משאל העם באירלנד שבו בחרו כשני שליש מהמצביעים לשנות את החוקה ולהתיר הפלות הוא סימן מובהק לחילון העובר על המדינה. אירלנד היתה מדינה קתולית גאה בה הכנסייה החזיקה בכוח רב והפוליטיקה ביטאה את עיקרי האמונה. בסקרים שונים אירלנד נמנתה תמיד בין המדינות הדתיות ביותר בעולם המערבי (יחד עם יוון ופולין). רק ב-1979 הותר בחוק שימוש באמצעי מניעה. רק ב-1993 יחסי מין הומוסקסואלים הותרו בחוק.
אבל אירלנד השתנתה. מאז סוף שנות השמונים שיעור ההשתתפות בטקסים בכנסיות יורד. ב-1995 נערך משאל עם לתיקון החוקה כך שהמדינה תתיר גירושין. ב-2015 כבר הותרו נישואים חד-מיניים. אתמול בחרו האירים להתיר הפלות.
מה גרם לשינוי? במקום פשוט לומר "קידמה" או "שפע כלכלי" או שאר הסברים שמתייחסים אל המסורת כאל מחלה שבסוף עוברת, הייתי רוצה להציע את ההסבר שנתנה Daphne Halikiopoulou בספר שהיא פרסמה על התגברות החילון באירלנד (ואי-התגברותו ביוון) ב-2010, הסבר שנראה לי מעניין ותקף.
החוקרת בונה על תיאוריית החילון של הסוציולוג דיויד מרטין ומגדירה אפשרות לעיכוב תהליכי חילון (כאן במשמעות של התרחקות מהמסורת) כאשר הדת קשורה לזהות הלאומית. במקרה כזה, אם קיים סכסוך לאומי שמאיים על החברה המדוברת, הדת תתחזק, שכן כאשר הזהות הלאומית תגבר תתעצם איתה גם הזהות הדתית.
באירלנד הדת אכן קשורה בזהות הלאומית. האירים הקתולים מתייצבים פחות או יותר מאז המאה ה-16 כנגד ניסיונות (והצלחות) כיבוש על ידי שכניהם האנגלים הפרוטסטנטים. הם דוכאו, נרצחו והומרו בכפייה, אבל שמרו על גאוותם כאירים-קתולים, ולבסוף גם זכו בעצמאות. המאבק מול הבריטים המשיך בצפון אירלנד עם הטרור של ה-IRA ובמתיחות מתמדת בין המדינות.
אלא שהחל מסוף שנות השמונים המצב הלך והשתפר. היחסים עם בריטניה התקררו, בצפון אירלנד נחתם הסכם שלום, ואירלנד גם הצטרפה לאיחוד האירופי. הזהות הלאומית כבר לא היתה מאויימת. על פי Halikiopoulou כאן המפתח להבנת החילון באירלנד: פחות מאבק לאומי > פחות צורך בתחזוק זהות לאומית לעומתית > פחות צורך בדת כיסוד של זהות.
וכך הגענו עד הלום.
גם במדינות כמו יוון ובפולין הזהות הדתית קשורה בזהות לאומית, וגם בהן הקשר הזה התגבש מתוך מאבק בזרים (טורקים, קומוניסטים). ביוון הסכסוך עדיין חי, והחילון (גם בגלל שהדת פחות נכפית על האזרחים, כותבת החוקרת) מתעכב. בפולין כידוע מתגברת הלאומנות, ויש להניח שאם נחקור נמצא שהקשר עם הדת יציב.
ויש עוד מדינה שאנחנו מכירים שבה הזהות הדתית קשורה לזהות הלאומית ושנמצאת במאבק לאומי, ושעל כן, בין היתר, הדת בה תופסת מקום נכבד. לפחות על פי התיאוריה של Halikiopoulou אם יפתר הסכסוך הלאומי, ייחלש הקשר אל הדת.
