על מקורותיה החברתיים ומאפייניה של הנאו-קבלה – מאמר

מאמר חדש שלי שפורסם בספר חדש על הרוחניות העכשווית בישראל. המאמר דן בשתי תנועות הנאו-קבלה הגדולות, 'בני ברוך' (קבלה לעם), והמרכז לקבלה. אלו בעצם מהוות את המקבילות הניו-אייג'יות היהודיות של היוגה ההינדואית: מספקות תרגום עכשווי לחלק מסויים מהמסורת, אותו הן מוציאות מההקשר הרחב שלו ומשווקות כ"שיטה" שכל אחד ואחת מוזמנים לאמץ. זה לאו דווקא רע – כמו היוגה במערב, יש כאן כמובן גם צדדים חיוביים. זה גם מתבקש ומאפיין את התקופה שבה אנחנו חיים, ובמובנים רבים לא היה יכול להיות אחרת. במאמר אני שואל איך בכל זאת הופכים את חכמת הקבלה ל"שיטה" (ופעמים רבות – למוצר) ומהם התנאים החברתיים שעומדים בבסיס העניין.

 

כאן המאמר: https://tomerpersico.files.wordpress.com/2017/03/tomer-persico-kabbalah-through-the-utilitarian-prism-contemporary-neo-kabbalah-in-israel-as-a-form-of-consumer-culture.pdf

 

המאמר נכלל בספר שערך Shai Feraro המוכשר והנמרץ, יחד עם ג'יימס לואיס, חוקר ותיק מאוד של התחום, ויצא בהוצאת Palgrave Macmillan. הוא כולל עוד כמה וכמה מאמרים מעניינים על סצנת הרוחניות העכשווית כיום. הנה דף הספר שכולל את התוכן.

בני ברוך מאיימת בתביעות דיבה כדי להשתיק תחקירים שהיא תופסת בפוגעניים

תחקיר יסודי של איתמר ב"ז באתר העין השביעית על שיטות הפעולה של תנועת בני ברוך כלפי פרסומים עליה. התנועה מאיימת בתביעות דיבה כלפי כל עיתונאי שמנסה לטעון שיש ביניהם ובין גופים אחרים, כגון מפלגת 'יחד' בפתח תקווה, קשר (התנועה משתמשת בארגונים שונים כחזית לא מזוהה לפעולתה). מה שעצוב הוא כלי התקשורת נכנעים להם שוב ושוב (יוצא מהכלל: ידיעות אחרונות).

בני ברוך איימו לתבוע אותי כבר שלוש פעמים, ואני שמח לומר שמעולם לא נכנעתי לדרשיתם. אני שמח גם לומר שמעולם הם לא תבעו. בכתבה של העין השביעית שוב ושוב עוסקים בשאלה לגבי הכינוי "כת" לקבוצה. אני כידוע מסתייג באופן עקרוני מהכינוי הזה, אבל שמעתי עדויות לא קלות ולא טובות על מה שקורה בתנועה מבחינת יחסים סמכותניים, איומים ואלימות מילולית, וגם שמועות על הפרדה בין בני זוג וזיווג זרים על פי האינטרסים של הקבוצה. אני מדגיש: כך שמעתי. יש לציין שלצד זה שמעתי עדויות גם על אנשים שטוב להם בקבוצה. בכל מקרה חבל שאין גוף תקשורת שמוכן לקחת על עצמו תחקיר רציני ואמיץ בעניין.

מודעות של מיכאל לייטמן בנ"י טיימס

מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת הנאו-קבלה 'בני ברוך', פרסם בחודש האחרון שתי מודעות בנ"י טיימס, אחת ב-20 לספטמבר ואחת ב-13 לאוקטובר (האחרונה להלן). מחיר מודעה על עמוד שלם הוא כפי הנראה סביב 150,000 דולר, והמודעות האלה תופסות איזה חצי עמוד. מה שמעניין בהן הוא שהן ממוענות בכלל ליהודים. הנה סיכום המסרים בהן:

*ליהודים יש משימה מיוחדת
*השנאה כלפיהם היא משום שהם לא ממלאים את המשימה
*המשימה היא להציל את העולם
*הדרך להצלת העולם טמונה באחדות, תכונה שהיא באופן מיוחד יהודית (נשבע לכם, כך הוא כותב)
*אם היהודים יתאחדו, יתאחדו בעקבותיהם כל אומות העולם
* אם לא, יבואו אסונות שיכריחו אותנו להתאחד.

