אמת

התגלות המונית של התגלות המונית

בשנים האחרונות כל כמה שבועות מגיע אלי מייל שסובב סביב שאלה אחת מסויימת: האם קיימת עוד דת שמבוססת על התגלות המונית. מאז שר' יהודה הלוי ניסח את התנאי הזה לאמיתותה של דת, רבים מהחוזרים בתשובה או היוצאים בשאלה נאבקים איתו, אלו מנסים להבין ממנו שהיהדות היא אכן (ורק היא אכן) דת אמת, ואלו – שדווקא לא. אז מדי פעם אני שומע מהם.

ראשית, אני תמיד מפנה אותם להתגלות ההמונית שחווה לכאורה קונסטנטינוס וכל צבאו. על פי ההיסטוריון הנוצרי אוסביוס כל הצבא ראה יחד עם קונסטנטינוס צלב גדול בשמיים ומתחתיו המילים "בסימן זה תנצח!". קונ' לקח את זה לתשומת לבו, יצק צלב של זהב ואבנים טובות, והוא וצבאו אכן ניצחו באיזה קרב חשוב. משם הדרך לניצור כל האימפריה הרומית היה קצר. אוסביוס עצמו טוען שהוא ראה את הצלב היצוק ההוא, והצבא לכאורה העיד שכל הסיפור קרה (כאן עוד פרטים). אני מודה שזה לא מרשים כמו אש ורעמים על פסגה של הר, ברם התגלות המונית היא התגלות המונית.

אבל כמובן, הסיפור האמיתי הוא שאין שום סיבה בעולם שמיתוס לא ייווצר פשוט במהלך דורות על גבי דורות של סיפור מעשיות, כאשר קבוצת אנשים יוצקת לעצמה, כמו צלב מוזהב, נראטיב גנאולוגי, וכזה שממילא גם נותן לגיטימציה לזהותה וצרכיה. It happens all the time. אין צורך להאמין שאכן היו עשרות אלפי אנשים שראו משהו כדי לתרץ שבגלל זה צאציהם סבורים שהסיפור הוא אמת. למשל סיפור קונסטנטינוס. או למשל, בזמנו כתבתי על החיזיון ההמוני של מריה הקדושה בפאטימה. אז? האם באמת הופיעה שם מריה הקדושה?

מעבר לכך, צריך לשים לב שאם כאשר אנשים מנסים להשוות בין דתות ולהוכיח לעצמם שהיהדות היא האמיתית היחידה או האמיתית ביותר, והם לצורך כך לוקחים את הקריטריון שקבעה *היהדות עצמה* לבחינת אמיתותה של דת, הרי שיוצא שהם מנסים להכניס דתות אחרות לסד היהודי, רק כדי לגלות כמובן שהן לא נכנסות. בצורה דומה מסורות בודהיסטיות יכולות לקבוע שרק חוויה אישית ופנימית של הארה יכולה לאשר עבור אדם את אמיתות תורת הבודהה, ושזה הקריטריון לאמת. כלומר, עלינו לקבוע קודם כל קריטריון לאמת לקריטריון לאמת, ורק אחרי זה לבדוק האם דת מסויימת עונה לאותו קריטריון, שעונה לאותו קריטריון.

(ולדעתי כל הדתות מכילות אמיתות, וכולן מכילות בדיות, ואין אחת שהיא "האמת", ואין אחת שאינה נושאת סוד אחד חיובי לפחות. לכן זה כל כך מעניין, דתות. ובתמונה חזיון הצלב של קונסטנטינוס, כפי שדמיין אותו רפאל)

Raphael_Vision_Cross_detail

מדרש אהוב עלי ביומא סט

הדף היומי של אתמול (יומא סט:) הביא את אחד המדרשים האהובים עלי ביותר. הנה הוא לפניכם בתרגום + פירוש:
truth2
אמר ר' יהושע בן לוי: למה נקרא שמם של אנשי כנסת הגדולה, אנשי כנסת הגדולה [= מה עשה אותם "גדולים"]? [התשובה:] משום שהחזירו עטרה ליושנה [בקשר לקב"ה]. שהרי בא משה רבנו ואמר "האל הגדול, הגבור והנורא" (דברים י, יז) [ובכך קבע את תאריו של הקב"ה].

והנה בא ירמיה הנביא ואמר [לעצמו]: גויים [=חיילי נבוכדנצר] מקרקרין [=הורסים, או מסתובבים כאדונים] בהיכלו [=בבית המקדש], אז איפה בדיוק ה"נוראות" שלו?. [הגיע למסקנה שהאל כנראה אינו נורא,] ולא אמר בתפילתו "נורא" ["האל הגדול והגיבור" – ירמיה לב, יח]. אחריו הגיע דניאל ואמר: גויים [=יוונים] משעבדים את בניו, אז בדיוק עושה אותו כזה גיבור? לא אמר בתפילתו גיבור ["האל הגדול והנורא" – דניאל ט, ד].

ואז באו הם [=אנשי כנסת גדולה], ואמרו: אדרבה, זוהי גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים [=זו גבורתו, שהוא מצליח להתאפק ולא להעניש את הרשעים שהחריבו את ביתו ושיעבדו את עמו]. ואלו הם נוראותיו, שהרי אם לא היו יודעים שהוא גם מסוגל לכך ומפחדים ממנו, איך אפשר להסביר שאומה אחת בודדת ושנואה [=בני ישראל] יכולה להתקיים בין האומות [העוינות לה]? [כלומר, חכמי כנסת גדולה פירשו מחדש את משמעות התארים האלה, ולכן היו יכולים להשתמש בהם, וכך החזירו עטרתו של הקב"ה ליושנה.]

[אבל רגע, שואלים חכמים,] אם כך אז איך יכול להיות שרבותינו ירמיה ודניאל היו אמיצים מספיק כדי לוותר על התארים האלה, ועקרו תקנה שהתקין לא פחות מאשר משה רבנו בעצמו?? אמר רבי אליעזר: מתוך שיודעו שהקב"ה אמיתי [=ישר, אוהב אמת] הוא, לפיכך לא כיזבו בו [=לא שיקרו בנוגע אליו]. [דהיינו, הנביאים ידעו שעמידה על האמת הולמת את הקב"ה יותר מאשר נאמנות לא ישרה לתקנות שהתקין משה רבנו.]