חוק השבת ולמה שום דבר לא יזוז לשום כיוון

נכון שעל פי נתניהו מתקיים ניסיון הפיכה נגדו (אולי כדאי להודיע לשב"כ?), אבל בכל זאת מילה על העניין הזה:

 

מזה שנים מאפשרת עריית תל אביב לעסקים לפעול בשבת ללא הפרעה. כפי שכותב אילן ליאור,

ביוני 2013 קבע בית המשפט העליון כי על העירייה לאכוף את חוק העזר האוסר פתיחת עסקים בשבת, או להחליף אותו. במארס 2014 אישרה העירייה חוק עזר חדש שהתיר פתיחת כ-300 מרכולים ופיצוציות בשבת. שלושה חודשים לאחר מכן פסל שר הפנים דאז גדעון סער את התיקון לחוק. בעקבות זאת גיבשה העירייה גרסה חדשה ובה צמצמה ל-164 את מספר העסקים שיורשו לפעול בימי המנוחה. זו אושרה במועצת העיר באוגוסט 2014, אך סער עיכב את אישורה ולאחר מכן פרש מתפקידו. מחליפיו במשרד הפנים – גלעד ארדן, שלום ודרעי – נמנעו אף הם מקבלת החלטה, עד שהסוגיה הועברה להכרעת הממשלה.

 

כלומר, שלושה שרי פנים שונים נמנעו מלאשר או לפסול את חוקי העזר העירוניים שמאפשרים פתיחת מרכולים בשבת. ב-2014 השר שלום העביר את ההחלטה על כך לממשלה. אבל הממשלה לא רוצה להחליט. ביום ראשון ההחלטה צפויה לחזור להיות בסמכות שר הפנים, אריה דרעי. אני מוכן להעריך שלמרות הצהרות לוחמניות בעבר הוא לא יסגור את המרכולים בתל אביב בשבת.

 

למה? מאותה סיבה שבגלל גם סער ושלום לא עשו לעשות זאת. פשוט: הרבה מאוד ממצביעי הליכוד, וכן ממצביעי ש"ס והבית היהודי, מעוניינים לעשות קניות בשבת. ולא רק בפיצוציות. זוכרים את המסורתיים שהולכים לבית הכנסת בשבת בבוקר ואז נוסעים לראות משחק כדורגל? אז היום הם הולכים לבית הכנסת בשבת בבוקר ואז נוסעים לקניון. זה הפך להיות הבילוי המשפחתי.

 

זה ידוע כבר זמן מה, אבל אם צריך עוד ראיות בדיוק פורסם סקר של מכון סמית שנעשה עבור עמותת חדו"ש, ומראה ש-78% מהציבור היהודי תומכים בהפעלה, גם אם בהגבלות מסויימות, של עסקים בשבת בתל אביב. מתוכם תומכים בכך 98% מהחילונים, 86% מהמסורתיים, 34% מהדתיים ו-10% מהחרדים. בנוסף, עולה שתומכים בכך 74% ממצביעי הליכוד, 92% ממצביעי כולנו, 100% ממצביעי ישראל ביתנו ו-67% ממצביעי הבית היהודי ו-31% ממצביעי ש"ס.

 

וזאת הסיבה שלא תהיה ממשלה בישראל שתסגור את העסקים בתל אביב בשבת.

 

וזאת גם הסיבה שהשבת צריכה לקבל מענה כולל, מסודר ומוסדר, שיחליף חוקי עזר עירוניים בחוק ממלכתי ויקבע הסדר שישמור על אופיה של השבת מחד, אבל יאפשר לחילונים לחיות את חייהם מאידך. כל צד יהיה צריך להתפשר מעט, וסופו של דבר ייצא משהו טוב. אבל גם את זה הממשלה לא תעשה, כי היא לא מסוגלת לעמוד מול לחץ חרדי, שלא מוכן לזוז מגופת הסטטוס קוו המרקיבה.

אריה דרעי ודודי אמסלם יורקים בפרצופה של יהדות ארה"ב

חה"כ דוד אמסלם (ליכוד), יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, כותב בפייסבוקו אחרי סיור בכותל את המילים להלן:

 

בדיון בועדת הפנים אמר דברים חריפים עוד יותר:

 

אני רוצה לקרוא מפה לרה"מ לפעול להחזרת מתווה הכותל, אני לא מאמין בו, צריך לחזור חזרה למסורת ישראל כפי שהיה. עם כל הכבוד ליהודים האמריקאים, הם לא אמורים להשפיע עלינו כאן, גם הם ייעלבו זה בסדר, לא ייקרה כלום אם הם ייעלבו, הם לא עושים לנו טובה, לכן אני קורא לרה"מ להחזיר חזרה את המתווה. (הציטוט מתוך הדו"ח של מכון על משמר הכנסת)

 

אמסלם בהבל פה מבקש לבטל החלטת ממשלה שבאה אחרי שלוש שנים של דיונים בין זרמי היהדות הלא-אורתודוקסית לבין מדינת ישראל, ותוך כדי כך גם דואג לציין שרגשותיהם של מיליוני יהודים פשוט לא מעניינים אותו. זה אחרי שאתמול אמר שר הפנים אריה מכלוף דרעי Arye Machlouf Dery שהוא "מוותר על היהדות הזאת".