השתכנעתם יהודים? אז קדימה, להתאחד (כלומר להצטרף לתנועתו של לייטמן, יש להניח). ואגב, שימו לב לתארים שנושא לייטמן בסוף המודעה: פרופסור לאונטולוגיה (לפני שנה הוא עוד היה ד"ר, כנראה קיבל משרה במוסד אקדמי או משהו), דוקטור לפילוסופיה וקבלה, ומאסטר בביו-קיברנטיקה רפואית. אני אמנם אקדמאי זוטר למדי, אבל לבד מ"דוקטור לפילוסופיה", מעולם לא שמעתי על תארים שכאלה.

האם תנועת הקבלה הפופולרית 'בני ברוך' נכנסת לפוליטיקה הארצית?

בידיעה מרתקת של זאב קם במעריב מסופר על דאגה בקרב פעילי ליכוד מהתפקדות המונית של אנשי תנועת ה(נאו-)קבלה למרכז הליכוד, אגן הניקוז הכללי של כל מי שמעוניין לקבל דריסת רגל במוקדי ההשפעה בישראל.

בבחירות המונציפליות האחרונות רצו בני ברוך (הידועים גם כ'תנועת הערבות' וכ'מתחברים') בפתח תקווה וגרפו כמפלגת 'ביחד' 4 חברי מועצה, מה שהפך אותם למפלגה הגדולה במועצה, גדולים ממפלגתו של ראש העיר. המטרה: תיק החינוך. על פי הכתבה

הם אומרים שבבחירות הבאות הם יקחו את ראשות העיר פתח תקווה. הם גם רוצים לשנות את שיטת החינוך הארצית. יש הרבה מהפכות שנמצאות על סדר יומה של התנועה. הם הגיעו למסקנה שכדי להשפיע הם צריכים להיכנס למפלגת השלטון.

והנה הסיפור שמאחורי הסיפור: בתחילת 2011 הבינו בב"ב שהתנועה הגיעה לסוג של תקרת זכוכית מבחינת היכולת לגייס חברים. הם מונים עשרות אלפי חברים, אבל כבר לא גדלים בקצב שבעבר גדלו. מצד שני, הצורך להפיץ את חכמת הקבלה הוא מבחינתם אקוטי, שכן קץ הימים בדרך, ואם לא נלמד את סודות הבריאה על פי תורתם צפויים לנו אסונות גדולים. הפתרון שהוצע הוא פנייה אל הציבור הרחב ללא שימוש בשפה קבלית. ביולי פרצה המחאה החברתית, ואנשי התנועה השתמשו בה כשדה ניסוי ראשון לתוכניתם, תוך הקמת תנועת הערבות. כתבתי על זה אז כאן. השלב הבא היה הקמת 'מתחברים' ועריכת מעגלי דיון ברשויות מוניציפליות שונות, תוך ניסיון להכניס את התכנים של התנועה לבתי הספר. ראו כאן מלפני שנה. השלב השלישי היה כאמור כניסה לפוליטיקה המוניציפלית בפתח תקווה, תוך הצהרה ברורה ברצון לקבל את תיק החינוך.

וכך הגענו עד הלום. כמו שנאמר (רק הפוך), אם זה הצליח במוניציפלי, אין סיבה שזה לא יצליח בארצי.

