איילת שקד

עם ישראל מחכה שתשתו כוס מים

מוטי קרפל הוא אינטלקטואל ותיק ומרכזי בציבור הציוני-דתי. בעל תשובה בעברו, ממקימי "מנהיגות יהודית" יחד עם משה פייגלין, קרפל היה לתקופה גם עורך מגזין 'נקודה' וכיום בעל טור במקור ראשון. גילוי נאות: מדי פעם אנחנו גם מנהלים פולמוסים בינינו, בדרך כלל להנאת והעשרת כל הצדדים.
.
קרפל נטוע ברגל אחת במשיחיות הקוקיסטית (עם מעט קבלה של הרב יצחק גינזבורג) וברגל שניה בפרוגרמה המדינית-תיאוקרטית של ההוגה הציוני-דתי המרתק שבתי בן דב. את הקצב וכיוון ההליכה נותן לו הפילוסוף הגרמני הדגול ג.ו.פ. הגל.
.
השילוב הזה, מחד, מציג חזון משיחי אימננטי: מדינת ישראל כהתגלמות הרצון האלוהי שדוחף לגאולה שלמה אשר תבוא על ידי עליית בני הציונות הדתית להנהגת המדינה. עם-ארץ-תורה תחת כיפה סרוגה אחת לגאולה שלמה ומלאה סלה. מאידך, הדיאלקטיקה ההגליאנית מאפשרת להסביר כל מפלה כניצחון-בהיחבא וכל עיקול בדרך כתרגיל מבריק והכרחי. שילוב מנצח.
.
ראו למשל את המאמר להלן מגליון מקור ראשון של יום שישי. על פי קרפל עם ישראל מחכה לציונות הדתית (אלא מה), אבל מי שאמור להנהיג את המפלגה של הציונות הדתית היא דווקא אישה חילונית. למה? על פי קרפל רק מי שבא "מהציבור הכללי" יכול "לשדר על אותו תדר". הבנתם? צריך את הציונות הדתית בהנהגה, רק שלא טוב שמישהו מהציונות הדתית יהיה בהנהגה.
.
עלי להזכיר כי עד לפני כמה חודשים, כלומר עד לתבוסה הקשה בבחירות, קרפל היה בטוח שנפתלי בנט הוא האיש שיחבר-יגשר בין הסרוגים לכלל ישראל וינהיג את המדינה לגאולה. הסתבר שהציבור הרלוונטי, הדתי והחילוני, העדיף משום מה להצביע ליכוד, כלומר למפלגה חילונית שמונהגת על ידי אתאיסט. עוד לפני כן קרפל היה כאמור בשותפות רעיונית ופוליטית עם משה פייגלין, שגם הוא פועל בהתאם לאותה תוכנית ומייחל ש"העם" יבין שהוא זה שאמור להנהיג אותו לגאולה.
.
הזמן עבר, "העם" עדיין לא התעורר וגילה את הניצוץ הסרוג בנפשו, ובעוד שפייגלין מחליף את המשיחיות בליברטריאניות בתקווה לסחוף אחריו את ההמונים, מחליף קרפל את בנט בשקד. אולי הפעם זה יצליח.
.
אבל מה כבר יכול להצליח כאן? נאמר שאיילת שקד אכן מביאה יותר מנדטים מכל ציוני-דתי במדינה, מבנט ועד הרברפי, ואפשר גם לזרוק פנימה את אפי איתם, דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, זבולון המר, חנן פורת וזרח ורהפטיג. האין זה אומר את ההפך המוחלט מכותרת מאמרו של קרפל? האין זה אומר שעם ישראל לא מחכה לציונות הדתית, אלא שהציונות הדתית מחכה לעם ישראל, כלומר לאיזה חילונית שתבוא להציל אותם?
.
עם כל הכבוד לרב קוק ולשבתי בן דב, נראה שהציבור היהודי בישראל לא ממש מחכה למשיח סרוג כיפה. הן פייגלין והן בנט לא הצליחו אפילו לעבור את אחוז החסימה. ואם הדיאלקטיקה ההגליאנית ועורמת התבונה מכתירות עכשיו אישה חילונית בראש המפלגה של הציונות הדתית, אולי הגיע הזמן להיפרד מהקונספציה המשיחית הספציפית הזאת? נכון שתמיד אפשר להכניס עוד גלגל שמיים למערכת הכוכבים התלמאית, אבל אחרי הגלגל האלף ואחד ראוי לאדם שמעוניין בגילוי האמת לשנות פרדיגמה.
.
מנגד, על החילונים בישראל לגלות נדיבות וללכת לקראת הציונות הדתית בזרועות פשוטות. אם סרוגי הכיפה זקוקים לחילונים ככלל, או לחילונית אחת מסויימת, יש לברך אותם בנדיבות ולומר בכיף גדול חברים יקרים. העגלות ריקות, התינוקות נשבו, אבל אם אפשר לעזור ליהודים במצוקה, אז באמת אהלן וסהלן. והאמת והשלום והטיולים בשבת אהבו.
.
20190727_205812

מנהלת הזהות היהודית, פרק 297

אור קשתי מפרסם היום ב'הארץ' שמנהלת הזהות היהודית מתרחבת: חינוך לזוגיות יהודית, הורות יהודית, אמנות יהודית, ציונות יהודית ומנהיגות יהודית. הכל טוב ויפה, חוץ מזה שהגופים השותפים למהלך נבחרים ללא מכרז, ואף אחד מהם אינו כולל נציגים של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. זהות יהודית, מסתבר, היא מונופול של הזרם האורתודוקסי, וכמובן שללא מכרז אפשר פשוט לבחור את מי שמוצא חן בעינינו או את החברים שלנו.