 

עשרות שנים מדינת ישראל נהנתה משירותיהם הנאמנים של יהודי ארה"ב. הרבה כסף והרבה לחץ פוליטי על הממשל האמריקאי היא הרוויחה. רק לסבר את האוזן: התמיכה הכלכלית של יהדות ארצות הברית בישראל עומדת על יותר מ-2 מיליארד דולר בשנה. וזה לא כולל מבצעים מיוחדים, כמו "צוק איתן", שרק במהלך השבועיים הראשונים שלו תרם ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה לישראל 1,374,612 ש"ח.

 

והנה, כשאותם אנשים ממש מבקשים סובלנות לאמונותיהם והכרה מינימלית הם מקבלים את העלבונות של דרעי ואת הבוז של אמסלם. מן הסתם נשמע בקרוב (ואולי רק דוברי האנגלית בינינו) דברי הרגעה ופיוס מפי ראש הממשלה. אבל המשבר הזה לא ייפתר עד שלא יכובדו הצרכים הדתיים של יהודים לא אורתודוקסים בישראל.

עוד על מהפכת התארים של דרעי, ומדוע תואר רב אינו שקול לתואר ראשון

שר הפנים דרעי משנה סדרי עולם במשיכת קולמוס. תואר "רב" מהרבנות הראשית לישראל או לימוד של שש שנים בכולל שווים לתואר ראשון לצורך קבלה למשרות בשירות הציבורי. זו לא רק מהפכה בירוקרטית, אלא ערכית, שהרי האמירה כאן היא שתואר ראשון אינו מקנה למחזיקו כישורים כלשהם לבד מאישור שהוא ישב ולמד, שהרי באותה מידה אותו אדם היה יכול לשבת בכולל ולהתפלפל על סוגיות בגמרא.

 

עכשיו, אפשר כמובן לומר שתואר ראשון אכן לא מקנה שום כישורים מיוחדים. זאת טענה לגיטימית ועל רקע המשבר בהשכלה הגבוהה בישראל יש לה גם באופן נקודתי על מה להתבסס. אבל אם כך, למה לא פשוט לבטל את הדרישה הזאת? מה פשר השוואת תואר רב לתואר BA? האין כאן ניסיון להינות מהיוקרה של התואר האקדמי, לומר ש"גם רבנים" הם אנשים חושבים וכו'?

 

אבל מעבר לתרגילי ההון הסימבולי, אם אנחנו אכן מודים שתואר אקדמי מקנה כישורים כלשהם, צריך להיות ברור שאין הם אותם כישורים כמו לימוד לרבנות. הסיפור אינו התוכן של התואר (הנדסה או שומרית עתיקה), כמו גם לא תוכן ההלכה או המסכת התלמודית שנלמדה, אלא אופי הלימוד, דרך החקירה.

 

תואר אקדמי, לפחות אידיאלית, אמור לעודד מחשבה ביקורתית, תודעה היסטורית, גישה אמפירית, ותפיסה רציונלית (כלומר, נטורליסטית) של המציאות. זאת צורת המחשבה שעומדת בבסיס המהפכה המדעית והעולם השופע ידע, רפואה וטכנולוגיה שאנחנו נהנים ממנו כיום. כבודה של ההתפלפלות התלמודית במקומה מונח (אישית היא יקרה ללבי עד מאוד), וגם לימוד הלכה זה דבר יפה, אבל יש לומר בכנות שאלה לא מעודדים צורת מחשבה כזאת, ודאי לא שמים עליה דגש מיוחד. לא במקרה המהפכה המדעית לא יצאה מבית המדרש.

 

שוב: אפשר לומר שתואר ראשון לא מעודד את כל אלה, אבל אז יש פשוט לבטל את הדרישה לתואר. אבל אם אנחנו חושבים שיש לדרוש תואר ראשון בקבלה למשרות שונות, אנחנו צריכים להסביר את הסיבות לכך. לי נראה שהסיבות הן שתואר ראשון מקנה כישורים של מחשבה פתוחה כאמור לעיל. אם כן, יש להודות שתואר רב, שיכול לכלול הרבה דברים טובים, אינו באמת עונה על הקריטריונים.

