כנס השמרנות: הציונות הדתית מחפשת נראטיב

לפני ארבעה ימים התקיים כנס השמרנות הישראלית, שיאה הזמני של החדירה המוצלחת של 'קרן תקווה' לישראל, נישאת על סכומי כסף אדירים ומורידה מגבעת הקפיטול האמריקאית לוחות הברית חדשים: מעתה שמרנים תהיו, כי שמרן אני.
 
כפי שניתן לראות מהתמונה, הכנס אירח את בני הציונות הדתית בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. אבל לא היה צריך את התמונה הזאת כדי לדעת ששמרנות זה מה שהולך היום במעגלים האינטלקטואלים של המגזר. מכיוון שברור שלא חסרים חילונים או מסורתיים שחושבים דומה למשתתפי הכנס, צריך להיות גם ברור שהכנס נתן למשתתפיו לא מענה ערכי אלא מענה חברתי-זהותי. במילים אחרות, הציונות הדתית מחפשת נראטיב.
 
העניין הוא שהקוקיזם, כמסגרת אידיאולוגית חיה, מת. מאז שנות השבעים הוא גיבש את הציונות הדתית לציבור אחד, אבל כיום מלבד בישיבות הקו הוא חדל לתפקד כרעיון מארגן. הציונות הדתית היא כיום ציבור לא רק ללא גבולות ברורים, אלא ללא מרכז. מצד אחד, זה אומר שהיא מתברכת בגיוון עצום של צורות ביטוי, מפמיניזם אורתודוקסי ועד פעילי הר הבית. זה יפיפה. מצד שני, יש מי שמרגיש שחסר כיוון.
 
לכאורה, תמיד יש לנו את ההלכה. אבל יש להודות, את רוב הציונים-דתיים ההלכה משעממת. ברור, שומרים מצוות, אבל שמירת מצוות (ולימוד גמרא) לא מגדירים סרוגי-כיפה כפי שהם מגדירים חרדים. צריך משהו אחר, משהו מעניין. כך יוצא שבתוך עשור ציונים דתיים רבים, כולל רבנים, מדברים פתאום על שוק חופשי, מצטטים את אדמונד ברק ורוג'ר סקרוטון ומכנים את עצמם "שמרנים". לפני 15 שנה כל זה לא היה קיים.
 
אין פה אגב משהו שלילי בהכרח. כולנו מושפעים מהעולם המערבי ובצורות שונות היהדות של כולנו היא יהדות מודרנית, כלומר פרוטסטנטית, אינדיבידואליסטית, ובישראל גם לאומית. משמאל הזהות היהודית מתעצבת בשילוב רוחות ליברליות ופרוגרסיביות, ואך טבעי שמימין היהדות תתעצב בשילוב רוחות שמרניות. אין מה להתגעגע למשיחיות הקוקיסטית וזה ודאי עדיף על הפונדמנטליזם החרד"לי.
 
רק צריך להודות שיהדות מסורתית זה לא. אדרבה, שמרנות יהודית, כמו כל שמרנות, היא מה שקורה כשהמסורתיות מתפרקת. מוטי קרפל קרא לזה (במאמר במקור ראשון) "שמרניזם". אכן, זו מסגרת אידיאולוגית. וצריך אולי גם קצת להיזהר. כפי שכתב משה קופל במאמר מצויין לפני שנים רבות, "האויבת הגדולה של מתח יצירתי [הקשור במורשת] היא האידאולוגיה".
Capture

תודה לאלי ביתאן על התמונה

9 תגובות

  1. "נישאת על סכומי כסף אדירים" זה המקבילה הפרוגרסיבית של ״ממומן על ידי הקרן החדשה לישראל״?

    אהבתי

  2. יכול מאד להיות שכל הכנס הזה באמת מספק מענה זהותי-חברתי. אבל האם יכול להיות שאולי זה גם מעבר לזה? האם יכול להיות שרוח התקופה הביאה על אנשים מאמינים שרוצים עדיין לשמור חלק מתוך הכלל האוניברסאלי (הרב קוק?) אתגרים חדשים ומהותיים, המחייבים כלים חדשים להתמודדות?

    עיקר מה שהיה שם, בין אם אוהבים את זה ובין אם לאו – נוגע למותו של ה-common sense, בכל העולם – לא רק בישראל. סוגיה שהיא רלבנטית גם ליהודי, אבל לא רק לו.

    הרי זה לא שהרב קוק, או כל אחד אחר מרבותינו – התמודד מול הטיעון המופרך שגבר יכול להיות אישה רק מפני שהוא מרגיש כך. זה לא שהרב-קוק פסק שאפשר להכליל במניין גברים גם נשים ביולוגיות המבקשות להיקרא 'ze'. אם היינו צריכים לנחש, רגשות לא נתפסו בעיני אבותינו כמדד האולטימאטיבי ליותר מדי דברים; וגם בעיני הרמ"א – ניתן להעריך – העובדה שהיה לך חשק מסוים, לא הפך אותך לבעל זכות למימוש הרגש הזה באופן אוטומאטי (כפי שלמשל יש היום לאדם 'זכות לקנות ילד מאישה הודית ענייה').

