לפני יומיים פסק בית הדין האירופי לצדק של האיחוד האירופי כי מותר למקום עבודה לדרוש מעובדיו שלא להציג סממנים דתיים במרחב הציבורי. בית הדין לא הרשה לדרוש הסרת סממנים דתיים של דת אחת בלבד, שכן זו נחשבת אפלייה, אבל פסק שהדרישה שלא להציג כל סממנים "פוליטיים, פילוסופים או דתיים" אינה אפלייה ולכן מותרת.
אז ראשית, כמובן שמדובר באפלייה, כלפי כל מי שדתי. מי שחשוב לו או שמצווה עליו לשאת סממן דתי, מופלה לרעה. בתוך הקבוצה הזאת מוסלמים ויהודים מופלים לעומת נוצרים, משום שחבישת כיפה או מטפחת עבור יהודים, או כיפה או חיג'אב עבור מוסלמים, נחשבת כציווי דתי, וענידת צלב אינה ציווי דתי עבור נוצרים. הנוצרים, שהם הרוב, מופלים לטובה. לכולם גם ברור כי כל הנושא הזה עלה אך ורק בגלל המיעוט המוסלמי באירופה, ויהיו בתי עסק שיאסרו על סממנים דתיים משום שהם מעוניינים להדיר מעליהם עובדים, ובעיקר עובדות, מוסלמיות ומוסלמיות. אפשר להבין את רצונן של מדינות אירופה לשמור על אופיין התרבותי, ואפשר גם להצדיק אותו. אבל קשה להצדיק את הדרך הנוכחית לעשות זאת.
ברמה יותר עמוקה, פסיקת בית המשפט באירופה מסגירה את הנחות המוצא החילוניות שלו, אליהן הוא עצמו עיוור. על פי הפסיקה בתי העסק "יתייחסו לכל עובדיהם באותו אופן, דהיינו על ידי דרישה מכולם ללא הבדלה להתלבש באופן ניטרלי". אלא שלבוש מערבי חסר סממנים מסורתיים הוא לא "ניטרלי", אלא מערבי-חילוני. הוא צורת לבוש שהתפתחה בתרבות מסויימת בתקופה מסויימת. למעשה, הוא עצמו מבוסס על אתוס ברור ומשדר מסר ברור: האתוס של הנאורות והמסר של החירות והשוויון. אפשר כמובן להיות בעדו ואף לחשוב שהוא מגלם את ההישג התרבותי העליון בכל הזמנים, אבל ניטרלי זה לא. באופן אירוני מדובר בסממן "פילוסופי" לעילא, שלכאורה אסור בהצגה.
והנה לכם עוד משמעות עמוקה של היות העולם שבו אנחנו חיים חילוני. זהו עולם שבו החילוניות נחשבת "ניטרלית" ואף "טבעית". להיות דתי או מסורתי זה משהו נוסף. אחר. שונה. זר. השימוש של בית המשפט העליון של האיחוד במילה "ניטרלי", וקבלתה הרחבה ללא ביקורת, מראות עד כמה העולם שלנו הפנים את החילון ברמה העמוקה ביותר, ועל כן עד כמה כל דיבור על "חזרה לדת" או "עליית הדת" באירופה או בארה"ב צריך להיות מסוייג וזהיר מאוד.
מינים 
הפרשנות שלך מייחסת לפסיקה עומקים שלא קיימים בה. בית הדין לא קבע שאסור ללבוש סממנים כאלה או אחרים בעבודה, רק שהגבלת אפשרויות הלבוש של העובד אינה אפליה אסורה. מאד מקובל שמקומות עבודה קובעים קוד לבוש ולעיתים קרובות אף מחייבים את העובדים ללבוש את מדי העסק – ומי שלא מתאים לו מוזמן לעבור למקום עבודה אחר או לפתוח עסק משלו. העניין המוסלמי-נוצרי-חילוני היחיד בכל הסיפור הוא שבית הדין נדרש לסוגיה ע"י תובעת מוסלמית; אילו התובע היה אירופאי שפוטר בגלל קעקועים משונים על הפנים אז לא היו מדווחים על זה.
