מאמר חשוב של פרופ' נטע ברק-קורן מהאונ' העברית על הזכות לסרב לתת שרות משום אמונה דתית. ברק-קורן בדקה את הנכונות של בעלי קונדיטוריות לאפות עוגת חתונה לזוגות להטב"ק לפני ואחרי הפסיקה בעניין Masterpiece Cakeshop, בה בית המשפט איפשר לבעלים לסרב.
על פי הבדיקה הפסיקה של בית המשפט העליון הביאה לצמצום הנכונות של בעלי קונדיטוריות לשרת לקוחות להטב"ק, מ-64% הענות חיובית (גם סטרייטים לא תמיד זוכים לשירות ממגוון סיבות), ל-49% הענות בלבד. אם הממצאים נכונים, ברק-קורן קובעת שמשמעותם עליה ממשית באפליה כלפי הקהילה הגאה.
מכיוון שאחד מהטיעונים של המצדדים בהיתר לבעלי עסקים לסרב לשרת לקוחות שונים על בסיס חופש הדת שלהם הוא שממילא מדובר במיעוט קטן והלקוחות ימצאו פתרון אחר במהירות, יש כאן הכבדה על הגישה הזאת, מפני שמתגלה שהיתר לאפלייה גורר שינוי גישה אצל מי שבעבר לא גילה התנגדות.
אני סבור שבמקרים מסויימים (ראו רשימה) יש להתיר לבעלי עסקים לסרב לשרת לקוחות על בסיס חופש דת ומצפון. המחקר לעיל הופך את העמדה הזאת לבעייתית יותר. מחד אנחנו לא רוצים שהאפליה, משהותרה, תתפשט. מאידך אנחנו רוצים לשמור על חופש הדת והמצפון של אנשים פרטיים. כליברלים, אנחנו לא רוצים שהמדינה תעסוק בהינדוס האזרחים מבחינת אמונותיהם ודעותיהם. אבל כליברלים אנחנו גם לא יכולים להסכים למצב בו השוויון לפני החוק מעורער, או שיש אנשים שנחשבים פחות. בעיה קשה.
"אבל כליברלים אנחנו גם לא יכולים להסכים למצב בו השוויון לפני החוק מעורער, או שיש אנשים שנחשבים פחות."
רגע, רגע, זה לא אותו דבר.
החוק מתיר ללהטב"ק לערוך חתונות (אם המדינה מכירה בהן, זו כבר שאלה אחרת) ולקנות עוגות חתונה ככל אדם אחר. החוק גם מתיר לכל בעל עסק באשר הוא לספק או לא לספק את העוגות האלה לפי שיקול דעתו. כל זה באחריות המדינה כי היא זו שקובעת את החוק.
האם יש אנשים שנחשבים פחות? תלוי בעיני מי. המדינה אינה יכולה, ואינה רשאית, לכפות על אזרחיה הבוגרים תפיסות מוסר כאלה או אחרות. היא אינה יכולה לאסור על אדם להיות הומופוב, גזען, שונא נשים או ניאו-נאצי. היא רשאית להנחיל ערכי מוסר מסוימים במסגרת החינוך הציבורי, אבל סמכותון נגמרת בגיל מסוים (18, פלוס-מינוס).
אהבתיאהבתי
אתה בגדול צודק.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי. הטיעון "ממילא מדובר במיעוט קטן והלקוחות ימצאו פתרון אחר במהירות" אומר בעצם: בלי קשר למידת החוקיות של סירוב לתת שירות ללהטבקים, הסירוב הזה לא גורם נזק גדול מדי.
הטיעון הזה לא רלוונטי אם אנחנו טוענים שהסירוב הוא חוקי, וצריך להיות חוקי במדינה ליברלית.
אם המון אנשים מסרב לתת עוגיות על בסיס נטייה מינית, נטייה לשונית, צבע עור או עיניים- למיטב הבנתי אתה אומר שזה מצער נורא, אבל מותר להם. כל עוד זה קורה בד' אמותיהם. כך או כך השאלה העקרונית היא שקובעת, ולא ההשלכות המעשיות.
אהבתיאהבתי