בודהיזם טיבטי

חיי מילארפה – תרגום עברי לקלאסיקה טיבטית

סדרת נתיבים מיסטיים של הוצאת חדקרן היא פרויקט יפיפה שמביא לקוראי העברית טקסטים מיסטיים מרכזיים ממסורות שונות. הסדרה הוציאה את 'ספר יצירה' היהודי, את 'הטירה הפנימית' של טרזה מאווילה הנוצרית, את 'ריקוד האהבה לאלוהים' של רומי, ועוד. כעת יוצא בסדרה ספר יסוד של הבודהיזם הטיבטי, חיי מילארפה.
 
מילארפה הוא דמות מרכזית מאוד במסורת הבודהיזם הטיבטי, שנקלט בטיבט רק במאה השמינית (יותר מאלף שנה אחרי חיי הבודהה), וגם אז תוך מיזוג עם הפגאניזם שהיה נהוג בטיבט. זוהי מסורת צבעונית מאוד, שיש בה עומקים עצומים (אם כי אומר באנדרסטייטמנט שבהחלט לא כולה עמוקה).
 
מילארפה חי במאה ה-12, וההגיוגרפיה המתורגמת נכתבה במאה ה-15. זה חיבור מאוד מפורסם, ולמעשה הראשון בהיסטוריה שתורגם מטיבטית לאנגלית. הוא מספר על התהליך שעבר אדם מיציאה למסע נקמה רצחני תוך שימוש במאגיה שחורה, ועד להשלחת כל צורה של אלימות מאחוריו וידיעת נירוונה.
 
התרגום כאן, על ידי הנזירה הטיבטית טלי ריץ, מתורגם מהתרגום האנגלי למרבה הצער, אולם הוא יפיפה. אני כולל כאן שני שירים מהספר. רוב הספר הוא פרוזה, אולם השירים מצליחים להוציא את המיטב. אחד מהם מדבר על הרמזים לכליונו של עולם התופעות כולו, שמעודדים את מילרפה לתרגל מדיטציה, והשני את ההבחנות הדקות שיש לערוך בין מצבים רוחניים חיוביים ומענגים, לבין ידיעת האמת. קראו בעצמכם עד כמה זה יפה ומתוחכם.
mil1
mil2
mil4

סיפור יפה על קומוניסטים שמאמינים בגלגול נשמות

הדלאי לאמה התראיין ביום ראשון לעיתון הגרמני Welt am Sonntag, ושם אמר כדרך אגב ש"היו לנו דלאי-לאמות במשך חמש המאות האחרונות, הדלאי לאמה ה-14 [הוא עצמו – ת.פ.] פופולרי מאוד, בואו נסיים עם דלאי-לאמה פופולרי."

הדלאי לאמה הוא ראש אחד מארבעת המסדרים העיקריים בבודהיזם הטיבטי, והיה עד לכיבוש הסיני של טיבט גם המנהיג הפוליטי של טיבט. צורת השלטון שם היתה כנראה הבלתי-דמוקרטית ביותר אי פעם, שכן תפקיד הדלאי-לאמה אפילו לא הועבר בירושה (כמו מלוכה), אלא הועבר בגלגול נשמה, כלומר הדלאי לאמה הבא הוא גלגול של הדלאי לאמה האחרון. במילים אחרות, מדובר באותו בן אדם (למעשה, סוג של ישות שמימית) שוב ושוב. אחרי מותו של הקודם מחפשים תינוק שהוא הבא, וחוזר חלילה.

בקיצור, מהציטוט לעיל נראה לכאורה שהד"ל החליט לסגור את הבסטה. כך הבינו כלי תקשורת מרחבי העולם, מה-Wall Street Journal ועד אל-ג'זירה. הקטע המעניין הוא שגם הסינים הבינו כך, וראו בכך סיבה לדאגה. הד"ל הוא הסמכות הרוחנית הגדולה ביותר עבור הטיבטים, וזה הנוכחי כבר בן 79. הסינים מאוד מעוניינים שהוא ימות, ושהם "ימצאו" אם הגלגול הבא שלו. כך הם יוכלו לגדל את הד"ל הבא, ולהפוך את הסמכות העליונה של הטיבטים ליס-מן שלהם (כפי שהם ניסו לעשות עם הפנצ'ן לאמה, למי שמכיר). כבר ב-2007 הם ניסחו תקנה מיוחדת על פיה סין ממנה כל מנהיג דתי בתחומה, מתוך כוונה לעשות כן גם לד"ל.

