ארה"ב

סקר על עמדות האמריקאים לגבי המבצע

סקר שבוצע לפני כמה ימים בארה"ב מגלה שרוב האמריקנים רואים בחמאס את האחראי לפריצת סבב האלימות האחרון (40% מול 19% לישראל). רפובליקנים מאשימים את החמאס יותר (60%), ודמוקרטים פחות (29%), ולמעשה לא הרבה פחות מהדמוקרטים חושבים שישראל אשמה (26%). דמוקרטים גם סבורים יותר מרפובליקאים שישראל "הלכה רחוק מדי" בתגובתה לחמאס (35% מול 16%).

נתונים, אחרים שלא מובאים בטבלה להלן אבל הסקר בדק אותם, נתונים מטרידים מבחינתה של ישראל, מגלים שצעירים מאשימים את ישראל יותר ממבוגרים, ולמעשה מעתיקים פחות או יותר את החלוקה של דמוקרטים-רפובליקאים לחלוקה של מבוגרים (50+) לצעירים יותר. ונתון משמעותי ביותר: מתחת לגיל 29 חושבים הרוב (29%) שישראל אחראית לסבב האלימות האחרון (29%) מול החמאס (21%).

2014-07-30_180525

תמיכה לישראל בקרב האמריקאים מאז 1978

עוד נתונים של מכון Pew מגלים העדפה ברורה לישראל בסכסוך האזורי בקרב אמריקאים. אפשר גם לראות תנועה לאורך זמן: מ-1978 עד תחילת תהליך אוסלו התמיכה בישראל ירדה בעקביות, ומאז עלתה חזרה, עד שהיום היא גבוהה משהיתה אז. אצל הפלסטינים מאז 1994 התמיכה יורדת. כמו כן, כפי שהיה אפשר לצפות, רפובליקנים מזדהים עם ישראל יותר מדמוקרטים או עצמאיים.

2014-07-17_211139

מי הדת הכי אהובה בארה"ב

מכון Pew שחרר סקר שנעשה במאי-יוני לגבי תחושותיהם של אמריקאים כלפי דתות שונות בארה"ב. כפי שאפשר לראות, כולם אוהבים יהודים, והמוסלמים מחובבים הכי פחות. אם אני לא טועה בסקר מלפני כמה שנים האתאיסטים היו במקום האחרון. בתוך הלינק תמצאו חלוקות על פי גיל ושיוך פוליטי – בקרב הרפובליקאים האוונגליסטים בראש ורק אחריהם היהודים. בקרב צעירים אתאיזם, הינדואיזם, בודהיזם ואיסלאם מחובבים יותר מאשר בקרב מבוגרים.

2014-07-16_195616

אוונגליסטים מתגמשים בעניין להט"בים

כתבה ארוכה ב-POLITICO על התזוזה ביחס של נוצרים אוונגליסטים כלפי נישואים חד-מיניים. ראשית, איש כבר לא יורה אש וגופרית על הקהילה ההומוסקסואלית. את מרב המאמץ משקיעים המתנגדים בהגנה על עסקים שונים מתביעות משפטיות בגין סירובם לשרת זוגות חד-מיניים. אבל גם שיעור המתנגדים עצמם קטן: לפני עשור תמכו בנישואים חד-מיניים 10% מהאוונגליסטים, והיום 25%. עוד 25% מתנגדים לעניין, אבל לא לחקיקה שתאפשר אותו. ארגונים שמקדמים את המאבק בחקיקה פרו-להט"בית מדווחים על צמצום התרומות שלהם מהציבור האוונגליסטי, מקור התרומות העיקרי שלהם. Jeremy Thomas, סוציולוג המתמחה באוונגליסטים, טוען שהם יאמצו לחיכם את הקהילה בתוך 20 עד 30 שנה.

השאלה היא כמובן איך מתרצים את זה מבחינה תיאולוגית. אוונגליסטים ידועים ברצונם להיצמד לטקסט ה-Bible כפשוטו, והתנ"ך אפעס לא נלהב מיחסי מין בין זכרים, הברית החדשה כנ"ל. מה אפוא עושים? התומכים בעניין משווים את הפסוקים המגנים הומוסקסואליות לאלו המעודדים עבדות, וטוענים שאלו כמו אלו אולי נכתבו בהשראה אלוהית, אבל לא ממש על ידי הקב"ה, וממילא טובים לזמנם ולא לזמננו. אוונגליסטים רבים מגנים את המהלך הזה ולא מוכנים לקבלו. חלקם מבינים לאן הרוח נושבת ומדברים על התבצרות בקהילות שבהן הומוסקסואליות תהיה עדיין חטא, אל מול הציבור הרחב ששכח מה בכלל הפריע למישהו בעניין הזה עד לפני עשרים שנה.

