גזענות

הרוצח מקנזס – נאו-פגאניזם בשירות הגזענות

מסתבר שהרוצח במרכז היהודי בקנזס ביום ראשון זה הוא נאו-פגאני, חסיד של האל אודין (הדמות בתרשים להלן), אחד האלים המרכזיים בפנתאונים של העמים הנורדים. מבחינתו של גלן מילר, הרוצח, פולחן אודין היא הדת הראויה ללבנים גאים, שהרי הנצרות היא המצאה יהודית, וממילא דת אוניברסלית המקבלת לתוכה גם שחורים. בביוגרפיה שהוא פרסם ב-1999 כותב מילר:

הייתי רוצה לראות את מאה מיליון הנוצרים הארים של צפון אמריקה ממירים את דתם לדת שהומצאה על ידי הגזע שלהם ושעבדו בה אלף דורות לפני שהיהודים חשבו על הנצרות. […] אין כניסה לשחורים לוולהאלה. יש שלט מעל לשערים הלבנים בו כתוב: 'לבנים בלבד'.

אבל מילר לא המציא כלום. כפי שכתבתי ברשימה על מקורותיו האזוטריים של הנאציזם, כבר בסוף המאה ה-19 הבינו לאומנים גזענים גרמנים שיש להם בעיה עם הנצרות, פשוט מפני שישו היה, מה לעשות, יהודי. אחד הראשונים שפנו לפגאניזם הנורדי הקדום היה גידו פון-ליסט. על פי פון-ליסט דתם של השבטים הגרמאנים הקדומים היתה פולחן ווטן (שמקביל לאודין), דת שבמאה העשרים, לדעתו, תביא את הגזע הארי לתפוס מנהיגות, לנער מעצמו את הנצרות הבזויה, לשעבד תחתיו את כל הגזעים האחרים הנחותים ממנו, לבטל את הדמוקרטיה, להכחיד את הפמיניזם, לתקן את עולם האומנות המעוות, ולשלוט בעולם כפי שמגיע לו מימים ימימה.

בקיצור, יש מצב, אומר איזה מומחה ל-CNN בכתבה בלינק לעיל, שמילר ראה עצמו כלוחם אודיני אמיץ כשיצא לרצוח חפים מפשע. בינתיים כמה ארגונים נאו-פגאנים אמריקאים גינו את הרצח ודחו בצורה מוחלטת את האידיאולוגיה הגזענית של מילר. יש לציין שרוב הנאו-פגאנים הם אוהבי שלום ושלווה מהזן היותר צמחוני.

ורק אומר שבכנס הקרוב לחקר דת ורוחניות עכשווית, 23 לאפריל, יום רביעי הבא באונ' תל אביב, יוקדש מושב לנאו-פגאניזם, בו ירצו ממיטב המומחים בעולם. הכניסה חופשית. כאן התוכניה.

אודין

אודין

תגובות למאמרי על הרב גינזבורג, ברוך גולדשטיין, והקשר לרומנטיקה הגרמנית

שתי תגובות התפרסמו היום ב'מוסף הארץ' למאמרי על התפיסה הרומנטית של הרב גינזבורג, אחת של תלמידו הקרוב לשעבר אוהד אזרחי ואחת של תלמידו הקרוב בהווה ניר מנוסי. התגובות כתובות היטב ומאירות עיניים, ואני ממליץ לקרוא אותן במלואן. תגובתו של אזרחי מגבה את דברי במאמר ומוסיפה עליהם נקודות מתוך היכרותו האישית עם גינזבורג. תגובתו של מנוסי, באופן מובן, חולקת על דברי, וכאן אתייחס אליה.

ראשית אומר שאני מודה למנוסי על תגובתו, ועוד יותר מודה לו על הענייניות והרצינות. להלן כמה נקודות עקרוניות – אצטט את מנוסי על פי סדר דבריו במאמר ואגיב תחת הציטוטים.

