גורואים ומורים רוחניים

רמת'ה מוצא מהקשרו

בימים אלה מתנהל מאבק משפטי סביב קטעי וידאו בהם נראית JZ Knight מתקשרת את הישות Ramtha ומשמיצה בקולה את הקתולים, היהודים, ההומוסקסואלים והמקסיקנים. אתם אולי מכירים את גיבורת הפרשה מהסרט 'בליפ' שיצא לפני כמה שנים וניסה להראות בעזרת קשקשת פסאודו-מדעית שהמחשבה בוראת מציאות. הסרט הופק על ידי Knight וגם רמת'ה מוזכר בו.

Knight מתקשרת את רמת'ה, ישות מוארת בת 35,000 שנה, מאז שנות השמונים, והמסרים שלה תמיד חגו סביב העקרונות הניו-אייג'יים המקובלים: אהבה לכל, קשר אישי עם אלוהים, השלום מתחיל מבפנים והמחשבה יוצרת מציאות. קשה להבין למה בזמן האחרון רמת'ה מספר בחכמתו הקוסמית שהמקסיקנים "מתרבים כמו שפנים" ושהיהודים "כבר הרוויחו מספיק כסף כדי לפדות את עצמם מתאי הגזים". אם כי אולי זה קשור לזה ש-Knight נהייתה קצת אלכוהוליסטית.

בכ"א, אנשי רמת'ה טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם, וזה הגיוני, כי כשאתה ישות מוארת בת 35,000 לפעמים לא מבינים אותך בדיוק כפי שהתכוונת.

הפרטים כאן.

הרצאה: קרישנמורטי והמסורת של אין מסורת

חי נפשי, אני ממש עכשיו מנסה להפוך את ההרצאה הזאת למאמר אקדמי, והנה היא עלתה לרשת – מדובר בהרצאה מהחורף האחרון (בדיוק מזמן הסופה הגדולה בירושלים) שבה אני מנסה להסביר את דרכו של ג'ידו קרישנמורטי, מההוגים והמורים הרוחניים המעניינים של המאה העשרים, או יותר נכון את ה"מסורת של אין מסורת" שלו. אני טוען שלא מדובר בחידוש של קרישנמורטי, אלא בביטוי נוסף ומובהק לדפוס רוחני שאפשר למצוא בהיסטוריה הנוצרית דווקא, ושקרישנמורטי לא נטש את האגודה התיאוסופית ואת תפקיד המשיח שהיא ייעדה לו בגלל משבר כלשהו, אמוני או חברתי, אלא מפני שהעדיף מסיבות של טעם אישי את המסורת של אין מסורת על המסורת התיאוסופית.

לפעמים כדאי לקחת מניעים דתיים ברצינות

בין ה-28 לפברואר ל-19 לאפריל 1993 צרו כוחות אמריקאים על חווה גדולה בווקו, טקסס. בחווה התבצרו מעל מאה מתנועת ה-Branch Davidians, תנועה נוצרית מלניאריסטית שמנהיגה, שכונה דיויד כורש, נחשב על ידי חבריה למפרש נבואי של כתבי הקודש. כורש ראה עצמו כ"שה" שספר התגלות יוחנן חוזה שיגיע לקראת קץ הימים. כשה הרשמי של הגאולה כורש לקח לעצמו "נשים ברוח", כלומר התחתן עם נשים רבות, חלקן למעשה ילדות שגילן לא היה יותר מ-12. בטקסס אז היה מותר להתחתן רק מגיל 14, ורק עם אישה אחת. המנהג הזה שלו זיכה אותו בהאשמות של פוליגמיה ואינוס קטינות, ומכאן המצור.

אחרי ניסיון פריצה לא מוצלח בה נהרגו ארבעה סוכני FBI ושישה מחברי התנועה, תגברו כוחות הממשל את כוחותיהם, והביאו למקום 668 סוכנים, 15 אנשי צבא, 156 שוטרים מגופי שיטור שונים בטקסס, 6 מפקחי מס, 4 רכבים משוריינים ו-12 טנקים. המצור נגמר בכניסה אלימה של הכוחות לחווה תוך שימוש בגז מדמיע, שכפי הנראה נדלק כשנפגש עם הנרות שדלקו שם, והביא לשירפה שבה נהרגו 83 מחברי התנועה, ביניהם 28 ילדים וכן כורש עצמו.

