דניאל בויארין על המצאת ה"יהדות"

כולם מדברים על יהדות, על חיזוקה וצביונה ושמירתה וציווייה וסוגיה ומנהגיה ודרכיה (דרכי נועם!), אבל המילה "יהדות" לא קיימת בתורה, בנביאים, בכתובים, במשנה, בתלמוד, אצל הגאונים, אצל ריה"ל או אצל הרמב"ם. כל אלה פשוט לא ידעו שיש "יהדות".
 
המופעים הראשונים של "יהדות" מגיעים למעשה רק במאה ה-12 (למשל במדרש 'שכל טוב' של ר' מנחם בן שלמה) ואז היא מציינת לא תרבות מסויימת או דת מסויימת אלא מצב (כמו "בורות" או "נפקדות"), כלומר המצב של היות אדם יהודי.
 
בספר שיצא ממש עכשיו – Judaism: The Geneology of a Modern Notion (הוצאת Rutgers UP) – כותב על כך דניאל בויארין. בעבודה פילולוגית מרתקת הוא מתחקה אחר מקור המונח, וכמובן לא מגביל עצמו לעברית אלא חוקר גם את Ioudaismos היווני, יידישקייט ביידיש, Judentum בגרמנית וכמובן Judaism האנגלי.
 
בויארין מגיע בספר למסקנה ש"היהדות" אינה דבר, אלא תוצר הראייה הנוצרית של היהודים, והצורך שלהם להגדיר את מה שלפניהם ולבדל עצמם ממנו. בקיצור נמרץ: הנצרות, שהחל מהמאה הרביעית עסוקה מאוד בהגדרה עצמית ובקביעת גבולות האורתודוקסיה שלה, מוצאת לנכון גם להגדיר את אחותה הגדולה מהסיבות לעיל. היהדות עבורה היא האורתודוקסיה הנגאטיבית לה, או בפשטות: הברית הישנה, המנוגדת לברית חדשה.
 
בעידן המודרני נמצאת דרך פשוטה יותר להגדיר "יהדות", וזאת כ"דת", שהיא עצמה, כמונח שמציין מערכת, אחת מני רבות, של אמונות ומנהגים, המצאה מודרנית. "היהדות" הופכת אז לדתם של היהודים, מה שגם עוזר להם מאוד במאמצי ההשתלבות בדמוקרטיות המתפתחות (כך יכול אדם להיות, למשל, "גרמני בן דת משה")
 
בויארין מוצא ניסוח תמציתי של זה אצל מרקס (וקורא אותו קריאה רחמנית מדי לטעמי שמזכה אותו כמעט לחלוטין מיחס אנטישמי): על פי מרקס התרבות הבורגנית (נוצרית) תמיד מייצרת יהדות מתוך קרביה: Bourgeois society continuously brings forth the Jew from its own entrails, בתרגום של Dagobert D. Runes.
 
במילים אחרות, אין "יהדות", אלא בהקשר נוצרי (יש כמובן יהודים, יש עברית, יש מצוות, היסטוריה וכו' וכו' – אבל אין מונח מופשט וכללי אלא מתוך העין הנוצרית הבוחנת והמגדירה). הספר, בקיצור, מעניין מאוד.
 
כאן אני רוצה להביא טקסט שמצוטט בעמוד 146 של הספר. הציטוט נכתב ב-1873 על ידי ח.י. פלנסברג, בכתב העת 'הלבנון'. פלנסברג זה מעוניין להגן על התלמוד מפני משמיציו היהודים המודרניים, ובמסגרת הגנתו זו תוקף את השימוש במונח "יהדות", "בריאה חדשה בשפת קדשנו".
 
על פי פלנסברג המילה (במשמעות המודרנית שלה) אינה אלא תרגום של Judentum הגרמני (בויארין גם חושב כך), ומה שגרוע אף יותר לטעמו הוא שהמונח מכניס תחתיו הן את הדת היהודית והן את כל היהודים, ומאפשר לאנשים לטעון שהם עושים יהדות גם כאשר זנחו את ההלכה, כשהם "רעפארמער", כלומר רפורמים.
 
היהדות, אם כן, הופכת בזמננו מדרך חיים מסורתית ל"שיטה" או "מערכת", כלומר לכותרת, למונח, וברגע שזה קורה אפשר להשתמש באותו מונח כדי לתאר כל מני דברים שונים, גם דברים שפלנסברג אינו חפץ בהם.
capture

11 תגובות

  1. הי תומר

    כאן הגר להב. חשבתי שאולי יעניין אותך להתייחס למאמר הבא, שפרסמתי היום ב"שיחה מקומית"

    https://mekomit.co.il/%D7%96%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%99/

    תודה

    הגר

    דר' הגר להב

    מרצה בכירה ונציבה למניעת הטרדות מיניות

    המחלקה לתקשורת

    מכללת ספיר

    Hagar Lahav, Ph.D.