בחישוב גס שעשיתי, תופס השיעור הזה [='ברוך הגבר'] כמאית אחוז משיעוריו. אך לא זה הרושם העולה מקריאת מאמריהם של רוב החוקרים שביקשו לעסוק ברב גינזבורג. הללו עטו על החוברת הקטנה הזו כאילו היא אנתולוגיה תמציתית המסכמת את כל הגותו. מקריאת מאמריהם ניתן לראות מיד שהם כלל לא העמיקו בעשירית מהגותו הכללית, או אפילו קראו אותה.

כמה אקדמאים כבר עטו על החוברת הזאת? אני מכיר שניים: ד"ר שלמה פישר וד"ר דון סימן. שניהם כתבו מאמרים אקדמיים על העניין. לעומת זאת אני מכיר מחקרים ארוכים הרבה יותר, כולל דוקטורטים, על צדדים אחרים של הרב ג'. למעשה, בדוקטורט שלי עצמי יש פרק שלם על הרב גינזבורג שעוסק בשיטותיו המדיטטיביות וכלל לא נוגע ב'ברוך הגבר'. לגבי הקונטרס עצמו, שני דברים: הוא חשוב מפני שהוא נכתב בעת קשה, וייתכן שדווקא משום כך מוציא החוצה חומרים לא נעימים שכרגיל היו נשארים פנימה (אפשר גם ללכת ולקרוא את מאמרו של הרב "הזמן לפצח את האגוז" מתקופת ההתנתקות לאותו אפקט). שנית, רוב הגותו של ג' עוסקת במיני עניינים שונים (זוגיות, התבוננות, הלכה), ולכן ממילא אינה רלוונטית לנושא דנן, שהוא הלכות הריגת גויים וחשיבות הנקמה וכו'. יחד עם זאת, כפי שכותב אזרחי, ההגיון הפנימי של קידוש הטבע בהחלט מרכזי בחשיבתו של הרב ג'.

עוד מלפני פורים תשנ"ד ועד היום, מסביר הרב גינזבורג לתלמידיו שדרכו אינה דרך "כך", ושהוא מתנגד לנקיטת פעולות עצמאיות או מחתרתיות (בסגנון "המחתרת היהודית") נגד ערבים, שאין להן גיבוי ותמיכה מצד רוב עם ישראל

אולי, אבל זה לא מפריע לו לכתוב "הטוב שבגויים הרוג" ולהשעין את כל תורתו על הבדלה גזענית בין היהודים עם "הנפש האלוהית" שלהם לבין הגויים עם "הנפש הבהמית". לא מקרה הוא שמבית מדרשו יצא החיבור הגזעני והאלים 'תורת המלך'.

לאחר הטבח הוא שלח לרבו הרבי מליובאוויטש את השאלה אם לתמוך בגולדשטיין או לאו, והלה השיב בחיוב

מרתק. קודם כל לדעתי יש כאן סקופ. אני לא שמעתי מעולם על העניין הזה, כלומר שהרבי מליובאוויטש הורה לג' לתמוך ברוצח ממערת המכפלה. זה כמובן לא מצייר את הרבי מליובאוויטש באור חיובי. אבל אם אפשר לתמוה: מה בכלל הביא את הרב גינזבורג לשאול שאלה כזאת? מי שואל את רבו האם לתמוך ברוצח המונים? לדעתי יש בזה כדי ללמד אותנו על נטיות לבו של הרב גינזבורג.

הוא החליט לנסות ללמד סנגוריה על ברוך גולדשטיין

הרי לא מדובר בלימוד זכות. לא מדובר בהגנה על שמו הטוב של עבריין. מדובר בהפיכתו של רוצח לקדוש, ותפירת תיאולוגיה שלמה שמסבירה איך הוא נגע בנקודה האלוהית שבתוכו בדיוק לפני שירה, ואיך נקמה היא דבר טבעי, ואצל היהודים – קדוש. נדמה לי שכולנו מסוגלים להבחין בין סנוגוריה לבין קנוניזציה.

האם החוברת פוסקת באופן מוחלט שהדברים הללו היו במעשה? התשובה שלילית: בסעיף "דברי סיום" החשוב שבסוף החוברת כתוב בפירוש, שלגבי כל אחת מחמש הנקודות ניתן לטעון בעקביות שההפך ממנה הוא שהתקיים, ולא ניתן להכריע בוודאות.

