ברית מילה

ברית מילה, אנוכי מול דרור אידר

בימים האחרונים התנהל פולמוס זוטא ביני ובין דרור אידר לגבי המימד הפוליטי של ההתנגדות לביצוע ברית מילה. זה התחיל עם מאמרו של אידר בישראל היום, המשיך עם סטטוס שלי בפייס שהפך לרשימה ב'כיפה', תשובתו של אידר כנ"ל, עוד תגובה שלי ועוד אחת של אידר. והיום בבוקר השתתפתי בדיון רדיופוני בתוכנית של אראל סג"ל 'לא סותם ת'פה'. מעולם לא פגשתי או דיברתי עם אידר לפני כן, אולם בעוונותיי ציפיתי לדיון ענייני. אתם יודעים, על הסוגייה עצמה. נו, אז ציפיתי. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.

אירופה נגד ברית מילה

בתום דיון שקיימה בשטרסבורג האסיפה הפרלמנטרית של הארגון הבינלאומי, שבו מיוצגות רוב מדינות אירופה – נקבע ברוב מוחץ, כי ברית המילה ו"מילת נשים" אסורות, אלא אם הילד או הילדה כבר עברו את גיל 15 ונתנו את הסכמתם לכך.

נתחיל בעיקר: האם ברית מילה מסבה נזק תמידי לאיבר המין של הזכר? אני סבור שכן. האם הנזק הזה מצדיק את איסורה? לדעתי לא.

לפרטים: ברית מילה נעשית ללא הסכמת התינוק, כפי שדברים רבים נעשים ללא הסכמתו: הוא מקבל אוכל מסויים ולא אחר, חי במקום מסויים ולא אחר, לומד שפה מסויימת ולא אחרת, נשלח לגן/בית ספר מסויים ולא אחר, ומקבל חינוך מסויים ולא אחר. אגב, שימו לב שיש הורים שמחנכים את ילדיהם שקיים אלוהים / בנו היחיד הצלוב / עמו היחיד הסגולי / הבתולה הקדושה / מטריאליזם דיאלקטי / היד הנעלמה / יקום אינסופי וחסר משמעות.

כל הדברים המנויים לעיל, שנעשים ללא כל הסכמה של התינוק או הילד, מעצבים את חייו בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר הערלה שנמצאת או לא נמצאת על איבר מינו. גם אם נחשוב שהסרת הערלה מסבה לא נזק קל אלא נזק חמור לאיבר המין (ואין כל ראיות רפואיות לכך), הרי שהנזק שבחינוך גרוע לנפש גדול הרבה יותר. ולא, חינוך הוא דבר בלתי הפיך, בדיוק כמו למידת שפה, או ילדות באופן כללי. מה שנתנו לנו הורינו יילך איתנו עד סוף חיינו. לכן אין שום הגיון באיסור בחוק על ברית מילה, אלא אם כן אנחנו מתכוונים גם לאסור על חינוך לאמונות או ערכים שלא נראים לנו.

ואגב, אין כאן לדעתי שום אנטישמיות – ההתלהבות שבה משרבבים את העניין הזה לכל מקום היא פתטית. המניע הוא אחר לחלוטין. יש כאן רגישות מוסרית מאוד גבוהה (שאפשר לראות אותה גם בהתגברות הצמחונות והטבעונות) יחד עם נטייה אנטי-דתית, אנטיתאיסטית, שרווחת באירופה של ימינו, ולסיום מעט בלבול. רוח הנאורות (בסגנונה הצרפתי) חוזרת, ומבקשת ומבקשת לנקות את הארץ מסממני דת, ומתמקדת במעשים ומלבושים כי זה הרבה יותר קל מאשר לאסור על אמונות. כדאי לבדוק האם אוסרים על הורים גם לחורר את אוזני ואפי בניהם ובנותיהם או לקעקע על גופם. אם אין חוקים נגד זה, סימן שמה שמעצבן את האסיפה הפרלמנטרית הוא לא הנזק לגוף, אלא המניע לנזק, שהוא אמונה דתית. מדובר, לכן, בניסיון לפגוע בחופש הדת של תושבי אירופה.

אבל רגע, האם אין דברים שנאסור למרות שהאיסור עליהם יפגע בחופש הדת? ודאי שכן. למשל, מילת נשים. ולמה? כי על פי רוב מדובר בנזק הרבה (אבל הרבה) יותר חמור לאיבר המין, וחשוב יותר, הקונטקסט הוא שונה לחלוטין: במילת גברים מדובר בקבלה של הילד אל תוך הקהילה, בתוספת לכבודו ובהעלאתו ברמת החשיבות החברתית. במילת נשים מדובר בחלק ממכלול אמצעים לדכא ולשלוט באישה ובגופה, בפיחות בכבודה ובהורדתה ברמת החשיבות החברתית.

שימו לב גם ש"רבים מהצירים תמכו בתיקון החוק כך שלא יכלול אזכור של 'הזכויות הדתיות של הורים ומשפחות'." נדמה לי שזה אכן העניין. הניסיון למחוק את ההכרה בזכויות הדתיות של האזרחים. אבל יש לכולנו זכויות דתיות, כמו שיש לנו זכויות להחזיק בכל אידיאולוגיה שנחפוץ – או לא להחזיק בשום אמונה או אידיאולוגיה. הדת או חוסר הדת שלנו מהווים חלק מהותי, לוז ולב של הזהות שלנו, ועליהם להישאר נחלתנו הבלעדית והחופשית. כפייה אנטי-דתית, כמו כפייה דתית, מסוכנת עבור זכויות האדם הבסיסיות ביותר, ואסור שתתרחש.

(גילוי נאות: הכותב הינו נימול)