רק שאין לאנשי הליכוד הרבה ממה לחשוש, לפחות מבחינה מדינית. ב"ב מחזיקים בהשקפות ימניות נוסח "אף שעל", הם נגד חלוקת הארץ ובעד בנייתו של בית המקדש. כפי שאמר הרב מיכאל לייטמן, מנהיג התנועה, בראיון בשנת 2000:

אנחנו זקוקים לא רק לעוצמה צבאית, אלא גם לתחיית הכוח הרוחני, שהושמד לחלוטין על ידי "תהליך השלום". האלטרנטיבה לזה היא הכחדה של ישראל ומוות נוראי. אנחנו צריכים להבהיר לכל העולם שאנחנו נשארים על האדמה הזאת ובונים כאן את בית המקדש השלישי עבור כל האנושות.

עדכון 22.1.14: דיברתי על זה באותו ערב בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום':

'בני ברוך' נכנסים לפוליטיקה

הנרי דוד רוצה להיות חבר מועצה בפתח תקווה, וזה יופי. קורין אלבז כותבת על זה במיינט, וגם זה יופי. מה שלא יופי הוא שהיא לא מציינת שרשימתו של דוד, 'ביחד', היא לא יותר מאשר אוסף של אנשי תנועת הקבלה הניו-אייג'ית 'בני ברוך'.

'בני ברוך' מנסים כבר כמה שנים לחדור למערכת החינוך בדרכים שונות. הם, למשל, מארגנים מעגלי שיחה ודיון על חשבונם ומנסים לשכנע ראשי ערים ומועצות מקומיות לתת להם להיכנס לבתי ספר וללמד על "ערבות הדדית". הם, למשל, מקימים גני ילדים שבהם מחנכים על עקרונות הקבלה לדידם. זה לגיטימי ואין שום בעיה חוקית בדברים האלה, אבל יש טעם לפגם בכך שלרוב הם לא מזדהים בשמם, ולא מציינים את המילה "קבלה". הכל לכאורה רק עניין של "אחדות" ו"אחווה". אם ראיתם פעילות של "תנועת הערבות" או של "מתחברים" – שני אלה ארגונים שלהם. אם שמעתם על רם שמואלי – הוא איש הפרונט שלה. דרכו הם מגיעים אל ראשי רשויות מקומיות, ומשם אל האזרחים – ואל הילדים של האזרחים.

'בני ברוך' מאוד רוצים לחנך ילדים. אין שום רע ברצון לחנך ילדים. יש רק רע בניסיון להסתיר את הרקע הדתי והאידיאולוגי. אנשים חשדניים עוד יכולים לומר שניסיון ההסתרה הזה יכול ללמד שאולי יש מה להסתיר.

והנה כתבה מ'ידיעות אחרונות' שהתפרסמה בקשר לזה אתמול:

 

 

 

 

 

 

ניו-אייג' והקהילה הגאה

לא הייתי במצעד הגאווה האחרון בתל-אביב, אבל עידו הררי, חוקר עמית של הדת העכשווית, היה והביא לידיעתי את הפליירים החינניים הבאים. נתחיל בניו-אייג' נטו, מרכז רוחני להומואים:

בדף הפייסבוק של 'גאות' מוסבר כי "גאות הוא אירגון אשר קם ע"מ לפתח חיים של מודעות, יצירתיות וקידום תפיסות הוליסטיות ורוחניות בקהילת הלהטב"ק בפרט ובחברה בכלל", ומפורסם בו פסטיבל עם "סדנאות מגוונות עם מורים מוכרים מהשורה הראשונה".

וכעת, לארגון הפרונט של תנועת הקבלה הפופולרית 'בני ברוך', הלא הוא 'תנועת הערבות':

מה שמעניין כאן הוא שבעבר לפחות תנועת הקבלה של הרב מיכאל לייטמן התנגדה לצירוף של הומוסקסואלים. לייטמן, בכהונתו כמקובל העליון, פסק שההומוסקסואליות היא תוצאה של "שבירת הכלים" ואסר לצרף הומואים לקבוצות של 'בני ברוך' (אלא רק לצפות בהן דרך האינטרנט). דף האינטרנט שבו הוא דן בזה נמחק בינתיים, אבל כאן תוכלו למצוא שחזור שלו. האם 'בני ברוך' שינו את עמדתם הקבלית בנודע להומואים? האם תוקנה שבירת הכלים?

