התפתחות מעניינת מאוד בגזרת הנשים שמעוניינות להתפלל כדרכן בכותל. כזכור, ארגון 'נשות הכותל' הסכים להצעת הפשרה שכוללת מעבר ל'עזרת ישראל' חדשה שתקום ברחבה ליד הכותל של היום, ושתיבנה עבורה כניסה משותפת עם רחבת הכותל הנוכחית (תוכנית שאולי תזכרו שפקפקתי קשות שאי פעם תתממש בשטח).
הפשרה הולידה פיצול מידי בארגון, וקבוצת נשים מתוכו אמרה שלא תסכים לעבור בשום מקרה. מה שחדש הוא שעל פי הכתבה להלן קבוצת נשים השייכות ל'קולך' מצטרפת כעת לפורשות, וקובעות שגם הן לא תעבורנה לעזרה החדשה. הן דורשות שיתאפשר להן להמשיך להתפלל כדרכן ברחבת הכותל.
"הניסיון להעביר אותנו ל'עזרת ישראל' היא פגיעה בזהות הדתית שלנו, שכן אנחנו שומרות הלכה בקפדנות ושייכות לזרם האורתודוקסי. אנחנו לא מוכנות לוותר על זכותנו להתפלל כפי שאנחנו רואות לנכון בעזרת הנשים של הכותל המערבי", לשון ההודעה של 'קולך'.
מה אפשר לומר? רוקנרול. וחוץ מזה שעולה כאן תופעה מעניינת: מצד אחד ניכר שהדיבור על זרמים ביהדות מאבד במהירות מתוקפו. מי כאן אורתודוקסי ומי רפורמי? תלוי את מי שואלים. גם בארה"ב וגם בארץ קיימת תופעה של טשטוש גבולות וריבוי תופעות ביניים. מצד שני, אפשר לראות שבעוד שסוציולוגית הגבולות בין הזרמים מטשטשים, באופן פרטי זהות "זרמית" עדיין חשובה: לנשות 'קולך' ההן חשוב לעמוד על זהותן האורתודוקסית! מה שברור הוא שבמציאות של גיוון הולך וגובר הניסיון לקבוע קוד תפילה אחיד וחרדי נידון לכישלון.
והשאלה היא האם עכשיו ההסכם כולו יתפוצץ.
מינים 