מה שעניין במיוחד בכתבה הבאה מהניו-יורקר, היא שהיא מסבירה מה הכשיל את כוחות הממשל במשא ומתן שלהם עם כורש. מעדויות שונות עולה שהממשל התייחס למצב כאילו כורש מחזיק את השאר כבני ערובה, וכאילו הוא עצמו שרלטן וחרמן שכל מה שמעניין אותו הוא כוח ומין. המו"מ התנהל בהתאם, כ"אירוע חטיפה", כאשר נציגי הממשל מנסים להגיע איתו להסדר שיענה על צרכיו לכאורה, ויאפשר לאחרים לצאת בשלום. בינתיים כורש וחסידיו התייחסו אל המצור כאילו הוא מסמן את עקבתא דמשיחא, תחילתם של קץ הימים, וחיפשו כל הזמן רמזים להגשמתן של הנבואות, שכורש עצמו פירש להם בעבר.

בקצרה: חוסר הנכונות של הצוות העצום שמחוץ לחווה, שכמובן כלל פסיכולוגים ומומחים למו"מ במצבים כאלה, להפנים שכורש אינו פסיכופט ואינו שרלטן אלא פועל מתוך היגיון פנימי קונסיסטנטי משלו, ושחסידיו אינם מוחזקים בניגוד לרצונם אלא חיים בהתאם לאמונותיהם, הביא לאחד האסונות והמחדלים הגדולים של הממשל האמריקאי בטיפול במצב שכזה.

האם תנועת הקבלה הפופולרית 'בני ברוך' נכנסת לפוליטיקה הארצית?

בידיעה מרתקת של זאב קם במעריב מסופר על דאגה בקרב פעילי ליכוד מהתפקדות המונית של אנשי תנועת ה(נאו-)קבלה למרכז הליכוד, אגן הניקוז הכללי של כל מי שמעוניין לקבל דריסת רגל במוקדי ההשפעה בישראל.

2014-01-21_083018

בבחירות המונציפליות האחרונות רצו בני ברוך (הידועים גם כ'תנועת הערבות' וכ'מתחברים') בפתח תקווה וגרפו כמפלגת 'ביחד' 4 חברי מועצה, מה שהפך אותם למפלגה הגדולה במועצה, גדולים ממפלגתו של ראש העיר. המטרה: תיק החינוך. על פי הכתבה

הם אומרים שבבחירות הבאות הם יקחו את ראשות העיר פתח תקווה. הם גם רוצים לשנות את שיטת החינוך הארצית. יש הרבה מהפכות שנמצאות על סדר יומה של התנועה. הם הגיעו למסקנה שכדי להשפיע הם צריכים להיכנס למפלגת השלטון.

והנה הסיפור שמאחורי הסיפור: בתחילת 2011 הבינו בב"ב שהתנועה הגיעה לסוג של תקרת זכוכית מבחינת היכולת לגייס חברים. הם מונים עשרות אלפי חברים, אבל כבר לא גדלים בקצב שבעבר גדלו. מצד שני, הצורך להפיץ את חכמת הקבלה הוא מבחינתם אקוטי, שכן קץ הימים בדרך, ואם לא נלמד את סודות הבריאה על פי תורתם צפויים לנו אסונות גדולים. הפתרון שהוצע הוא פנייה אל הציבור הרחב ללא שימוש בשפה קבלית. ביולי פרצה המחאה החברתית, ואנשי התנועה השתמשו בה כשדה ניסוי ראשון לתוכניתם, תוך הקמת תנועת הערבות. כתבתי על זה אז כאן. השלב הבא היה הקמת 'מתחברים' ועריכת מעגלי דיון ברשויות מוניציפליות שונות, תוך ניסיון להכניס את התכנים של התנועה לבתי הספר. ראו כאן מלפני שנה. השלב השלישי היה כאמור כניסה לפוליטיקה המוניציפלית בפתח תקווה, תוך הצהרה ברורה ברצון לקבל את תיק החינוך.

וכך הגענו עד הלום. כמו שנאמר (רק הפוך), אם זה הצליח במוניציפלי, אין סיבה שזה לא יצליח בארצי.

