדים על מעמדם היפה, ומשמרם מכל ריקבון והתנוונות מוסרית וחומרית" – כלומר הציונות הדתית היא "אצילי הרוח" והמזרחיים הם ה"המון".

אני רוצה לדלג ברשותכם על הגזענות הבוטה של רוסו, ולהפנות את תשומת לבכם לדגם האפולוגטי שבו הוא משתמש, שלובש צורה של התרצנות הפטריארכלית שנשמעת במגזר לא פעם. זו מספרת לנשים שאמנם רצונן להיות שותפות בעבודת ה' הוא חיובי, אבל שה"חיבור" שלהן אליו יתברך הוא "שונה", "פנימי", "פשוט", או "טבעי" יותר. כמו אצל המזרחיים עבור רוסו, גם כאן יש בהחלט צורך באיחוד בין שני הצדדים, גבר ואישה, אצילי רוח והמון. אבל ראוי לשים לב שבכל חיבור כזה ההיררכיה נשמרת – למעשה, היא אף מחוזקת. על פי הדגם הזה הצד העליון לוקח תחת חסותו את התחתון, מקבל ממנו מעט "טבעיות", ובתמורה מראה לו את האור ומאפשר לו, לצד הנחות, להגשים את יעודו. אבל שוב: רק בכפוף לצד העליון.

אלי אוחנה, אם במקרה אתה קורא את זה, רק שתדע שזה מה שחושבים עליך לפחות חלק מהדיירים בבית החדש שלך. הם אצילי הרוח ואתה ההמון. הם בעליך ואתה האישה שלהם.

אביחי בוארון על מחיקת מסגד אל אקצה

העובדה שלא נקבל כאן תגובה לאמתנצלת סטייל "מה אתם מתפלאים שבמפלגה דתית יש מי שקורא לבניית בית המקדש? הרי זה חלק מהמסורת היהודית, בדיוק כמו איסור בשר וחלב!" מראה שכולנו, כולל המגזר הדתי, יודעים יפה מאוד לבחור איזה חלקים של המסורת אנחנו מאמצים ואיזה לא. כך בנוגע ליחס לנשים, כך בנוגע ליחס ללהט"בים, כך בנוגע ליחס ללא-יהודים, כך בנוגע ליחס לארץ ישראל. אז אל תתחבאו מאחורי המסורת. קחו אחריות על העמדות שלכם.

2015-01-21_070554

(חשיפה של נדב פרי)

הערות ראשוניות על רשימת הבית היהודי

1. אני שמח שאורי אורבך ואבי וורצמן בפנים, גם אם קיבלו פחות ממה שמגיע להם. אנשים הגונים ורציניים.

2. חבל לי שניסן סלומינסקי ומוטי יוגב בפנים, אם כי הסיבות שהם לא מוצאים חן בעיני (העברות כספים מפוקפקות, הצטיינות בצעקות) הן כנראה בדיוק אלה שמוצאות חן בעיני חלק מהמצביעים.

3. אנשים שכמועמד חילוני-לאומני העדיפו לבחור את רונן שובל על פני דני דיין – כנראה לא אבין אתכם לעולם.

4. הרב רונצקי בפנים, ולדעתי יאבד את דרכו בכנסת. מבחינת הגשמת מטרותיו הוא הרבה יותר אפקטיבי כעסקן חיצוני. כמובן, ימים יגידו אם ההערכה הזאת נכונה.

5. מעניין אותי לדעת כמה קולות קיבלה אנט חאסכייה. מעניין כמה הצביעו בבית היהודי עבור מועמדת מוסלמית.

6. בסך הכל הרשימה צבועה בגוון צהבהב חרד"לי, ובנט יהיה חייב להשתמש בשריונים שלו כדי לאזן אותה. אבל זה אומר לא מעט על המתפקדים: רבים מהציונות הדתית המתונה (או מאלה שהתפקדו בעקבות שריונו של ינון מגל) נשארו בבית, ונתנו למחנה ה"תורני"/"אמוני" להכניס את האנשים שהם מזדהים איתם יותר. יחד עם שריוני תקומה המצב דיז'ון. אין מה לצפות לרפורמות סטייל עליזה לביא או אלעזר שטרן.