התמונה מאתר 'הארץ', כאן: https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.6117160
מינים 
אני רק שואל את עצמי האם אתה מייחל להחלשות הסממן הדתי כדי להגיע לפתרון הסכסוך הלאומי או שאתה מקוה לפתרון הסכסוך הלאומי כדי להגיע להחלשות הסממן הדתי
אהבתיאהבתי
Why not Both?
דת הוא ענין אישי, בין אדם לאמונתו, לאלוהיו ולאמונותיו. גיוס הדת לחיזוק רגשות לאומיים, ובוודאי שלשם חיזוק רגשות לאומיים לעומתיים הוא פשוט ניצול ציני ומכוער שטוב שיעבור מן העולם.
ואם תאמר, רגע, כיצד דת ענין אישי? שהרי היא חולשת על שפע עצום של חוקים חברתיים, כמעט בכל הדתות כולן? ובכן, הדבר נובע מבלבול בין מוסר ודת. בדומה לבית המשפט העליון שממלא חללי ריק (ואקום). הדת מילאה פונקציות מוסריות חברתיות לפני שפותחו תורות מוסר חילוניות ומנגנונים חברתיים להפיץ אותה. וראה למשל את ההבדל בין תפיסת מקומו של המוסר בסדר 'דברים', לעומת ספרים המשקפים תפיסה מוקדמת ומקורית יותר של ציווי הדת. כאשר ביקשו לחולל רפורמה מוסרית חברתית, פשוט השתמשו במנגנונים הדתיים כדי להפיצה ולשרשה.
אהבתיאהבתי
אתה מתאר מה הדת צריכה להיות בעיניך. העניין הוא שבפועל, לאורך ההיסטוריה של הדתות השונות, הדת "מילאה פונקציות מוסריות חברתיות" וגו' — או, במילים אחרות, סיפרה לבני האדם מהי משמעות קיומם בעולם, הן כפרטים והן כקבוצות, וסיפקה מערכות כללים לפיהם בני האדם נדרשו לחיות (שוב, הן כפרטים והן כקבוצות). אם נסתכל על המציאות, זה מה שהדתות עושות. למה אתה חושב שהן יעשו משהו אחר?
אהבתיאהבתי
ובכן, כתבתי בפירוש שהדת מילאה פונקציות מוסריות-חברתיות כל עוד לא היתה חלופה חילונית מהותית, כלומר תורת מוסר חילונית, וכל עוד לא היה תחליף למוסדות ההפצה הדתיים. עכשיו יש. הדת לא מחפשת לעשות שום דבר. הדת היא אוסף רעיונות ואמונות מופשטים ולכאלו אין רצונות או שאיפות. מי שיש לו אינטרס לעשות שימוש ברעיונות דתיים כדי לכפות מוסר ולצבור כוח הם בני אנוש אינטרסנטים. והנה, לעתים הם מפסידים.
אהבתיאהבתי
פונקציה מוסרית-חברתית זה בערך כמו כנסייה פרוטסטנטית-נוצרית. כלומר, כל כנסייה פרוטסטנטית היא נוצרית, וכל מוסר הוא בבסיסו תופעה חברתית. הוא קיים במחשבותיהם של בני האדם, בעיקר משום שהחברה הסובבת הרגילה אותם להאמין שרעיונות מסוימים הם מוסריים, ורעיונות אחרים לא. זה אינו אומר שליחיד אין חופש בחירה, אבל זה כן אומר שהחופש הזה מוגבל למדי. אפשר לנסח עקרונות מוסריים חדשים, אבל ייקח להם דורות כדי להתקבל.