לפני קצת יותר משנה ישבתי עם ח"כ איילת שקד לדיון על מנהלת הזהות היהודית בתוכנית 'לונדון את קירשנבאום', וכשאלתי האם יתנו גם לתנועות הלא-אורתודוקסיות להשתתף במנהלת השיבה שקד: "בפירוש כן" (להלן, לקראת סוף הדקה החמישית). האם אמרה זאת ללא מחשבה או האם שיקרה ביודעין – רק אלוהים ונפתלי בנט יודעים. אבל יום הכיפורים עוד כמה שעות, ועדיין לא מאוחר לבקש סליחה.

מעט על חוק הלאום, שעלה אתמול לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה

שמעתי אתמול את חה"כ איילת שקד אומרת ב'לונדון את קירשנבאום' שחוק הלאום שהיא וחה"כ יריב לוין מקדמים אמור להיות כלי בידי בית המשפט "לאזן" בין האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי, מכיוון שכרגע לדבריה בית המשפט נדחף על ידי החוק להעדיף את הדמוקרטיה על פני היהודיות. שנים מספרים לנו שאין כל סתירה בין יהדות ודמוקרטיה, והנה מסתבר שדווקא צריך חוק מיוחד שיעלה את היהדות על חשבון הדמוקרטיה.

צריך לומר, חוק הלאום כפי שהוא מתגבש מתון הרבה יותר מכל מני הצעות קשות מאוד שעלו בשנים האחרונות. לי אישית גם אין שום בעיה, להפך, עם ההכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (ודוק: לא "מדינה יהודית", לפחות עד שלא הגדרנו מהי כאן ה"יהדות"). אני חושב שלעם היהודי מגיעה מדינה בדיוק כמו לעמים אחרים, ואני מעוניין לחיות במדינת הלאום של העם היהודי. עם זאת החוק הזה בעייתי בעיקר משלוש בחינות.

ראשית ועיקר, במובן ההצהרתי, החוק יהווה מכה ליחסי המיעוט הערבי עם הרוב היהודי במדינה. הזמן רגיש גם ככה. קריאות גזעניות נשמעות מכל עבר. אולי זה לא הזמן הטוב ביותר להדגיש שהפלסטינים אזרחי ישראל חיים במדינה שאינה בעיקרה שלהם. אף אחד לא יכול לחזות מה תהיה תגובת האזרחים הלא-יהודים במדינה, אבל אם תגובתם תהיה נסיגה מהשתתפות בבחירות הבאות (ובוודאי, אם נגיע לחרם), זו תהיה מכה קשה ביותר (ובהתאמה, קטלנית), לדמוקרטיה הישראלית.

אבל רגע, הרי החוק מגן על זכויות הפרט, לא? כאן אנחנו מגיעים לנקודה הבעייתית השנייה. על פי נוסח החוק (אלא אם שונה שוב), ישראל תהיה "מחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד". כלומר, על הזכויות האישיות ישמרו, אבל לא על הזכויות הקולקטיביות. ומה על הזכות לשמר באופן משותף את התרבות הייחודית של המיעוט? שימו לב שאת זה בדיוק מבטיחה מגילת העצמאות, בה נקבע שמדינת ישראל "תקיים שויון זכויות *חברתי* ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". (כך מדגישים פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמיר פוקס בהתייחסותם לחוק.)

והנקודה הבעייתית השלישית היא שאפילו את זכויות הפרט, ובכלל זאת את אלה של אזרחיה היהודים, אין מדינת ישראל מכבדת במלואן. כך למשל, אזרחיה של מדינת ישראל אינם יכולים להתחתן עם מי שהם רוצים (למשל עם בני מינם, או יהודים עם ערבים, או כוהנים עם גרושות), ובדרך שהם רוצים (רפורמית, אזרחית וכו'). הצעת החוק הנוכחית מעגנת שוב את הכתוב בחוק יסודות המשפט (תש"ם) על פיו "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל", ולא מבהירה שזכויות פרט יזכו להגנה מהאופי הקולקטיביסטי, הפטריארכאלי והאתנוצנטרי שמשתקף פעמים רבות מתוך המשפט העברי.

מכיוון שכך, החוק במתכונתו הנוכחית בעייתי, ויש להכניס בו שינויים, דהיינו לעגן בו את ההגנה על זכויות הפרט של כלל אזרחי ישראל, ואת זכויותיהם החברתיות של המיעוטים הלא-יהודיים בישראל. לא יקרה כלום אם חקיקת החוק גם תידחה זמן מה, כך שיתאפשר דיון ציבורי ערני בתוכנו. אני מקווה שחברות קואליציה כמו 'התנועה' ו'יש עתיד' ידעו לעמוד על סוגיות אלה.

ח"כ איילת שקד ואנוכי בפולמוסון

אמש הוזמנו, ח"כ איילת שקד ואנוכי, לתוכנית 'לונדון את קירשנבאום', כדי להתפלמס בעניין "מנהלת הזהות היהודית". שקד טענה שהמנהלת תהיה גוף ממלכתי ושהרב רונצקי, שיעמוד בראש המנהלת, ישתף גם את הזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים. אני פקפקתי בכך וטענתי שלא הגיוני שיעמידו רב אורתודוקסי בראש מנהלה ל"זהות יהודית", ושמהתבטאויותיו של רונצקי הכיוון שהוא ייקח אותה הוא די ברור. (וכשאני אומר שרונצקי דיבר בזלזול ב"שבת היהודית" כוונתי כמובן ל"שבת החילונית"). לבסוף מחיתי על ההתרפסות החילונית בפני האורתודוקסיה היהודית. אתם מוזמנים לצפות.