תפילות בפתח ישיבות בארה"ב – המשך

זוכרים שבמאי פסק בית המשפט העליון בארה"ב שמותר להתפלל תפילות של דת מסויימת ("שאינן ממוענות רק לאל גנרי") בפתח ישיבות של גופים ממסדיים (למשל עיריות) בארה"ב? כתבתי על זה כאן. ארגונים דתיים ואתאיסטיים שונים הביעו מורת רוח מהפסיקה, שכן למרות שהתפילות יישאו על פי תורנות בין חברי המשתתפים, באופן טבעי המצב יביא לשלל תפילות נוצריות בפתיחת ישיבות שונות, שכן נוצרים הם רוב המשתתפים וכו'.

אבל כמו שאומרים באמריקה, לא בוכים על פסיקה שנשפכה, ומוטב לנצל את המצב החדש: ארגונים אתאיסטים והומניסטים שונים התחילו לנצל את ההזדמנות, כשמגיע תורו של הנציג שלהם במועצה, לפתוח ישיבות עם "תפילה" אתאיסטית. איך נושא אתאיסט תפילה ציבורית? מסתבר שהוא מבקש מהקהל לא לעצום עיניים אלא לפקוח אותם, מדבר על ההזדמנות שיש לנו לעשות למען הטוב הכללי, ומדבר על זכויות אדם ועל החופש להטיל ספק.

חלוקת דתות בארה"ב – יהודים, בהאיים, מוסלמים ובודהיסטים

לפני שבוע פרסם הוושינגטון פוסט מאמר ובו מפה המציגה את הדתות השניות הכי גדולות במחוזות שונים בארה"ב – להלן. שימו לב: היהודים בוורוד, המוסלמים בירוק, הבהאיים בתכלת, והבודהיסטים בכתום. כולם כמובן בהפרש ניכר מהנוצרים בכל מחוז, אבל התוצאות בכל זאת מאוד מעניינות: אפשר לראות שצפון-מזרח ארה"ב מלאה ביהודים, ושבמערב ארה"ב יש הרבה בהאיים ובודהיסטים, ושמוסלמים גרים בכל המרחב.

אבל רגע, זה לא כל כך פשוט. כי בעוד יהודים ובהאיים ומוסלמים הם רק יהודים ובהאיים ומוסלמים, בודהיסטים במערב הם לרוב לא רק בודהיסטים, אלא, למשל, מתרגלים מדיטציה בודהיסטית אבל שייכים מכל בחינה אחרת, סוציולוגית ואפילו דתית, לנצרות או ליהדות. כפי שהראה יפה בדוקטורט שלו יוסי לוס, מתרגלים מערביים (במקרה שלו, ישראלים) של בודהיזם לרוב לא ממש מזדהים כ"בודהיסטים".

לכן זה תלוי מאוד איך אנחנו מגדירים בודהיזם. כי אם הזדהות עצמית נדרשת, אז יש פחות בודהיסטים, אבל אם תרגול מדיטציה מספיק (האם זו המקבילה הבודהיסטית להליכה לכנסייה ביום א', המדד החשוב להיות אדם "practicing christian" בסקרים רבים?), אז יש הרבה בודהיסטים שכנראה לא נספרו, כי הם לא מספרים שהם בודהיסטים כששואלים אותם סוקרים. הנה לכם סיבוך נוסף בחקר הדתות העכשוויות.

כאן המגזין הבודהיסטי Tricycle: The Buddhist Review עם השגותיו על המפה.

