מוסר

דת ומדינה על פי אביחי דורפמן

freedom_of_religion_and_from_religion_coverהמכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם לאחרונה חוברת קטנה אך עשירה ובה מאמר חשוב על יחסי דת ומדינה. כתב אותו ד"ר אביחי דורפמן, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באונ' תל אביב. ומה שמעניין בחוברת הזאת הוא שדורפמן קורא תיגר על שיח הזכות לחופש דת המרכזי ושולל את העמדה שחופש דת הוא חלק מחופש המצפון. על פי דורפמן מדובר בעניין נבדל וייחודי.

דורפמן מבקש להגדיר חופש דת/מדת כתחום בפני עצמו. הדת מוגדרת כתחום בפני עצמו על ידי המאפיין הבא: תפיסותיה אינן מותנות בבחינה רציונלית, והדבקות בהן היא אפריורית ולא פתוחה לדיון.

על ידי כך מסביר דורפמן למה מגיע לאנשים דתיים הגנה מיוחדת בפני החוק (למשל, כרגיל אסור לפצוע תינוקות, אבל ליהודים שומרי מצוות מותר לעשות ברית מילה), ולמה מגיע לציבור הגנה מפני הדת (למשל, מותר לאסור מכירת סמים, אבל אסור לאסור מכירת חמץ).

הופ! ראיתם מה הוא עשה כאן? בכך שהבדיל בין דת לכל תחום אחר, הוא צמצם את הדת לכדי תופעה המוגבלת לחייו הפרטיים של האזרח. כך הוא מבטיח מרחב ציבורי על טהרת החילוניות הליברלית, ללא נגיעות דתיות.

לדעתי דורפמן שוגה כבר בשלב הנחות המוצא: יש תפיסות ליברליות שאינן מותנות בבחינה רציונלית (למשל, תפיסת נישואים חד מיניים כזכות יסוד), ולכן אינן נבדלות *עקרונית* מתפיסות דתיות (אני לא טוען שהן אינן נבדלות בכלל, אלא רק שאין הבדל עקרוני מהבחינה הזאת). לכן לדעתי לא נכון להגדיר את החופש לדת/מדת כעניין נבדל וייחודי ולא נכון שאי אפשר לאסור בתנאים מסויימים מכירת חמץ (או עניינים אחרים).

אם רק יהיה לי זמן אכתוב על זה יותר באריכות. והספר כולו להורדה חינם.

מספר ההפלות בארה"ב יורד. השאלה היא למה.

בין 2010 ל-2013 ירד מספר ההפלות בארה"ב ב-12%. זה נתון מדהים והשאלה היא למה. זה לא משום שהרפובליקאים, במדינות בהן הם שולטים, עושים הכל כדי להקשות על ביצוע הפלות (חוקיות). הם עושים, אבל אותה ירידה במספר ההפלות נמצאה גם במדינות בשליטת הדמוקרטים. אז מה כן?

תשובה אחת, שמובאת בכתבה להלן, היא שמדובר בשיפור בחינוך המיני ובגישה לאמצעי מניעה. לי זה נשמע מאוד לא סביר. ודאי שאין שיפור בחינוך המיני בכל מדינות ארה"ב, וממילא לא נראה לי שחינוך מיני פועל כל כך מהר ובכזאת יעילות.

תשובה שונה היא שהתפוצה והזמינות והאיכות העולה של טיפולי אולטרסאונד מאפשרת לאמהות לראות את העובר שלהן בצורה ברורה, ולפתח אליו רגשות. ברגע שהעובר נתפס כיצור אנושי, או אפילו כיצור בעל תודעה, קשה יותר לפגוע בו.

זו תשובה שנתנו כבר רוברט פוטנם ודיויד קמפבל במחקר המרשים שלהם על הדת בארה"ב, American Grace. הם שמו לב ששלא כמו בתחומים אחרים (יחס למין לפני הנישואים, יחס להומוסקסואליות וכו'), בנוגע להפלות האוכלוסייה בארה"ב, ואף הדור הצעיר, אינם נעים לעבר הקוטב הליברלי בצורה מובהקת. אחת ההשערות שלהם היתה שזו הסיבה.

לי נראה שיש בזה אמת. אם אכן כך, יש כאן מקרה מעניין מאוד: אותה רגישות שמעצימה ומשכללת את השיח סביב הטרדות מיניות, אותה רגישות שדוחפת אותנו להכיר בזכותם של להט"בים לממש את אהבתם ולהתחתן, אותה רגישות שמשכנעת יותר ויותר אנשים במערב להפוך לצמחונים וטבעונים, היא שמקרבת אנשים בעניין הפלות דווקא לצד השמרני: העובר נתפס כיצור חי, ואנחנו מעוניינים לכבד את זכותו לחיים, לשלמות הגוף, ולא לגרום לו סבל.