הרשימה:
1. נפתלי בנט
2. אורי אריאל (שריון תקומה)
3. איילת שקד
4. אלי בן דהן
5. ניסן סלומינסקי
6. אורי אורבך
7. ינון מגל (שריון בנט)
8. שולי מועלם (שריון לאשה)
9. בצלאל סמוטריץ' (שריון תקומה)
10. מוטי יוגב
11. אבי וורצמן
12. ניר אורבך
13. יהודית שילת (שריון לאשה)
14. הרב אביחי רונצקי
15. אורית סטרוק (שריון תקומה)
16. רונן שובל
17. שרה אליאש (שריון לאשה)
18. זבולון כלפה (שריון תקומה)
19. אביחי בוארון
20. משה סולומון
21. דני דייין

מתמודדי הבית היהודי על נישואים חד מיניים

אם נתניהו והליכוד בכלל משתמשים ביחסים הידידותי ללהט"בים כדי לפברק חצי פספורט לעידן זכויות האדם והדמוקרטיה הליברלית, אין ספק שיחסם של חברי הבית היהודי לעניין הוא נקודת תורפה בתדמית המגניבות ההיי-טקיסטית של בנט. ראו להלן את שלילתם של מתמודדי הפריימריז הקרובים את עצם המושג "נישואים חד מיניים" (יוצאי דופן שמוכנים לתת זכויות שוות אבל לא את התואר "נישואים" לזוגיות להט"בית – עמדה שאני מתנגד לה אבל לגיטימית לדעתי: בתיה כהנא-דרור, רונן שובל, אשר כהן, דני דיין). גם בקדנציה האחרונה ראינו וטו גורף של הבית היהודי לכל הצעה דומה, אפילו ל"ברית זוגיות" קצוצת כנפיים. בנט אולי עושה (תכלס גם זה לא ממש) – אבל זכויות שוות לגייז הוא לא ייתן. ומה שיפה זה שהוא לא מתכוון להתנצל על זה.

הרב אבינר ומלחמתו בנפתלי בנט ובאריתמטיקה

הרב אבינר יוצא במתקפה חריפה כנגד נפתלי בנט והבית היהודי. אחרי שהוא מבהיר שהעיקר הוא להרבות אמונה ואהבה באומה, הוא מתלונן שהמפלגה לא דתית מספיק, וכותב:

"מי שמנהיג עתה בפועל את המפלגה הוא קוואדריומוירט של אנשים,על פיהם יישק דבר: יו"ר שהוא דתי למחצה, אותה ח"כ שהיא חילונית, היועץ הפוליטי שהוא דתי למחצה, ויועץ התקשורת שהוא חילוני. הרי מפלגה 8\7 חילונית ו8\1 דתית."

אבל איך הגיע הרב אבינר לתוצאה הזאת? הרי החישוב הוא כדלהלן:

***
החצי הדתי של נפתלי בנט
+
החצי הדתי של היועץ הפוליטי
=
אדם דתי שלם אחד

***
החצי החילוני של נפתלי בנט
+
החצי החילני של היועץ הפוליטי
+
חברת כנסת חילונית שלמה (איילת שקד)
+
יועץ תקשורת חילוני שלם (משה קלוגהפט)
=
שלושה חילונים שלמים

***
כלומר על פי החישוב שלי מדובר במפלגה שהיא 3/4 חילונית, ולא 7/8. אז יש עוד תקווה, לא?

ונסיים בקטע ההומוריסטי באמת: לא רק הרב צבי טאו אלא גם הרב אבינר הם עכשיו רשמית נגד המפלגה הציונית דתית. שמח במגזר.