נכון, בדברי הסיום מעלה הרב ג' אפשרות שהמעשה של גולדשטיין דווקא לא היה שיא של קדושה וטהרה. אז ראשית, בוקר טוב. ושנית, כשזה מגיע אחרי שלושים עמודים של הילולים זה נשמע אפעס קצת חלש.

חוקר שיחדור באמת לעולמה של החסידות יזהה כי מראשיתה היא מהווה, בלשונה, "תיקון" של הרומנטיקה – גרסה מאוזנת ובוגרת שלה, שכנגד שיבתה החד-ממדית לטבע מציבה גישה מורכבת המשלבת בין שחרור וריסון, ומעוגנת במסגרת הלכתית שהיא אנטי-רומנטית בעליל. הגותו של הרב גינזבורג מהווה המשך ישיר ורציף של מגמה זו בחסידות.

אשמח אם מנוסי יפנה אותי לטקסט בו הבעל שם טוב כותב על ספונטניות, חיבור לזרמים האקולוגיים של הקיום, וביטול עצמי כרקע לאלימות רצחנית ונקמה. או המגיד ממזריטש. או כל הוגה אחר מאלו שעיצבו את החסידות. אני לא טוען שגינזבורג אינו הוגה חסידי הנסמך על מקורות חסידיים כמובן. אני טוען שאת הנקודות האלה ספציפית הרב ג' פיתח והושפע בצורה מכרעת מרוח הרומנטיקה הגרמנית.

הסיבה למסקנתם השגויה של פרסיקו וחבריו פשוטה: הם בעצמם נטועים במרחב תרבותי המשתלשל במישרין מהרומנטיקה הגרמנית. מהרומנטיקה הגרמנית יצאו שני פלגים – זרם 'ימני' ולאומי שהוביל לגיבוש הלאומיות הגרמנית ולבסוף הנאציזם, וזרם 'שמאלני' אינדיוידואליסטי-אוניברסלי, שדרך שורת אינטלקטואלים בולטים שהיגרו לארה"ב יצר את השמאל החדש. השמאל המודרני חושל בכור המצרף של פלג זה של הרומנטיקה, באפיק שהוא הרבה יותר ישיר מכל השפעה של הפלג השני על היהדות הדתית. אכן, הוא בעצמו מהווה סוג של נסיון לשלב בין הרומנטיקה לבין הנאורות השכלית; אך הוא מזדרז לזהות את עקבותיה בקרב יריביו, ומתקשה (או אינו רוצה) להבחין בינה לבין נסיונות אחרים לתקנה.

ניתוח מצויין. אמת ויציב שאני חלק מהרומנטיקה, וכך כתבתי בפירוש במאמר. ציינתי שהרוחניות העכשווית גם כן מושפעת ממנה. מנוסי מדייק כשאומר שיש אצלי ניסיון לשלב בין הרומנטיקה לנאורות הרציונליסטית והאוניברסליסטית. לצערי הרב ג' נשאר עם הרומנטיקה האתנוצנטרית והגזענית.

באופן כללי, אני חושב (מנסיון) שכאשר איש השמאל מספר לעצמו כי ה"אחר" שלו, אותו עליו להתאמץ ולהכיר, הוא הפלסטיני, הוא מרמה את עצמו. האחרים האמיתיים של השמאל אינם הערבים אלא הדתיים, הימנים, המתנחלים. אלו הם הציבורים שאותם הוא מכיר בקושי ודרך זכוכית עבה של דעות קדומות, אותם הוא משטיח ומפשט, ולגביהם הוא מסתפק בדיווחים של כלי התקשורת של מגזרו כדי לצאת ידי חובת הכרתם. איש אמת לא יתיימר להבין את הרב יצחק גינזבורג או את חוגו על סמך מבקריהם, אלא ישאף לעמוד על קנקנם בכוחות עצמו.

אמת, קראו את הרב ג'. הוא מקורי ומרתק. הוא חכם ומתוחכם. וקראו גם את 'ברוך הגבר' וגם את 'תורת המלך'. הגיעו למסקנות בעצמכם.

