עכשיו בחנויות: דיסטופיה יהודית

Captureהספר הזה, מדינה כהלכה, שיצא לפני כמה חודשים (הוצאת מגיד – הגות יהודית), מנסה לתת "תמונה רחבה של המשטר הרצוי על פי התורה", ומצליח לתת תמונה זוועתית למדי. הרב עדו רכניץ, שכתב אותו (וקיבל הסכמות מהרבנים אריאל, רימון וגיסר), הוא בעל תואר שני במדעי המדינה, ומנסה אכן להתמודד עם, כמו שאומרים, "אתגרי" המדינה המודרנית, אבל, לפחות בסוגיות מפתח, הוא נכשל.
 
אומר מיד: לא קראתי את כל הספר. קראתי את החלקים שעניינו אותי, שהם לדעתי המהותיים, אלה העוסקים באופי המשטר, ואם יש משהו שסותר את מה שכתוב שם בחלקים האחרים, אשמח לתקן את טעותי. אם כי קשה לי להאמין שיש. רכניץ ברור למדי, ישיר מאוד, וקל לראות שהוא חוזר אחת לאחת על הטעויות של האידיאולוגיות הטוטליטריות של המאה העשרים.
 
הנה למשל: "המשטר הרצוי לעם שרמתו המוסרית גבוהה הוא משטר דמוקרטי בעיקרו. לצדו מלוכה שסמכויותיה מוגבלות מאוד". לכאורה, נהדר, משטר דמוקרטי ("בעיקרו"), אלא שגם אם זה המצב (וזה לא, ראו להלן), מדובר בבונוס שמקבל רק עם שרמתו המוסרית גבוהה. מהי רמה מוסרית גבוהה? התורה תקבע. ומי יקבע האם העם מגשים רמה מוסרית גבוהה? אני משער שפוסקי הלכה למיניהם. אבל כל זה מיותר, שהרי התניית דמוקרטיה ברמה מוסרית כלשהי של אזרחים לא שונה מהתנייתה בהפיכתם של ההמונים לפרולטריון משוחרר ובלתי-מנוכר. במילים אחרות, מדובר בהנחת היסודות לרודנות אוליגרכית של מומחים היודעים (הלכתית או "מדעית") מתי העם "ראוי" להחליט על עצמו בעצמו.
 
אבל אל דאגה, בכל מקרה לא מדובר באמת על דמוקרטיה. על פי ריכניץ "בהיעדר צאצא ידוע מבית דוד המשטר הראוי על פי ההלכה הוא תיאונומיה חוקתית דמוקרטית בדגם ההשלמה." תיאונומיה = משטר החוק הדתי. ואכן, רכניץ מסביר כי אמנם "סמכות ההכרעה של הציבור מבוססת על הכרעות דמוקרטיות", אבל "סמכות זאת קיימת כל עוד היא כפופה לקוי המתאר של החקיקה שנקבעו בדין הדתי." כלומר האזרחים יכולים להחליט על הכל, חוץ מעל הדברים שמוגבלים על ידי ההלכה. באמת תודה רבה. איך היה אומר בצלאל סמוטריץ'? יש כאן איזה גירעון במובהקות הדמוקרטית.
 
אבל לא רק דמוקרטיה אין כאן ממש. גם לא שוויון. רכניץ מודה במה שברור: אין שוויון בהלכה (האורתודוקסית, במצבה הנוכחי) בין המינים, ולא בין יהודים לאלה שאינם. במדינה שהוא מתאר נשים תופלנה לרעה (למשל, בדיני ירושה), שלא לדבר על לא-יהודים (שלא יצילו את חייהם בשבת, אלא אם יסברו שזה יסכן יהודים), ואני מפחד לחשוב מה יקרה ללהט"בים. בקיצור, ברוכים הבאים לחברה פטריארכלית, מעמדית וגזענית.
 
אבל לא רק דמוקרטיה ושוויון אין כאן ממש. אין גם חירות. פשוט: כפיה דתית היא חלק אינטגרלי ולגיטימי לגמרי מהסיפור. אמנם, יש גם חדשות טובות: ריכניץ מצליח להגיע למסקנה שלא תהיינה רשתות הלשנה מקיפות ושאנשים יורשו לחטוא בפרטיות ביתם. מנגד, "משעה שמעשה העבירה בוצע בפומבי, מאחר שיש בו כדי להשפיע לרעה על אחרים, אין מקום לסובלנות או לבחירה חופשית." כיף.
 
כשאני קורא את הדברים האלה אני שואל את עצמי: בשביל מה נכתב הספר הזה? מה הטעם לשרטט תמונת בלהות שכזאת? אם זה שעשוע אינטלקטואלי גרידא, חבל שלא נכתב כך. אם לא, מה הועילו חכמים בתקנתם אם ברור לכל בר דעת שכל מדינת עולם שלישי חצי-דמוקרטית עדיפה על הדיסטופיה היהודית הזאת? מי חשב שליצור פוחלץ מבהיל של המסורת היהודית הוא רעיון מוצלח?
 
