המשך טירוף המערכות במאבק נגד סרבני גט

כדאי להתעכב על הצעת החוק שעברה אתמול, של חה"כ שולי מועלם רפאלי, שנועדה להקשיח את הסנקציות כלפי סרבני גט.
 
החוק הקיים – ויש להבין כאן את הרקע – כבר מאפשר לבית הדין להוציא צו מעצר לגבר כזה, דבר שלדעתי כשלעצמו מופרך ומסוכן: המדינה בעצם נותנת כוח לבית דין דתי לאסור אדם, וזאת אך ורק מפני שסירב לקיים דין הלכתי כלשהו. צריך להבין שעל פי ההלכה מותר בהחלט לגבר לסרב לגרש את אשתו, אבל גם אם היה אסור, איזה מקום יש למדינה דמוקרטית לאלץ אדם לקיים מצווה מסויימת? אין זאת אלא שבמקום לפתור את העניין בצורה הלכתית, משתמשת הרבנות, ומשתמשים רבני ישראל, בכוחה של המדינה (המשטרה, בתי הכלא) כדי לסייע להם בחדלונם. "פתרון" קל ועלוב, שמעיד יותר מכל על המבוכה שהרבנות נמצאת בה אל מול התופעה.
 
החוק החדש מגדיל לעשות. על פיו בתי הדין הרבניים יהיו יכולים להחליט שמהגבר הנאסר תימנע השתתפות במסגרת לימודית כלשהי בכלא, כולל לימודי קודש, שישלל ממנו מזון בכשרות מהדרין (לבד ממצרכים בסיסיים), שתישלל ממנו זכאות לשהייה באגף התורני, וכן שישללו ממנו חומרי קריאה וכתיבה (למעט ספר תפילה).
 
כלומר בשם המאבק (המוצדק) כנגד סרבני גט המדינה כעת לא רק תשלול מאדם את חירותו, היא גם תפגע בחופש הדת שלו, כאשר תמנע ממנו ללמוד תורה או להימצא בקהילה שומרת מצוות (והרב שמעון יעקבי, מנהל בתי הדין הרבניים, אמר כי מצידו "אפשר היה לתת לביה"ד למנוע גם סידור תפילה"!). הגענו למצב שבו העוול שמגולם בנישואים כדת משה וישראל פוגע לא רק בחירותן של נשים, ולא רק בזכויות האזרח של גברים, אלא גם בחופש הדת של האחרונים – ודווקא זאת בעידוד רבני ישראל! טירוף מערכות מופרך ומזיק, וכל זה מפני שבמקום להתמודד עם האתגר ההלכתי מגלגלים את העניין אל המשטרה ובתי הכלא.
 
אין לי שום סימפתיה כמובן לסרבני גט, מהנלוזים, העלובים והפתטיים שבגברים. אלא שאי אפשר לעצום עיניים בכוונה ולהתעלם מההקשר. מי שמאפשר את ההתנכלות הזאת בנשים הוא גם מי שיש לו סמכות לפתח את ההלכה, מי נותן להלכה להמשיך לאפשר לגברים לכלוא נשים בנישואים שהן לא מעוניינות בהם. לא העכבר גנב, החור גנב. הבעיה כאן היא הלכתית, והיא זקוקה לפתרון הלכתי. לא משטרתי. בעיות הלכתיות פותרים בדרכים הלכתיות.
 
במקום להתמודד הלכתית עם המצב העגום הזה, משתמשים באלימות מטעם המדינה, ולבסוף גם פוגעים בחופש הדת. זהו ערבוב מזיק ורע של דת ומדינה, שמגלם הסרת אחריות של רבני ישראל מעצמם.
Capture

6 תגובות

  1. חבל. שנאתך העצומה לרבנות שוב מבלבלת אותך, מוסד בתי הדין משתמש בסנקציות בדיוק כמו שהחוק משתמש בהם, העונש שההלכה מתירה הוא לא עקב חדלונה של ההלכה אלא חלק בלתי נפרד ממנה. "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז) אתה אולי היית מעוניין בשינוי ההלכה ,אולם חוקי ההלכה הם אלו שקובעים אותה והרבנים הם היחידים המבינים ומוסמכים לפרש את ההלכה.
    וטעות נוספת, חרם דרבנו גרשום מחייב! בעל לגרש את אשתו אם היא דורשת.