ושאלה לסיום: עשרים שנה עברו מאז פרסום החוברת. רוב קוראיה שאינם מתלמידי הרב סבורים שמדובר בתועבה גזענית ואלימה. אם אכן כולם לא הבינו את החוברת, מדוע בכל השנים האלה לא פרסם הרב גינזבורג הבהרה? למה הוא לא כותב (באתר שלו למשל): תראו, בקשר ל'ברוך הגבר', לא הובנתי נכון, אני בשום אופן לא תומך בנקמה רצחנית ולא חושב שיש משהו רוחני בנקמה רצחנית. רק רציתי ללמד זכות, זה הכל. אני לא בעד מעשהו של גולדשטיין, ולא בעד פעולות 'תג מחיר' שיוצאות מיצהר, מקום ישיבתי. אם אכן אלו דעותיו, למה שלא יכתוב אותם בפשטות?

:

גרסאות ארוכות יותר למאמרים של אזרחי ומנוסי (וגם פתוחות לקריאה חופשית) ניתן למצוא באתריהם: אזרחי, מנוסי.

תורת המלך, סיבוב ב'

בג"צ דרש היום מהמדינה להסביר עד פברואר למה היא אינה מעמידה לדין את מחברי הספר 'תורת המלך' וכן הרב דב ליאור באשמת הסתה. בהרכב של שלושה שופטים, הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא נאור והשופטת ארבל הוחלט לקדם את עתירתם של תנועות ואישים שונים (הזרמים הלא-אורתודקוסים, 'ציונות דתית ריאלית', קולך, מרכז הרצוג ללימודי יהדות, אסא כשר ועוד), שעתרו כנגד ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק. עוד נדרשת המדינה להשיב מדוע לא יושעה הרב דב ליאור לאלתר מתפקידו הציבורי עד לגמר הבדיקה וההליכים הפליליים והמשמעתיים.

העותרים טענו שהספר מסית בברור נגד לא-יהודים, ובמקרה זה ערבים. הם טוענים כי היועץ המשפטי לממשלה "קבע קטגוריה חדשה של הגנה מהסתה לגזענות והיא בירור הלכתי" – כלומר לכאורה משום שהספר עוסק בהלכה, בענייני דת, הוא לא יכול להיחשב הסתה.

נציג המדינה טען שאמנם המדיניות של היועץ היא "לנקוט בריסון כאשר מדובר בפרסומים שמסתמכים על מקורות דתיים[, אולם] בניגוד לטענת חבריי, ננקטת מדיניות של ריסון, אך אף אחד לא ייתן חסינות לרבנים או לכל אדם אחר מפני עבירה של הסתה לגזענות."

נותר להמתין לתשובתה הרשמית של המדינה.


דעתי: טוב שהיועץ המשפטי לממשלה נוקט בריסון כאשר מדובר בפרסומים דתיים. יש להתחשב במיוחד בחופש הדת, שנוסף על חופש הביטוי. ודאי שגם לזה יש גבול. באופן אישי נראה לי ש'תורת המלך' קרובה מאוד לגבול, אבל לא חוצה אותו. כלומר, אין כאן הסתה ברורה או בוטה לרצח. במקרה כזה עדיף שיתנו לאותם רבנים להביע את דעתם. זו דעה שמהווה (לצערי כמובן) חלק מהמרקם הרחב של היהדות. במסורת היהדות יש גזענות עמוקה ויש רצחנות פרועה, יש טמטום ויש כיעור ויש רשעות. זאת האמת העצובה וטוב לדעת את זה. עם זאת, בעוד שיש לאפשר לאותם רבנים לכתוב את דעתם, אין שום סיבה שהמדינה תמשיך לפרנס אותם. על המדינה להפסיק לממן בצורה כלשהי את ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר ולפטר לאלתר את הרב ליאור ממשרתו כרב של קריית-ארבע וחברון.

