גלגול נשמות

סיפור יפה על קומוניסטים שמאמינים בגלגול נשמות

הדלאי לאמה התראיין ביום ראשון לעיתון הגרמני Welt am Sonntag, ושם אמר כדרך אגב ש"היו לנו דלאי-לאמות במשך חמש המאות האחרונות, הדלאי לאמה ה-14 [הוא עצמו – ת.פ.] פופולרי מאוד, בואו נסיים עם דלאי-לאמה פופולרי."

הדלאי לאמה הוא ראש אחד מארבעת המסדרים העיקריים בבודהיזם הטיבטי, והיה עד לכיבוש הסיני של טיבט גם המנהיג הפוליטי של טיבט. צורת השלטון שם היתה כנראה הבלתי-דמוקרטית ביותר אי פעם, שכן תפקיד הדלאי-לאמה אפילו לא הועבר בירושה (כמו מלוכה), אלא הועבר בגלגול נשמה, כלומר הדלאי לאמה הבא הוא גלגול של הדלאי לאמה האחרון. במילים אחרות, מדובר באותו בן אדם (למעשה, סוג של ישות שמימית) שוב ושוב. אחרי מותו של הקודם מחפשים תינוק שהוא הבא, וחוזר חלילה.

בקיצור, מהציטוט לעיל נראה לכאורה שהד"ל החליט לסגור את הבסטה. כך הבינו כלי תקשורת מרחבי העולם, מה-Wall Street Journal ועד אל-ג'זירה. הקטע המעניין הוא שגם הסינים הבינו כך, וראו בכך סיבה לדאגה. הד"ל הוא הסמכות הרוחנית הגדולה ביותר עבור הטיבטים, וזה הנוכחי כבר בן 79. הסינים מאוד מעוניינים שהוא ימות, ושהם "ימצאו" אם הגלגול הבא שלו. כך הם יוכלו לגדל את הד"ל הבא, ולהפוך את הסמכות העליונה של הטיבטים ליס-מן שלהם (כפי שהם ניסו לעשות עם הפנצ'ן לאמה, למי שמכיר). כבר ב-2007 הם ניסחו תקנה מיוחדת על פיה סין ממנה כל מנהיג דתי בתחומה, מתוך כוונה לעשות כן גם לד"ל.

על כן מיהר משרד החוץ הסיני לשחרר אתמול הודעה על פיה "הדלאי לאמה ה-14 פועל מתוך מניעים שאינם מן העניין ומבקש לעוות ולשלול את ההיסטוריה, ובכך לגרום נזק לסדר הנורמלי של הבודהיזם הטיבטי." במילים אחרות, סין הקומוניסטית מתעקשת שהדלאי לאמה ייוולד מחדש אחרי מותו. מרקס ואנגלס משתנקים בקבריהם.

ובסופו של דבר, כנראה שהד"ל בכלל לא התכוון שהוא יפסיק להתגלגל. באותו ראיון עצמו הוא אמר ש"הוא מקווה ומתפלל שאחזור לעולם הזה כל עוד יש יצורים מודעים שסובלים. […] אני רוצה להיוולד מחדש, היכן שאהיה לעזר.". ראו דיווח מפוקח במגזין הבודהיסטי Tricycle.

פולמוס בבודהיזם המערבי

במרץ האחרון התקיימה ועידה בנושא "בודהיזם חילוני" ב-Barre, ארה"ב. הנושא הוא אחד החמים בין מתרגלי תורתו של הבודהה באירופה וארה"ב, ועוסק בדרכי האדפטציה והעיבוד של הבודהיזם במסעו אל המערב המודרני. הניוזלטר החודשי של כריסטופר טיטמוס (מותיקי מורי הדהרמה המערביים) מובאות שתי עמדות על הנושא. Alan Wallace תוקף את Stephen Batchelor, שהוא אולי הקול הידוע ביותר שמקדם "בודהיזם חילוני" או "בודהיזם אתאיסטי" (כתבתי עליו כאן).

במרכז הפולמוס עומדות האמונות הבודהיסטיות הותיקות בדבר חוק הקארמה וגלגול נשמות. בצ'לור מעוניין לשכוח מהן, וטוען שהן לא נחוצות מבחינת התרגול הבודהיסטי מחד, ומקשות על מערביים רציונלים לתרגל את הדהרמה מאידך. וולאס מוכן לקבל בודהיסטים שאינם מאמינים באלה, אבל לא מוכן לניסיונותיו של בצ'לור לטעון שהבודהה עצמו גם לא ממש האמין בהן. הוא מתעקש שדורות של בודהיסטים לא סתם האמינו בגלגול נשמות, אלא עשו זאת מפני שזו התורה שלימד הבודהה (והוא צודק). הוא מתעקש גם שחוקרים אקדמאים כיום קובעים שהבודהה לימד גלגול נשמות (שוב צודק). הוא יוצא נגד החילון שעורך בצ'לור לבודהיזם, ונגד הטענה של בצ'לור כאילו הדת הבודהיסטית היא התפתחות מאוחרת, ומנוונת, של תורתו הטהורה והאגנוסטית של הבודהה.

בצ'לור טוען שהוא בסך הכל לוקח את הבודהיזם למקום שמוליד המפגש שלו עם המערב המודרני. הוא מפנה את וולאס לכתבי הזן, שבהם מובעת ביקורת קשה על לימוד דוגמטי של המקורות הבודהיסטים, ואף על אמיתותיו היסודיות עצמן (צודק: קיסר סין שאל את בודהידהרמה הנודע: "מהי משמעותן של האמיתות הקדושות?" בודהידהרמה: "ריקות בלתי קדושה". הקיסר: "מי אם כן אתה?" בודהידהרמה: "אני לא יודע.") על פי בצ'לור הבודהה אימץ את האמונה בגלגול נשמות רק מפני שהיא היתה הרווחת בזמנו בהודו, ולא משום סיבה שקשורה מהותית לתורה שהוא ביקש ללמד.

כאמור, מדובר בפולמוס לוהט בעולם הבודהיזם המערבי, ודוגמא נהדרת לתהליכי האקולטורציה שעוברת מסורת רוחנית מזרחית עם אימוצה במערב. הדיון כולו מעמוד, 17, כאן.