
Qanon, תיאוריות קונספירציה, וזרמי הגנוזיס

כלכלה. זה לא הכלכלה, טמבל. המיתוס הזה נשבר. אפשר לנצח גם כשהכלכלה בצרות. זה קשה כמובן, אבל הרבה מאוד משתנים אחרים שיחקו לטובת אובמה. מה למשל?
דמוגרפיה. זה הסיפור הגדול של הבחירות האלה. ארה"ב החדשה, דהיינו השחורה-היספנית-נשית ניצחה את הישנה, דהיינו הלבנה-גברית. לרפובליקאים יש בעיה חמורה עם דמוגרפיה מפלגתית לבנבנה ועמדות שמרניות שפשוט לא מושכות בוחרים כאלה.
עמדות. ארה"ב עברה בעשור האחרון קפיצה ליברלית עצומה, אשר בחירתו של אובמה בפעם הראשונה היא עצמה סימפטום שלה. התעצמות של עמדות ליברליות כלפי הומוסקסואליות, סמים, הפלות ושוויון אזרחי הפכו את המשימה של הרפובליקאים לקשה הרבה יותר, בעיקר עם הסרח העודף של אנשי 'מסיבת התה'. המפלגה הלכה יותר מדי ימינה, דווקא כשרוב הציבור הלך שמאלה.
מועמדים. הרפובליקאים לא הצליחו להציג מועמד מושך מספיק. רומני העשיר, המכאני (לפחות עד החודש האחרון של המרוץ), המורמוני, היה מתנה גדולה לאובמה. על אף שהדמוקרטים "שיחקו הוגן" ולא העלו את עניין דתו של רומני, אין לי ספק שהיא השפיעה על בוחרים מסויימים, לאו דווקא מתנדנדים, אלא אוונגליסטים, שהיו אמורים להיות בכיס של רומני. צריך להמתין ולראות את הפילוחים על פי זרמים דתיים. הבחירה בפול ראיין השמרן והלבן גם היתה שגיאה חמורה.
תקשורת. ארבע שנים של שיסוע חסר תקדים מצד פוקס ניוז ו'מסיבת התה' לא הצליחו לשכנע את הציבור האמריקאי שאובמה קומוניסט, סוציאליסט, מוסלמי, נאצי. רוב הציבור לא קנה את זה. ייתכן שחלק מהציבור אפילו השתכנע בגלל זה שהשמרנים מטורללים.
יהודים. איל ההימורים הימר לא נכון. המיליונים ששפך אדלסון לא עזרו כדי לשכנע מספיק יהודים לעבור צד ולהצביע רפובליקאים. אבל זה הרבה מעבר לאדלסון: ייתכן ש"הקול היהודי" התגלה כחסר שיניים. "כושר ההרתעה" של הלובי היהודי לעולם לא יחזור להיות מה שהיה. עם קמפיין פרטיזני שלא היה כדוגמתו נגד נשיא מכהן, לא היתה בסופו של דבר לקול היהודי את ההשפעה המאגית שמייחסים לו.
ביבי. ראש ממשלת ישראל גם הוא הימר, בצורה חסרת אחריות ומופקרת, על המועמד הרפובליקאי. אין כל "משבר ביחסים עם ארה"ב", אבל יש משבר חמור ביחסי הנשיא האמריקאי וראש ממשלת ישראל. האם אובמה ינסה, בכוח, בכפייה, להחיות את פתרון שתי המדינות? זאת נדע אחרי הבחירות בישראל. האם אובמה הוא איש של נקמות קטנות ומתוקות? זאת נדע כבר בחודשיים הבאים, לקראת הבחירות בישראל.
מפת המחוזות בפלורידה מספרת את אחד הסיפורים המעניינים לגבי הקול היהודי. פלורידה כנראה הולכת לאובמה. היא הולכת לאובמה בזכות שלוש המחוזות התחתונים שם למטה, בכחול, בחוף הדרום-מזרחי: פאלם-ביץ', בראוורד ומיאמי-דייד. אם אני לא טועה, אלה המחוזות בהם מרוכזת אוכלוסייה יהודית מבוגרת, ואלה המחוזות שאל תוכם שפך אדלסון מיליונים על מנת לנסות להטות בהם את הכף לטובת רומני. הוא לא הצליח: היהודים הצביעו אובמה, ואובמה לקח את המחוזות, ואת פלורידה כולה.
בשבוע שעבר זימר נשיא ארה"ב בתוכנית הלילה של ג'ימי פאלון. מאמר קצר שלי בגנות המעשה הזה ובאשר למצבה הבעייתי של הדמוקרטיה המערבית התפרסם באתר קומפרס.
מושל מונטנה, בראיין שוויצר הדמוקרטי, כשנשאל בראיון על האפשרות שמכיוון שאבא של מיט רומני נולד במקסיקו יהיה לבנו קל יותר לזכות בהצבעת ההיספנים (שבד"כ הולכים לדמוקרטים), אמר שהוא לא יודע עד כמה רומני ידגיש את זה, משום שאחרי הכל אבא שלו נולד שם בקהילה מורמונית פוליגמית [שברחה, אני משער, למקסיקו בדיוק משום שבארה"ב זה אסור], והוא לא ירצה להעלות את כל הנושא הזה, כי זה לא ממש יעזור לו עם הצבעת הנשים.
הקמפיין של אובמה מיהר להסתייג מהדברים וקבע, כפי שודאי נשמע אותו קובע עוד פעמים רבות, שדתו של המועמד אינה מן העניין, ושהם לא מתעסקים בזה. ושוב האירוניה המתוקה: הרפובליקאים, שעשו הון פוליטי מעיסוק ופקפוק בדתו של אובמה, פתאום לא רוצים בכלל לשמוע על הרלוונטיות של דתו של המועמד לנשיאות. יפיפה.
ורק התחלנו.