אפיפיור

האפיפיור מקשה על הרפובליקאים

מיט רומני לא יתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, אז לא נצטרך לשמוע שוב על הדת המורמונית, אבל תיתכן בעיית-דת לרפובליקנים אחרים שיתמודדו לנשיאות. ריק סנטורום, ג'ב בוש וכריס כריסטי הם כולם קתולים. עד כה רפובליקנים קתולים היו יכולים לסמוך על האפיפיור שיגבה את העמדות השמרניות שלהם בקשר להומוסקסואליות, תכנון משפחה, קפיטליזם ואפילו יחס לסביבה.

הבעיה כעת, כפי שמגלה אמי דייוידסון מהניו-יורקר, היא שהאפיפיור פרנסיצקוס חורג מהקו השמרני יותר או פחות בכל אחד מהנושאים האלה. הוא ידידותי כלפי הומואים, אמר שרעיון החלחול מטה של ההון הוא "נאיבי", האשים את האדם בהתחממות גלובלית ולאחרונה גם אמר שלא צריך להתרבות "כמו שפנים". אם בעבר השמרנות קיבלה גושפנקה דתית, כעת לא רק שזו איננה, אלא המתמודדים צריכים להחליט האם לדבוק בשמרנותם או בדתם. נותר לעקוב אחרי הראיונות ולראות כיצד הם יענו לשאלות שמאתגרות אותם עם את עמדות ראש הכנסייה שלהם.

הנצרות הקתולית עושה נפשות, רק לא באירופה

הטבלה להלן מדגימה את התמורות המקיפות שעברו על הכנסייה הקתולית (וגם הנצרות בכלל, יש לציין) במאה השנים האחרונות: מדת אירופאית ולבנה היא הפכה לדת אפריקאית ודרום-אמריקאית. לא בכדי הכריז האפיפיור הפורש על מאבק למען הניצור מחדש של אירופה, מאבק שכשל. כיום המדינה המציגה את מספר הקתולים הגדול ביותר היא ברזיל, אחריה מקסיקו, הפיליפינים וארה"ב. ב-1910 הרשימה התחילה עם צרפת, והמשיכה עם איטליה, ברזיל וספרד – ראו כאן. למעשה, על פי כתבה ב-Wall Street Journal אירופה היא האזור היחיד בעולם שבו הקתוליות בהתכווצות, כאשר בעולם כולו הדת שומרת על שיעורה יחסית לאוכלוסייה הגדלה. הכתבה האחרונה גם משערת שהאפיפיור הבא ימשיך מהנקודה שהכבש ה-16 הפסיק, וימשיך לנסות להחזיר לאירופה את אמונתה. אגב, עוד יותר מהקתולים, הנצרות הפנטקוסטלית היא הדת המצליחה ביותר בימים אלה במקומות כמו אפריקה ודרום אמריקה. כתבתי על זה מאמר בבלוגי לפני כשנתיים, המתאר את עלייתה של הנצרות הגלובלית החדשה.