0610largemap2

נישואים חד-מיניים וזכותה של המדינה לכוון מוסרית את אזרחיה

עוד איסור על נישואים חד-מיניים בוטל בארה"ב: שופטת בית המשפט הפדרלי Candy Dale ביטלה את האיסור של מדינת איידהו ביום שלישי, וכינתה אותו "בלתי-חוקתי". מה שמעניין בפסיקה שלה הוא שהיא ציטטה בדבריה את שופט בית המשפט העליון בארה"ב, Antonin Scalia השמרן. סקליה הזהיר ב-2003 שביטול חוק שאוסר על יחסי מין הומוסקסואלים (sodomy) בטקסס יביא לביטול חוקים אחרים שאוסרים על ענייני הומוסקסואליות, שכן "שמירת המוסד המסורתי של הנישואים היא רק דרך נחמדה להביע את התנגדותה המוסרית של המדינה לזוגיות הומוסקסואלית". השופטת דייל מסכימה איתו שכך, אולם כנראה לא מסכימה שעל המדינה להכתיב מדיניות מוסרית בענייני זוגיות (ואולי בכלל), ולכן ציטטה אותו כדי לתמוך בעמדתה. מדובר בפסיקה מעניינת אפוא, ששואלת על מקומה של המדינה בנקיטת עמדות מוסריות לגבי אזרחיה. לא נמסר האם הרב הראשי של איידהו מתיר או אוסר להשכיר דירות ללסביות.

2014-05-15_083843

ארה"ב: תפילה שאינה לאל גנרי

בית המשפט העליון של ארה"ב החליט ביום שני שמותר להתפלל תפילות שיש להן אופי דתי ספציפי בתחילת ישיבות של גופים ממסדיים. המתנגדים, שעתרו לבית המשפט, טענו שמנהגה של מועצת העיר בניו-יורק לעשות כן מפר את התיקון הראשון לחוקה (בגדול, הפרדת דת ומדינה) ומפלה לרעה משתתפים שאינם נוצרים (או אתאיסטים), מפני שלמרות שהתפילות משתנות מישיבה לישיבה, רובן משתמשות בתבניות נוצריות, ואף שייכות לזרמים נוצרים ספציפיים (ולכן גם מפלות זרמים אחרים).

ההחלטה התקבלה ברוב דחוק של 5 מול 4, כאשר החלוקה היא של אלו הנחשבים שמרנים מול אלו הנחשבים פרוגרסיבים. ההחלטה מאשררת החלטת בית משפט עליון קודמת מ-1983 שעסקה בנושא דומה. השופט קנדי טען שהתפילות אמורות "לתת אווירה של כובד לישיבה והן חלק ותיק מהמורשת של האומה". הוא הזכיר שמהקונגרס הראשון נהוגות תפילות בתחילת המושבים. השופטת קגן (kagan) חלקה עליו וטענה שחלק מאבות האומה (וושינגטון, ג'פרסון, מדיסון) דאגו להרחיק כל מימד סקטריאני מהחיים הציבוריים, כך שתפילות, אם תהיינה, תהיינה כלליות ולא, למשל, נוצריות.

אבל קנדי מחזיק שאין בעיה עם תפילה ספציפית שאינה "ממוענת רק לאל גנרי (addressed only to a generic God")". לבד מזה, כדי לדאוג שהתפילות לא תזכרנה השקפה דתית מסויימת המשתתפים בישיבות יהיו חייבים להפוך ל"צנזורים של שפה דתית", וזה לא לעניין. מה שכן, בית המשפט קבע שיש גבול: תפילות שמבזות לא-מאמינים, מאיימות בגיהנום או מנסות להמיר את דתו של הזולת אסורות.

בתגובה לפסיקה הביעו כמה וכמה אנשי דת, נוצרים ויהודים, כמו גם ארגוני אתאיסטים והומניסטים חילונים אכזבה וביקורת. שני ארגונים הומניסטים (תיאור גרוע, אבל כך הם מזדהים, מה לעשות) השיקו בתגובה תוכנית שתכין טקסטים חילוניים לקריאה ותציע גם "הומניסטים מקומיים" שיקראו אותם בפתח ישיבות, למי שירצה.

אישית אני לא ממש מתרגש מהפסיקה הזאת. אם התפילות מתחלפות, והן מתחלפות, אז זה שרובן נוצריות משקף בסך הכל את העובדה שרוב האמריקאים נוצרים. הפגיעה במי שאינו נוצרי היא מינורית לדעתי, וממילא גם הוא יקבל את תורו בתפילה (או בדרשה האתאיסטית חוצבת הלהבות! אני ממליץ על קטע מאת ניטשה!!), ונאמר אמן.