הרב אליהו לא מתאים ולא ראוי

בסוף 2010 פרסם הרב שמואל אליהו פסק הלכתי האוסר השכרת דירות לערבים, על בסיס "לא תחנם". בפסק נקבע גם כי "ומן המפורסמות הוא שבעקבות מכירה או השכרת דירה אחת יורד מחיר כל דירות השכנים אפילו כשהקונים והשוכרים נחמדים בתחילה. וזה המוכר והמשכיר הראשון גורם לשכניו הפסד גדול ועוונו גדול מנשוא. ומי התיר לו?" אחרי דבריו של אליהו, באותו שבוע, תקפו צעירים חרדים סטודנטים ערבים במכללת צפת.

בראיון לשרי מקובר קבע הרב אליהו כי "ברגע שיש יותר משלושה ערבים בשכונה המשמעות ההלכתית היא שהיהודים מפנים להם את המרכז. יהודי לא צריך לברוח מהערבים. יהודי צריך להבריח את הערבים."

באותו ראיון הוא הביע דאגה מה"התבוללות" בצפת וטען כי לנשים היהודיות שבני זוגן ערבים "מתנהגים אליה כמו שהערבים מתנהגים אל הנשים שלהם, על פי נורמות חברתיות שמגובות בקוראן ולפיהן מותר להרביץ לאישה. ושם זה לא מכות עדינות. זה מכות עם כיסאות, התעללות שבסופה הבחורה מגיעה לבית חולים אחרי שעברה את סיוט חייה. אצל הערבים מדובר בקודים אחרים, בנורמות אלימות שהפכו לאידאולוגיה. כמו שהגניבות החקלאיות אצל ערבים הן אידאולוגיה. […] זו התרבות של הערבים."

בחנוכה תשס"ח כתב הרב אליהו כי "צריך לעשות מהפכה כך אמר מתתיהו כשראה כיצד שכבה דקיקה של שלטון מושחת עושה מה שפופולארי. הולכת אחרי המעצמה הגדולה יון. מושכת את העם לתרבות של התייוונות ופועלת על פי החוק. על פי החוקים של אותם ימים כנגד כל מי שלא הלך בדרכם. עד שקם מתתיהו…"

במאי 2007 דיבר הרב אליהו על המצב בדרום. על פי הרב הוא הולך אחרי פסיקת אביו שקבע ש"אם הם [חמאס] לא עוצרים [את ירי הקסאמים] אחרי שנהרוג מאה, אז צריך להרוג אלף. ואם הם לא עוצרים אחרי שנהרוג אלף, צריך להרוג עשרת אלפים. ואם הם לא עוצרים צריך להרוג מאה אלף, אפילו מיליון. מה שצריך כדי שיעצרו."

עוד יש זמן לשקול שנית האם הרב אליהו אכן מתאים להיות מועמד 'הבית היהודי' לרב ראשי ספרדי. התנצלות לא תעזור כאן, וממילא קשה להאמין שתהיה ראויה לשמה, או כנה. הרב אליהו פסל עצמו מלכהן בתפקיד ציבורי כלשהו. לא עכשיו, ולא עוד עשרים שנה.

19883_10151547084709065_2069778310_n

שי פירון והמפגש בין ההלכה לטכנולוגיית המידע

ספי רכלסבקי כותב בארסיות על פרשת שי פירון והפסיקה שלא למכור דירה לערבים, והוא צודק כשהוא טוען שלא היה כאן שום דבר "הלכתי תיאורטי", ולכן דבר שהוא לא גזעני ומסוכן, כפי שאין שום דבר הלכתי תיאורטי בספר 'תורת המלך' או במכתבי רבנים חרד"ליים למיניהם.

אבל נראה לי שמה שנחשף בפרשה הזאת הוא פחות גזענותו של פירון – אני לא מכיר אותו, אבל ממה שהבנתי ממי שכן לא זה האיש – ויותר המלכודות שטומן לרבנים בזמננו השילוב הנבזי של ההלכה האורתודוקסית וטכנולוגיית המידע. פסיקה קיצונית ומנותקת מהמציאות שפסקת לפני עשור באינטרנט תרדוף אותך שנים לאחר מכן, כשתהיה במקום אחר, עם שדה אחריות שונה לחלוטין. סרטון בו הוקלטת באטימותך כלפי להט"בים ירדוף אותך עד אחרי מותך. שרתי הרשת לא שוכחים, גולשיה לא סולחים.