על כן מיהר משרד החוץ הסיני לשחרר אתמול הודעה על פיה "הדלאי לאמה ה-14 פועל מתוך מניעים שאינם מן העניין ומבקש לעוות ולשלול את ההיסטוריה, ובכך לגרום נזק לסדר הנורמלי של הבודהיזם הטיבטי." במילים אחרות, סין הקומוניסטית מתעקשת שהדלאי לאמה ייוולד מחדש אחרי מותו. מרקס ואנגלס משתנקים בקבריהם.

ובסופו של דבר, כנראה שהד"ל בכלל לא התכוון שהוא יפסיק להתגלגל. באותו ראיון עצמו הוא אמר ש"הוא מקווה ומתפלל שאחזור לעולם הזה כל עוד יש יצורים מודעים שסובלים. […] אני רוצה להיוולד מחדש, היכן שאהיה לעזר.". ראו דיווח מפוקח במגזין הבודהיסטי Tricycle.

הדלאי לאמה מבקר בוושינגטון ושדים עתיקים מתעוררים מרבצם

אתמול באוטובוס חזרה מהוראה בישיבה החילונית קראתי את המאמר להלן על הדלאי לאמה ו"כת דולגיאל שוגדן" כשעל פני הבעה של אוי-בחיית-דין-דינק. מאמר חד צדדי ופלקטי שעל פי מיטב ידיעתי נותן תמונה פשטנית ומעוותת של הסיפור. מה רבה היתה הפתעתי כאשר בדקתי מי בכלל כתב את הדרעק הזה. מסתבר שלא אחר מאשר רוברט תורמן, פרופסור לבודהיזם הודי וטיבטי (ואבא של אומה תורמן). לא הבנתי מה הוא קופץ, עד שגיגלתי קצת והסתבר לי שהדלאי לאמה מבקר היום בוושינגטון. אני משער שתורמן פשוט רוצה להגן על הדלאי לאמה בכל מחיר ממה שהוא תופס כסכנה לתדמיתו. אבל הסיפור שמסופר כאן שווה התייחסות מעט רצינית יותר. אנסה, למרות שמדובר בקישקעס של הבודהיזם הטיבטי ואני לא מבין גדול בעניין (ואשמח לקבל תיקונים מגולשים שמבינים יותר).

אז ככה. שוגדן הזה הוא מעין חצי-אל או שד, שנבחר כמגן טוהר-הדוקטרינה של הזרם הבודהיסטי של הדלאי לאמה (מתוך ארבע של הבודהיזם הטיבטי), הגלוג. את האל-שד הזה עובדים לאמות טיבטים, והוא אמור להיות ישות בעלת עוצמה לא קטנה, שעוזרת לכל מני מטרות, רוחניות וארציות (הבודהיזם הטיבטי ברובו די פגאני). מורו הישיר של הדלאי לאמה הנוכחי,  Trijang Rinpoche, עבד את האל הזה כל חייו, וגם לימד את הדלאי לאמה לעבדו, אלא שבשנות השבעים, מסיבות שטיבן במחלוקת, הכריז הדלאי לאמה שהוא מצא שלא מדובר בישות מגינה ומיטיבה, אלא בשד סתם, ושאין לעבוד אותו בפומבי. בנוסף, הדלאי לאמה טוען ששוגדן מוביל למחלוקות פנימיות בין הזרמים הטיבטיים, ויש לציין שזה הגיוני, שכן בהיותו מגן הזרם של הגלוג, הוא מן הסתם לא מחבב את הזרמים האחרים ורואה בהם סכנה לדרך הנכונה.