"הומניסט" בצבא ארה"ב

במדינת ישראל אי אפשר לציין "ישראלי" בסעיף הלאום, אבל בצבא ארה"ב אפשר, החל מהשבוע, לציין "הומניסט" בסעיף הדת. אחרי מאבק משפטי העניין הוכר, וחשוב לסוגיות כגון ניהול הלוויות של חיילים שכאלה, ואף צירוף לצבא של מלווים הומניסטים (המקבילים לכמרים צבאיים וכו'). אחד מדוברי צבא ארה"ב שמרואיין בכתבה להלן מספר שהצבא רק מתחיל להתמודד עם אוכלוסיית ה"רוחניים אבל לא דתיים" שהולכת וגדלה, והנה מסתבר שגם הומניסטים מעוניינים שלא להיות משוייכים לדתות שאינם מזדהים איתן.

היכולת להגדיר את זהותנו בעצמנו היא כמובן חשובה מאוד, אבל מה שהכי מוצא חן בעיני בהתפתחות הזאת הוא הכנסת ההומניזם לרובריקה הדתית. לא מכיוון שהוא דת (אל תקפצו הומניסטים ואתאיסטים, אני מבין שאין כאן אמונה בכוח עליון, Jesus), אלא מכיוון שהוא אכן *אופציה*. ההומניזם – כמו האתאיזם – הן עמדות מסויימות, מנומקות ותקפות יותר או פחות, אבל בכל מקרה הן השקפות עולם. מה הן לא? הן לא מה שאנחנו מגיעים אליו באופן טבעי כאשר איננו דתיים. הן לא מה שנשאר כאשר מקלפים מבן האנוש את הדת (כפי שאוהבים להציגם לפעמים). למעשה, התפתחותן היא שאיפשרה את קילוף הדת, ולא להפך.

ידע מוביל לחילון, אעלק

הנה לכם דוגמא לאקדמיה גרועה שממשיכה אותה עיתונות גרועה. מחקר חדש מאוניברסיטת שיקגו מגלה ש"עלייה בהשכלה אקדמית ושימוש באינטרנט מביאים לירידה בהזדהות הדתית", דהיינו ככל שצעירי ארה"ב משכילים וגולשים יותר הם פחות מזהים עצמם עם זרם דתי מסויים.

המחקר (ואני נסמך על הכתבה הזו) יוצא מתוך הנתונים הידועים על כך שבעשרים השנה האחרונות שיעור האמריקאים שמסרבים לזהות עצמם עם זרם דתי כלשהו עלה מ-8% ל-20%, עלייה תלולה לכל הדעות. הוא משלב את הנתון הזה עם הנתון המדהים הבא: לפני עשרים שנה אף אחד לא גלש באינטרנט, והיום כולם גולשים! מסקנה: Americans Losing Religion Due to Internet!!! ולמה? מפני שאנשים שגולשים (או לומדים השכלה גבוהה) נחשפים לדתות שונות ולנתונים שמערערים את אמונתם. וואללה.

אז למה מדובר במחקר כושל? ראשית, מפני שהוא מבלבל קורלציה עם סיבתיות. לא כל שני תהליכים שמתרחשים במקביל נמצאים בקשר סיבתי. שנית, מפני שחוקרים עצמם מודים שהם מצליחים להסביר רק 50% מהשינוי בהזדהות דתית(!). אבל שלישית, ולטעמי הגרוע ביותר, הוא שכדי להסביר את אותה סיבתיות מומצאת החוקרים משתמשים במיתוס הישן של הנאורות, כאילו ידע חדש על העולם מביא ל"התפכחות".

עכשיו, ללא ספק, ידע יכול להביא לערעור האמונה, אלא שדת היא הרבה יותר מהסברים מיתולוגיים על טיבו של העולם, ואפילו הרבה יותר מאמונה. אנחנו יודעים שיש אנשים משכילים רבים שהם דתיים ואף מזדהים עם מסורות דתיות ממוסדות, ואנחנו יודעים שיש רבים שעזבו את הדת ללא קשר למידע חדש שהם רכשו. אנחנו גם יודעים שיש רבים שאימצו את האמונה אחרי שהיו חילונים ונחשפו לכל מני סוגי מידע וידע. כלומר יש כאן משהו מורכב הרבה יותר. שוב: אני לא טוען שאין שום קשר בין תוספת ידע לבין חילון (על סוגיו השונים). אני טוען שהקשר הוא רב מימדי ועשיר הרבה יותר מאשר סיבתיות פשוטה.