ההחלטה שעברה היום, לבטל את הרפורמה בגיור (שמעולם לא יצאה לדרך), אינה חשובה לדעתי. ראשית, כי גם אם הרפורמה היתה מתממשת היא לא היתה משמעותית. מדינת ישראל משקיעה כל שנה כ-40 מיליון שקל במאמץ נואש לגייר אזרחים שעל פי ההלכה אינם יהודים. מדובר ביוצאי ברהמ"ל, ויש בין 300 ל-400 אלף כאלה במדינה. התוצאה: בכל שנה מתגיירים סביב אלפיים מהם. מי שחושב שהסמכת רבני ערים היתה פותרת את הבעיה לא מבין שרוב רובם של אותם ישראלים פשוט לא מעוניינים להתגייר, או לכל הפחות לא בצורה אורתודוקסית שמחייבת אותם לשמור מצוות. הם חילונים. זה עדיין מותר.
שנית, מבחינת רוב העם היושב בציון העולים הישנים הם אחלה יהודים שבעולם. גרים בשכנות אליהם, עובדים איתם, מתחתנים איתם ומולדים איתם ילדים. סקר שנעשה לפני שנה הראה ש-56% מאזרחי ישראל היהודים לא היו מביעים התנגדות לנישואים איתם (75% מקרב החילונים בלבד). הממסד האורתודוקסי מעוניין להיות בטוח שנכדותיו ונכדיו לא יתחתנו עם מי שאינו יהודי על פי ההלכה, וזה לגיטימי. אבל כשהוא הופך את העניין לבעיה כלל ישראלית הוא מפגין כהרגלו אטימות ופטרונות.
מה שהוא אכן בעיה כלל ישראלית, וחמורה, הוא העברת בתי הדין הרבניים למשרד הדתות. זו התפתחות בעלת השלכות שליליות מאוד לכל מי שמתחתן ברבנות או אף מתחתן בחו"ל ונרשם במשרד הפנים. מאותו רגע הרבנות תשלוט על דרכי היציאה (חלילה) מהזוגיות שלכם. מדובר בכל תיק גירושין, וכפי שאמר לא מזמן הרב דוד סתיו, "השאלה אם תהליך גירושין יקח חצי שנה או ייסחב שלוש וארבע שנים תלוי באופיו של הדיין שיישב בבית הדין". רבותי, יש לכם שלוש שנים פניות להיסחב בדיונים לפני רבנים? ולכן גבירותי?
שלא יהיה ספק, גם כיום אופיו של בית הדין הוא פעמים רבות זוועתי. מדובר בדיינים שלרוב בזים לאורח חייו ולערכיו של אזרח החילוני. דיינים שרובם אינם מכירים בשוויון האישה, חלקם ממש מיזוגנים, וחלקם מפלים לרעה יוצאי ברה"מ ויוצאי אתיופיה. החידוש הוא שהפיקוח המינימלי שפעם היה למשרד המשפטים נעלם, ועתה המערכת כולה הופכת לאיבר מגופו של משרד הדתות. רפורמות לא יקודמו, כנ"ל דיינים ליברלים יותר, ודיינים שמרנים ושובניסטים יזכו לגיבוי. מי שמתחתנים דרך הרבנות – ובעיקר כמובן מי שמתחתנות – שמים ושמות את גופן ונפשן באופן מודע בתוך מכשיר העינויים המכונה בתי הדין הרבניים.
מה שכן, זה גם מוביל אותנו קרוב יותר ליום שבו יאושרו נישואים אזרחיים. במקרה הזה באמת ככל שיותר רע הסוף קרוב יותר. לא לאורך זמן יסכימו אזרחים נורמלים לסבול מיחס מדרדר והולך מהממסד הרבני. גם מבחינה טכנית מדובר בצעד ראשון בהפרדת דת מהמדינה: מהבחינה הזאת טוב שיהיו בתי הדין במשרד הדתות. יופקד משרד הדתות על התחום הדתי, ושמשרד המשפטים יהיה נקי מהמוסד המסואב שנקרא בתי הדין הרבניים. הצעד הבא מתקרב והולך: מערכת מקבילה של נישואים אזרחיים, תחת משרד המשפטים, שיאפשרו לכל אזרח להתנתק סופית מהממסד הדתי, להתחתן ולהתגרש מול נציגים *ונציגות* שהוא בוחר, שהוא מעריך ושמעריכים אותו. ואותה.
בינתיים יש להחרים את הרבנות.
מינים 