אממה? לאמות רציניים לא מוותרים כל כך בקלות על האל-שד שלהם, ומורו של הדלאי לאמה, כמו רבים אחרים, לא הסכימו להפסיק את פולחן שוגדן. גם לאמות צעירים יותר לא חשבו שהעניין נחוץ, שכן עבורם הגורו של הדלאי לאמה ודאי מבין טוב יותר מהדלאי לאמה איזה אל-שד כדאי לעבוד ואיזה לא כדאי. נוצרו אפוא שני מחנות ניצים בתוך אסכולת הגלוג עצמה, זה של הדלאי לאמה וזה השני, כאשר המתח עולה, בעיקר אחרי שהדלאי לאמה תמך בסילוק נזירים עובדי שוגדן ממנזרים טיבטיים, ועוד יותר אחרי שעובדי שוגדן כנראה אחראיים לרצח של לאמה חשוב, Lobsang Gyatso, בשנת 1997, שגיבה את הדלאי לאמה ויצא נגדם בצורה תקיפה.

Enter China. הסינים, שמעוניינים מאוד להחליש את מנהיגותו של הדלאי לאמה, קפצו על ההזדמנות והשירותים החשאיים שלהם מסייעים בכל מני דרכים לעובדי שוגדן. ייתכן שהם גם אחראיים לאותו הרצח. כיום עובדי שוגדן מעוצבנים מהחרם שהטיל הדלאי לאמה על האל שלהם, ועושים כל מני דברים כדי להביך אותו. למשל, היום הם מתכוונים להפגין נגדו בדיוק כשלראשונה ינחה את התפילה בסנאט האמריקאי ולדרוש "חופש דת" (שימו לב לשימוש בשיח הזכויות על ידי מסורת שהיתה רחוקה ממנו כמרחק הבודהה מהכרובים בבית המקדש עד לפני כמה עשרות שנים).

לצורך כך התגייס פרופ' תורמן, וכדי להקטין את המבוכה לדלאי לאמה הוא מצייר את אנשי שוגדן כ"כת" וכ"פונדמנטליסטים", שתי הגדרות שבהקשר הזה עוברות את גבול הקשקוש במיץ. מה שכן, אם כבר נתניהו והדלאי לאמה בוושינגטון באותו זמן, אולי יש מצב לאיזו פגישה? הם יוכלו להחליף רשמים על חופש דת ועבודת אלילים.

ds-classic1

בתמונה: האל-שד דולגיאל שוגדן. הדלאי לאמה ממליץ לא לעבוד אותו. הגורו שלו ממליץ כן. הבחירה שלכם.

מוות טנטרי במדבר

את מייקל רואץ' וזוגתו דאז כריסטי מקנאלי ראיינתי בדיוק לפני 7 שנים. הם היו אז הזוג הנוצץ, גם אם השנוי במחלוקת, של הבודהיזם הטיבטי במערב. הוא, ה"גשה" המערבי הראשון (מעין תואר דוקטור של הבודהיזם הטיבטי), היא זוגתו היפה (מעין תואר טיפשי של הסקסיזם האוניברסלי). זוגיותם עצמה היתה שערורייתית, שכן רואץ' נדר נזירות. הוא הסביר את העניין על ידי פנייה לבודהיזם הטנטרי, בו ניתן להשתמש במין כדי להתקדם רוחנית. הדלאי לאמה לא התרשם מההסבר הזה, גזר עליו אקסקומוניקציה וסירב לפגוש אותו, אבל זה לא ממש הפריע לו. אני זוכר שבראיון הוא אמר לי שהוא שולט בקארמה של עצמו, ו"הינדס" את זוגתו בדיוק כפי שרצה לפני שפגש אותה. איזה חלום. אחר כך היא עזבה אותו לטובת בחור צעיר, ולפני חודש, מדווח היום 'הארץ', מצאו אותה על סף מוות מהתיבשות ואת גופת בן זוגה, אחרי שנזרקו מריטריט מדיטציה של שלוש שנים וניסו להמשיך אותו לבד. טנטרה זה מסוכן, כמו שמזהירים תמיד המורים הטיבטים. אבל עם כל הזלזול בניו-אייג', הנה דוגמא לרוחניקים שמחוייבים לדרכם. עד מוות, למעשה.