רק שאין לאנשי הליכוד הרבה ממה לחשוש, לפחות מבחינה מדינית. ב"ב מחזיקים בהשקפות ימניות נוסח "אף שעל", הם נגד חלוקת הארץ ובעד בנייתו של בית המקדש. כפי שאמר הרב מיכאל לייטמן, מנהיג התנועה, בראיון בשנת 2000:

אנחנו זקוקים לא רק לעוצמה צבאית, אלא גם לתחיית הכוח הרוחני, שהושמד לחלוטין על ידי "תהליך השלום". האלטרנטיבה לזה היא הכחדה של ישראל ומוות נוראי. אנחנו צריכים להבהיר לכל העולם שאנחנו נשארים על האדמה הזאת ובונים כאן את בית המקדש השלישי עבור כל האנושות.

עדכון 22.1.14: דיברתי על זה באותו ערב בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום':

הרה קרישנה ברע ובטוב

בסופ"ש האחרון התפרסמה ב-'7 ימים' כתבה של יאנה פבזנר בשן על קבוצת הרה-קרישנה שחיה בחריש. נכון, אין כאן משהו יוצא דופן. המדיה אוהבת להתעסק ב"כתות" ומדי פעם כל מני קבוצות שכאלה גם אוהבות שמתעסקים בהן, אם כי לרוב התקשורת מציירת תמונה חד מימדית ושלילית בהחלט של אותם אנשים, ומשתתפת עם הקוראים במשחק הישן של הבה נראה כמה הם פסיכים, ונוכיח לעצמנו כמה אנחנו נורמלים.

הכתבה של פבזנר בשן אמנם מציירת את אנשי הקבוצה בצורה שלילית, אולם לטעמי לא בצורה סנסציונית, ומכל מני מקורות שהגיעו אלי, בצורה מדוייקת. הסיפור שם מתמקד בדורית לובן, שיחד עם בן זוגה גד עומדים בראש הקבוצה. לובן היא כנראה אישה מניפולטיבית למדי, והיא מנצלת את כוחה לרעה, בכך שהיא מעוררת בחברי הקהילה זכרונות כוזבים של ניצול מיני על ידי הוריהם (ובכך מנתקת ביניהם), וכן מפחידה אותם בסיפורים על "דתיים" שמגיעים (לפעמים כשדים) להטריד אותם.

אבל הדבר המעניין באמת בכל הסיפור הזה הוא מבחינתי התערבותה של תנועת הרה-קרישנה העולמית, כלומר ISKCON. תנועה זו, שצמחה בארה"ב במחצית השנייה של שנות השישים ומונה סביב מאה אלף איש, כבר עברה בעבר משברים קשים, כאשר אחרי מות מייסדה התגלה שהסגנים שהשאיר ניצלו מינית חסידים ואף שבבתי הספר שלה התרחשו מקרים של ניצול מיני. המשבר היה עצום, אמונית וכספית, אבל התנועה הצליחה לשקם את עצמה בתהליך ארוך וכואב. (כתבתי על הקבוצה ותלאותיה כאן)

בכתבה מסופר על שני בכירים בתנועה העולמית שהגיעו לחריש ובדקו את העניינים. גם הם הגיעו למסקנה שמשהו מאוד לא בריא מתרחש שם, וניסו ומנסים בכל מני דרכים לשפר את המצב (כמובן שאין להם שום יכולת לפרק את הקבוצה). זו לדעתי דוגמא יפה ומעוררת תקווה לתנועה דתית חדשה שמגלה בתוך עצמה את הכוחות לביקורת פנימית ולתיקון.

הכתבה כולה כאן.

(ורק הערה: לא מובן לי דיוקנו של האל שיווה בעמוד האחרון. הוא בכלל ממשפחה אחרת מתוך הפנתאון. אישית אני יותר מתחבר אליו מאשר אל קרישנה, אבל למה לערבב?)

על קבוצות כיתתיות ומעשים פליליים

רביב דרוקר מספר בבלוג שלו על השתלשלות העניינים עם אותה קבוצה ברסלבית (נ-נחית ליתר דיוק, וגם על זה הם עשו וריאציה משלהם) שמנהיגה הורשע בשבוע שעבר ב-16 אישומים שונים של התעללות, עבירות מין (כולל בילדים, כולל בילדיו), כליאה לצרכיי עבדות ועוד ועוד. המסקנה של דרוקר: הן במקרה זה והן במקרה גואל רצון רק אור הזרקורים של התקשורת התחיל את החקירה שבסופה הקבוצות פורקו.

