במרץ האחרון התקיימה ועידה בנושא "בודהיזם חילוני" ב-Barre, ארה"ב. הנושא הוא אחד החמים בין מתרגלי תורתו של הבודהה באירופה וארה"ב, ועוסק בדרכי האדפטציה והעיבוד של הבודהיזם במסעו אל המערב המודרני. הניוזלטר החודשי של כריסטופר טיטמוס (מותיקי מורי הדהרמה המערביים) מובאות שתי עמדות על הנושא. Alan Wallace תוקף את Stephen Batchelor, שהוא אולי הקול הידוע ביותר שמקדם "בודהיזם חילוני" או "בודהיזם אתאיסטי" (כתבתי עליו כאן).
במרכז הפולמוס עומדות האמונות הבודהיסטיות הותיקות בדבר חוק הקארמה וגלגול נשמות. בצ'לור מעוניין לשכוח מהן, וטוען שהן לא נחוצות מבחינת התרגול הבודהיסטי מחד, ומקשות על מערביים רציונלים לתרגל את הדהרמה מאידך. וולאס מוכן לקבל בודהיסטים שאינם מאמינים באלה, אבל לא מוכן לניסיונותיו של בצ'לור לטעון שהבודהה עצמו גם לא ממש האמין בהן. הוא מתעקש שדורות של בודהיסטים לא סתם האמינו בגלגול נשמות, אלא עשו זאת מפני שזו התורה שלימד הבודהה (והוא צודק). הוא מתעקש גם שחוקרים אקדמאים כיום קובעים שהבודהה לימד גלגול נשמות (שוב צודק). הוא יוצא נגד החילון שעורך בצ'לור לבודהיזם, ונגד הטענה של בצ'לור כאילו הדת הבודהיסטית היא התפתחות מאוחרת, ומנוונת, של תורתו הטהורה והאגנוסטית של הבודהה.
בצ'לור טוען שהוא בסך הכל לוקח את הבודהיזם למקום שמוליד המפגש שלו עם המערב המודרני. הוא מפנה את וולאס לכתבי הזן, שבהם מובעת ביקורת קשה על לימוד דוגמטי של המקורות הבודהיסטים, ואף על אמיתותיו היסודיות עצמן (צודק: קיסר סין שאל את בודהידהרמה הנודע: "מהי משמעותן של האמיתות הקדושות?" בודהידהרמה: "ריקות בלתי קדושה". הקיסר: "מי אם כן אתה?" בודהידהרמה: "אני לא יודע.") על פי בצ'לור הבודהה אימץ את האמונה בגלגול נשמות רק מפני שהיא היתה הרווחת בזמנו בהודו, ולא משום סיבה שקשורה מהותית לתורה שהוא ביקש ללמד.
כאמור, מדובר בפולמוס לוהט בעולם הבודהיזם המערבי, ודוגמא נהדרת לתהליכי האקולטורציה שעוברת מסורת רוחנית מזרחית עם אימוצה במערב. הדיון כולו מעמוד, 17, כאן.