
על בורא עולם כרשע ועל הנשיות כסוד גדול – תרגום ראשון ומרגש של טקסטים גנוסטים לעברית

אני לא מכיר את זאב בן אריה. על פי הכתוב באחורי אחד מספריו החדשים הוא "מורה דרך ומחברם של ספרים ומאמרים, החוקר את דתות העולם ותרבויותיו בדרך ייחודים, המתחקה אחר משמעותם המיסטית" – ואכן, ספריו החדשים עושים זאת בדיוק.
בן אריה כבר כתב שני ספרים על המיסטיקה הסופית, וכעת הוא מגיש ספר נוסף בנושא זה, והפעם על מסדר סופי שמיקומו בישראל: "זאוויה": סיפורו של מסדר סופי שאזליה יאשרוטיה בישראל מספר את סיפורו של מסדר השאזליה יאשרוטיה שפועל בעכו, ואשר נוסד באמצע המאה ה-19. הספר מביא את סיפור צמיחתו של המסדר, כמו גם חומר מחקרי ואישי על ישיבתו בעכו, ואף תמונות מהמתחם המפואר ששייך למסדר בתחומי העיר.
הספר השני שמוציא תחת ידיו בן אריה מדבר על זרם מיסטי שונה, במקום שונה: אור מיסטי בבלקן: מסע בעקבות נצרות אחרת מגיש לקורא מעין מדריך טיולים/מסעות רוחניים בבלקן, תוך התייחסות לזרמי הנצרות המיוחדים שצמחו באזור. בן אריה מספר על ההשפעות הגנוסטיות שחלחלו לנצרות הבלקנית, ולאחר מכן מגיש סקירה מהירה על הנצרות בבולגריה, מקדוניה, קוסובו, מונטנגרו, אלבניה וביתר פירוט על זרם חדש, בעל מאפיינים גנוסטיים, הנקרא "האחווה הלבנה". חלק זה עניין אותי במיוחד משום שאת התנועה הזו הקים פטר דונוב, שהשפיע על אחד מהמורים הרוחניים הותיקים בארץ, שלמה קאלו. דונוב מציג למעשה נצרות ניו-אייג'ית, המנבאת את הגעתו של "עידן הרוח", בו הנצרות הממוסדת תיעלם למעשה, והכל יקיימו קשר ישיר עם האל.
הספרים, שיצאו בהוצאת אריאל, אינם כתובים "אקדמית", לטוב ולרע. הם אישיים, וניכרת בהם חותמת ידו של בן אריה, האוהדת רוחניות ובני אדם באופן כללי. הם כתובים בצורה יפה, מעניינים, ומציעים בסופם גם פרטים לטיולים אפשריים העוקבים אחרי הכתוב בהם.