צריך לומר גם את זה: יש קבוצות דתיות חדשות בעלות מאפיינים כיתתים שמנצלות בצורה נוראית, אבל ממש נוראית, את חבריהן. ודאי שצריך לעשות הכל כדי לעצור קבוצות כאלה. אלא מאי? שכפי שאפשר להבין מהדוגמא האחרונה (גואל רצון זה סיפור קצת אחר), כאשר יש מעשים פליליים אין שום בעיה לעצור את העבריינים. בדיוק בשביל זה יש משטרה, וכדי להפנות את תשומת ליבה יש תקשורת.

אפשר אולי לומר שצריך יותר מודעות ויותר מידע, וזה בוודאי נכון. השאלה היא אם צריך חוק חדש או נהליי משרד-רווחה חדשים שיוציאו ילדים מידי הוריהם או מבוגרים מקבוצותיהם הדתיות על בסיס חשד לניצול. וכאן התשובה שלי היא כמעט תמיד (תלוי בחוק ההיפותטי) ממש לא. חוק שמגביל את החופש הדתי, גם בקבוצות שנראות מבחוץ כאיומות, הוא אנטי-דמוקרטי ויפגע בסופו של דבר בזכויות הדת של כולנו.

חופש דת מתממש לא רק בנוגע לתפילות עם שופר או למעגלי שיתוף של "אנרגיות" וחיבוקי-בוקי, אלא בדיוק במקום שהזולת עושה דברים אשר *לא מוצאים חן בעינינו*. זה המקום שבו הסובלנות של המדינה והחברה נמדדת. כמובן, אלא אם מדובר בפלילים, והרי עבור מקרים כאלה יש משטרה, כאמור לעיל.

אדרבה על ברלנד

הירחון 'אדרבה', שמביא "קולות מעולם התשובה", מביא למעשה קולות של חוזרים בתשובה שלא מצאו את עצמם בחברה החרדית והקימו קהילות משלהם. חוזרים בתשובה אלה מבקשים לא לוותר על עברם החילוני, אלא ללמוד איך להביא את הטוב שבו אל תוך החרדיות.

בגיליון האחרון עורך 'אדרבה' חשבון נפש בכל הנוגע לפרשת ברלנד. עמית קדם כותב על השבר הגדול, ומסיק מזה מסקנות משמעותיות: על הפרט לקחת אחריות, ולא להשליך יהבו על הרב. הרב יכול להורות הלכה, אבל הוא לא יכול לשמש ככתובת לכל עניין אישי, ודאי כדאי שלא יהפוך לדמות שאי אפשר לערער על דבריה בכל הנוגע להחלטות יומיומיות. העובדה שדמות נערצת כרב ברלנד יכולה היתה לחטוא כפי שכנראה חטאה מערערת את מעמדה של "דעת תורה".

להלן תחילתו וסיומו של המאמר של קדם. קראו את מילותיו המביעות את עומק השבר. אלה קולות אמיצים מאוד ונחוצים מאוד, ואני ממליץ למי שרוצה להקשיב להם ולתמוך בהם לעשות מנוי לירחון.

מרדכי גפני חזר לסורו

הבלוג Integral Options Cafe, שמסקר ענייני התנועה וההגות האינטגרלית, מדווח שמרדכי גפני, שכזכור ברח מהארץ אחרי שהואשם בניצול מיני סדרתי והמוני של תלמידותיו, כפי הנראה חזר לסורו.

וויליאם הארימן, כותב הבלוג, מספר שגפני הועף ממעמדו כמנהל של כנס Integral Spiritual Experience 3 הקרוב, וכן שרשימותיו נמחקו כולן מאתר Integral life, בו הוא היה בן-בית. בנוסף לכך Sounds True, שמפרסמת ראיונות מוקלטים עם מורים רוחניים שונים, ביטלה הוצאה לאור של ספר שחיבר.

כל כך למה? מכיוון, על פי Tami Simon, מנהלת  Sounds True,

בשבועות האחרונים מידע חדש ובלתי ניתן לסתירה עלה שבעקבותיו הבנתי שמרק [זה שמו של מרדכי היהודי באמריקה – ת.פ.] היה מעורב ביחסים מיניים עם תלמידה, ושמערכת היחסים הזאת הוחבאה מהציבור.