באירופה לא מפחדים לקרוא לילד בשמו וקיימות בה הגבלות רבות על סממנים דתיים במרחב הציבורי – בלבוש, בחוקי הבניה, בשחיטה, וכו'. הויכוח הפנימי באירופה הינו יותר בין הפתיחות אל השונה בנוסח קנדה הטרודואיינית, בין הדורשים לשמור על הצביון החיצוני האירופאי מבלי לדקדק בזהותו של האדם בביתו, ובין הדורשים לשמור על "נקיון" עדתי של היבשת. בינתיים לא ראינו את בית הדין לצדק שולל אף לא אחת מהשיטות, ובקיצור הוא נותן לכל מדינה לקבוע את דרכה.
אהבתיLiked by 1 person
אני באמת רוצה להבין-
איך הטיעונים ההגיוניים האלו-
נעלמים לתומר כשהוא מדבר על רצון של חרדים לדוג'-
לשמור על הפרדה מגדרית באוניברסיטאות –
שאז פתאום נעלם אצלו החירות וכו'-
כמו למשל- פה
או פה-בעניין הופעה בכיכר רבין-
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=5&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwia9tzsnNvSAhXMBsAKHdETDuUQFghCMAQ&url=https%3A%2F%2Ftomerpersico.com%2F2016%2F09%2F28%2Fmensfield%2F&usg=AFQjCNHuks1wI2OLjcqXWjS7NwR2aHwDpg&sig2=QBylXcdix8N5W9b6IaPrgA
ההבדל היחיד בין המקרה של האוניברסיטאות-
למקרה פה, הוא- שפה זה גם מפלה ערבים-
ושם רק חרדים- ממילא קשה להימלט מהתחושה-
שלערבים יש יחס מועדף- יותר מאשר לבני עמו השנואים עליו,
וההסבר היחיד שהתקבל על דעתי לתכונה מוזרה זו,
הוא בשל הרצון להיות כביכול אוניברסלי- וכו'-
ובשל הניסיון הנואל- להפסיק-
להיות ח"ו מזוהה כיהודי אשר- עם לבדד ישכון, וכו'-
[כמו הטעות של יהודים בכל מיני תקופות, מהמשכילים בגרמנייה-
ועד הציונים שרצו להקים מדינה נורמלית כביכול,-
טעות שהתפוצצה בכל המקרים בפנים- לאלו שהאמינו בה]
אנא תקנוני אם אני טועה.
אהבתיאהבתי
האם הפסיקה מתירה על קביעת קוד לבוש שדורש מהעובדים לבישת חיג'ב, כיפה או צלב? ודאי שלא. הפסיקה רק מתירה על מעסיק לקבוע קוד לבוש חילוני. ואם כך צודק תומר בדבריו – בית הדין מקבל את זכות המעסיק לכפות על עובדיו לבוש חילוני, ואוסר על מעסיק לכפות על עובדיו לבוש דתי.
ולמה? האם חילוניות היא לא עמדה כלפי הדת? האם חילניות אינה עמדה פילוספית? ברור שכן. אבל לבית הדין של האיחוד האירופי חילוניות היא ברירת המחדל.
אהבתיאהבתי
> האם הפסיקה מתירה על קביעת קוד לבוש שדורש מהעובדים לבישת חיג'ב, כיפה או צלב?
למה לא? תחליט כשהנושא יגיע לפתחו של בית הדין.
אהבתיאהבתי
כבר נכתב שבית הדין הורה או להתיר לבוש של כל הדתות, או לאסור לבוש של כל הדתות, מלבד לבוש של בעלי העמדה החילונית.
מה זה אם לא הוכחה לדברי תומר? מה זה עם לא החרגה של הלבוש החילוני?