נקודת המפגש בין ההלכה, המסורת, העבר – לבין ההייטק העכשווי שמוזן בידי הלכי רוח פלורליסטים ובתורו מזין הלכי רוח פלורליסטים היא קוטלת מוניטין לא קטנה. יש בזה משהו מעודד: ידע כל רב שכל גסות רוח או דעה חשוכה שהוא מפיץ היום תרדוף אותו בעתיד אם אי פעם ירצה לפנות לציבור הרחב, כלומר לצאת מד' אמות של מגזר. מצד שני, צריכה לדעתי להיות גם מידה של סלחנות (מידה, לא צ'ק פתוח) מצד הציבור להבלים שאמרו אנשים שונים בעבר, לא פחות מאמורה להיות לנו סלחנות לתמונות מביכות שאפשר למצוא בטיימליין של כולנו.

סגרגציה גזעית אצל רמי לוי

אתר האינטרנט של ערוץ 7 מדווח שרמי לוי מתחיל בהפרדה גזעית-דתית בסניף שלו בגוש-עציון. זאת אחרי ששני עובדים, ערבי ויהודיה, מצאו חן אחד בעיני השני ויצאו לדייט. שניהם כבר לא עובדים במקום ("העובד הערבי פוטר" – האם אחרי שחטא בזוגיות בין-גזעית?).

מנכ"ל ארגון להב"ה ["למניעת התבוללות בארץ הקודש"], בנצי גופשטיין, אמר בתגובה כי "נדרשים צעדים נוספים בראשם לפטר לאלתר של האחראית על הקופאיות שידעה על הקשר בין השניים ואף עודדה אותו אנו מקווים שהחלטותיו של רמי לוי יישומו בשטח ואף נעמוד עם יד על הדופק.

כן, לפטר! לפטר גם את האחראית שראתה את ניצוצות האהבה נדלקים ועמדה מנגד! בקיצור, רמי לוי משתף פעולה עם הנחותים שביהודיסטים:

רמי לוי נפגש השבוע עם רבה של אלון שבות הרב גדעון פרל ועם יו"ר הקרן לאדמות ישראל, אריה קינג, בעקבות הפרסום בערוץ 7 על סכנת התבוללות בסניף בגוש עציון בשל קשר בין האורזנים הערבים והקופאיות היהודיות. במהלך הפגישה שנערכה בסניף רמי לוי בגוש עציון הודיע רמי לוי על שינויים ארגונים בסניף ביניהם העברת האורזנים לתפקיד במיקום אחר שלא בסמוך לקופאיות.

חס ושלום שבין האורזנים הטמאים לקופאיות הטהורות יהיה איזשהו קשר! ואם אפשר גם להקצות להם כניסה נפרדת, מאחור.

יוסי גורביץ, שהפנה בבלוגו לכתבה, קורא לחרם על רשת רמי לוי, ואני נענה ברצון לקריאתו זו. אני לא מתכוון לקנות בעתיד אצל לוי, ומציע לכם לשקול היטב האם לשתף פעולה עם הכניעה של לוי לגזענות היהודית הנחותה והדוחה הזאת. כמובן, הקריאה לחרם היא על בסיס פעולתו הנגועה בגזענות של לוי, וחו"ח לא על בסיס המיקום הגיאוגרפי של חנויותיו, דבר שהוא כמובן אסור על פי חוק בדמוקרטיה שלנו.

לא רב, ראביי

במוסף "שבת" של מקור ראשון התפרסמה אתמול מודעת תמיכה בפולרד – לא בפעם הראשונה, וודאי לא בפעם האחרונה. אבל מה שהיה מעניין במודעה הזאת הוא הציטוט מפי הרב קאספר פאני משיקגו. הנה:

אה, סליחה: לא הרב, אלא ראביי. מסתבר שפאני טוב מספיק בכדי להעיד לטובתו של פולרד, אבל לא מספיק טוב כדי להיות ממש "רב". כמובן שפאני לא רק שאינו אורתודוקס, הוא גם לא רפורמי או קונסרבטיבי. פאני שייך לשחורים העבריים (Black Hebrew Israelites), ועומד בראש ה- Beth Shalom B’nai Zaken Ethiopian Hebrew Congregation, בית הכנסת הגדול ביותר של הזרם הזה. בארה"ב הוא מוכר על ידי היהודים, מספיק כדי לקבלו כחבר ב-American Jewish Congress וכן ב-Jewish Council on Urban Affairs. אבל בשביל מנסחי המודעה (כמו גם רוב קוראי מקור ראשון, אני מנחש), פאני טוב מקסימום כדי לקנות את החמץ בפסח. אה כן, גם כדי להמליץ לשחרר את פולרד.

ריכוז העמלקים במחנות השמדה

יש רבנים שמתעקשים להידמות עד כמה שאפשר לנאצים. הנה למשל קטע מגליון תע"ט (479), פרשת שמות י"ח בטבת (כלומר לפני שבועיים), של "מעייני הישועה", עלון השייך לתנועה באותו שם, "בנשיאות הרבנים שליט"א: הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו והרב שלמה אבינר". מכיוון שהקטע הבא הוא ממאמר המערכת, ברור ייתכן כי לפחות אחד מהם, אם לא שלושתם, כתבו או אישרו אותו:

מסתבר שהרבנים שהתנגדו לפרסום פסק ההלכה הקורא לא להשכיר דירות ל"נוכרים" הם "פקידים". הם לא משתתפים במאבקי התרבות שלנו, ולכן גם ישאירו את ריכוז העמלקים במחנות השמדה לאחרים. זה כנראה פירושו של "מאבק תרבות" לדעת שלושת הרבנים הגדולים שמוציאים את העלון. ומיהם העמלקים? הערבים? השמאלנים? ארגוני זכויות האדם? הרפורמים? ההומואים? "ימים יגידו".

טרנד חדש, אם כן, בקרב עלוני בית כנסת: את החומר הקשה שומרים למאמר המערכת, ללא חתימה (גם כאן). גם חשכה, גם פחדנות.

(תודה לדוד אסף)

דרוש גוי של שבת, בצפת

 

כבוד הרב,
אני תושבת שכונת כנען בצפת. השבת פרצה אש במטבח שלי. פעלתי לפי ההנחיות שלך שבמקרה חרום ימולאו המכלים בידי גוי של שבת.
רציתי לגשת לדירה שלידי, שם גרים בשכירות ערבים ולהיעזר בהם, אבל אז נזכרתי שלפי ההנחיות שלך ביטלתי את החוזה והם עזבו את הדירה.
מה עלי לעשות?
תושבת צפת הנבוכה

 

(תודה לדוד אסף, שהודה לרבקה אמבון)

ניסיון להפריך את "תורת המלך"

אריאל פינקלשטיין בן ה-24 כתב חיבור המנסה להתמודד – ולהפריך – את הטענות המפלצתיות שבספר תורת המלך (אליו התייחסתי כאן). החיבור, תחת הכותרת דרך המלך: גזענות ואפליית גויים בהלכה, קיבל את הסכמתו ומחמאותיו של הרב יעקב אריאל, והוא כולו ניתן להורדה מכאן. בוואי-נט התפרסמה כתבה על הספר, ובאופן כללי ברור שמגיע ישר כוח לפינקלשטיין הצעיר. יחד עם זאת, הספר לו לא מטפל בהיבטים הקבליים של תורת המלך (לא שבאמת אפשר להתפלמס ברצינות עם המצאות קבליות).  וכמובן, המניע לספר היא ההנחה שההלכה לא יכול לטעות, כלומר שלא ייתכן באמת שתהיה בהלכה הוראה לגזענות או לרצחנות בלתי אנושיות. אבל למי שחושב, כמוני, שההלכה היא יצירה אנושית (גם אם תחת השראה אלוהית), ברור שייתכן שתחת ידיו של פוסק טיפש, או פרנואיד, או חסר אחריות, או חסר מוסר נכנסו הלכות שהן פשוט טעות וצריכות פשוט להתבטל. אבל למי שלא חושב כך, טוב שיהיה ביסוס הלכתי לאנושיותו.