האם ישנה תורת מוסר חילונית? ודאי, יש כמה כאלה. האם הן ניצחו או עומדות לנצח את תורות המוסר הדתיות? ובכן, כמו באמרה ההיא המיוחסת לצ'ו אנלאי, עדיין מוקדם מדי לומר. אילו הייתי צריך להמר, הייתי מהמר על כך שבארצות המערב, תורות מוסר שונות, דתיות וחילוניות כאחת, ישתנו בהדרגה וידמו יותר אלו לאלו. אבל דתות לעולם לא יהפכו לעניין אישי לגמרי. דת אינה יכולה להתקיים אלא בקהילה, שמשחזרת את עצמה מדור לדור במידה ניכרת.
אהבתיאהבתי
ובכן, קרא את הפוסט. מסופר בו על מקרה מובהק שבו ניצחה תורת מוסר חילונית את המוסר הדתי. וזה משמח, כי המוסר הדתי במקרה הזה קיפל בתוכו יותר מאינטרס חבוי אחד שתכליתו היתה שליטה מוסווית ושימור מנגנוני כוח.
אהבתיאהבתי
אבל היום "תורת המוסר החילונית" היא ברובה משיחית וסהרורית כך שאין לאדם בר הדעת לסגוד לה כמאמין אדוק ועיוור.הלהט המשיחי עובר לפרוגרס והדת הופכת לשמרנית במעין היפוך תפקידים פרדוקסלי. כעת הפרוגרס הקדוש עומד על זכותו להתעלם מהמציאות כדרכה של משיחיות ולחתור לעתיד דיסטופי(אוטופי לשיטתו וזה ממש לא משנה), ראו גישת הקוויריות, ההתעלמות הגורפת ממאפייני האיסלם(שעלתה היום לבריטי אמיץ אחד במשפט מהיר ושליחה לכלא),הערצה מחודשת לרעיונות קומוניסטיים ללא מודעות עצמית ועוד ועוד. הפאוזה של "תורת מוסר חילונית", מצטער, לא עושה לי את זה.. מסרב לסגוד.
אהבתיאהבתי
מה שמתואר בפוסט הוא שמערכת דתית שמכילה זהות לאומית הופכת לתלויה בזהות הזאת. ההשלכה על המקרה האירי באמת יפה, אבל התובנה עצמה כמובן לא מחודשת. זה נכון גם לגבי היהדות בנקודות זמן שונות (גלויות, כיבושים).
מה שכתבת על מוסר דתי מניח כמה וכמה דברים אפריורית: שיש מישהו שיצר את הדת, שיש לו אינטרס אחר מזה שהדת עצמה מצהירה עליו, שהמערכת המוסרית היא חלק נפרד מהדת (ובא רק למלא ואקום), שכל הנ"ל אינו נכון למערכות מוסר חילוניות וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
ניצחה? וכבן, התיקון לחוקה האירית שאושר מסמיך את בית המחוקקים לחוקק חוק המסדיר הפלות. סביר להניח שחוק כזה יחוקק, סביר להניח שהוא יתחשב בעמדות של המפלגות העיקריות באירלנד — שהן, מה לעשות, נוצריות — ויטיל מגבלות כאלה ואחרות על ההפלות. זה טיבם של החוקים במדינות דמוקרטיות — לשקלל עמדות שונות, הנובעות משיקולים מוסריים ואחרים, ולהגיע לאיזושהי פשרה ביניהן. גם תפיסות מוסר חילוניות, דרך אגב, יכולות להציע עמדות שונות ביחס לזכות האישה להפיל. הדרך ליישב בין הגישות השונות בפועל, לא בעולם של אידיאות טהורות, היא דיון, פשרה וניסיון להגיע להסכמה רחבה ככל הניתן, לאו דווקא הכרעה נחרצת נגד צד כלשהו.
דרך אגב, הפוסט מזכיר גם את האיחוד האירופי ואת השפעתו על דעיכת סכסוכים לאומיים (שבתורה, במקרה האירי, הובליה להחלשת הזיקה לדת). אלא שמאז 2010 התרחשו כמה דברים, והאיחוד האירופי הפך במידה רבה למנגנון הכופה לולאת חנק פיננסית (שאל את היוונים והאיטלקים) והדוחף לגרונן של מדינות שונות מדיניות הגירה שאלה אינן רוצות בה. הדבר האחרון הוא הדרך הבטוחה ביותר ליצור סכסוכים אתניים ולאומיים חדשים מכלום. אלוהים יודע בשביל מה צריך את זה.
