דיני מלחמה

מתקרבים לגינזבורג, כבר אמרנו?

"אם כעת נוהגים לשלוח חיילים חפים מפשע למלחמות מסוכנות, נעדיף לפגוע במחפים על פשע, וגם באלה שעל הגבול בין להיות חפים מפשע לבין מחפים על פשע (כמו תינוקות בני משפחת הרשעים, שאמנם כעת חפים מפשע אבל כמעט בודאי יגדלו להיות מחפים על פשע). פגיעה בהם תביא לריווח לא רק בטווח המיידי – בו הכרח שתהיה פגיעה בחפים מפשע – אלא גם בטווח הרחוק."

הרב יוסי אליצור ממליץ לפגוע בתינוקות פלסטינים. כן, זה אותו רב שכתב את 'תורת המלך'. תוצרת יצהר, אלא מה. הבעיה, כפי שכותב אורי משגב. היא שבשבועיים האחרונים אנחנו שומעים לא מעט הצעות שמתדמות לדבריו של אליצור, על הצורך בתגובה "לא מידתית", הענשה קולקטיבית, ניתוק חשמל ומים, "יחטפו-יחטפו" ועוד שלל הצעות וססמאות חינניות שכאלה.

הזהרו רבותי, אתם הולכים ומתקרבים למי שחשבתם שהוא האחר המכוער של המחנה הציוני-דתי (או הימני), למי שאהבתם להצביע עליו מרחוק ולרחוץ בנקיון כפיים כאילו הוא לא שייך, כאילו הוא לא אתם.

הרב שפירא קורא לחיילים: במלחמה תקיפה הכל מותר

בפלייר שמופץ לחיילים קורא להם הרב יצחק שפירא לאמץ "מוסר יהודי", שפירושו שבעת קרב הכל מותר:

על פי התורה חייבים לנהל מלחמה תקיפה באויבנו. כל מה שאתם עושים כדי שהמלחמה תהיה תקיפה – הוא מותר, וחובה על פי התורה.

הנה הפלייר כולו. שימו לב גם לסימון האויבים: "השמאל", מערכת המשפט, התקשורת, ארגוני זכויות אדם ("זרים"). מולם מוצב מוסר יהודי "אמיתי".

כמה אירוני שדווקא בתורה כתובים מה שהם אולי חוקי דיני הלוחמה הראשונים בהיסטוריה. הרי אפילו דין "אשת יפה תואר" שמזעזע אותנו כיום הוא עדות לכך שכבר לפני 3000 שנה חשבו חכמים יהודים שלא רק בחיים אלא גם במלחמה לא הכל מותר. בעוד בעמים אחרים מלחמה היתה זמן של פריקת עול נורמטיבי והתבהמות כללית, כולל אונס, ביזה, שריפה ורצח המוני, התורה מצווה על איפוק מסויים גם תוך כדי קרב. והנה היום קיצונים שכאלה מחזירים את הגלגל לא אחורה, אלא אל ברבריות שמעולם לא היתה מותרת בתורה (ככלל – נכון שיש את עניין עמלק), אל תורת המוסר של גינגיס חאן, של מסעות הצלב, של הטוטסי וההוטו. וזה עוד נקרא "מוסר יהודי".

(עוד מידע כאן וכאן)