ואני לא יודע מה גרוע יותר, שאדם שכותב ספר כזה לא מנסה בכל כוחותיו להציג תמונה אחרת, להשתמש בכל תירוץ הלכתי כדי להסביר שהרודנות הזאת לא אמורה להתמשש, או שאם הוא לא מצליח, ואכן מנסח אותה בפירוט, לא כותב איזו אחרית דבר של התנצלות וקינה על התמונה העגומה שהוא פרש בפנינו.
 
אבל מעבר לזה, נדמה לי שנחשף כאן חוסר הבנה מהותי באשר למצב האנושי בזמן הזה. מי שלא מבין שללא שוויון לפני החוק, מרחב ציבורי חופשי וחופש דת ומצפון אי אפשר לכונן כיום חברה מתוקנת (ויש שיאמרו, גם משגשגת) כנראה פספס את מה שהתרחש בעולם בשלוש מאות השנים האחרונות. או שמא מבקשים מהקורא את הספר לערוך תרגיל בהשהיית אמון, כמו בכניסה לקולנוע, על מנת לדמיין מציאות בלתי אפשרית? מציאות שבה לאנשים לא אכפת שכופים עליהם לשמור שבת ולנשים לא אכפת שהן נחשבות סוג ב'? מי מאמין שזה סביר?
 
מי שלא מבין שכפייה דתית היא גם עוול וגם איוולת, גם מנוגדת למוסר וגם מנוגדת לרצון האל, חי כנראה בעולם מקביל, מוזר, שבו דת כפויה היא ערך ושבו מה ששנוא עליו אין לו בעיה לעשות לחברו. הספר הזה מתאר עולם שכזה.

19 תגובות

  1. מעניין אם יגיע יום שבו תפנים שבפסיקת הלכה הפוסק מבטל את דעתו בפני דעת ההלכה ולא להיפך.

    אהבתי

    1. נניח שזה באמת ככה.
      אם אני בוחר שהרב שלי הוא האדמו"ר מסאטמר שלא אוחז ממדינה יהודית ואוסר עלי לקבל סמכות בית דין של מדינה כזו גם אם היא בהנהגת רבנים, הרבנים הציונים שיפסקו במדינה לפי ביטולם שלהם לדעת ההלכה, יכפו אותי נגד דעת הרב שלי וביטולו שלו להלכה?

      אהבתי

      1. כן. בדיוק כמו שאתה תכפה אותי לחסן את הילדים שלי גם אם אני והפסאודו-רופא שלי משוכנעים שחיסונים זה רע, ותכניס אותי לכלא אם אזריק להם הרואין (הרופא *שלי* אמר שזה בריא!!!).

        אהבתי

        1. מי שקובע מי רופא מזוייף ומי אמיתי הוא בעל הכח. המסקנה שמי שאת הרב שלו פוסלים צריך להאבק בכח. חזרנו לפוליטיקה של כח ולא לשלטון התורה

          אהבתי

      1. לא יודע מה ההשכלה שלך בתחום מדעי המחשב, אבל זה שהלכה היא לא אלגוריתם לא הופך אותה לפלסטלינה. או שגם 2 רופאים שמכריעים אחרת מוכיחים שאין רפואה אמיתית?

        בסופו של דבר יש 2 אפשרויות בלבד –
        או שהשכל שלי קודם להלכה או שההלכה קודמת למוסר שלי. לשקר ולהגיד שההלכה אומרת את מה שאני חושב זה הפתרון הכי לא מועיל.

        אהבתי

        1. גם בין תנאים ואמוראים יש מחלוקות גדולות. במשך הדורות התרבו המחלוקות מאוד, ויש גם הלכה שנוהגת לספרדים, חסידים וכו'.
          במצב כזה לכפות בכח הלכה של זרם אחד על כל שאר הזרמים, זו לא מסקנה שנובעת באופן הגיוני מהדעה העקרונית שההלכה אובייקטיבית וקודמת לשכל ומוסר אנושיים.

          אהבתי

  2. למה אתה חושב שזו מציאות בלתי אפשרית?
    בטורקיה היתה חברה דמוקרטית נאורה וזה קרה להם. גם באירן ובעוד מקומות.

    אהבתי

      1. וכמובן האלימות הכי קשה בין הרבנים השולטים לבין עצמם. מה שיחייב את הרב שבאותו רגע חזק להקים משמרות מהפעה להגן מפני הפסוידו-רבנים שלפני רגע היו חבריו וכעת הם כמו הרופאים שמתנגדים לחיסונים. יופי של חזון.