ולסיום, אי אפשר בלי הנצרות הישנה והטובה:

גם כאן התמיהה לכאורה גדולה, שכן הביבליה כידוע לא ממש בעד יחסי מין בין זכרים, ונוצרים אוונגליסטים באופן מיוחד לא ממש מחבבים את כל הסיפור. כיצד אם כן הגיעה פתאום אל הקהילה העמדה המיסיונרית? ייתכן שהכוונה היא לפנות אל מי שמרגיש רגשי אשמה, ועל כן, כפי שכתוב, זקוק שישו יטהר אותו "מכל חטא וטומאה".

אם לסכם, אין ספק שכוחה של הקהילה ההומולסבית בשיא של כל הזמנים. ההתפנות לרוחניות ניו-אייג'ית היא כמובן עדות לרווחה כלכלית, והפנייה אל הקהילה מצד מיסונרים למיניהם עדות לכך שכוחה נראה למרחוק, ובהתאם לכך גופים שונים want a piece of the action. והם יקבלונה, אין לי ספק.

אנשי תנועת הערבות ("קבלה לעם") מנסים לחדור לבתי הספר

ביום שני התקיים אירוע "שולחנות עגולים" בטירת הכרמל. ממקור רציני שעסק בצד הלוגיסטי של הנושא והיה שם נודע לי שאת היוזמה קידם רם שמואלי, ושהוא איכשהו הצליח לשכנע את ראש העיר לתת לתנועת הערבות לנהל אותו. תנועת הערבות, כפי שכתבתי כאן, אינה אלא כיסוי לתנועת בני ברוך, כלומר התנועה שמנסה להפיץ את גרסתה הפופולרית לקבלת הרב אשלג.

התנועה הגיע למיצוי מסויים, וקשה לה לאחרונה לגייס חברים. כפי שאמר בעצמו ראש התנועה, הרב מיכאל לייטמן, מכיוון שמי שרצה מעצמו להצטרף לתנועת בני ברוך כבר הצטרף, יש למצוא צורה אחרת לפנות אל ההמונים שנותרו, וזו הדרך שהם מצאו. במילים אחרות, בני ברוך רוכבים על גל המחאה החברתית כדי להפיץ את רעיונותיהם.

כל זה כמובן בסדר גמור. לכל אחד, מיותר לציין, מותר לנסות להפיץ את רעיונותיו. אז מה הבעיה? הבעיה היא שהם מסתירים את זהותם האמיתית. על פי העדות שקיבלתי ראש העיר, רם שמואלי ורוב משתתפי האירוע כלל לא ידעו שהם עובדים עם חברי בני ברוך, שמטרתם בין השאר לעשות נפשות לגרסה שלהם לחכמת הקבלה. ועוד בעיה: הם מנסים להיכנס לבתי הספר.

כפי שנמסר לי, אנשי תנועת ערבות התערבבו בקהל היושב סביב השולחנות, ונציגיהם העלו בכל שולחן את הרעיון להנהיג "שולחנות עגולים" בבתי הספר. הנציגים, שלא הזדהו כנציגיהם (לפחות לא על פי העדות ששמעתי) ניסו לשכנע את יושבי השולחנות שזה רעיון טוב. בין אם אלה השתכנעו או לא, מכיוון שחברי התנועה גם ממונים על איסוף המסקנות מהאירוע, ברור שאלו המסקנות שיודגשו בדו"ח המסכם, שייתכן ויוגש לראש העיר בקרוב.

כלומר, בלי לגלות צדדים משמעותיים בזהותם ובכוונותיהם, עוסקים חברי תנועת הערבות בקידום האג'נדה שלהם, היום באירועי שולחנות עגולים, ומחר אולי בבתי הספר. ייתכן שבקרוב ילדינו ילמדו איך הם "כלים" ל"אור" האלוהי, ואיך עליהם להפוך מ"מקבלים" ל"משפיעים". בפעם הבאה שמציעים לכם אירוע "שולחנות עגולים", שימו לב מי מנהל אותו.