אהבתיאהבתי
במקרה של אירלנד הדת היתה מגדיר זהות עיקרי בסכסוך הלאומי.
זה אולי נכון חלקית לישראל, אבל אם נתבונן ברחבי העולם הזהות היהודית מוגדרת היטב מכח "סכסוך" של אנטישמיות שכנראה לא הולכת להעלם גם אם הסכסוך הישראלי-פלסטיני יפתר.
אולי זאת הסיבה שמקובל לטעון שבחו"ל הזהות היהודית והקשר של יהודים לדת חזק הרבה יותר מאשר בישראל
אהבתיאהבתי
לא ממש נכון. בחו"ל רוב היהודים מתבוללים ולא יודעים דבר על יהדותם מלבד עצם קיומה (ולפעמים גם זה לא).
אהבתיאהבתי
האם דת האסלאם הולכת ונעלמת ? לא! בינתיים היא הולכת וכובשת אט אט את אירופה.
האם בחו"ל מספר היהודים האורתודוקסים יורד ? לא !
אדם חילוני חושב במונחים של…. אדם חילוני. לחילוני מאד קשה להבין מה ואיך חושב אדם דתי. מבחינתו, ללא צורך מיוחד, הדתות כליל תחלופנה.
לנצרות יש בעיה פנימית קשה – היא בנויה על סתירות פנימיות, והיא מפולגת בתוכה באופן שאינו ניתן לגישור. איני נוצרי ואיני גר בארץ נוצרית, כך שאוכל רק לשער, שבעיות דלעיל גורמים לשקיעת הנצרות.
כל עוד היהודים היו עלובים ורדופים, היה לנצרות אות לנכונותה. ב 70 השנים האחרונות, התברר, שהגלות הנוראה שכתובה בפרשת כי תבוא, הולכת ומסתיימת, והפרשנות היהודית היא הנכונה.
הכמרים מודעים לבעיה הקשה הזו, ואכן נעשה שינוי בתפיסה הקתולית, וגם באוונגליסטית.
אהבתיאהבתי
רק שקבוצות נוצריות שתמכו בציונות החלו לצוץ במאה ה19 וחלק אפילו בסוף המאה ה18.
חפש בגוגל "ציונות נוצרית" תראה שהיו לא מעט נוצרים שתמכו בחזרת היהודים לארצם וגם פעלו לזה.
למעשה הציונות הייתה חלק מהתהליך של הרפורמציה הפרוטסטנטית כמו הרבה מאוד תהליכים מודרניים.
אהבתיאהבתי
הנה כתבה על פולין ולמה המצב שם שונה:
https://www.wsj.com/articles/on-abortion-rights-ireland-has-mirror-image-in-conservative-poland-1527539546
אהבתיאהבתי
כפי שנראה הסכסוך רחוק מלהגיע לפתרונו. אתה מוזמן לקרוא פוסט של יואב שורק בפייסבוק מאתמול. אני מאמין שהוא מסכם את הסכסוך בצורה די מדוייקת. יתכן שמה שאותה חוקרת אומרת באמת תקף לגבי היהודים מכיוון שכל אימת שיהודים היו תחת מתקפת פוגרומים ופוליטיקה של שנאה, היינו פחות או יותר מאוחדים. היום האיום על הדת הוא בעיקר מצד יהודים חילוניים כך שהסכסוך עבר שדרוג וכבר לא מתבטא במישור הבין-לאומי אלא במישור הפנים לאומי ומייצר לצערי מציאות של שני לאומים ורב יעבוד צעיר.
אהבתיאהבתי