        Liked by 1 person

    1. טורקיה? דמוקרטיה נאורה? עם הפיכה צבאית מדי עשור בערך אחרי 1960? מטרותיהן של ההפיכות המוקדמות הן סיפור בפני עצמו,. אבל החל משנות ה-90, המטרה הייתה לבלום את צמיחת המפלגות האסלאמיות. אנחנו גם יודעים כמה זה הועיל בסופו של דבר — ללמדנו ששאם רוב הציבור רוצה הנהגה דתית, הוא יקים לעצמו הנהגה דתית.
      לכן, החוכמה היא לא לצאת למלחמת קודש בשם השוויון ושאר הערכים הנאורים אלא לתת גם לציבור בעל עמדות דתיות ולמנהיגו מניות במשטר הדמוקרטי, כדי שיהיה להם אינטרס בהמשך קיומו. מדינת ישראל עושה את זה לא רע, דרך אגב.

      אהבתי

  3. צר לי תומר אך זו אחת הביקורות השטחיות והרדודות שקראתי אי פעם.
    אני מצטער שאני לא מגיב עניינית פשוט אני חושב שהפוסט כל כך גרוע שאני בכלל לא רואה צורך להגיב עניינית.
    וגם לו הייתי מנסה להגיב עניינית אני לא יודע מאיפה להתחיל.

    צר לי איכזבת הפעם.

    אהבתי

  4. תומר, לא קראתי את הספר עצמו, אם כי כבר שמעתי עליו, ולכן אינני יכול להגיב על סמך תוכנו (הוא גם לא יהיה בהשג ידי בזמן הקרוב)
    אבל לדברים שלך אני יכול להגיב ולומר שאם תוציא את המלים "הלכה", "סמכות דתית" "רבנים" וכד' ותכניס במקומם את "בית המשפט", "מערכת המשפט", "שופטים / יועצים", זה יראה כדיסטופיה מפחידה מאוד והרבה יותר מאיימת בקרבתה האפשרית…

    אהבתי

  5. עדו רכניץ אינו הראשון שמעלה רעיונות כאלו.
    יעקב טלמון, בספרו 'ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטאליטרית' מביא את דבריהם של ההוגים שדרכם הובילה לגיליוטינות של המהפכה הצרפתית ולגולאגים הקומוניסטיים.
    "המשיחיות הטוטאליטרית נתגבשה לשיטה בלעדית שבאי כוחה החלוצים רואים עצמם כנאורים שבחברה, זכאים אף חייבים, לכפות על המסרבים … " עמוד 5
    "הנחה זו שסדר דברים מעין זה אפשרי בעולם ואף בבחינת ייעוד הוא, הרי כעין הזמנה לכל משטר ומשטר, שיבוא ויכריז על עצמו, שהוא העושה לממש שלמות זו, וממילא רשאי הוא לתבוע מהאזרחים הודאה במהותו זו וכניעה לה, ולראות כל התנגדות למשטר כמעשה פשע… " עמוד 32
    בעצם כל אחד רוצה שיהיה טוב "לרצון הכללי יש קיום אובייקטיבי בין אם רוצים אותו ובין שאין רוצים אותו. וכדי שייהפך הרצון למציאות צריך העם לרצותו. וכשהעם מסרב לעשות כן, יש להכריחו לרצותו" עמוד 40

    אהבתי

  6. הדימוי "פוחלץ מבהיל של המסורת היהודית" זינק ברגע במעלה רשימת הדימויים המדויקים החביבים עליי.

    אהבתי

  7. תודה תומר – מעניין!
    לא הבנתי את המשפט האחרון שלך "
    מי שלא מבין שכפייה דתית היא גם עוול וגם איוולת, גם מנוגדת למוסר וגם מנוגדת לרצון האל,"
    למה (לדעתך כמובן) כפייה דתית מנוגדת לרצון האל ? (דין "לכה נעבוד אלוהים אחרים" , עיר הנידחת) – חשבתי שכפייה דתית היא בדיוק רצון האל. אשמח אם תסביר

    אהבתי

  8. היי תומר ! בתוך סבך הביצה הטובענית של התגובות, קבל : כל – הכבוד ! נהניתי מאד לקרוא (כמו תמיד)
    את מאמרך המצוין – כאן. המשך כך. להת. זהר אופיר.

    אהבתי

  9. נדמה לי שהבנת לא נכון את המשפט: ""המשטר הרצוי לעם שרמתו המוסרית גבוהה הוא משטר דמוקרטי בעיקרו.".
    להבנתי הכוונה היא לרמה הנוכחית של האנושות בניגוד לרמת המוסר הפרימיטיבית של העת העתיקה, וכוונתו לומר שלמרות שבעבר אמנם הייתה ממלכת יהודה שהייתה מלוכה אבסולוטית, אבל היום כשהאנושות כולה עלתה ברמתה המוסרית, המשטר הנכון הוא דמוקרטיה (ואין כוונתו לומר, כפי שסברת שהמצב הנוכחי נחשב בעיניו ירוד מוסרית ומחייב מלוכה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s