סיום התביעה של בני ברוך נגד המרכז לנפגעי כתות

כפי הנראה תביעת הדיבה של תנועת בני ברוך כנגד המרכז לנפגעי כתות הסתיימה. הנה נוסח כתב הכניעה שהסכימו לו במרכז (מתוך ישראל היום, עמ' 21):

מה יש לנו כאן? ניתן היה להבין שהגב' דנית קרן רואה בבני ברוך כת מסוכנת המושווית לאליאור חן וגואל רצון, העבריינים. כמובן שאכן אין מה להשוות. ולכן מובהר ש"אין ולא היתה כוונה" להשוות ולייחס מעשים פליליים לבני ברוך.

בנוסף, לא רוצים לייחס לבני ברוך "מאפיינים כיתתיים פליליים" – אני מנחש שזה נוסח הפשרה שהגיעו אליו, מפני שמאפיינים כיתתיים לא פליליים ניתן לדעתי לייחס לבני ברוך (אם כי, גם כמעט לכל חסידות או קבוצה דתית קטנה).

ואז באה ההתנצלות, והרב לייטמן מקבל במסגרתה פרופסורה. לא רע.

בני ברוך קופצים על עגלת המחאה

מהרגע שהמחאה הנוכחית תפסה תאוצה כלל ארצית, בערך לפני שבועיים, אני תוהה מה חושבים לעצמם אנשי "בני ברוך", אותו ארגון המבקש להביא "קבלה לעם". הרי לב לבה של תורת אשלג, אותה עיצב הארגון לכדי נראטיב רוחנו-משיחי פופולרי, היא הסולידריות החברתית שאמורה תורת הקבלה להביא לעולם, אז כולם, בהתאם לחוקי הקבלה, יתאחדו בגוף ונפש, "לב אחד כאיש אחד". והנה חבורת שנקינאים לומדי-קולנוע ומעשני-באנגים סוחפים אחריהם את מדינה עם אותו מסר – רק בלי הקבלה!

מה אם כן לעשות? לעמוד ממול ולקנא? להצטרף ולנסות לתפוס את ההנהגה? כנראה הפתרון הוא איפשהו באמצע: ב"ב הקימה את "תנועת ערבות", שאפשר היה לראות גם מול המצלמות בהפגנה במוצ"ש האחרונה. את העניין חשף לפני חנן כהן בבלוגו (וראו התגובות המעניינות שם לעניין). והנה גם ההסבר, מהבלוג של הרב לייטמן:

תנועת "הערבות" נוסדה על ידי תנועת "קבלה לעם". מטרתה היא איחוד העם, בהתאם לצו השעה, שלפיו האנושות צריכה להפוך לגוף אחד שלם ואינטגרלי. כבר היום, נושא הערבות ההדדית שעליו הצהרנו, נדון בצורה אקטיבית באמצעי התקשורת ומתקבל בזרועות פתוחות על ידי הקהל הרחב.

כמובן שכל העניין גם נתפס בצבעים משיחיים, שהרי קבלה או לא, החלום בכל זאת עושה קולות של תחילת התגשמות.

התנועה לא מזדהה עם "בני ברוך" בצורה מפורשת, כנראה מכיוון שהבינו שם שזה לא יראה טוב (ובאמת, איפה היתה ה"ערבות" עד כה? האם קודם לא היו ליקויים במערך הרווחה של המדינה, דיור יקר, משכורות נמוכות?), אבל מנסה בכל זאת לקדם את האג'נדה המרכזית של הארגון, שהיא תנועה לקראת קיום אחדותי והומוגני (כאילו שגם ככה לא דביק מספיק ברוטשילד) תחת שלטון המקובלים.

ומה אם אחרי הכל יתברר שהארץ לא הפכה בדיוק לגן עדן קבלי? אני משער שההסבר יהיה שהעם לא ציית להוראות המקובלים. אם כי, האם זה לא תפקיד המקובלים להיענות בצורה מוצלחת להתעוררות של העם? והרי התעוררות ישנה…