    ושלא נדבר על רגישות הומניסטית ודתית בסיסית – 'שכל אדם נברא בצלם' – והמחשבה המוזרה שעל אדם דתי מודרני לקבל את הרגישות הליברלית ש'אין באמת עמדה אובייקטיבית לגבי מתי החיים נוצרים' – ונשים יכולות גם לעשות post-birth abortions (קרי, בהפלות של טרימסטר אחרון – לאפשר לתינוק שיצא מן הבטן לחיות 24 שעות, ורק אחריהן לקבל החלטה האם 'להפיל או לא'… החוקים האחרונים בניו-יורק ווירג'יניה שאמורים לחזק את היכולת של אישה 'לבחור'…).

    אלו רק פנינים קטנות, מתוך שפע בעיות חדשות בעולם הנוכחי, שליהודי המאמין הרוצה – על אף שונותו – עדיין להישאר במשפחת העמים – אין באמת שום מסגרת רעיונית שתגבה אותו . ליברליזם נתפס בעיני רוב המאמינים הללו כבדיחה (אוסף של חשקים ורגשות, שאינם מבטאים סדר טבעי של העולם). והעולם החרדי – למרות כל יתרונותיו – הוא ויתור מראש על כל דבר מן האוניברסאלי (שלא לומר שהיציאה נגד המערב היא אולי הדלק הכי משמעותי בחרדיות).

    וכך, בהינתן הרגישות הדתית של סדר בעולם, שהחרדים לא שותפים למוטיבציה להיות במשפחת העמים, ושהחילונים – כמעט כולם נשטפו כבר במחשבה הליבראלית – האם יכול להיות שהכנס הזה הוא אולי המימוש המודרני המובהק של הרב-קוק? הניסיון היהודי האותנטי לשמור על זהות מובחנת מצד אחד, ועל תבונה טבעית פשוטה מצד שני?

    אתמהה.

    אהבתי

    1. Post birth abortion?
      זעזעת אותי אם התאור הזה.
      ישר התיישבתי על גוגל. אכן, טראמפ תאר משהו כזה באחד מנאומיו.
      אמנם אני מאד מעריך את טראמפ, ומקווה שהוא ימשיך לקדנציה נוספת, אבל כולנו יודעים שציטוטים שלו הם לא בדיוק מקור אמין לעובדות.

      חוץ מזה, מצאתי בעיקר מאמרים שמסבירים למה הוא טועה.

      אשמח אם תיתן קישור למקור אמין לדברים.

      אהבתי

  3. כתבת יפה ידידיה, למרות שאנו אויבים רעיוניים.
    התיאור שלך מנמק היטיב את החיבור הטבעי של הדתיים לאומיים לזרם השמרני.

    עם זאת, אחת התמיהות הגדולות שלי היא החיבור והאימוץ של הערכים הליברטריאניים בתחום הכלכלי.
    כמי שגדלה במגזר הזה, החיבור לערכים כלכליים של "כל איש לעצמו", הרחוקים מרחק תהומי מסולידריות חברתית, נראים כאימוץ מלאכותי של מערכת ערכים הבאה בעסקת חבילה עם ערכי השמרנות בנוסחה האמריקאי ולא כהתפתחות טבעית ממקור ערכי עמוק.

    Liked by 1 person

  4. אנשים שמתעניינים בדעות שמרניות??? לא יכול להיות!!! זה רק מענה חברתי זהותי מונע ע"י לוחות הברית הגבעת הקפיטול
    לא כמו אנשי כחול לבן והעבודה שמעסיקים את מוחם בפעילות אינטלקטואלית אינטנסיבית באידאולוגיית "רק לא ביבי" העמוקה מיני ים

    אהבתי

  5. המערב נמצא במשבר עמוק. מדרך הטבע בארצות הברית, שהיא מדינה ענקית, יש יותר אנשים ומשאבים כדי להתמודד עם המשבר של שני אגפיו. אבל ארצות הברית לא חתומה בלעדית על כלום. רעיונות שהתגלגלו ברחבי אירופה וארצות הברית מאמצע המאה הקודמת שפתרו בעיות ישנות(לשיטתן) ויצרו בעיות חדשות, ממשיכים להשפיע עליהם וגם עלינו. טבעי שאנשים כאן יושפעו מרעיונות שבאים משם, וכן להפך

    אהבתי

  6. מי אמר ששמרנות היא מערבית או מודרנית? לא צריך לדחוף את האג'נדה כל הזמן.

    אהבתי

כתיבת תגובה