 

וכל זה בלי לדבר עוד על האפלייה שבגישה הזאת, שהרי מה המסלול המקביל לעקיפת תואר ראשון לנשים ולא-יהודים? תואר בלנית? תואר קאדי או כומר? או שמא החוק הישראלי יתעדף גברים יהודיים? בקיצור, בעייתי.

הסיפור העצוב על רב הכותל וההסדר עם הלא-אורתודוקסים

תשמעו סיפור עצוב.

 

שלשום שלח רב הכותל שמואל רבינוביץ מכתב לשרים ליצמן, דרעי ולחה"כ גפני, בו הוא מוחה תקיפות על הסדר הכותל הפלורליסטי ומבקש מהם לטפל בעניין. הוא קורא להם לפעול "לעצירת חילול הקודש בכותל המערבי, שאין לשער את נזקיו הרוחניים". טאטע, רחמים.

 

עכשיו ראו את התמונה בצמודה למכתב. בתמונה להלן מצולמים השר דרעי, חה"כ גפני, היועץ המשפטי מנדלבליט, ורב הכותל רבינוביץ'. השר ליצמן גם שם, רק קצת מחוץ לפריים. התמונה עצמה באדיבות מנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית בישראל, יזהר הס Yizhar Hess. כן, גם הוא היה שם, מפני שזו הישיבה בה סוכמו הפרטים האחרונים לגבי מתווה הכותל. כולם היו שם, כולם ידעו, והכי חשוב: כולם אישרו.

 

מה קרה מאז? מה שקרה הוא שכל מני עיתונאים חרדים שמחפשים אקשן ורבנים המכונים גדולים שאינם חברים טובים של האישים האלה התחילו זועקים על "חילול הקודש הנוראי" ושאר מליצות של חרדים, וקמה מהומת עולם. מנגד, ליצמן, דרעי וגפני ממלאים פיהם קיגל ומסרבים לקחת אחריות על ההסדר. מה שיוצא הוא שרב הכותל רבינוביץ חוטף את כל האש ומואשם יחידי באחריות לאותו חילול קודש וכו'.

 

זה הסיפור העצוב. בצר לו הוא מנסה לגלג את האחריות חזרה לפתחם. נוגע ללב.

 

ודבר אחרון: מי שבאמת לא היו בסוד העניינים ולא ידעו על ההסדר המתגבש הם הרבנים הראשיים. כן, אותם שני יהודים מבוגרים שעומדים בראש המנגנון הפקידותי שנקרא הרבנות הראשית לישראל. היודעים אתם למה לא טרחו ליצמן, גפני, דרעי ומנדלבליט לעדכן וליידע אותם? אגלה לכם את התשובה: זה מפני שהם לא סופרים אותם.

המועצה האזרחית המייעצת לש"ס

אפרת שני שטרית פרסמה אתמול את התמונה הזאת ונדמה לי שהיא לא זכתה למספיק תשומת לב. מדובר בפגישה הראשונה אחרי הבחירות של המועצה האזרחית המייעצת לש"ס, ונידונה בה רפורמות שונות כענייני גבולות מוניציפלים ועובדי קבלן.

בלי להיכנס לסיכויים שייצא מזה משהו, עצם קיומה של פגישה בין ראש מפלגה חרדית למועצה מייעצת(!) שמורכבת גם מחילונים, ועוד יותר מכך מחילוניות, ועוד יותר מכך מאנשים ונשים שמדברים ומדברות על פמיניזם וזכויות אדם, היא ציון דרך משמעותי בתולדות הפוליטיקה הישראלית. ש"ס תמיד היתה פחות מסתגרת, יותר לאומית ויותר ציונית מאגודת ישראל, ובכל זאת, כשמדובר על גוף רשמי שמתכנס עם ראש המפלגה מדובר בפריצה של הגבולות הברורים, לכאורה, של החרדיות, ובהכרה מתחזקת של הישראליות והחילוניות (וגם, עם אירוניה מסויימת, של המערביות). התפתחות מעניינת מאוד.

ואם ניכנס לרגע בכל זאת לסיכויים, צריך לומר שהכל תלוי בדרעי. הוא כיום השליט היחיד בש"ס, ואחרי שישי נפרד מהכנסת אין לו גם ממי לפחד מחוץ לש"ס. אם הוא רוצה, דברים יקרו. ואם לא ירצה, יש לקוות שהאנשים הטובים בתמונה ידעו להסיק מסקנות.