ואת זה למדה תמי מעוד אישה, שגם איתה קיים גפני יחסי מין, שלא היתה תלמידתו, אבל שגם הושבעה לא לגלות את זה לאף אחד. יש להזכיר כאן שגפני נמצא במערכת יחסים המתיימרת להיות מונוגמית עם Mariana Caplan, שגם ילדה לו בן, והגנה על שמו הטוב בהזדמנויות שונות.

ולא רק היא הגנה על שמו הטוב. כפי שכתבתי כאן,

קן וילבר וחבריו [בתנועה האינטגרלית] פרשו עליו את חסותם, ולמרות שוילבר אמר תחילה שעל גפני "לרפא את עצמו" מה"מחלה" ממנה הוא סובל (התמכרות למין? עגבת?) הוא מהר מאוד נתן לו מקום מימין לכס מלכותו.

וילבר אף פרסם מסמך ארוך בו הוא מלהטט במונחים אינטגרלים כדי להסביר את "העצמי מיוחד של מרק גפני". חבריו של וילבר שהגנו על גפני הם Robb Smith, Sally Kempton, Clint Fuhs, Diane Hamilton. גם גפני עצמו כמובן נדרש להגן על עצמו, וכאן התייחסתי לנימוקיו המבישים, אם כי מתוחכמים (שגם הם זכו לבוז מאותו וויליאם הארימן).

גפני, בקיצור, חזר לסורו, ומדהים שאחרי שהחריב את הקריירה שלו כאן, הוא פשוט לא היה מסוגל שלא להחריבה – אחרי שבנה אותה מחדש מאפס – גם בארה"ב. ראו הפוסט המקורי של הארימן לפרטים נוספים, ולשרשור תגובות שרק מתחיל, ובוודאי יספק נקודות עניין.

לסיום חשוב כמובן לקרוא עכשיו – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא – למנהיגי התנועה האינטגרלית בארה"ב להתנתק מגפני ולפרסם אזהרות ברורות מהאיש ומעלליו. וכמובן, אם יש עילה להגשת תלונה במשטרה, יש לעשות גם את זה.

ובשביל גוגל:

 BREAKING: Marc Gafni's Sexual Impropriety Re- Emerges – Will Integral Leadership Step Up this Time?

רשימת מאמרי על שי טובלי

לבקשת קוראים הרוצים להתעדכן באירועי הפרקים הקודמים:

1. מאי 2005: הראיון הראשון שלי עם טובלי, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/15/ART/933/165.html

2. דצמבר 2006: אחרי שטובלי הכריז שהוא "הבודהה מאוריון", אני כותב, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/513/085.html

3. מרץ 2007: אני כותב על "התפתחויות מדאיגות" בבלוג:
http://tomerpersico.com/2007/03/04/shay-tubali-worrying-developments/

4. מרץ 2009: אני כותב ב-NRG :
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/873/002.html

5. מרץ 2009: באותו מאמר בגרסת הבלוג:
http://tomerpersico.com/2009/03/30/shay-tubali-last-revolving/

6. תגובה קצרה שלי לתגובה של טובלי, בטור שלי בשבוע שלאחר מכן, NRG:
http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/876/021.html

7. יולי 2010: תחת הכותרת "שי טובלי מנהיג כת, עבר ועתיד" כתבתי בבלוג:
http://tomerpersico.com/2010/07/22/tubali_rides_again/

8. סוף ינואר 2011: העדות מבפנים על הכת של טובלי, בבלוג:
http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/

9. דיווח על האיום של טובלי להליכים משפטיים, בבלוג:
http://tomerpersico.com/2011/03/01/tubali_suit/

10. וכך הגענו עד הלום:
http://tomerpersico.com/2011/03/23/tubali_sues_me/

מורה רוחנית יפיפיה

חבר הפנה את תשומת לבי לאתר של Jac O'Keeffe, מורה רוחנית שגרה כיום בהודו, בטירוונאמלאי אהובתי. קראו את הביוגרפיה שלה כאן, איזה יופי. היא כיום מז'אנר הניאו-אדוויטה, אבל באמת שלא במשמעות הזולה של המילה. לפחות זה הרושם שלי, רושם ראשוני.

הנה שיחה איתה בוידאו. בהתחלה היא מספרת קצת בשבחי הודו וטירו', ומסביבות הדקה ה-19 היא אומרת את עיקרי התורה. וכמה היא צודקת.