הוושינגטון פוסט פרסם מאמר קצר ומעניין שאומר דבר פשוט: אוונגליסטים הצביעו לטראמפ מפני שהוא ייצג עבורם לאומיות נוצרית, דהיינו חיזוק לאופיה הנוצרי של אמריקה. ולהם ממשיכים לתמוך בו כי הוא ממשיך לייצג עבורם את אותו הדבר. משום כך העובדה שהוא נואף סדרתי ששכב עם כוכבות פורנו לא מטרידה אותם, למרות שהם זועקים כבר עשורים שהנשיא צריך להיות מופת מוסרי ולמרות שעשו את המוות לקלינטון על סיפור מוניקה לווינסקי.
הדת, כמערכת אתית הכוללת תפיסה של החיים הראויים, של טוב ורע מוסריים, של קדושה וחול, של טומאה וטהרה, של הדרך לכונן קשר עם האל, של קהילת מאמינים, מופשטת מרוב מאפייניה. חשוב פשוט להיות "נוצרי". זאת לדעתי משום שהזהות הקולקטיבית המרכזית עבור רובנו כיום היא הלאומיות (ולא, למשל, הזרם הדתי הספציפי, הקהילה, העדה, המגדר וכו'), והלאומיות לא מאפשרת מאפיינים מורכבים אלא מכנה משותף רחב ובסיסי. שני היסודות האלה – נוצריות ואמריקאיות – נקשרים ביניהם, והופכים להיות ה"אנחנו", שמתנגד ל"הם" (מוסלמים, חילונים-אוניברסליסטים).
אבל מתוך כך הדת מרודדת לזהות לאומית. כלומר להיות נוצרי מאמין הופך בעצם להיות אמריקאי פטריוט. החלקים האחרים של הנצרות הופכים להיות משניים, אם בכלל. לכן טראמפ יכול לנאוף כאוות נפשו, אבל אם הוא אומר מספיק פעמים God bless America ו-Merry Christmas הוא ימשיך להיות חביב (רוב) האוונגליסטים.
וזה מעניין, כמובן, כי אנחנו חוזים בתופעה דומה בימין הדתי הישראלי.

הפוך תומר הפוך
בשביל הימין הישראל הפולחן הדתי זה רידוד גלותי של התרבות של עם ישראל. דוקא לאומיות מחיבת את אלו ואלו דברי אלוהים חיים בניגוד לזרמים דתיים מתבדלים דוגמטים.
אהבתיאהבתי
אכפת להם מהמדיניות של טראמפ ומההצהרות שלו. לא כל כך אכפת להם מהחיים הפרטיים שלו.
אי אפשר להסיק מכאן על רידוד הדת לכדי זהות לאומית.
אהבתיאהבתי
ההבדל בין משטר רפובליקני למשטר מולכני זה שחייו הפרטיים של המנהיג אינם חלק מניהול המדינה.
לכן, כפי שכתב ERT, מספיק שהם מרוצים שהמדיניות ומערכת החוקים של ארה"ב מתקדמת לכיוון דתי יותר (במובן המקורי, לא הלאומי)
אני בטוח שאם אחד מילדיהם יתנהג כמו טראמפ הם ירגישו שהם נכשלו בחינוך שלו
אהבתיאהבתי