עיתון ‘בראשית’: קונספירציות כתופעה תרבותית

צריך לדבר על עיתון בראשית. מדובר במיזם חדש של סוחרי קונספירציות למיניהם, בעיקר, כצפוי, מתנגדי חיסונים ולוחמי חירות בעיני עצמם. העורך הראשי הוא גבי ניצן, העורך האחראי הוא ממי גולן.

בגליון הראשון ניצן הבטיח שהעיתון יוקדש לסוגיות של "זכויות הפרט, כבוד האדם וחירותו, וחופש הביטוי". בינתיים התפרסמו שלושה גליונות, ולא מצאתי בהם ידיעה אחת על מה שמתרחש בשטחים הכבושים. עד כדי כך זכויות הפרט במרכז.

היתה אמנם כתבה אחת על מלחמת רוסיה-אוקראינה. הכותרת: "לא סיפור של רעים נגד טובים". מקווה שתושבי בוצ'ה הספיקו לקרוא.

מה שכל גליון כן הציג, ובאופן קבוע בכותרת הראשית, הוא – חכו להפתעה לא נורמלית – העלילה על "שקר הקורונה". קוראי העיתון למדו שאין בכלל מגפה, שהחיסונים מסוכנים, שמשרד הבריאות הונה אותנו, שהכל עניין של כסף ושליטה. ממש בגליון האחרון (בתמונה) מסבירה לנו אושרת קוטלר על "מעילה קשה באמון הציבור".

אבל רגע, מסתבר שזה לא הכל. מה שהעורך האחראי גולן חושב לא מודפס בעיתון: על פי גולן, כפי שהוא צייץ אתמול, אפילו הפיגוע בדיזינגוף הוא חלק מקונספירציה גדולה, עולמית, שמטרתה "סדר חדש". אלה לא הפלסטינים שמכוונים לפגוע בישראלים, לא קשור כיבוש ואין דבר כזה טרור איסלאמי. יש לנו כאן טרור "שקונים בכסף גדול".

על תיאוריית הקונספירציה המגאלומנית הזאת, על פיה אליטה גלובלית (של פדופילים/גלובליסטים/אילומינטי/רפטליאנים/יהודים – כל קונספירטור והעדפתו) שמכוונת להנהיג "סדר עולמי חדש", רודני ודכאני, לא סיפרו לנו בגליונות 'בראשית'. יכול להיות שהעורכים סבורים שזה קצת יותר מדי out there בשביל הקוראים שלהם. אבל אם זה מה שחושבים העורכים שקורה כרגע בעולם, ואם הם מסתירים את זה, עיתונות הגונה וישרה זה לא.

עיתון 'בראשית' הוא חלק מתופעה רחבה הרבה יותר כמובן. עפרי אילני כתב בהארץ היום על חסידי קונספירציית הקורונה כ"מחנה פוליטי חדש" וכ"עוד זהות  בקרנבל הזהויות של העידן הנוכחי". אני מסכים איתו. הייתי אמנם ממקם את כל הסיפור בהקשר רחב עוד יותר, של פרגמנטציה חברתית, אנטי-ממסדיות ואינדיבידואליזם. כתבתי על זה מאמר למוסף הארץ שבו אני מנתח את העניין, שאני מקווה שיפורסם בקרוב.

בינתיים ראו איך פועלת השיטה: הכותרת של הגליון האחרון: "מצעד השקרים הגדול". כולם משקרים לכם: משרד הבריאות, צה"ל, המשטרה, התנועה האקולוגית (כן כן), מערכת המשפט. ככה מערערים אצל הקוראים לא רק אמון בממסד, אלא את כל תמונת העולם. הכל מפורק. לכאורה כוווולם משקרים לנו – לבד מניצן וגולן. רק עליהם אפשר לסמוך. ועל אושרת קוטלר כמובן.

"אסור לסמוך על אף אחד מעל גיל 30" היו אומרים ההיפים בשנות השישים. יש כאן את אותו סנטימנט אנטי-ממסדי ילדותי. ואותה שטחיות. ויש כאן גם הונאה, שהרי לא כולם משקרים, ולא כולם רעים, ולא כולם חלק מקנוניה עולמית. שמטרתה לכונן סדר עולמי חדש. המחבל מאתמול הונע על ידי – אפשר להעריך – קיצוניות דתית, יאוש מכיבוש של 55 שנה, ורוע. לא על ידי כסף גלובלי. אבל על כל אלה לא תקראו ב'בראשית'.