    Senior lecturer

    Communication Department

    Sapir College, Israel

    אהבתי

    1. איבדתי אותך בשורה הראשונה "יהודה שנהב במאמרו פורץ הדרך". מתברר שאת לא פחות "חסידה" מחסידים רבים להם אדמו"ר.

      ובכלל כל המסגרת ששנהב מדבר עליה כאילו אין חילוניות "אמיתית" בישראל בגלל הציונות היא תפישה מיושנת ובעיקר צרת אופקים.

      ולגבי האבחנות שאת מנסה ליצור מילא עוד נשמע סביר בקשקשת הסוציולוגית עד לרגע שבו היית חייבת לשלם מס שפתיים תרבותי לאסלאם ולמזרחיות.

      בקצרה טור מביך.

      אהבתי

  2. הרבה מהומה על לא מאומה, המונח "יהודים" ו- "יהודית" (הלשון, מה שקרוי היום עברית) מופיעים החל מספר מלכים ב', ובלשון חז"ל דת היהודים נקראת דת יהודית, ואצל הרמב"ם סתם "דת" כמו "מִיסוֹדֵי הַדָּת לֵידַע שֶׁהָאֵל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי הָאָדָם". המעבר לביטוי "יהדות" מבטא בסה"כ סיגנון לשוני מעט אחר בעברית הימיביניימית ששינתה לאלפים את ההטיות, הסמיכויות, הפעלים ומה לא. בדומה, המילה "עבד" מופיעה בתנ"ך אבל ההטיה "עבדות" מופיעה רק החל מלשון התנאים, בלי שמישהו ייחס לזה הקשר נוצרי.

    לסבר את האוזן, המונח "יהדות" מופיע במדרש אסתר רבה (כנראה מהמאה ה- 12) המספר על הפור שניסה המן להטיל על כל אחד מהחודשים ובין היתר לא צלח מזל בתולה משום – "בְּתוּלָה, זְכוּת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁהֵן דּוֹמִין כִּבְתוּלָה שֶׁלֹא יְדָעָהּ אִישׁ זוּלָתִי בַּעֲלָהּ, כָּךְ הֵם לֹא שִׁנּוּ אֱלֹהֵיהֶם וְדָתוֹתֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ בְּיַהֲדוּתָן", זה הרי עיבוד למדרש ידוע שמופיע במקורות קדומים הרבה יותר רק בסגנון לשוני שונה במקצת.

    צריך כנראה להיות חוקר בקיא מאד בנבכי "מדע" הרוח כדי להגיע מכאן להגיע למסקנה ש- "אין יהדות אלא בהקשר נוצרי".

    אהבתי

    1. "דת יהודית" זה חוק יהודי. לא יהדות, שאני מקווה שברור לך שהיא קצת יותר מחוק. לגבי הרמב"ם, שוב, "דת" זה חוק, לא religion ולא יהדות. לגבי מדרש אסתר רבה, החזיקו ביהדותן הוא החזיקו באורח החיים היהודי, לא ב"יהדות" שלהם. אם כי זה כבר קרוב, ואכן, כאמור, זאת התקופה שמתחילים בה לדבר על "יהדות".

      Liked by 1 person

      1. המדרש באסתר רבה מתייחס חד משמעית ליהדות כחוק, בגלל זה הבאתי את הנוסח המלא שיהיה ברור שמדובר בקונטסקט של חנניה מישאל ועזריה שספר דנייאל מספר עליהם בסה"כ שני דברים: האחד שהם שמרו על כשרות והתקיימו מאכילת זרעונים, והשני שהם הושלכו לכבשן בגלל שלא הסכימו להשתחוות לצלם. מקור המדרש הספציפי שציטטתי בלשון מעט שונה ב- "שוחר טוב" שזמנו לפחות 600 שנה קודם אסתר רבה. לפרשנות שלך כאילו מדובר ב- "אורח חיים" אין שום בסיס, אתה משליך משמעות בת ימינו (וגם זה נתון לדיון) על טקסט בן 900 שנה, תקרא שוב: "כָּךְ הֵם לֹא שִׁנּוּ אֱלֹהֵיהֶם וְדָתוֹתֵיהֶם וְהֶחֱזִיקוּ בְּיַהֲדוּתָן".

        Liked by 1 person

  3. תומר מה תשובתך ובנוסף האם רבי יהונתן אלבו וספר העיקרים נדונים בספר החדש של בויארין. ועוד שאלה, מאיפה אני מכיר את השם דניאל בויארין. טוב אשתמש בגוגל….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s