אהבתיאהבתי
> כבר נכתב שבית הדין הורה או להתיר לבוש של כל הדתות, או לאסור לבוש של כל הדתות,
איפה זה נכתב? טרחת בכלל ללכת למקור ולבדוק מהי החלטת בית הדין? התשובה היא שלא, בית הדין בסה"כ הורה שהתקנון של הנתבעת שאוסר על עובדיה ללבוש בגדים שמצהירים הצהרות פוליטיות, פילוסופיות או דתיות אינו מפלה עובדים באופן אסור על פי דיני העבודה האירופאיים.
לנוחותך, רצ"ב קישור להחלטת בית הדין בלי אינטרפרטציות של בלוגרים:
http://curia.europa.eu/juris/document/document.jsf?text=&docid=188852&pageIndex=0&doclang=EN&mode=lst&dir=&occ=first&part=1&cid=839521
אהבתיאהבתי
תקרא שם במספר 29, את קביעתם שהטלת איסור כזה אסור שתפלה בין עובד לעובד על בסיס דתו.
במילים אחרות – איסור על לבוש מוסלמי בלבד אסור, איסור על לבוש מסולמי ויהודי (אבל לא נוצרי) – אסור.
אבל מותר איסור על לבוש של כל הדתות גם בלי לאסור לבוש חילוני.
אם כן לבוש חילוני מוחרג.
אהבתיאהבתי
גם זה לא מה שכתוב שם, תקרא שוב. מה שכתוב שם זה שאסור שהתקנון יגרום לכך שעובד מדת מסויימת יהיה בעמדת נחיתות – אלא אם כן יש לכך סיבה סבירה. כך שאני מניח שבית הדין לא יפסול תקנון שמחייב למשל ענידת צלב בחנות ספרים של הכנסיה הקתולית או תקנון שמחייב אשה ללבוש בורקה בבית מדרש לבנות מוסלמיות.
בכל מקרה זה לא מה שכתבת בתגובה הקודמת וגם לא הקישקוש של תומר על "לבוש חילוני" כי אין דבר כזה "לבוש חילוני" באירופה. הלבוש של אנשים מערב-אירופאיים חילונים, נוצרים אדוקים ומוסלמים אדוקים (למשל באלבניה) הוא בדיוק אותו לבוש, ועד לא מזמן שהיה נהוג לחבוש מגבעות גם של יהודים אדוקים.
אהבתיאהבתי
מה זה ״לבוש של בעלי העמדה החילונית?״
אהבתיאהבתי
חחח. כיף לראות ליבראל שאומר 'עד כאן-
אהבתיאהבתי
"חבישת כיפה או מטפחת עבור יהודים, או כיפה או חיג'אב עבור מוסלמים, נחשבת כציווי דתי"
אני רק שאלה: נניח בצד את "נחשבת" כציווי דתי יהודי (גם שחיטת ילדי נוצרים נחשבת לציווי דתי יהודי בקרב לא מעט אנשים…), אבל חבישת כיפה או מטפחת עבור יהודים היא לא ציווי דתי. כיפה כלל לא (פרט לבית־כנסת, וקשה לי להאמין שבית־כנסת באירופה יחייב את עובדיו להגיע בלי כיפה) ומטפחת יש המחייבים ויש שלא (ולדוגמה, חלק נכבד מהחרדיות לא הולכות עם מטפחת). משכך, מדוע זו אפליה נגד יהודים?
אהבתיאהבתי
תומר, לבוש נעדר סממנים דתיים אינו ״לבוש חילוני״, כשם שחולצה שאין עליה כיתוב המביע תמיכה בליכוד אינו מבטא תמיכה בשמאל.
האם איסור על לבוש המבטא עמדה פוליטית מהווה אפליה של בעלי עמדה פוליטית ביחס למי שאין לו עמדה פוליטית?
דת היא אידיאולוגיה. מותר לבית עסק לדרוש מעובדיו לשמור את דעותיהם לעצמם כשהם בעבודה.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לערוך, אז אני מתנצל על הטעויות הלשוניות.
אהבתיאהבתי