    אהבתי

  2. מציע לחשוב מה יקרה אם גירושים יוכלו להית חד-צדדיים וגם גברים יוכלו חד-צדדית לגרש אישה. היינו שם.

    אהבתי

  3. ההלכה מכירה בסמכות הממשל לתקן תקנות כאלו. למשל, רוצח שלא מצליחים להרשיע אותו על פי ההלכה (כי צריך שני עדים, התראה וכדומה), יש למלך סמכות להענישו. וזו הסיבה שציוותה התורה למנות גם מלך ("שום תשים עליך מלך" )בנוסף לחכמי ההלכה והסנהדרין.
    כך מסביר אחד מגדולי חכמי ההלכה- הר"ן.

    אהבתי

  4. תומר,
    א. אתה טועה כשאתה טוען שזו כפייה לקיים מצווה.
    נכון שגירושים באמצעות גט זו מצווה, אבל הכפייה כאן מטרתה אינה לזכות את הבעל במצווה, אלא להפסיק את הנישואים.
    המטרה הזו במקרה מתלכדת עם מצווה מתרי"ג מצוות, אבל זה לא רלוונטי לענייננו.

    ב. תפיסת ההלכה היא שנישואים וגירושים אינם מעמד משפטי ותקפותם אינה תלויה באישור בית דין או באישור רב, אלא הם יחס וזיקה בין בני הזוג שנוצר או מבוטל על ידי בני הזוג בלבד (בעת העתיקה – על ידי הבעל, באלף השנים האחרונות – על ידי שני בני הזוג)..
    אתה חותר לכך שבתי הדין ינכסו לעצמם את הזכות להתיר נישואים ללא מעורבות של בני הזוג, אך דבר זה מנוגד לתפיסת הנישואים המסורתית הרואה בנישואים ובהפקעתם יצירה של בני הזוג.
    לדעתי אם אתה מצפה לזניחת התפיסה הזו על ידי פוסקי ההלכה, ומצפה שהם יתייחסו לנישואים כאל סטטוס משפטני אתה עתיד להתבדות.
    זה לא יקרה, כי זה מנוגד לתפיסות היסוד של הדת.

    אהבתי

    1. רוני,
      נדמה לי שאתה טועה.
      להבנתי יש בהלכה כלים משפטיים לבטל את קשר הנישואין ( למשל – הפקר בית דין הפקר שמבטל הקניין ומאיין הנישואין או חיוב הפקדת גט בבית הדין לפני הנישואין ועוד) והיו שופטים ומלומדים שהציעו להשתמש בהם – למשל השופט פר' משה זילברג ז"ל.
      על השימוש בכלי הזה ניתן לפקח, כמו כל כלי שיכול להועיל ויכול להזיק.
      הבעיה היא ככל הנראה שהמערכת הרבנית האשכנזית נמנעת במאתיים או שלוש מאות השנים האחרונות מלאפשר פתרונות כאלו. המערכת הספרדית הולכת אחר המערכת האשכנזית. לכן בית הדין הרבני – שקבוצת ההתיחסות שלו היא הפוסקים החרדים ולא הקהל הרחב – לא יישם אותם. די לראות מה עשו לרב גורן ז"ל שניסה לפתור את בעיית נישואי האח והאחות לפני כארבעים שנה בדרך משפטית מקורית.
      יש מעט ניצנים של נסיונות לשימוש בכלים ההלכתיים הקיימים – למשל פסק הדין של הרב לביא מבית הדין הרבני בצפת שאפשר שימוש בקונסטרוקציה משפטית של חזקת הסכמה לאפשר לאישה שבעלה שוכב כצמח וללא הכרה לקבל גט – אבל יש פסיקה נוגדת של בתי דין אחרים שמסבירה שאי אפשר לנקוט בפתרון הזה.
      בסיכום – לעת הזאת, הפניה למערכת הרבנית שתתן פתרון אינה מעשית.
      הפתרון של שלילת זכויות דת מסרבני גט הוא הרע במיעוטו – שהרי המפתח לכלא וגם לשלילת הזכויות – מצוי בידי הסרבן. כששוקלים את העוול למסורבת הגט מול העוול לסרבן הגט – נראה לי שברוב המקרים הכף נוטה לכוון האשה העגונה בחיים.
      מועדים לשמחה.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s